וַֽיַּעֲשׂ֛וּוַֽ - ו' החיבור יַּעֲשׂ֛וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: c/6213 a
מורפ': HC/Vqw3mpאֶתאֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַכָּתְנֹ֥תהַ - מילית, ה' הידיעה כָּתְנֹ֥ת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/3801
מורפ': HTd/Ncfpaשֵׁ֖שׁשֵׁ֖שׁ - תואר, מספר מונה, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 8336 b
מורפ': HAcfsaמַעֲשֵׂ֣המַעֲשֵׂ֣ה - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 4639
מורפ': HNcmscאֹרֵ֑גאֹרֵ֑ג - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 707
מורפ': HVqrmsaלְאַהֲרֹ֖ןלְ - מילת יחס אַהֲרֹ֖ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/175
מורפ': HR/Npוּלְבָנָֽיווּ - ו' החיבור לְ - מילת יחס בָנָֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
עם טעמים:
וַֽיַּעֲשׂ֛וּ אֶת־הַכׇּתְנֹ֥ת שֵׁ֖שׁ מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָֽיו׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"ויעשו את הכתנת שש מעשה אורג לאהרן ולבניו" - נראה מכאן שהיו הכתנות שוות באב ובבנים אע"פ שאמר באהרן ושבצת הכתנת שש (לעיל כח לט) ובבניו אמר סתם תעשה כתנות (שם מ) כי הכוונה תעשה כתנות כמו הנזכרת וכן כתוב (שם ד) חושן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי כי לאהרן ולבניו יחזרו אל כתונת תשבץ מצנפת ואבנט כי הם שוים בכולם וכן מה שאמר כאן (בפסוק הבא) ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות כלל אהרן ובניו כי המצנפת והמגבעות אחד הם במעשה אלא שאהרן יצנף אותה ובניו יחבשו בהן ראשם כאשר פירשתי (לעיל כח לא לז) ולשון פארי המגבעות שהיו עולות על הראש כפארים מלשון הפארים והצעדות (ישעיהו ג כ) פארי פשתים יהיו על ראשם (יחזקאל מד יח)
ויעשו את הכתנות שש וגו' ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר. יש בשני פסוקים אלה חמשה פעמים שש עם הבד שהוא ג"כ שש, האחד לגופיה, והשאר לדרשה, והוא שדרשו במסכת יומא פרק בא לו על שני פסוקים אלו ואמרו חמשה קראי כתיבי כלומר תרי קראי שיש בהם חמשה פעמים שש והיה די באחד מהם שיכתבנו בסוף, חד לגופיה דכתנא כלומר מדכתיב במקום אחר כתנת בד והכא כתיב את הכתנות שש יורה שהשש הוא כתנא וכמו שאמרו שם בד שעולה מן הקרקע בד בבד והוא הפשתים, שש שיהו חוטיו כפולין ששה, שש שיהיו שזורין, שש לדברים שלא נאמר בהם שש כגון מעיל, שש לעכובא, פירוש שלא תאמר למצוה בלבד אבל אינו מעכב לכך הוצרך עוד להוסיף שש לעכובא. ומה שכתוב בפסוק שלישי ואת האבנט שש משזר לא הוצרך לגופיה שהרי נאמר באבנט בד אלא לשאר מינין של אבנט הוצרך שיהא כל אחד מהם שש.
