קיצור שולחן ערוך ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן ב | במהדורה המנוקדת | >>

הלכות נטילת ידיים
ובו ט סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט

(א)[עריכה]

  • לפי שהאדם, כאשר קם ממיטתו שחרית, הוא כמו בריה חדשה לעבודת הבורא יתברך שמו, לכן צריך להתקדש וליטול ידיו מן הכלי, כמו כהן, שהיה מקדש ידיו בכל יום מן הכיור קודם עבודתו. וסמך לנטילה זו מן המקרא, שנאמר: "ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' לשמיע בקול תודה" וגו'. ועוד יש טעם לנטילה זאת, לפי שבשעת שינה, שנסתלקה ממנו נשמתו הקדושה, בא רוח הטומאה ושורה על גופו.[דרכי הלכה 1] וכשניעור משנתו, מסתלק רוח הטומאה מכל גופו, חוץ מן אצבעותיו, שאינו עובר מעליהם עד ששופך עליהם שלוש פעמים מים בסירוגין.[דרכי הלכה 2] ואסור לילך ארבע אמות בלי נטילת ידים, אם לא לצורך גדול מאוד.[דרכי הלכה 3]

(ב)[עריכה]

  • ילבוש מלבוש הראשון את הטלית קטן, שלא ילך ארבע אמות בלי ציצית. ולפי שעדיין אין ידיו נקיות, לא יברך עליו[דרכי הלכה 4].

(ג)[עריכה]

  • נטילת ידים שחרית הוא בדרך זה: נוטל את הכלי ביד ימינו, ונותנו לשמאלו, ושופך תחילה על יד ימין,[דרכי הלכה 5] ואחר כך נוטל את הכלי בימינו ושופך על יד שמאל. וכן יעשה שלוש פעמים. וטוב ליטלם עד פרק הזרוע,[דרכי הלכה 6] אך בשעת הדחק די עד קשרי אצבעותיו. ורוחץ פניו לכבוד יוצרו, שנאמר: "כי בצלם אלהים עשה את האדם". וגם ירחוץ פיו, מפני הרירין שבתוכו, שצריך להזכיר את השם הגדול בקדושה ובטהרה. ואחר כך מנגב ידיו.

(ד)[עריכה]

  • צריך ליטול ידיו דוקא לתוך כלי.[דרכי הלכה 7] ואסור ליהנות ממי הנטילה, מפני שרוח רעה שורה עליהם. וישפכם במקום שאין בני אדם הולכין.

(ה)[עריכה]

  • לא יגע קודם נטילה, לא בפה, ולא בחוטם, ולא בעינים, ולא באזנים, ולא בפי הטבעת, ולא באוכלין, ולא במקום הקזה. מפני שרוח רעה השורה על הידים קודם נטילה מזיק לדברים אלו[דרכי הלכה 8].

(ו)[עריכה]

  • טוב להקפיד בנטילת ידיים שחרית בכלי, ובמים, ובכח גברא, כמו בנטילת ידיים לסעודה (לקמן סימן מ). אך בשעת הדחק, שאין לו כראוי והוא רוצה להתפלל, יכול ליטול ידיו מתוך כל דבר, ובכל מיני מים, ובלא כח גברא, ויכול לברך על נטילת ידיים.[דרכי הלכה 9] ואם יש לפניו נהר, טוב יותר שיטבול בו ידיו שלוש פעמים, או אפילו בשלג. אבל אם אין לו מים כלל, יקנח ידיו באיזה דבר ויברך "על נקיות ידים",[דרכי הלכה 10] ודי לו לתפילה; ולכשיזדמן לו אחר כך מים וכלים הראויים, יטול ידיו עוד הפעם כראוי, אבל לא יברך עוד.

(ז)[עריכה]

  • כתיב: "ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו". וכיון שצריך האדם לברך את השם בכל קרביו, אסור לברך עד שינקה את הקרבים מצואה ומי רגלים. ובבוקר בקומו, מסתמא הוא צריך לעשות צרכיו, או לכל הפחות להשתין. על כן לא יברך ברכת על נטילת ידיים בשעת נטילה, עד לאחר שינקה את עצמו, וירחוץ ידיו עוד פעם אחת, ואז יברך על נטילת ידיים, ואשר יצר, וברכת התורה, וברכת "אלהי נשמה" וכו' [דרכי הלכה 11]

(ח)[עריכה]

  • אם השכים ונטל ידיו בעוד לילה כדינו, והיה ער עד אור היום, או שהיה ישן אחר כך שנית בעוד לילה, וכן הישן ביום "שיתין נשמין" (שהוא לערך חצי שעה), וכן הניעור כל הלילה ולא ישן "שיתין נשמין", בכל אלו יש ספק אם צריכין נטילת ידיים או לא. לכן יטול ידיו שלוש פעמים בסירוגין, כדלעיל סעיף ג, אבל [דרכי הלכה 12] לא יברך עליהם.

