קטגוריה:דברי הימים ב יח לג

<< · מ"ג דברי הימים ב · יח · לג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך [ידך] והוצאתני מן המחנה כי החליתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּךְ אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁרְיָן וַיֹּאמֶר לָרַכָּב הֲפֹךְ ידיך [יָדְךָ] וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַמַּחֲנֶה כִּי הָחֳלֵיתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֗ישׁ מָשַׁ֤ךְ בַּקֶּ֙שֶׁת֙ לְתֻמּ֔וֹ וַיַּךְ֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל בֵּ֥ין הַדְּבָקִ֖ים וּבֵ֣ין הַשִּׁרְיָ֑ן וַיֹּ֣אמֶר לָרַכָּ֗ב הֲפֹ֧ךְ ידיך יָדְךָ֛ וְהוֹצֵאתַ֥נִי מִן־הַֽמַּחֲנֶ֖ה כִּ֥י הׇֽחֳלֵֽיתִי׃

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ואיש משך בקשת" - איש ישראל מתכוין לירות במחנה ארם ובלא כוונתו

"ויך" - החץ את המלך ישראל

"בין הדבקים ובין השרין" - בין אותה רצועה שמדביקין הכובע שעל ראשו לשריון ואין לומר מצרי הי' כי למי נתכוין והלא מלך ארם צוה לא תלחמו את הקטן ואת הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו ואף לו לא נתכוין שהרי כתיב לתומו אלא בעל כרחו י"ל ישראל היה המורה ונתכוין לירות במחנה ארם ולפי תומו הכה את מלך ישראל

"ויאמר לרכב" - למנהיג את המרכבה

"והוצאתני מן המחנה" - כלומר מן המערכה הזו הראשונה והושיבני במערכות האחרונות