קידוש

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קידוש הוא איזכור קדושת היום (שבת או חג) בדיבור. הקידוש מתבצע על ידי ברכה הנאמרת על כוס יין בשבתות ובחגים. הקידוש הוא קיום מצוות "זכור את יום השבת לקדשו" שהיא מצוות עשה מן התורה. כיוון שחז"ל דרשו שזכירה פירושה זכירת השבת (או החג) על ידי היין, בדרך כלל זו הצורה שבה נעשה הקידוש כיום.

כשחל בשבת מתחילים:

וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר
יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.


סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.


בשבת: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית (יֵשׁ אוֹמְרִים: כִּי הוּא יוֹם) תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם (יֵשׁ אוֹמְרִים: כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים) וְשַׁבַּת קָדְשֶׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת:

במועדים: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה בשלשה רגלים: מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן אֶת יוֹם (בְּשַׁבָּת: הַשַׁבָּת הַזֶה וְאֶת יוֹם) בפסח: חַג הַמַּצּוֹת בשבועות: חַג הַשָּׁבוּעוֹת בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת בשמיני עצרת: נוסח אשכנז: הַשְּׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת נוסח ספרד: שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הַחַג בראש השנה: הַזִּכָּרוֹן הַזֶה, בפסח: זְמַן חֵרוּתֵנוּ בשבועות: זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ בסוכות: זְמַן שִׂמְחָתֵינוּ בשמיני עצרת: זְמַן שִׂמְחָתֵינוּ בראש השנה: יום (בשבת: זִכְרוֹן) תְּרוּעָה (בְּאַהֲבָה), מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים, (וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶךָ (בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן,) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ (הַשַׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶה.

קידוש בוקר שבת [עריכה]

ושמרו בני ישראל את השבת, לעשות את השבת לדורותם ברית עולם. ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם. כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת וינפש.

זכור את יום השבת לקדשו. ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, וביום השביעי שבת לה' אלהיך, לא תעשה כל מלאכה, אתה ובנך ובתך, ועבדך ואמתך ובהמתך, וגרך אשר בשעריך. כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, את הים ואת כל אשר בם, וינח ביום השביעי, על כן בירך ה' את יום השבת ויקדשהו.

ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.