קיצור שולחן ערוך מנוקד - ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
«הסימן הקודםקִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ • סימן ג • הסימן הבא»

» סימן זה במהדורה הרגילה «

דִּין לְבִישַׁת בְּגָדָיו וְהִלּוּכוֹ

וּבוֹ: ח' סְעִיפִים

א | ב | ג | ד | ה | ו |ז | ח

סעיף א

כְּתִיב וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ, לְפִיכָךְ צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת צָנוּעַ בְּכָל אֹרְחוֹתָיו. וְלָכֵן כְּשֶׁלּוֹבֵשׁ אוֹ פּוֹשֵׁט אֶת חֲלוּקוֹ, אוֹ שְׁאָר בֶּגֶד שֶׁעַל בְּשָׂרוֹ, יְדַקְדֵּק מְאֹד שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת אֶת גּוּפוֹ אֶלָּא יַלְבִּישׁוֹ וַיַּפְשִׁיטוֹ כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵב עַל מִשְׁכָּבוֹ מְכֻסֶּה, וְאַל יֹאמַר: הִנְנִי בְּחַדְרֵי חֲדָרִים וּבַחֲשֵׁכָה מִי רוֹאֵנִי, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכַחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְהַצְּנִיעוּת וְהַבֹּשֶׁת מְבִיאִין אֶת הָאָדָם לִידֵי הַכְנָעָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

סעיף ב

אֵין הוֹלְכִין בְּחֻקּוֹת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְלֹא מִתְדַּמִּין לָהֶם, לֹא בְּמַלְבּוּשׁ וְלֹא בַּשֵּׂעָר וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹי, וְנֶאֱמַר בְּחֻקּוֹתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ, וְנֶאֱמַר הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּנָּקֵשׁ אַחֲרֵיהֶם. לֹא יִלְבַּשׁ מַלְבּוּשׁ הַמְּיֻחָד לָהֶם לְשׁוּם גֵּאוּת וְהוּא מַלְבּוּשׁ שָׂרִים, וּלְדֻגְמָא, הָא דְּאָמְרִינַן בַּגְּמָרָא דְּאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְהִתְדַּמּוֹת לָהֶם, אֲפִילוּ בִּרְצוּעוֹת הַמִּנְעָל, שֶׁאִם הָיָה דַּרְכָּם לִקְשֹׁר כָּךְ, וְדֶרֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּעִנְיָן אַחֵר, אוֹ שֶׁהָיָה מִנְהָגָם לִהְיוֹת לָהֶם רְצוּעוֹת אֲדֻמּוֹת, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל שְׁחֹרוֹת, מִשּׁוּם דְּצֶבַע שָׁחֹר מוֹרֶה עַל עֲנָוָה וְשִׁפְלוּת וּצְנִיעוּת, אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְשַׁנּוֹת. וּמִזֶּה יִלְמֹד כָּל אָדָם לְפִי מְקוֹמוֹ וּשְׁעָתוֹ, שֶׁהַמַּלְבּוּשׁ הֶעָשׂוּי לְיוּהֲרָא וּפְרִיצוּת, לֹא יַעֲשֶׂה הַיִּשְׂרָאֵל כֵּן, אֶלָּא מַלְבּוּשָׁיו יִהְיוּ עֲשׂוּיִן בְּעִנְיָן הַמּוֹרֶה עַל הַכְנָעָה וּצְנִיעוּת, הָכִי אָמְרִינַן בְּסִפְרִי, שֶׁלֹּא תֹּאמַר הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּאַרְגָּמָן אַף אֲנִי אֵצֵא בְּאַרְגָּמָן, הוֹאִיל וְהֵן יוֹצְאִין בְּקוֹלָסִין (כְּלֵי זַיִן) אַף אֲנִי אֵצֵא בְּקוֹלָסִין, שֶׁדְּבָרִים הַלָּלוּ דִּבְרֵי שַׁחַץ וְגַאֲוָה הֵם, וְלֹא כָאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב, אֶלָּא דַּרְכָּם לִהְיוֹת צְנוּעִים וַעֲנָוִים, וְלֹא לִפְנוֹת אֶל רְהָבִים. וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁנָּהֲגוּ לְמִנְהָג וּלְחֹק, דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֶׁמֶץ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, לֹא יַעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל כֵּן. וְכֵן לֹא יְגַלֵּחַ וְלֹא יְגַדֵּל שַׂעֲרוֹת רֹאשׁוֹ כְּמוֹ הֵם, אֶלָּא יְהֵא מֻבְדָּל מֵהֶם, בְּמַלְבּוּשָׁיו, וּבְדִבּוּרוֹ וּבִשְׁאַר מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁהוּא מֻבְדָּל מֵהֶם בְּמַדָּעוֹ וּבְדֵעוֹתָיו. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וָאַבְדִּיל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים.

סעיף ג

לֹא יִלְבַּשׁ בְּגָדִים יְקָרִים, כִּי דָּבָר זֶה מֵבִיא אֵת הָאָדָם לִידֵי גַּאֲוָה, וְלֹא בְּגָדִים פְּחוּתִים מְאֹד אוֹ מְלֻכְלָכִים, שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, אֶלָּא יִהְיוּ לוֹ בְּגָדִים מְמֻצָּעִים וּנְקִיִּים. לְעוֹלָם יִמְכֹּר אָדָם אֲפִילוּ קוֹרוֹת בֵּיתוֹ וַיִּקַּח מִנְעָלִים לְרַגְלָיו.

סעיף ד

לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַיָּמִין הִיא חֲשׁוּבָה בַּתּוֹרָה: לְעִנְיָן עֲבוֹדָה, וּלְעִנְיַן בֹּהֶן יָד וּבֹהֶן רֶגֶל שֶׁל מִלּוּאִים, וְשֶׁל מְצוֹרָע, וּלְעִנְיַן מִצְוַת חֲלִיצָה; לָכֵן בִּלְבִישָׁה וְכֵן בִּשְׁאָר דְּבָרִים, לְעוֹלָם יַקְדִּים שֶׁל יָמִין לְשֶׁל שְׂמֹאל, וּבַחֲלִיצַת הַמִּנְעָלִים וּשְׁאָר בְּגָדִים, יַחֲלִיץ שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה (שֶׁזֶּהוּ כְּבוֹדָהּ שֶׁל יָמִין). וְאַךְ לְעִנְיָן קְשִׁירָה, הַשְּׂמֹאל חֲשׁוּבָה יוֹתֵר, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹשְׁרִין עָלֶיהָ אֶת הַתְּפִלִּין; וְלָכֵן כְּשֶׁצָּרִיךְ לִקְשֹׁר, יִקְשֹׁר שֶׁל שְׂמֹאל תְּחִלָּה, כְּגוֹן מִנְעָלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם קְשִׁירָה, נוֹעֵל שֶׁל יָמִין וְאֵינוֹ קוֹשְׁרוֹ, וְנוֹעֵל אֶת שֶׁל שְׂמֹאל וְקוֹשְׁרוֹ, וְאַחַר כָּךְ קוֹשֵׁר שֶׁל יָמִין, וְכֵן בִּשְׁאָר בְּגָדִים.

סעיף ה

יִּזָּהֵר מִלִּלְבֹּשׁ שְׁנֵי בְּגָדִים בְּיַחַד, מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לְשִׁכְחָה.

סעיף ו

אָסוּר לֵילֵךְ ד' אַמּוֹת, אוֹ לְהוֹצִיא מִפִּיו דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה בְּגִלּוּי הָרֹאשׁ. וְגַם הַקְּטַנִּים צְרִיכִין לְהַרְגִילָן לְכַסּוֹת רִאשׁוֹן, כִּי הֵיכִי דְּתֶיהֱוֵי עֲלַיְיהוּ אֵימְתָא דִּשְׁמַיָּא. כִּדְמָצִינוּ בְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אִימֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אָמְרוּ לָהּ כַּלְדָּאֵי (חוֹזִים בַּכּוֹכָבִים), בְּרִיךְ גַּנָּבָא הֲוָה, לֹא שְׁבַקְתֵּיהּ גְּלוּיֵי רֵישָׁא, אָמְרָה לֵיהּ: כַּסֵּי רֵישֵׁיךְ, כִּי הֵיכִי דְּתֶיהֱוֵי עֲלָךְ אֵימְתָא דִּשְׁמַיָּא וְכוּ'.

סעיף ז

אָסוּר לֵילֵךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וְגָרוֹן נָטוּי, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וְגוֹ'. וּמִכֹּל מָקוֹם לֹא יָכֹף רֹאשׁוֹ יוֹתֵר מִדַּאי, אֶלָּא בְּמִדָּה בֵּינוֹנִית, בִּכְדֵי שֶׁיִּרְאֶה אֶת הַבָּא כְּנֶגֶד פָּנָיו, וְגַם יִרְאֶה מִדְרַךְ כַּף רַגְלוֹ. גַּם מִמַּהֲלָכוֹ שֶׁל אָדָם נִכָּר, אִם חָכָם וּבַעַל דֵּעָה הוּא, אוֹ שׁוֹטֶה וְסָכָל, וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ וְגַם בַּדֶּרֶךְ כְּשֶׁהַסָּכָל הוֹלֵךְ לִבּוֹ חָסֵר, וְאָמַר לַכֹּל סָכָל הוּא, הוּא מוֹדִיעַ לַכֹּל עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא סָכָל.

סעיף ח

יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יֵלֵךְ אִישׁ בֵּין שְׁתֵּי נָשִׁים, וְלֹא בֵּין שְׁנֵי כְּלָבִים אוֹ שְׁנֵי חֲזִירִים, וְכֵן לֹא יַנִּיחוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁתֵּלֵךְ בֵּינֵיהֶם אִשָּׁה אוֹ כֶּלֶב אוֹ חֲזִיר.