קיצור שולחן ערוך ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן ז | במהדורה המנוקדת | >>

הלכות ברכות השחר
ובו ח סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח

(א)[עריכה]

  • אחר "לעסוק בדברי תורה",[דרכי הלכה 1] יש מחלוקת הפוסקים אם השומע יענה אמן או לא. יש אומרים שאין כאן סיום הברכה, אלא "והערב נא" וכו' גם כן נמשך למעלה, והכל היא ברכה אחת, ועל כן אין לענות אמן. ויש אומרים דכאן היא סיום הברכה, "והערב נא" היא ברכה אחרת וצריכין לענות אמן. ולכך המברך יש לו לומר ברכה זאת בלחש, שלא ישמע חברו ויבא לידי ספיקא.

(ב)[עריכה]

  • ברכת "הנותן לשכוי בינה" וכו' לא יברך עד שיאיר היום.[דרכי הלכה 2]

(ג)[עריכה]

  • ברכת "פוקח עורים" יכול גם סומא לברך, שיש לו הנאה שאחרים מראים לו את הדרך.
אם קדם וברך "זוקף כפופים" קודם שברך "מתיר אסורים", לא יברך "מתיר אסורים", דכבר נכלל ב"זוקף כפופים", שבכלל זקיפת הקומה הוא התרת האיברים.[דרכי הלכה 3]

(ד)[עריכה]

  • אחר "המעביר שינה מעיניי ותנומה מעפעפיי" אין עונין אמן, כי אין כאן סיום ברכה, אלא "ויהי רצון" וכו' שייך גם כן לברכה זאת. וסיום הברכה היא "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל".

(ה)[עריכה]

  • הניעור כל הלילה, מברך בבוקר כל ברכות השחר, חוץ מברכת "על נטילת ידים" שאינו מברך. וברכת "אלהי נשמה" ו"המעביר שינה" וכן ברכות התורה, יש ספק אם יברך או לא, ולכך יש לו להדר לשמוע אותן מפי אחרים ולענות אמן[דרכי הלכה 4] (ועיין לעיל סימן ו' ס"ט וסימן ב' ס"ח).

(ו)[עריכה]

  • כל ברכות השחר, אם לא אמרם קודם שהתפלל, יכול לאומרם לאחר התפלה, חוץ מברכת "על נטילת ידיים" (דכיון דיש אומרים שנטילת ידיים שחרית נתקן משום התפילה, אם כן לאחר שהתפלל אין עוד מקום לברכה זאת), וחוץ מברכת "אלהי נשמה" (שכבר יצא בברכת מחית המתים).[דרכי הלכה 5]

(ז)[עריכה]

  • וברכות התורה, אם לא אמרן קודם התפילה, נחלקו הפוסקים אם יאמרם לאחר התפילה או לא. יש אומרים דלא יאמרם, משום דכבר נפטר באהבה רבה (או אהבת עולם), שיש בברכה זאת גם כן מעין ברכת התורה: "ותן בלבנו להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד" וכו'. ויש אומרים דאין ברכת אהבה רבה פוטרת מברכות התורה, אלא אם לומד לאחר התפלה מיד בלי הפסק. לכן לכתחילה צריכין ליזהר לברך ברכות התורה קודם התפילה. ובדיעבד אם שכח לברך קודם התפילה, ילמד איזה דבר מיד אחר התפלה. ואם גם זאת שכח, אזי מספיקא גם כן אינו צריך [דרכי הלכה 6] לברך עוד ברכת התורה.

(ח)[עריכה]

  • אם קראוהו לעלות לתורה קודם שבירך ברכות התורה, אם אפשר לו לברך קודם [את] כל ברכות התורה וגם לומר לכל הפחות פסוק אחד, כגון "יברכך" וגו', יעשה כן ואחר כך יעלה לתורה ויברך. ואם אי אפשר לו לעשות כן, יעלה כך לתורה, וכיון שבירך "אשר בחר בנו" וכו' לא יאמר אחר כך רק ברכת "אשר קדשנו" וכו' "והערב נא" וכו' עד "לעמו ישראל", ויאמר "יברכך" וכו'.[דרכי הלכה 7]

דרכי הלכה[עריכה]

הערות הרב מרדכי אליהו ע"פ מרן השו"ע, בן איש חי וכף החיים

  1. ^ אנו מברכים "על דברי תורה". והשומע עונה "אמן" אחריה (עיין כה"ח מז ס"ק יג ובא"ח וישב יב).
  2. ^ מברכים ברכה זו וכל ברכות השחר מחצות הלילה כשמתכוון להשאר ער במשך כל הלילה. וברכות התורה יברך מעמוד השחר ואילך. אבל אם ישן את שנתו בלילה כשיקום יברך ברכות התורה אפילו קודם עמוד השחר ואפילו קודם חצות, ובכל מקרה ברכות השחר יברך אחר חצות. ובכל פעם שמברך ברכות התורה טוב לכוון על הלימוד שמעכשיו עד שיברך פעם נוספת (בפר הלכה א פרק ו ב).
  3. ^ ע"פ סברת האר"י הקדוש גם במקרה זה יברך "מתיר אסורים" (עוי"ח וישב ד). וכן נוהגים.
  4. ^ ע"פ סברת הארי שכל ברכות השחר נתקנו על סדרו של עולם ולא של כל יחיד ויחיד, ולכן גם מי שנעור כל הלילה יברך ברכות השחר, חוץ מברכת "על נטילת ידיים". כמו כן לא יברך "אשר יצר" אם לא נזקק לנקביו. ואחר עלות השחר יברך "ברכות התורה" (ספר הלכה א פרק כ ח).
  5. ^ אפשר לברך בדיעבד ברכות השחר עד השקיעה (ר"פ ח"ב ח). נשים חייבות בברכות שחר וברכות התורה (שו"ע מז סע' יח ועוי"ח וישב ט). חוץ מברכת "שעשני כרצונו" שמברכות בלי שם ומלכות כי "טוב לאדם שלא נברא משנברא" זו גם הסיבה שבגללה הגברים לא מברכים "שעשני יהודי".
  6. ^ בדיעבד אם לא ברך ברכות התורה קודם התפילה אסור לברך אחר התפילה. וע"כ יקפיד היטב לזכור לברך ברכות התורה קודם התפילה (בא"ח וישב יב).
  7. ^ יש להוסיף בכל יום אחר ברכות התורה "יברכך וכו' " מתורה שבכתב, וטוב להוסיף גם משנה או גמרא מתורה שבעל פה, ובשבת יוסיף משנה ממסכת שבת, וביום טוב יוסיף ממסכת יום טוב. ואם בקי בקבלה, טוב להוסיף קטע מספר יצירה (עוי"ח וישב יז).