קיצור שולחן ערוך מנוקד - ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

» סימן זה במהדורה הרגילה «

הִלְכוֹת נְטִילַת יָדַיִם

וּבוֹ: ט' סְעִיפִים

א | ב | ג | ד | ה | ו |ז | ח |ט

סעיף א

לְפִי שֶׁהָאָדָם כַּאֲשֶׁר קָם מִמִּטָּתוֹ שַׁחֲרִית הוּא כְּמוֹ בְּרִיָּה חֲדָשָׁה לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לָכֵן צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּשׁ, וְלִטּוֹל יָדָיו מִן הַכְּלִי, כְּמוֹ כֹּהֵן שֶׁהָיָה מְקַדֵּשׁ יָדָיו בְּכָל יוֹם מִן הַכִּיּוֹר קֹדֶם עֲבוֹדָתוֹ. וְסֶמֶךְ לִנְטִילָה זוֹ מִן הַמִּקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ יְיָ לַשְׁמִעַ בְּקוֹל תּוֹדָה וְגוֹ'. וְעוֹד יֵשׁ טַעַם לִנְטִילָה זֹאת, לְפִי שֶׁבִּשְׁעַת שֵׁנָה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, בָּא רוּחַ הַטֻּמְאָה וְשׁוֹרֶה עַל גּוּפוֹ, וּכְשֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ, מִסְתַּלֵּק רוּחַ הַטֻּמְאָה מִכָּל גּוּפוֹ חוּץ מֵאֶצְבְּעוֹתָיו, שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר מֵעֲלֵיהֶם עַד שֶׁשּׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מַיִם בְּסֵרוּגִין. וְאָסוּר לֵילֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלִי נְטִילַת יָדַיִם, אִם לֹא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל מְאֹד.

סעיף ב

יִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ הָרִאשׁוֹן אֶת הַטַּלִּית קָטָן, שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא צִיצִת. וּלְפִי שֶׁעֲדַיִן אֵין יָדָיו נְקִיוֹת, לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו.

סעיף ג

נְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית הוּא בְּדֶרֶךְ זֶה: נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בְּיַד יְמִינוֹ, וְנוֹתְנוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וְשׁוֹפֵךְ תְּחִלָּה עַל יַד יְמִין, וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הַכְּלִי בִּימִינוֹ וְשׁוֹפֵךְ עַל יַד שְׂמֹאל, וְכֵן יַעֲשֶׂה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְטוֹב לִטְּלָם עַד פֶּרֶק הַזְּרוֹעַ, אַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק דַּי עַד קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו, וְרוֹחֵץ פָּנָיו לִכְבוֹד יוֹצְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם. וְגַם יִרְחַץ פִּיו מִפְּנֵי הָרִירִין שֶׁבְּתוֹכוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר אֵת הַשֵּׁם הַגָּדוֹל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה. וְאַחַר כָּךְ מְנַגֵּב יָדָיו. וְיִזָּהֵר לְנַגֵּב פָּנָיו יָפֶה.

סעיף ד

צָרִיךְ לִטּוֹל יָדָיו דַּוְקָא לְתוֹךְ כְּלִי. וְאָסוּר לֵהָנוֹת מִמֵּי הַנְּטִילָה מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, וְיִשְׁפְּכֵם בְּמָקוֹם שֶּׁאֵין בְּנֵי אָדָם הוֹלְכִין.

סעיף ה

לֹא יִגַּע קֹדֶם נְטִילָה לֹא בַּפֶּה, וְלֹא בַּחֹטֶם, וְלֹא בָעֵינַיִם, וְלֹא בָאָזְנַיִם, וְלֹא בְפִי הַטַּבַּעַת, וְלֹא בְּאוֹכְלִין, וְלֹא בִּמְקוֹם הַקָּזָה, מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה הַשּׁוֹרָה עַל הַיָּדַיִם קֹדֶם נְטִילָה מַזִּיק לִדְבָרִים אֵלּוּ.