(ט)[עריכה]

  • אלו דברים צריכין נטילת ידיים במים: הקם מן המיטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל ציפרניו, והמגלח שערותיו, והחולץ מנעליו, והמשמש מטתו, והנוגע בכינה, והמפלה את בגדיו אפילו לא נגע בכינה, והחופף ראשו, והנוגע בגופו במקומות המכוסים, והיוצא מבית הקברות, והמלווה את המת או שנכנס באהל המת, והמקיז דם [דרכי הלכה 13].

דרכי הלכה[עריכה]

הערות הרב מרדכי אליהו ע"פ מרן השו"ע, בן איש חי וכף החיים

  1. ^ ויש עוד טעמים לנטילה זו, שידיים עסקניות הן, ושלפני תפילה וקריאת שמע צריך נטילה (כה"ח ס' ד ס"ק והנפ"מ בין הטעמים).
  2. ^ טוב וראוי ליטול ידיים לילדים קטנים כדי שיגדלו בקדושה וטהרה וכדי שלא יטמאו אוכל שנוגעים בו. במיוחד יש להקפיד בילדים שיודעים לדבר או שאוכלים לחם כגדולים ( בא"ח תולדות י).
  3. ^ ובמקרה זה ילך פחות פחות מארבע אמות (כה"ח ס"ק ב ובא"ח ז).
  4. ^ טוב יותר ללבוש טלית קטן כל הלילה, ובבוקר כשמברכים על טלית גדול מכוונים לפטור גם את הטלית הקטן. (בא"ח בראשית ב).
  5. ^ ואח"כ מניח את הכלי בכיור וכדו', ומשם לוקחו בשמאל, ומושיטו לימין ונוטל לשמאל.
  6. ^ צריך ליטול ידיים עד פרק הזרוע חוץ מיום הכיפורים שאין שליטה לרוח הרעה, חוץ מט' באב שאין בכך צורך כי כל היום בשליטה בעוונותינו הרבים. (בא"ח תולדות ב).
  7. ^ יכול ליטול ידיים גם לתוך כיור בכדו'. אם נשארו מים בכלי שנטל לתוכו – אסור ללמוד כנגדם תורה. (בא"ח תולדות ח-ט).
  8. ^ וכשידו עטופה מותר. (בא"ח תולדות ט"ו)
  9. ^ כשאין לו כלי או שנשפכו מים על ידיו ללא כוח גברא לא יברך "על נטילת ידיים" (כה"ח ד ס"ק כ"ז).
  10. ^ אם קינח ידיו במגבת וכדו' לא יברך "על נקיות ידיים". (כה"ח ד ס"ק י"א ק"ה).
  11. ^ טוב לסמוך "אלוקי נשמה" ל"אשר יצר" (בא"ח וישב ח). אם לא הוצרך לנקביו אסור לו לברך ברכת אשר יצר. (כה"ח ז ס"ק ז). בסוף ברכות השחר יאמר את ברכות התורה. (כה"ח מ"ו ס"ק י"ח).
  12. ^ הישן ביום או שלא ישן בלילה כלל לא יברך על נטילת ידיים גם אם עשה צרכיו (בא"ח וישב י"ב).
  13. ^ הקם מן המיטה יטול ג' פעמים בכלי. היוצא מבית הכסא גם אם לא עשה צרכיו והמשמש מיטתו – נוטל ג' פעמים לסרוגין ואין צורך בכלי. הנוטל ידיו לסעודה – יטול ג' פעמים בכלי לא לסרוגין. היוצא מבית המרחץ, ונוטל ציפורניו והמגלח שערותיו נוטל ידיו פעם אחת בלי כלי, והמחמיר ליטול ג' פעמים תבוא עליו ברכה. החולץ נעליו, הנוגע בכינים, והמפלה בגדיו, החופף ראשו והנוגע במקומות המכוסים בגופו – רוחץ ידיו משום ניקיון פעם אחת. כל הדברים הקשורים במת – נוטלים ידים ג' פעמים ואין צורך בכלי ונהגו לא לנגב הידיים. (בא"ח תולדות י"ז).