המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"לכן אמור" - הואיל ואומרים שאנשי הגליות האלה לא ישובו לעולם לארצם והם יירשוה לכן אמור אליהם כה אמר ה' וקבצתי וגו' ר"ל כן אמר ה' וכן אעשה ואקבץ אתכם וגו' ואז אחזיר לכם את אדמת ישראל ועל ימי המשיח יאמר
"לכן", ונגד מ"ש לנו היא נתנה הארץ למורשה, שחושבים שהנדחים האלה אבדה תקותם, משיב "וקבצתי אתכם מן העמים", שמן העמים הקרובים אקבץ אותם בגאולת בית שני שנקבצו גולי בבל ושבו לא"י, "ואספתי" שלעתיד יאסוף את עשרת השבטים שהם בארצות רחוקות ולא שבו בבית שני, "ונתתי לכם את אדמת ישראל" לא כמו שאמרו לנו נתנה הארץ למורשה:
ביאור המילות
"וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות". כבר בארתי (ישעיה י"א) שיש הבדל בין אסף ובין קבץ, שהמקבץ יקבץ נפזרות, והאוסף מכניס את הנדח חוץ למקומו אל מקומו, ואחר שהארצות הם רחוקות יותר מן העמים, יצייר בספר זה תמיד שבארצות נפזרו יותר, כמ"ש (לקמן י"ב ט"ז ובכ"מ) בהפיצי אותם בגוים וזריתים בארצות, שהזריה היא יותר מן ההפצה עיי"ש. וכן אמר פה מן הארצות אשר נפוצותם, רק שבארצות חוץ מן קיבוץ המפוזר גם האסיפה אל א"י הוא חידוש, הוסיף החידוש שיאסף אותם כמ"ש ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ (ישעיה י"א):