קיצור שולחן ערוך כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן כה | במהדורה המנוקדת | >>

דיני אשרי ובא לציון עד גמר התפילה
ובו ח' סעיפים:

סעיף א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח

(א)[עריכה]

  • אומרים "אשרי" ו"תהלה לדוד" וגו', וצריכין לכוין בו היטב, ובפרט בפסוק "פותח את ידך" וגו' יכוין את ליבו מאוד (כמו שכתבנו לעיל סימן י"ד ס"ב, עיין שם).

(ב)[עריכה]

  • אחר כך אומרים "למנצח". ואלו ימים שאין אומרים אותו: ראש חודש, חנוכה, פורים, והוא הדין בשנה מעוברת ביום י"ד וט"ו באדר ראשון, ערב פסח, וערב יום הכיפורים, תשעה באב. גם אין אומרים אותו בבית האבל. וביום שאין אומרים למנצח, גם "אל ארך אפים" אין אומרים.

(ג)[עריכה]

  • אומרים קדושת "ובא לציון" עם התרגום. וצריך ליזהר מאוד לאומרה בכוונה. והתרגום יש לאומרו בלחש.

(ד)[עריכה]

  • אסור לאדם לצאת מבית הכנסת קודם קדושה זו.

(ה)[עריכה]

  • יש להדר לאומרה עם הציבור. ולכן אם בא לבית הכנסת בשעה שהצבור אומרים אותה, יאמרה עמהם אף קודם תפילתו. והוא הדין דיכול לאומרה קודם שני הפסוקים, דהיינו "ובא לציון" וגו' "ואני זאת בריתי" וגו', ואחר כך יאמר פסוקים אלו. ומכל שכן שיכול לדלג "אשרי" ו"למנצח" כדי שיאמר קדושה זו עם הציבור, ואחר כך יאמר מה שדילג.

(ו)[עריכה]

  • ואומרים "עלינו לשבח" וכו'. וצריכין לאומרו באימה וביראה. ויהושע תיקנו בשעה שכבש יריחו. ואחר כך אומרים מזמור של יום ושאר מזמורים, בכל מקום ומקום כפי מנהגו.

(ז)[עריכה]

  • כשיוצא מבית הכנסת אומר הפסוק: "ה' נחני" וגו', ומשתחווה מול ארון הקודש כתלמיד הנפטר מרבו.
כשיצא מבית הכנסת, לא יצא ואחוריו לארון הקודש, אלא יצדד, וכן בירידתו מן התיבה.

(ח)[עריכה]

  • כשיוצא מבית הכנסת, אסור לרוץ או לפסוע פסיעה גסה, לפי שמראה עצמו שעיכוב בית הכנסת דומה עליו למשא. במה דברים אמורים, כשהולך לעסקיו; אבל אם הולך מבית הכנסת לבית המדרש, מצווה לרוץ.