קובץ יסודות וחקירות/פיקדון

הגדרה

חפץ שאדם קיבל מחבירו על מנת לשומרו (הסוגיות בבבא מציעא פרק ג ופרק ח, בסוגיא זו האריך מחנה אפרים הלכות שומרים).
בערך זה נדון בדיני הפיקדון עצמו. לדיני השמירה, ההתחייבות לשמור ודיני התשלומין – ע"ע שומרים.
השם "פיקדון" סתם כוונתו בשומר חינם (רא"ש פסחים פרק א סי' ו, ב"י או"ח תמ-א ד"ה ומה).

מקור וטעם

מקור דיני פיקדון מפורשים בפסוקים "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור" (שמות כב-ו) ובפסוקים "כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמור" (שמות כב-ט).

בדינים שונים

דבר שאינו ברשותו – נחלקו הראשונים האם הפיקדון נחשב ברשותו של המפקיד ויוכל להקדישו, ויש בזה שלושה צדדים:
א) נחשב ברשותו של המפקיד (שיטה אחת במאירי בבא קמא סט.).
ב) לא נחשב ברשותו של המפקיד (שיטה שניה במאירי בבא קמא סט., דן בזה קונטרסי שיעורים בבא קמא כ-יג).
ג) אם השומר לא כופר בו – נחשב ברשותו של המפקיד, אך אם השומר כופר בו – אינו ברשותו של המפקיד, ואינו יכול להקדישו (רמב"ם ערכין ו-כב).
יאוש – דנו האם מועיל בפיקדון שאבד (מחנה אפרים חצר ח בדעת הראב"ד: רק באבידה).
מחילה על דבר שהוא בעין, כגון פיקדון, נחלקו האחרונים האם מועילה: הסמ"ע (חו"מ רמא-ו) כתב שלא מועילה, והמשנה למלך (זכייה ומתנה ג-ב) כתב שכן .
שעבודא דרבי נתן – כאשר הראשון לא לווה מהשני אלא שומר לו על פיקדון (והשלישי הלווה לשני כמו בשאר שעבודא דרבי נתן), נחלקו הפוסקים האם יש שעבודא דרבי נתן והשלישי יכול לגבות את הפיקדון שביד הראשון, או שאינו יכול לגבותו (ספר המקנה (ר' אליעזר זוסמאן סופר) כו-ד-ב וכו-ד-ח).
קניין כתיבה ומסירה – שו"ת הרשב"א (המיוחסות לרמב"ן עו) והמהרי"ט (יו"ד כא) כתבו שמועיל לשטר פיקדון, והקצוה"ח (סו-לה, והביא את המהרי"ט) סובר שלא.
חיוב השבה – נחלקו האחרונים האם יש חיוב השבה על פיקדון (לקצוה"ח פו-ד אין, ולנתיה"מ פו-א בתחילתו יש).
חזקה אין אדם פורע תוך זמנו – בפיקדון אין את חזקה זו, ונאמן לטעון שפרעו תוך זמנו (רמ"א חו"מ עח-א, וכן דייק החתם סופר (בבא בתרא ה. ד"ה הקובע) בדעת רש"י).
אדם עשוי שלא להשׂביע את עצמו הוא רק בחוב. אך בפיקדון, דהיינו שהודה שממון זה פיקדון בידיו, לא מועילה טענת השבעה (רשב"ם בבא בתרא קמט. ד"ה ת"ש, קצוה"ח פא-כ).
הילך – פיקדון, אפילו אם הוא בביתו של הנפקד – הוא הילך, דכל היכא דאיתיה ברשותא דמריה איתיה (ריטב"א בבא מציעא ד. ד"ה אלא, ש"ך חו"מ פז-ג). אמנם הראב"ד (בשיטה מקובצת בבא מציעא צח: ד"ה והראב"ד ז"ל סובר) והרמב"ם (ב"י חו"מ פז-א, מגיד משנה טוען ונטען ג-טו) סוברים שפיקדון הוא הילך רק אם נותנו לו מייד, ולא כשעומד באגם.

פרטי הדין

שימוש במעות של פיקדון – אין לשומר רשות להשתמש במעות של פיקדון ולהחזיר אחרים תחתם (חכם צבי עג וקצוה"ח מז-ה בסופו), ויש מי שהתיר (ש"ך, הובא בקצוה"ח שם).
חצר שהפיקדון מונח בתוכה, לרשב"ם היא ברשות המפקיד, ולמהרי"ט (ח"א סה) ברשות הנפקד (דן בזה והביאם קצוה"ח קפט-א ד"ה ובתשובת).

ערכים קרובים

ערכים קרובים:אבידה, אחריות, הרשאה, השבת גניבה וגזילה, השבתריבית, חוב, שומרים, שילם ולא רצה להישבע, שליחותיד, שליחות יד במחשבה.