קטגוריה:שמות טו כ
ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת.
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כׇל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.
וַתִּקַּח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת־הַתֹּ֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כׇֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בְּתֻפִּ֖ים וּבִמְחֹלֹֽת׃
וַתִּקַּח֩ וַ - ו' החיבור
תִּקַּח֩ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqw3fs מִרְיָ֨ם מִרְיָ֨ם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4813
מורפ': HNp הַנְּבִיאָ֜ה הַ - מילית, ה' הידיעה
נְּבִיאָ֜ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/5031
מורפ': HTd/Ncfsa אֲח֧וֹת אֲח֧וֹת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 269
מורפ': HNcfsc אַהֲרֹ֛ן אַהֲרֹ֛ן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 175
מורפ': HNp אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־הַתֹּ֖ף הַ - מילית, ה' הידיעה
תֹּ֖ף - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/8596
מורפ': HTd/Ncmsa בְּיָדָ֑הּ בְּ - מילת יחס
יָדָ֑ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
הּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: b/3027
מורפ': HR/Ncbsc/Sp3fs וַתֵּצֶ֤אןָ וַ - ו' החיבור
תֵּצֶ֤אןָ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, נקבה, רבים
צורת יסוד: c/3318
מורפ': HC/Vqw3fp כָֽל כָֽל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־הַנָּשִׁים֙ הַ - מילית, ה' הידיעה
נָּשִׁים֙ - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/802
מורפ': HTd/Ncfpa אַחֲרֶ֔יהָ אַחֲרֶ֔י - מילת יחס
הָ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR/Sp3fs בְּתֻפִּ֖ים בְּ - מילת יחס
תֻפִּ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: b/8596
מורפ': HR/Ncmpa וּבִמְחֹלֹֽת וּ - ו' החיבור
בִ - מילת יחס
מְחֹלֹֽת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: c/b/4246
מורפ': HC/R/Ncfpa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַתִּקַּח֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) מִרְיָ֨ם קדמא (משרת, דרגא 5) הַנְּבִיאָ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)
אֲח֧וֹת דרגא (משרת, דרגא 5) אַהֲרֹ֛ן תביר (משנה, דרגא 3)
אֶת־הַתֹּ֖ף טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּיָדָ֑הּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וַתֵּצֶ֤אןָ מהפך (משרת, דרגא 5) כָֽל־הַנָּשִׁים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
אַחֲרֶ֔יהָ זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בְּתֻפִּ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
וּבִמְחֹלֹֽת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה, אֲחוֹת אַהֲרֹן ומשה, ואהרון הוזכר כי הוא הבכור, אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ. וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְסֵיבַת מִרְיָם נְבִיאֲתָא אֲחָתֵיהּ דְּאַהֲרֹן יָת תּוּפָּא בִּידַהּ וּנְפַקָא כָל נְשַׁיָּא בָּתְרַהָא בְּתוּפִּין וּבְחִנְגִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְסֵיבַת מִרְיָם נְבִיאָתָא אַחְתֵיהּ דְּאַהֲרן יַת תּוּפָא בִידָהּ וְנַפְקָן כָּל נְשַׁיָא בַּתְרָאָה בְּתוּפַיָיא הֲווֹ חַיְילִין וּבְחִנְגַיָא מְחַנְגִין: |
רש"י
"את התוף" - כלי של מיני זמר
"בתופים ובמחולות" - מובטחות היו צדקניות שבדור שהקדוש ברוך הוא עושה להם נסים והוציאו תופים ממצריםרש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶת הַתֹּף – כְּלִי [שֶׁל מִינֵי] זֶמֶר.
בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת – מֻבְטָחוֹת הָיוּ צִדְקָנִיּוֹת שֶׁבַּדּוֹר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּים וְהוֹצִיאוּ תֻּפִּים מִמִּצְרַיִם.
רשב"ם
אחות אהרן: על שם הבכור קורא אותה אחות אהרן, כמו שפירשתי אצל אחות נביות ואחות לוטן:
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וע"ד המדרש הנביאה אחות אהרן, ולא אחות משה, אלא מלמד שהתנבאה בזמן שהיתה אחות אהרן עתידה אמי שתלד בן שיושיע את ישראל ע"כ. ומה ששורה הנבואה על אשה נראה לומר שאין לתמוה שהרי מין האדם היא ואדם נקראת שנאמר (בראשית ה) ויקרא את שמם אדם. והנה מזה אמרו שרה היתה נביאה כמרים או גדולה ממנה שנקראת יסכה על שם שסוכה ברוח הקדש, ודרשו רז"ל (בראשית כא) כל אשר תאמר אליך שרה וגו', מלמד שהיה אברהם טפל לשרה בנבואה, אבל הכתוב לא הזכיר נבואה עד מרים, או מטעם מדרש שהזכרתי, או מטעם שרצה להמתין עד זמן הגלות השכינה שעליו אמרו רז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל, והודיענו כי מרים הנביאה מקלסת לשכינה וכל הנשים אחריה ואומרת השירה הזו בעצמה כמשה ובני ישראל. ועוד תמצא עקרים גדולים שבתורה מפורשים ע"י נשים כענין העוה"ב הנקרא צרור החיים ע"י אביגיל, וענין תחיית המתים וסדרי תחנה על ידי חנה, וענין הגלגול ע"י התקועית וכל זה יורה שאין האשה דבר טפל לגמרי אבל יש לה עקר. ודרשו רז"ל במסכת מגילה שבע נביאות הן אלו הן, שרה, מרים, חנה, דבורה, חולדה, אביגיל, אסתר, וזה כנגד שבע מדות המקבלות וזה מבואר.
בתפים ובמחולות. היו הנשים האלו גדולות בחכמה, וכמו שדרשו רז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל והיו מהן שהיתה כוונתן לשמים ומהן שהיתה כוונתן רעה לכך היו יוצאות במחולות בשכבר ידעת כי המחול כנגד מאדים ומזה תמצא במעשה העגל (שמות לב) וירא את העגל ומחולות ושם אאריך בזה בעזה"י.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נבואה גם מן הנשים, וקראה אחות אהרן כמו שפי' חז"ל שנבאה בעוד שהיתה אחות אהרן לפני לידת משה, שיולד בן שיהיה הגואל והמושיע, ועתה שנתקיים נבואתה לקחה התוף
בידה:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ומ"ש אחות אהרן. לפי שהיתה שוה לו בנבואה אבל לא למשה, כי כן משמע סוף פר' בהעלותך בפסוק לא כן עבדי משה (במדבר יב, ז) כי שם הושוו אהרן ומרים בנבואה, וכן פירש מהרי"א. ולשון מחולות הוא ענין מחילת עון וכ"כ רבינו בחיי, ואולי שזהו שמסיק בילקוט פר' זו בפסוק ויסע משה, שכל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו כל עונותיו, ומהיכן למד לומר אם לא מלשון מחולות שנזכר בשירת נשים אלו.
ומ"ש ותען להם מרים. להן מבעי ליה למימר, אלא לפי שעל הים באו הנשים למדריגת האנשים בהשגת הנבואה ע"כ נאמר להם כמדברים לזכרים, וכן לעתיד נאמר (ירמיה לא, כב) נקיבה תסובב גבר.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות טו כ"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.