עם טעמים:
וְעָבַר֩ מִשָּׁ֨ם הַגְּב֜וּל ל֗וּזָה אֶל־כֶּ֤תֶף ל֙וּזָה֙ נֶ֔גְבָּה הִ֖יא בֵּֽית־אֵ֑ל וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַל־הָהָ֕ר אֲשֶׁ֛ר מִנֶּ֥גֶב לְבֵית־חֹר֖וֹן תַּחְתּֽוֹן׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"ועבר משם" - לצד המערב
"לוזה אל כתף לוזה נגבה היא בית אל" - שקראה יעקב (בראשית כח יט) ולא זו היא בית אל שאצל העי שהרי אומר בגבול יוסף (לעיל טז ב) ויצא מבית אל לוזה למדנו ששנים היו ולוז לא בחלק בנימין היתה שהרי חוט המצר מלוז ולפנים הוא כמו שהוא אומר (פסוק יג) אל כתף לוזה נגבה החוט הולך בדרומה של לוז נמצאת לוז מן החוט ולחוץ בנחלת בני יוסף ובית אל היתה בחלק בנימין כמו שכתוב למטה (להלן פסוק כב) בענין
"ועבר משם". נכנס לצד דרום: "אל כתף לוזה נגבה". נמצא היה לוז חוץ לחוט ושייך ליוסף: "היא בית אל". שקראו יעקב בית אל, ולא בית אל שאצל העי שהיה מחלק בנימין. ומ"ש (דהי"א ז, כח) שבית אל היה לאפרים, כיון על בית אל לוזה: "על הר אשר מנגב". נמצא שבית חורון תחתון לבני יוסף, לכן אמר למעלה (טז, ג) עד גבול בית חורון תחתון:
