קובץ יסודות וחקירות/עבד עברי

הגדרה

ישראל הנמכר לעבד (הסוגיות בקידושין יד: והלאה, בסוגיא זו האריך תורה שלמה חלק יז מילואים ד).
בערך זה נדון בכלל העבדים העבריים. בפרטי כל אחד מהם ע"ע: מוכר עצמו, מכרוהו בית דין, אמה עבריה.

מקור וטעם

סוגי העבדים העבריים הם ארבעה, ומקורותיהם נפרדים זה מזה (קידושין יד:, טו:):
א) מוכר עצמו – "וכי ימוך אחיך ונמכר לך" (ויקרא כה-לט).
ב) מכרוהו בית דין – "אם אין לו ונמכר בגניבתו" (שמות כב-ב).
ג) נמכר לעכו"ם – "וכי תשיג יד גר ותושב עימך ומך אחיך עימו, ונמכר לגר תושב עימך או לעקר משפחת גר" (ויקרא כה-מז).
ד) אמה עבריה – "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" (דברים טו-יב), ורוב דיניה נלמדים מההיקש הזה לעבד עברי.
קניין איסור – כתב הריטב"א שחוץ מהקניין ממון, יש בעבד עברי גם קניין איסור. והוסיף הברכת אברהם (קידושין סה בדפיו ד"ה ואולי) שאפילו לדעת הריטב"א ההקנאה היא רק על הממון, והאיסורים באים ממילא.
קניין גופו – עבד עברי כמטלטלי דמי לכו"ע (אפילו לדעות שעבד כנעני כן כמקרקעי), משום שאין גופו קנוי לאדונו לגמרי כעבד כנעני (ריטב"א קידושין יט. ופני יהושע שם יד: ד"ה גמרא).
היקש לקרקע – לרש"י (קידושין ז. ד"ה שיש) גם עבד עברי (וכל אדם) הוקש לקרקע, אך לשאר הראשונים (תוס' שם ד"ה אם, רמב"ן, רשב"א, ריטב"א שם) רק עבד כנעני הוקש לקרקע. וביאר הקובץ הערות את טעמם ששייך להקיש רק עבד כנעני משום שהוא קנוי לרבו כשורו וחמורו, אך עבד עברי שאינו כן – לא שייך להקישו לקרקע (נד-יא בהשמטות, והוסיף שאפשר שהרמב"ם סובר כרש"י).

פרטי הדין

חצי עבד עברי וחצי בן חורין – חידש הגר"א וסרמן שיש אפשרות כזו, והוא בעבד עברי של שני שותפין ושחרר אחד מהם את חלקו (קובץ שיעורים קידושין קלג) .

חוזק

חוזק הבעלות – יש חמישה סוגי עבדות ששונות זו מזו לעניין דרגת בעלות האדון על העבד (האם גופו קנוי, האם יש בו קניין איסור, האם יש לו יד, והאם מועילה בו מחילה). ואלו הן לפי הסדר – מהבעלות החזקה אל החלשה (קניין פירות מסכת עבדים א):
א) עבד כנעני – גופו קנוי לגמרי, ואין לו יד, ולא מועילה מחילה אפילו למעשי ידיו.
ב) עבד עברי הנמכר לישראל בזמן שהיובל נוהג – גופו קנוי לקניין איסור, אבל יש לו יד, ומחילה מועילה למעשי ידיו אך לא לקניין איסור שלו.
ג) עבד עברי הנמכר לעכו"ם, וכן מוכר עצמו – אין בו קניין איסור (שהרי אסור בשפחה כנענית), וממילא מחילה מועילה בו להוציאו לחירות (ורק לריטב"א שמוכר עצמו מותר בשפחה אלא שרבו אין יכול לכופו, ממילא אין יוצא במחילה), אבל יש בו קניין הגוף לעניין שש ויובל, והוא כקרקע שאין נשבעים עליו.
ד) עבד עברי הנמכר לישראל או לעכו"ם בזמן שאין היובל נוהג – אין לו שום דיני עבד עברי, אבל גופו קנוי לעניין שאינו יוצא שלא מדעת האדון (ומסתפק האם נשבעים עליו).
ה) מכר רק את מעשי ידיו – אין לאדון בעלות על גופו כלל.

ערכים קרובים

ערכים קרובים: אמה עבריה, גרעון כסף, הענקה, יובל (בעבד עברי),יעוד, כסף קניין עבדעברי, מוכרעצמו, מיתתהאדון, מכירת עבד עברי לאחר (שהאדון אינו יכול למוכרו לאחר), מכרוהו ביתדין, עבד כנעני במצוות, פועל, קבלן (פועל), קנייני עבדכנעני, רציעה, שטר יציאת עבדעברי, שטר קניין עבדעברי, שכיר, שפחהחרופה, שש שנים.