לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/אמה עבריה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

בת ישראל קטנה שאביה מכרה לישראל אחר להיות אמה (הסוגיות בקידושין יד: והלאה, בסוגיא זו האריך תורה שלמה חלק יז מילואים ה).
נקראת גם בלשון חז"ל סתם אמה (שמות כא-ז, קידושין טו., יט:). אע"פ שאמתא היא שפחה כנענית (גיטין לח., לט:, קידושין ח: ורש"י שם ד"ה פריטי), ובפסוק גם שפחה כנענית נקראת אמה (מאת הגויים אשר סביבותיכם מהם תקנו עבד ואמה (ויקרא כה-מד)).

מקור וטעם

[עריכה]

מקורה מהפסוק "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" (דברים טו-יב), ורוב דיניה נלמדים מההיקש הזה לעבד עברי.
במהותה כתב ר' שמואל שהיא זכות נפרדת שהתורה זיכתה לאביה למוכרה, ולא שהאב מוכר לאדון את הזכויות שיש לו בה (דהיינו, זכות מכירתה אינה תולדה משאר זכויותיו בה) (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קמח).

פרטי הדין

[עריכה]

אשה גדולה, אביה לא יכול למוכרה (ערכין כט:). ונחלקו הראשונים האם היא יכולה למכור את עצמה: לרמב"ם לא יכולה (עבדים א-ב), ולרמב"ן כן (הובא במשנה למלך שם).
סימני נערות, אמה עבריה יוצאת בהם לחירות (קידושין יד:). וחקרו האם האמה נמכרת לתמיד, והסימנים ומיתת האב מוציאים אותה (כמו יציאת שש ויובל), או שמתחילה נמכרת רק עד הסימנים או מיתת האב (שכיוון שכבר אין לאביה זכות למוכרה יוצאת מרשות האדון) (המידות לחקר ההלכה ב-מ, שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד קנא).
איילונית, אין לה נערות (ולכן אין בה דין נערה מאורסה), משום שאינה מביאה סימני נערות, אלא מקטנותה יוצאת לבגרותה (יבמות פ.). לכן אמה עבריה שהיא איילונית אינה יוצאת בסימני נערות ככל אמה עבריה (שהרי אינם שייכים בה), אלא בבגרותה (קידושין ד.).
ספק קטנה, דהיינו שהיא לאחר י"ב שנה ומחצה והביאה סימני איילונית, ואנו מסופקים האם היא איילונית והיא גדולה או שאינה איילונית והיא עדיין קטנה – הסתפק המשנה למלך (עבדים ד-א ד"ה ויש) האם על האב להביא ראיה שהיא קטנה ואינה איילונית, כדי שיוכל למוכרה לאמה, משום שהוא המוציא מחבירו, או שעליה להביא ראיה שהיא איילונית וגדולה, כדי שלא תימכר.

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: גרעוןכסף, יובל (בעבד עברי),יעוד, כסף קניין עבדעברי, מוכרעצמו, מיתתהאדון, מכירת עבד עברי לאחר (שהאדון אינו יכול למוכרו לאחר), מכרוהו ביתדין, עבד עברי (שם דנו בכלל דיני עבד עברי),רציעה, שטר יציאת עבדעברי, שטר קניין עבדעברי, שפחה כנענית, שש שנים.