קובץ יסודות וחקירות/אחריות

הגדרה

אדם התחייב לשלם עבור ממונו של חבירו במקרה של הפסד.
דוגמאות: שומר חייב באחריות הפיקדון, המוכר קרקע חייב באחריותה אם בעלי חובו יגבו אותה מהקונה.

בדינים שונים

דינו של המקבל אחריות הוא שלכמה עניינים נחשב כבעלים, וכדלקמן.
חמץ שחייב באחריותו נחשב כשלו ועובר עליו בבל יראה ובל ימצא. משום שלומדים מ"לא ימצא" לאסור כשקיבל עליו אחריות ומ"לך" (בתנהו עניין) להתיר כשלא קיבל עליו אחריות (פסחים ה:) – ויש לחקור האם לומדים מה"לא ימצא" לאסור חמץ שאינו שלו ומה"לך" להתיר כשלא קיבל עליו אחריות, או שלומדים מה"לך" להתיר חמץ שאינו שלו ומה"לא ימצא" לומדים שכאשר קיבל עליו אחריות נחשב שלו (ברכת מרדכי או"ח ב ומועדים ד-ה ד"ה מיהו).
מוחזק (בבכור) – המלווה את העכו"ם על המשכון – יש אומרים שלא נחשב מוחזק במשכון (רמ"א חו"מ רעח-ז), משום שישראל לא קונה משכון מעכו"ם. וכאשר קיבל עליו הישראל אחריות – הש"ך סובר שנחשב מוחזק (חו"מ רעח-ח), והקצוה"ח סובר שלא (רעח-ח, והביא גם את הש"ך).
ניחותא בהכשר לקבל טומאה – נחלקו הראשונים והאחרונים האם צריך ניחותא של הבעלים דווקא, או גם של אדם אחר, וארבע דעות בעניין (קהילות יעקב בבא מציעא כז. שתי הדעות הראשונות הן הידועות יותר):
א) צריך ניחותא דווקא של הבעלים (רמב"ם טומאת אוכלין יב-א).
ב) מועילה ניחותא של כל אדם (רשב"א חולין סוף לא: בשם תוס' (הובא בכסף משנה שם), תוס' בבא מציעא ל. (ד"ה אף) בתירוץ השני).
ג) מועילה ניחותא של כל אדם שהפירות באחריותו, כגון הבעלים, שומר, אפוטרופוס וגזבר (חזון איש על הרמב"ם שם, וקהילות יעקב שם ד"ה וכבר (והביא שם גם את החזון איש)).
ד) ניחותא של הבעלים מועילה גם אם לא הרטיב אותם בידיים, וניחותא של שאר אדם מועילה רק אם הרטיבם בידיים (קהילות יעקב שם (ד"ה ולזאת) מבאר שאין מחלוקת בין הרמב"ם לתוס', ושניהם סוברים כצד הזה).

פרטי הדין

פשיעה ומזיק בידיים – הלשון "איני מקבל אחריות" כוללת גם פשיעה, אך לא מזיק בידיים. לכן המלווה על המשכון והתנה שאינו מקבל אחריות – פטור גם מפשיעה, אך אם הזיק בידיים – חייב (קצוה"ח עב-יד).
מכר לחבירו קרקע באחריות, הוזלה, וטרפה בעל חוב מהקונה – כאשר הקונה בא לתבוע מהמוכר את האחריות, צריך המוכר לשלם לו כפי שוויה בשעת קבלת האחריות, ולא בשעת הטריפה (קובץ ביאורים בבא קמא ז).
אחריות נכסים – החייב לחבירו (כגון לווה), קרקעותיו הן אחריות לחובו, שאם לא ישלם יגבה המלווה מקרקעותיו. אך מטלטלין אינם אחריות לחובו, שכיוון שאינם קיימים ועומדים – אין נסמכים עליהם (משמע מרש"י קידושין כו. ד"ה שיש).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: דבר הגורם לממון כממון דמי, חוב, פיקדון, שומרים.