ט. אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך

מנוקד: אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ.

עם טעמים: אֲשֶׁ֤ר הֶחֱזַקְתִּ֙יךָ֙ מִקְצ֣וֹת הָאָ֔רֶץ וּמֵאֲצִילֶ֖יהָ קְרָאתִ֑יךָ וָאֹ֤מַר לְךָ֙ עַבְדִּי־אַ֔תָּה בְּחַרְתִּ֖יךָ וְלֹ֥א מְאַסְתִּֽיךָ׃

דְקָרֵיבְתָּךְ מִזַרְעִית אַרְעָא וּמִמַלְכְּוָתָא בְּחַרַתָּךְ וַאֲמַרִית לָךְ עַבְדִי אַתְּ אִתְרְעֵיתִי בָּךְ וְלָא אַרְחֵקִינָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר החזקתיך" - לקחתיך לחלקי כמו (שמות ד) וישלח ידו ויחזק בו

"מקצות הארץ" - משאר האומות

"ומאציליה" - מן הגדולים שבהן

"קראתיך" - בשם לחלקי בני בכורי ישראל

"ולא מאסתיך" - כזה שנאמר בו (מלאכי א) שנאתי