עם טעמים:
וַאֲחֹת֖וֹ הַמֹּלֶ֑כֶת יָֽלְדָה֙ אֶת־אִ֣ישְׁה֔וֹד וְאֶת־אֲבִיעֶ֖זֶר וְאֶת־מַחְלָֽה׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
ואחותו המולכת ילדה וגו'.
ידמה לפי מה שאחשוב שאחות גלעד היתה אשת חצרון לפי מה שקדם למעלה (ב' כ"א) שהוא לקחה כשהיה בן ששים שנה והיא ילדה לו אלו הבנים שזכר פה ואמר שם שהם בני מכיר אבי גלעד כי כבר ידמה שמכיר גדל אותם ולזה גם כן זכרם בזה המקום כמו הענין בבני מיכל בת שאול שנקראו בניה לפי שגדלה אותם. והנה קראה המולכת כי שם אותה מכיר כששבה לביתו מושלת על ביתו. או אולי נשא גלעד אחותו וילדה לו אלו הבנים שזכר וקרא אותה המולכת כי היא היתה מושלת באשה האחרת שילדה אולם ורקם והיתה כמו שפחה לה והבאור הראשון הוא יותר נכון:
"שאחותו" (של גלעד) "המולכת". ילדה את אישהוד, ונראה שהיא היתה אשת יאיר בן שגוב הנזכר למעלה (ב' כא - כג), ובארנו שם ששגוב נולד לחצרון בן פרץ מן בת מכיר שבא עליה שלא ע"י חופה וקדושין, וע"כ לא נתיחס לשבט יהודה רק למכיר אבי אמו, ושגוב הוליד את יאיר ונתנו לו אשה משבט מנשה, ונפלו לו בנדוניא עשרים ושלש ערים בארץ הגלעד. ובאר עזרא פה שהאשה שנתנו ליאיר היתה ג"כ בת מכיר אחות גלעד, והיתה ליאיר אחות אם אביו, ואז לא גזרו עוד על השניות, והיא קבלה נדוניא ממכיר אביה עשרים ושלש ערים שמלכה עליהם, וע"כ קראה אחותו המולכת, וילדה ליאיר את אישהוד ואת אביעזר וכו'. וגם י"ל שכיון על בת מכיר שלקח חצרון והוליד עמה את שגוב, והיא ילדה מאיש אחר עוד שלשה בנים אלה:
