קיצור שולחן ערוך כב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן כב | במהדורה המנוקדת | >>

דיני תחנון
ובו י' סעיפים:

(א)[עריכה]

  • לאחר השמונה עשרה אומרים תחנון בנפילת אפים. ואין לדבר שיחת חולין בין שמונה עשרה לתחנון.

(ב)[עריכה]

  • בשחרית, כיוון שיש תפילין בשמאלו, נוטין על צד ימין, משום כבוד התפילין; ובמנחה נוטין על צד שמאל.

(ג)[עריכה]

  • נפילת אפיים יש להיות מיושב, אך בשעת הדחק יכול להיות גם מעומד.
לאחר תחנון אומרים "ואנחנו לא נדע"; ויש לאומרו בישיבה, ואחר כך עומדין ואומרים "מה נעשה" וכו'.

(ד)[עריכה]

  • אין נפילת אפיים כי אם במקום שיש שם ספר תורה; אבל במקום שאין שם ספר תורה, אף על פי שיש שם שאר ספרי קודש, אין נופלין על פניהם, אלא אומרים את המזמור בלי נפילת אפים. וכשמתפללים בעזרת בית הכנסת ופתח בית הכנסת פתוח, נחשב כאילו היה שם ספר תורה.[1]

(ה)[עריכה]

  • כשמתפללין בבית אבל, או בבית המת אף על פי שאין שם אבל, אין אומרים תחנון שבעה ימי אבלות, אפילו במנחה של יום שביעי, ונוהגין שגם בשובם לביתם אינם אומרים. ואם יש אבל בבית הכנסת, אין הציבור נגררין אחריו, ואומרים תחנון, אלא שהאבל אינו אומר.

(ו)[עריכה]

  • אין אומרים תחנון בבית הכנסת שיש שם מילה, או שהבעל ברית או הסנדק או המוהל מתפללים שם, אף שהמילה תהא בבית אחר. ואם מתפללין מנחה בבית התינוק קודם סעודת הברית או באמצע הסעודה, גם כן אין אומרים. אבל אם מתפללים לאחר ברכת המזון אומרים, אך הבעל ברית והסנדק והמוהל לא יאמרו אף לאחר ברכת המזון, משום דיום טוב שלהם הוא.

(ז)[עריכה]

  • וכן אין אומרים בבית הכנסת שיש שם חתן כל שבעת ימי משתה שלו, אם החתן היה בחור או הכלה בתולה. אבל אלמן שנשא אלמנה, אין לו רק שלושה ימים, ואחר כך אומרים. וביום החופה – בשחרית אומרים; ובמנחה, שהוא סמוך לחופה, אין אומרים.

(ח)[עריכה]

  • אין אומרים תחנון לא בראש חודש, ולא בט"ו באב, ולא בט"ו בשבט, ולא בחנוכה, ולא בפורים גדול ב' ימים, ולא בפורים קטן ב' ימים, ולא בל"ג בעומר, ולא בכל חודש ניסן, ולא בתשעה באב, ולא בימים שבין יום הכיפורים לסוכות, ולא מראש חודש סיוון עד לאחר אסרו חג דשבועות, ולא באסרו חג דסוכות.[2] בכל אלו אין אומרים גם במנחה שלפניהם, אבל בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים אומרים במנחה שלפניהם. ובערב ראש השנה אומרים גם בסליחות, רק לאחר כך אין אומרים.

(ט)[עריכה]

  • בשני ובחמישי, לפי שהם ימי רצון, כי בארבעים יום של קבלת לוחות שניות עלה משה רבינו ביום ה' וירד ביום ב', לכן מרבים בהם תחנונים. ואומרים קודם תחנון "והוא רחום"[3], ואומרים אותו מעומד, וצריך לאומרו בכוונה ובמתינות דרך תחנונים. ובימים שאין אומרים תחנון אין אומרים אותו.

(י)[עריכה]

לאחר תחנון אומרים חצי קדיש. ובשני ובחמישי אומרים "אל ארך אפים" מעומד. ועיין להלן סימן כ"ה סעיף ב מתי אין אומרים אותו.


  1. ^ ובירושלים נהגו ליפול על פניהם גם במקום שאין ספר תורה, מאחר והוא מקום המקדש.
  2. ^ ובארץ ישראל נוהגים לא לומר תחנון גם בין סוכות לראש חודש חשוון.
  3. ^ ויש אומרים אותו לאחר תחנון.