סעיף ו

טוֹב לְהַקְפִּיד בִּנְטִילַת יָדַיִם שַׁחֲרִית, בִּכְלִי וּבְמַיִם וּבְכֹחַ גַּבְרָא, כְּמוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם לִסְעֻדָּה (לְקַמָּן סִימָן מ'). אַךְ בִּשְׁעַת הַדְּחָק שֶּׁאֵין לוֹ כָּרָאוּי וְהוּא רוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל, יָכוֹל לִטּוֹל יָדָיו מִתּוֹךְ כָּל דָּבָר, וּבְכָל מִינֵי מַיִם וּבְלֹא כֹּחַ גַּבְרָא, וְיָכוֹל לְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם. וְאִם יֵשׁ לְפָנָיו נָהָר, טוֹב יוֹתֵר שֶׁיִּטְבֹּל בּוֹ יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹ אֲפִלּוּ בְּשֶׁלֶג. אֲבָל אִם אֵין לוֹ מַיִם כְּלָל, יְקַנַּח יָדָיו בְּאֵיזֶה דָּבָר, וִיבָרֵךְ עַל נְקִיּוּת יָדָיִם, וְדַי לוֹ לִתְפִלָּה. וּלְכְשֶיִּזְדַּמֵּן לוֹ אַחַר כָּךְ מַיִם, וְכֵלִים הָרְאוּיִים יִטּוֹל יָדָיו כָּרָאוּי, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עוֹד.

סעיף ז

כְּתִיב בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ. וְכֵיוָן שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם בְּכָל קְרָבָיו, אָסוּר לְבָרֵךְ עַד שֶׁיְּנַקֶּה אֶת הַקְרָבַיִם, מִצּוֹאָה וּמֵי רַגְלַיִם. וּבְקוּמוֹ בַּבֹּקֶר מִסְּתָמָא הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו, אוֹ לְכָל הַפָּחוֹת לְהַשְׁתִּין, עַל כֵּן לֹא יְבָרֵךְ בִּרְכַּת עַל נְטִילַת יָדָיִם בִּשְׁעַת נְטִילָה, עַד לְאַחַר שֶׁיְּנַקֶּה אֶת עַצְמוֹ, וְיִּרְחַץ יָדָיו עוֹד פַּעַם אַחַת, וְאָז יְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדָיִם, וַאֲשֶׁר יָצַר, וּבִרְכַּת הַתּוֹרָה, וּבִרְכַּת אֱלֹהַי נְשָׁמָה וְכוּ'.

סעיף ח

אִם הִשְׁכִּים וְנָטַל יָדָיו בְּעוֹד לַיְלָה כְּדִינוֹ, וְהָיָה עֵר עַד אוֹר הַיּוֹם, אוֹ שֶׁהָיָה יָשֵׁן אַחַר כָּךְ שֵׁנִית בְּעוֹד לַיְלָה, וְכֵן הַיָּשֵׁן בַּיּוֹם שִׁתִּין נִשְׁמִין (לְעֵרֶךְ חֲצִי שָׁעָה), וְכֵן הַנֵעוֹר כָּל הַלַּיְלָה וְלֹא יָשַׁן שִׁיתִין נִשְׁמִין, בְּכָל אֵלּוּ יֵשׁ סָפֵק אִם צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם אוֹ לֹא. לָכֵן יִטּוֹל יָדָיו שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּסֵרוּגִין (כְּדִלְעֵיל סְעִיף ג') אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם.

סעיף ט

אֵלּוּ דְּבָרִים צְרִיכִין נְטִילַת יָדַיִם בְּמַיִם: הַקָּם מִן הַמִּטָּה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא, וּמִבֵּית הַמֶּרְחָץ, וְהַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו, וְהַמְּגַלֵּחַ שַׂעֲרוֹתָיו, וְהַחוֹלֵץ מִנְעָלָיו, וְהַמְּשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ, וְהַנּוֹגֵעַ בְּכִנָּה, וְהַמְפַלֶה אֶת בְּגָדָיו, אֲפִלּוּ לֹא נָגַע בְּכִנָּה, וְהַחוֹפֵף רֹאשׁוֹ, וְהַנּוֹגֵעַ בְּגוּפוֹ בִּמְקוֹמוֹת הַמְּכֻסִּים, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הַקְּבָרוֹת, וְהַמַּלְוֶה אֶת הַמֵּת אוֹ שֶׁנִּכְנַס בְּאֹהֶל הַמֵּת, וְהַמַּקִּיז דָּם.