קטגוריה:שמואל ב ב י

<< | ספר שמואל ב • פרק ב' • פסוק י' | >>

בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד.

בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמׇלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד.

המהדורה המוטעמת:

בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים שָׁנָ֜ה אִֽישׁ־בֹּ֣שֶׁת בֶּן־שָׁא֗וּל בְּמׇלְכוֹ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל וּשְׁתַּ֥יִם שָׁנִ֖ים מָלָ֑ךְ אַ֚ךְ בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה הָי֖וּ אַחֲרֵ֥י דָוִֽד׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

בֶּן בֶּן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־אַרְבָּעִ֨ים אַרְבָּעִ֨ים - תואר, מספר מונה, זכר ונקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 705
מורפ': HAcbpa שָׁנָ֜ה שָׁנָ֜ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 8141
מורפ': HNcfsa אִֽישׁ אִֽישׁ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 378+
מורפ': HNp־בֹּ֣שֶׁת בֹּ֣שֶׁת - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 378
מורפ': HNp בֶּן בֶּן - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmsc־שָׁא֗וּל שָׁא֗וּל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 7586
מורפ': HNp בְּמָלְכוֹ֙ בְּ - מילת יחס
מָלְכ - פועל, קל, מקור נסמך
וֹ֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: b/4427 a
מורפ': HR/Vqc/Sp3ms עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp וּשְׁתַּ֥יִם וּ - ו' החיבור
שְׁתַּ֥יִם - תואר, מספר מונה, נקבה, זוגי, נפרד

צורת יסוד: c/8147
מורפ': HC/Acfda שָׁנִ֖ים שָׁנִ֖ים - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד

צורת יסוד: 8141
מורפ': HNcfpa מָלָ֑ךְ מָלָ֑ךְ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 4427 a
מורפ': HVqp3ms אַ֚ךְ אַ֚ךְ - מילית, חיוב

צורת יסוד: 389
מורפ': HTa בֵּ֣ית בֵּ֣ית - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 1004 b
מורפ': HNcmsc יְהוּדָ֔ה יְהוּדָ֔ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3063
מורפ': HNp הָי֖וּ הָי֖וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqp3cp אַחֲרֵ֥י אַחֲרֵ֥י - מילת יחס

צורת יסוד: 310 a
מורפ': HR דָוִֽד דָוִֽד - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 1732
מורפ': HNp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):

בֶּן־אַרְבָּעִ֨ים קדמא (משרת, דרגא 5) שָׁנָ֜ה גרש (שליש, דרגא 4)

אִֽישׁ־בֹּ֣שֶׁת מונח (משרת, דרגא 5) בֶּן־שָׁא֗וּל רביעי (משנה, דרגא 3)

בְּמָלְכוֹ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וּשְׁתַּ֥יִם מרכא (משרת, דרגא 5) שָׁנִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

מָלָ֑ךְ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

אַ֚ךְ יתיב (משנה, דרגא 3)

בֵּ֣ית מונח (משרת, דרגא 5) יְהוּדָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

הָי֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)

אַחֲרֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) דָוִֽד סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ, אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"על ישראל" - רצה לומר על כל ישראל ומלך על כולם שתי שנים וחמשת השנים וששת החדשים הקודמים לא מלך עדיין על כל ישראל כי אם על המקומות שזכר למעלה ועוד אחת לאחת על מה מהמקומות וכל ימי משך מלכותו היה כחשבון שמלך דוד בחברון