קובץ יסודות וחקירות/גט

הגדרה

שטר שהבעל נותן לאשה כדי להוציאה מרשותו (הסוגיות בכתיבת הגט בגיטין יט. והלאה, נוסח הגט בגיטין פה:).
בפירוש המילה "גט" נחלקו:
א) פירושו שטר, אלא שע"פ רוב קוראים בשם זה לגט אשה (רמב"ם בפירוש המשניות גיטין כג.).
ב) גט הוא לשון כריתות (כלבו עו ד"ה וצריך).
ג) קראו שמו גט משום שבכל התורה כל האותיות נקרבות אחת אל אחת (כגון: אב, בא, גד, דג) אך לא נמצא בכל התנ"ך שתהיה תיבה מהאותיות ג' וט' יחד. וכמו שאותיות אלו נפרדות ואין להם אחדות כך הבעל והאשה נפרדים (קהלת יעקב (ר' ישראל יעקב אלגאזי) מענה לשון ח"ב לשון חכמים קסג).
ד) נקרא גט לפי שיש בו י"ב שורות, וגט בגימטריא י"ב (קהלת יעקב (ר' ישראל יעקב אלגאזי) מענה לשון ח"ב לשון חכמים קסג בשם התוס', אמנם בתוס' גיטין ב. (ד"ה המביא) לא מפורש כך, אלא אדרבה, הטעם שכותבים בו י"ב שורות הוא משום ששמו גט).
ה) ובשם הירושלמי כתבו שאבן אחת יש שמגרשת חברותיה ושמה גיטא (שלטי הגיבורים על המרדכי תחילת גיטין, ובירושלמי שלפנינו לא נמצא).

מקור וטעם

מקורו מפורש בתורה: "וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מביתו" (דברים כד-א).
במהות הקניין כתב הגר"ש שקאפ (גיטין ה ד"ה ועל פי זה, וכן כתב לגבי שטר קניין ושטר קידושין) שהאשה קונה את עצמה וע"י זה את הראיה שבשטר (האותיות), וממילא קונה את הנייר של השטר, משום שהוא טפל לראיה שבו.
וכתב הקונטרסי שיעורים (קידושין ד-ט) בדעת הראב"ד שגט הוא קניין כשאר קניינים, ונקרא ספר (וכן כתב לגבי שטר קידושין. אמנם לגבי שטרות קניין כתב שהם רק לחזק את הדברים שנאמרו בעל פה, ואינם נקראים ספר).

פרטי הדין

בפירוש "וכתב לה" כתבו התוס' שלא נאמר על הבעל אלא על הסופר, ולכן סופר שכותב אינו מדין שליח של הבעל (תוס' גיטין כב: ד"ה והא). אך מרש"י משמע ש"וכתב" נאמר על הבעל (רש"י קידושין ט: ד"ה דעת).
הגט צריך להיות של הבעל. לרא"ש הוא כבר משעת כתיבה, שנאמר "וכתב ונתן", כלומר כדרך שבני אדם כותבים, ודרך בני האדם לכתוב בדבר שלהם (ב"י אה"ע קכ-א). ולפרי חדש הגט צריך להיות של הבעל רק בזמן נתינתו, אך לא בזמן כתיבתו (אה"ע קכ בתחילתו).
גט שנכתב על נייר של השליח – מועיל. ובטעם לזה נחלקו: הרמ"ה סובר שבזמן שהשליח מוסר את הגט לאשה הוא נקנה לבעל ומייד לאשה, ואם כן הגט היה שייך לבעל ברגע הנתינה, והפרי חדש כתב שאין צורך בכך, והגט מועיל אע"פ שהוא שייך לשליח, ששלוחו של אדם כמותו (אה"ע קכ בתחילתו, והביא גם את הרמ"ה).
גט מחובר לקרקע, א"א לגרש בו, משום שכתוב "וכתב ונתן" ולא "וכתב וקצץ ונתן" (גיטין כא:). והירושלמי (גיטין ב-ג [יב:]) והתוספתא (גיטין ב-ד) הוסיפו שיש לכך עוד מקור (בנוסף ל"וכתב ונתן") – "ספר". וכתב על זה הרוגאצ'ובר (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה גט במחובר) שלירושלמי הוא פסול בעצם, אך לבבלי הוא רק מחוסר קציצה, ולכן לבבלי מדאורייתא כשר אם כתבו על עלה של עציץ נקוב.
שמות הבעל והאשה, צריך לכותבם בגט. ונחלקו הראשונים האם דין זה מדאורייתא, שנאמר "ספר כריתות" – שיהיה מוכח מהגט שעושה כריתות, או שהוא רק דין דרבנן (שתי הדעות הובאו ברמב"ן גיטין כ. ד"ה הא, ובריטב"א קידושין ט. ד"ה ולענין).
חתימת הגט – חקר הקונטרסי שיעורים האם היא דין בגט, או דין עדות, ששטר צריך עדים (גיטין ד הקלטות אות יג ד"ה ובביאור: רש"י ורשב"א – דין בגט, תוס' – דין בשטר).
וכתב לה – נחלקו רבי אלעזר ורבי מאיר האם פירושו כתיבת הגט או חתימתו, הארכנו בזה בערך עדי חתימה ועדי מסירה בסעיף "מקור וטעם" ד"ה וכתב לה.

אנשים

עומד על גביו – כתיבת גט ע"י חרש שוטה וקטן מועילה כאשר גדול עומד על גביהם (גיטין כג.).

ערכים קרובים

ערכים קרובים: ביטולגט, גירושין, גרושהלכהן, ידות, לשמה, מזוייףמתוכו, עדי חתימה ועדימסירה, עומד עלגביו, קידושישטר, קיוםשטרות, שטר (קניין) (בקנייני ממונות), שטרראיה, שטר שחרור עבד כנעני.