המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ויהי להם הגבול לפאת צפונה" - ויהי מצר גבול הצפוני שלהם מן הירדן שבמזרח מתחיל המצר ועלה אל כתף יריחו מצפון ועלה משם אל המערב אל עבר יריחו ומושך החוט בצפונה של יריחו נמצאת יריחו לפנים מן החוט בחלק בנימין
"מדברה בית און" - למדבר של בית און
"לפאת צפונה". אצל מצר בני יוסף (הנ"ל טז, א ב ג): "מן הירדן". ממזרח למערב הוא מונה: "מצפון". נמצא יריחו לבנימין, אולם אמר "אל כתף יריחו", כי דושנה של יריחו שהיה במזרחה של יריחו לא ניתן להם אז, כמו שנבאר לקמן: "ועלה בהר". הוא הר בית אל שהיה לבנימין ימה לצד המערב: "והיה תוצאותיו". שם כלה קו הישר ונכנס החוט לפנים, לצד הדרום (כמ"ש למעלה טז, ב ולקמן פ"ב). (והנה למעלה (ז, ב) אמר "העי אשר עם בית און מקדם לבית אל", נמצא בית און שאצל עי היה ג"כ מקדם לבית אל, וצ"ל שהר בית אל היה למזרח בית אל, ומדבר בית אל נמשך במערב בית און עד שהר בית אל היה במזרח של מדבר בית און הגם שבית אל היה במערב של בית און עצמו, כי בל"ז משמע שם שבית אל היה סמוך לעי וה"ה לבית און):
