לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/שליחות יד במחשבה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

שומר שחושב לשלוח יד בפיקדון, מתחייב באונסין (לחלק מהדעות) (בבא מציעא מג: במשנה).
בערך זה נדון בשליחות יד במחשבה. לשאר דיני שליחות יד ע"ע שליחות יד.
הסוברים את דין זה הם בית שמאי, אך בית הלל חולקים וסוברים שפטור. והלכה כבית הלל (רמב"ם גזילה ואבידה ג-יא).

מקור וטעם

[עריכה]

מקורו מהפסוק (שמות כב-ח) "על כל דבר פשע" (בבא מציעא מד.).
טעמם של בית שמאי שמחשבה מועילה הוא שמקומו של הפיקדון נחשב כרשות המפקיד, וע"י מחשבת השומר לשלוח יד כלתה שמירתו, וממילא נעשית רשותו של השומר, ונחשב כמשיכה לרשותו (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה שליחות יד בפיקדון).

פרטי הדין

[עריכה]

בדינו דנו הראשונים האם צריך דיבור דווקא (רש"י בבא מציעא מג: ד"ה החושב, תוס' שם ד"ה החושב), או שמועילה מחשבה ממש (רש"י קידושין מב: ד"ה לחייב), אע"פ שלשון הפסוק היא דיבור – (שמות כב-ח) "על כל דבר פשע" (תוס' מנחות נה. ד"ה במחשבה. דן בדבריהם רעק"א שם).
גדר הדעת למחשבת שליחות יד הוא מחשבה בפועל (כוונה, גמר בליבו) ולא רק התרצות (הסכמה, רצון, הרהור, ניחותא) (קונטרסי שיעורים נדרים א-טו ד"ה מחשבה) .

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: דיבור כתיבהודעת, נזיקין, פיקדון, שומרים, שליחות יד.