קיצור שולחן ערוך ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< | קיצור שולחן ערוך · סימן ח | במהדורה המנוקדת | >>

דברים האסורים משהאיר היום עד לאחר שיתפלל
ובו ו סעיפים:

א | ב | ג | ד | ה | ו


(א)[עריכה]

  • משעלה עמוד השחר, שהוא אור הנוצץ מן השמש במזרח, כיון שאז מתחיל זמן התפלה (שאם התפלל אז בדיעבד יצא, כדלקמן ריש סימן י"ח), לכן אסור לאדם להתחיל במלאכה או להתעסק בעסקיו או לילך בדרך קודם שיתפלל, שנאמר: "צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו". "צדק" זו תפילה, שמצדיק לבוראו; והדר וישם פעמיו לדרכי חפצו.

(ב)[עריכה]

  • ואסור לו לאכול או לשתות, שנאמר: "לא תאכלו על הדם", לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. וכל האוכל או שותה ואחר כך מתפלל, עליו הכתוב אומר: "ואותי השלכת אחרי גויך", אל תקרי גויך אלא גאיך. אמר הקב"ה: לאחר שנתגאה זה, קיבל עליו מלכות שמים?!
  • ואפילו לשתות קפה או תה עם סוכר וחלב אסור. ואיש זקן וחלוש שאינו יכול לעמוד על נפשו עד עת יציאת הציבור מבית הכנסת, בפרט בשבתות ויום טוב שמאריכין הרבה, יותר טוב להתיר לו להתפלל שחרית בביתו בנחת, ויקדש ויאכל איזה דבר (עיין להלן סימן ע"ז סעיף ט"ו), ואחר כך ילך לבית הכנסת, ויכוין לבו עם הציבור בתפילת שחרית ויתפלל אחר כך עמהם מוסף, ולא שישתה קפה עם סוכר וכדומה בלא קבלת עול מלכות שמים תחלה (באר היטב סימן פ"ט בשם לקט הקמח).
  • אך לצורך רפואה מותר לאכול ולשתות קודם התפילה, שאין בזה משום גאות. וכן אם אין בו יכולת לכוין דעתו בתפילה בלי אכילה ושתיה, אם ירצה יכול לאכול ולשתות קודם התפילה.[דרכי הלכה 1]

(ג)[עריכה]

  • יש אומרים, שאפילו קם בחצות הלילה, אסור לו לטעום קודם שיתפלל. וכן נכון להחמיר. אך אם חלש ליבו, מותר לו לאכול ולשתות איזה דבר לחזק גופו לתורה.[דרכי הלכה 2]

(ד)[עריכה]

  • מים, וכן תה או קפה בלא סוכר ובלא חלב, מותר לשתות קודם התפילה אף לאחר שעלה עמוד השחר, כי אין באלו משום גאות. ואפילו בשבת ויום טוב שחייב בקידוש, מותר לשתות דברים אלו קודם התפילה ואין הקידוש מעכבו, כיון שקודם התפילה עדיין לא הגיע זמן קידוש, דאין קידוש אלא במקום סעודה, דהיינו סמוך לאכילה, והרי אי אפשר לו לאכול קודם תפילת השחר.

(ה)[עריכה]

  • אסור להקדים לפתח חבירו[דרכי הלכה 3] לקבל פניו וליתן לו שלום, ואפילו לומר לו: "צפרא דמרא טב" (גוטען מארגען, בוקר טוב), שנאמר: "חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא". כלומר: בַּמֶּה חשבתו לזה, שהקדמת כבודו לכבודי? ואם פגעו דרך מקרה, מצד הדין מותר ליתן לו שלום, אך נכון לשנות בלשונו, כדי שיתן לב שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים עד שיתפלל.[דרכי הלכה 4]

(ו)[עריכה]

  • אפילו ללמוד אסור לו להתחיל משעלה עמוד השחר. אך מי שהוא רגיל לילך לבית הכנסת ואין לחוש שיעבור הזמן, מותר לו. וכן מי שהוא לומד עם אחרים, ואם לא ילמדו עתה – יתבטלו מלימודם, מותר ללמוד עמהם, כי זכות הרבים דבר גדול הוא. ובלבד שישגיחו שלא לעבור זמן התפילה.


דרכי הלכה[עריכה]

הערות הרב מרדכי אליהו ע"פ מרן השו"ע, בן איש חי וכף החיים

  1. ^ חולה או רעב וצמא שאינו יכול לכוון דעתו בתפילה בלי אכילה או שתיה, ישתה קפה או חלב עם סוכר. ודווקא לצורך התפילה ולא לתענוג, ולכן לא ישתה את הקפה במסיבת חברים וכד' (שו"ע פט סע' ג וכה"ח שם).
  2. ^ הקם לפני עלות השחר ביום צום ורוצה לאכול ולשתות, הזוהר אוסר בכך בכל ענין, ויש מקילים אם כך הוא נוהג תמיד או אם לפני השינה אמר בפירוש שכוונתו לאכול לפני עלות השחר. ונוהגים כזוהר אוסרים אכילה, ומקילים לשתות. ומי שקשה לו מאוד או שחושש שמא לא יוכל לצום, יכול גם לאכול לפני עלות השחר. אמנם אם אינו רגיל בכך ולא עשה תנאי, לא לאכול ולא לשתות (עי' כה"ח תקפא ס"ק סט).
  3. ^ אחרי עמוד השחר.
  4. ^ אם רגיל לומר "שלום" יאמר "בוקר טוב". ואם רגיל לומר "בוקר טוב" יאמר "צפרא טבא" או ברכה אחרת. ובשבת נוהגים לומר "שבתא טוב" ובלבד שיזכור שהוא לפני התפילה ולא יאריך בשיחה (שו"ע פט סע' ב).