קטגוריה:ישעיהו יט ו
נוסח המקרא
והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו
וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ.
וְהֶאֶזְנִ֣יחוּ נְהָר֔וֹת דָּלְﬞל֥וּ וְחָרְב֖וּ יְאֹרֵ֣י מָצ֑וֹר קָנֶ֥ה וָס֖וּף קָמֵֽלוּ׃
וְ/הֶאֶזְנִ֣יחוּ נְהָר֔וֹת דָּלֲל֥וּ וְ/חָרְב֖וּ יְאֹרֵ֣י מָצ֑וֹר קָנֶ֥ה וָ/ס֖וּף קָמֵֽלוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"דללו" - במחברת אם דל הוא (ויקרא יד)
"יאורי מצור" - יאורים עמוקים בחריצי מצורי עיירות
"קנה וסוף" - שהיו גדלים שם מרוב מימיהם
"קמלו" - כשיבשו היאורים עמדו הקנים מלגדל עוד והם מתייבשים ונופלים ת"י קמלו לא יסקון ובמקום אחר תירגם החפיר לבנון קמל נתר ואומר אני שהוא לשון קציצה שנקצצים מאליהן מחמת יובשן ונופליןמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"והאזניחו" - האל"ף נוספת כי הוא ענין עזיבה כמו כי לא יזנח (איכה ג)
"דללו" - ענין הרמה כמו דלו מאנוש נעו (איוב כ"ח)
"מצור" - מלשון צור וחוזק כי חריצי המים הסביב לעיר הם לה לחוזק וכן ואחריב בכף פעמי כל יאורי מצור (לקמן ל"ז)
"קנה וסוף" - מיני דשאים הגדלים על שפת הנהר כמו כאשר ינוד הקנה במים (מלכים א' יד) וכמו ותשם בסוף (שמות ב)
"קמלו" - ענין כריתה כמו החפיר לבנון קמל (לקמן ל"ג)
מצודת דוד
"והאזניחו נהרות" - נהרות מצרים יעזבו מימיהם
"דללו וגו'" - המים אשר בהיאורים העמוקים הנקווים בחריצי מצורי העיירות הורמו ממקומם ונסתלקו ונשאר מקומם יבש
"קנה וסוף" - הגדלים על שפתי היאורים יכרתו מחסרון המיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"דללו", וגם היאורים הנמשכים בידי אדם לתוך החפירות שכרו בעומק להקוות שם מים לעמוד זמן רב שיהיה להם לתועלת בעת המצור, שא"א לשאוב מן הנהר, והם עמוקים מאד, נתדללו וגם חרבו לגמרי.
"קנה", ולא לבד שחרבו המים, אלא גם הקנה וסוף הגדלים אצל היאורים נתיבשו מרוב היובש שלא נשאר שום ליחות אף להחיות הקנה וסוף שאין גדלים רק במקום מים:
ביאור המילות
"והאזניחו". פעל זנח, נבדל מן פעל עזב נטש, במה שזנח מורה על התיעוב והריחוק לגמרי, וכשבא בהפעיל מורה שעשה בו איזה רושם בל יצלח עוד למלאכתו, כמו וכל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו, כמ"ש חז"ל (ע"ז דף מג) שטמא את הכלים במה ששרת בהם לע"ז, וכן (דה"ב יא) כי הזניחם ירבעם ובניו, ושם (א' כח ט') ואם תעזבנו יזניחך לעד, היינו שיעשה בך רושם ההרחקה, אבל בקל מורה רק התיעוב והשיקוץ שהדבר הנזנח מתועב אל הזונח, במ"ש זנח ה' מזבחו, הלא אתה אלהים זנחתנו, ר"ל הרחקתנו תעבתנו:
"דללו". פעל דלל, מורה על המעטת איזה דבר, אם על עוני שנתמעט עשרו, אם על חולי שנתמעט בריאת גופו, מדוע אתה ככה דל בן המלך, המעטת הכבוד ידל כבוד יעקב, הנה אלפי הדל במנשה, ר"ל הפחות, ופה ר"ל נתמעטו תחלה מכמותם ואח"כ יבשו לגמרי:
"יארי מצור". יאורים המכונסים בחפירה לצורך המצור למצוא מים לשתות, וכן לקמן (לו כה).
"קנה וסוף", סוף הוא מין גומא הגדל על שפת היאור, והיה מצוי בשפת יאורי מצרים, כמ"ש ותשם בסוף על שפת היאור, והוא לח יותר מן קנה. ור"ל לא לבד קנה, אלא גם סוף שלח יותר קמל ונכרת.
"קמלו", ענין כריתה ע"י יובש, וכן (לקמן לג ט') החפיר לבנון קמל:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו יט ו"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.