לדלג לתוכן

קובץ יסודות וחקירות/גרושה לכהן

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הגדרה

[עריכה]

אסור לכהן לשאת גרושה.

מקור וטעם

[עריכה]

מקורו מהפסוק "ואשה גרושה מאישה לא יקחו" (ויקרא כא-ז).
טעם האיסור על הגרושה שיבוא עליה כהן אינו איסור מצד עצמה, אלא הוא בתולדה מאיסור הכהן משום קדושת כהונתו, שהזהירה אותה התורה שלא להכשילו בזה (קובץ שיעורים כתובות כז). ולכן לא שייך בה דין שוויה אנפשיה, שכיוון שהכהן לא מחוייב להאמינה, ובהיתרא קעביד – ממילא גם היא אינה מוזהרת (שו"ת עונג יום טוב קנ (ד"ה עוד) לעניין זונה) (וכן בשאר איסורי כהונה, חוץ מבעולה לכהן גדול שבה האיסור עליה הוא מצד עצמה (קובץ שיעורים כתובות כז)).

פרטי הדין

[עריכה]

גרושה מקידושי דרבנן, כגון קידושי חרש וחרשת – פסולה לכהונה (מנחת חינוך רסח-א [ב]).
גט שפסול מדרבנן פוסל לכהונה מדאורייתא (רמב"ם גירושין י-ב).
גירושין על תנאי ולא נתקיים התנאי – מותרת לכהונה (רמב"ם גירושין י-א).
כהן גדול שנשא גרושה עובר בשני לאווים – (ויקרא כא-יד,טו) "אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח וגו'. ולא יחלל זרעו בעמיו" (קידושין עח.). והלאו "לא יחלל" תלוי בלאו "לא יקח", ולכן אם לא בעל, כיוון שלא עובר בלא יקח – לא עובר בלא יחלל (חינוך רסח סוף ד"ה ונוהגת). והצפנת פענח דן האם עובר גם משום כהן גדול וגם משום כהן הדיוט (כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה כהן גדול (אות ז)).

ערכים קרובים

[עריכה]

ערכים קרובים: אלמנה לכהןגדול, גט, גירושין, זונהלכהן, זר, חליצה (בסעיף "לכהן"), חללוחללה, כהן, כהן גדול.