קהלת משה א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · קהלת משה · א · ג · >>

"ותקח צפורה צור ותכרות את ערלת בנה, ותגע לרגליו ותאמר, כי חתן דמים אתה לי"[1]. "וירף ממנו, אז אמרה, חתן דמים למולות"[2]. ופרש"י: "חתן דמים אתה לי – אתה היית גורם להיות החתן שלי נרצח, הורג אשי אתה לי". "וירף, אז אמרה חתן דמים למולות – חתני היה נרצח על דבר המילה". הרש"י הזה תמוה במאוד וקשה להולמו[3].

ואמר הר"ש מאוסטראפאלי הנ"ל: כי ידוע הוא מהמקובלים וכמו שמבואר בשל"ה, כי מפני מה לקח משת בת יתרו? [דכתיב]: "כי שופך דם אדם באדם דמו ישפך"[4], ותיבת באדם הוא מיותר[5]. ואמרו: כי מחויב הוא ע"פ גלגול, כשראובן הורג את שמעון, לאחר כמה שנים מחויב שמעון להרוג את ראובן. והיינו שמגולגלים הב' נשמות, והנהרג הורגו. ולזה הוא אומר "באדם דמו ישפך", רצה לומר אותו אדם הנהרג הורג הורגו.

והנה ידוע שקין הרג את הבל, והוכרח הבל להרוג את קין. והנה ידוע שקין היה לו "נפש, רוח, נשמה", ונתגלגל הנפש במצרי, ורוח בקורח, והנשמה ביתרו. וזה מבואר במקרא "כי שבעתים יֻקָם קין"[6], וראשי תיבות של "יקם הוא: "יתרו, קרח, מצרי". ומשה היה גלגול של הבל כמרומז ר"ת של משה: "משה, שת, הבל". והוכרח משה להרוג את המצרי, ולהרוג את קורח, והנשמה היתה לה עליה מיתרו. וזה מרמז התורה "וחבר הקיני נפרד מקין"[7], היינו שתיקן יתרו מה שפגם קין[8]. כי כתיב "ויצא קין מלפני ה"[9], מלמד שכפר בעיקר, ואמר: "לית דין, ולית דיין, ולית עולם אוחרא", ויתרו תיקן זאת. בעד שאמר "לית דין", תיקן דיני הפרשת של "ואתה תחזה"[10]. ובעד "לית דיין", אמר: "כי עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים"[11]. ובעד "לית עולם אוחרא", בא לגייר. ואי ליכא עולם הבא, מה לו לגייר, כדאיתא בשל"ה.

והנה ידוע מפני מה הרג קין להבל, מפני תאומה יתירה שנולדה עם הבל, כדכתיב "ותוסף ללדת את אחיו את הבל"[12], מלמד שנולדת תאומת יתירה[13]. ולקח הבל שתי תאומותיו הנולדים עמו, ואמר קין: שהוא הבכור ומגיע לו התאומה יתירה, ובשביל זה הרג את אחיו. ועבור זה היה צריך יתרו ליתן למשה בתו להחזיר לו תאומתו. וצפורה היתה גלגול התאומה יתירה, ומשה היה גלגול הבל, ויתרו גלגול קין.

ותנה ידוע שקין הוא הס"מ כדאיתא בזוהר "קינא דמסאבותא". ומפני מה הרג הס"מ את הבל, ולא היה יכול להרוג את משה, רק בלע אותו מראשו עד המילה, ומרגליו עד המילה[14], ותו לא? הטעם: כי הבל אע"פ שנולד מהול לא היו מטיפין ממנו דם הברית, כי אדם הראשון לא נצטוה על המילה, אבל משה נצטוה על המילה. ואף על פי שנולד מהול היה עמרם מטיף ממנו דם הברית, לפיכך לא היה בכח הס"מ להרוג את משה.

והנה ידוע כשיש לאדם בנים נקרא איש, וכשאין לו בנים נקרא חתן. והנה הבל היה חתן, ומשה איש, כי היה לצפורה בנים עם משה, ועם הבל לא היה [לה בנים]. וצפורה היתה גלגול של תאומה יתירה. וכך אמרה לס"מ: אתה היית גורם להיות החתן שלי נרצח עליך, היינו שהרגת את הבל, אבל עכשיו אתה מבקש להרוג את משה, שיש לו עמי בנים, נמצא הורג אישי אתה לי. "וירף ממנו", אז הבינה ואמרה, ר"ל, כשראתה שלא יכול להרוג את משה אמרה "חתן דמים למולות", חתני היה נרצח על דבר המילה, רצה לומר, עכשיו אני מבינה שהבל היה נרצח על דבר המילה, שלא נימול כראוי עם הטפת דם ברית, לפיכך היה כח בס"מ לפגוע בו, אבל משה לא, כי נימול כראוי. ודו"ק היטיב[15].

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ שמות ד כה
  2. ^ שמות ד כו.
  3. ^ הקושיא היא לא רק על רש"י אלא גם על הפסוקים. א. מדוע אמרה עוד הפעם "אז אמרה, חתן דמים למולות". ב. מה כפל הלשון של רש"י "הורג אשי אתה לי".
  4. ^ בראשית ט ו.
  5. ^ רש"י עונה שם על שאלה זו לפני הפשט: "באדם דמו ישפך – אם יש עדים המיתוהו אתם". והמקובלים פירושו ע"ד הסוד.
  6. ^ בראשית ד טו, ובראשית ד כד.
  7. ^ שופטים ד יא. "וחבר הקיני נפרד מקין, מבני חובב חותן משה". פירוש: "וחבר הקיני" – אדם ששמו חבר הקיני. ונקרא קיני כיון שבא מצאצאי יתרו שנקרא קיני (עיין רש"י יתרו יח א, שבע שמות נקראו לו, ואחד מהם קיני). "נפרד מקין" – נפרד מכל השבט של צאצאי יתרו, שמו של השבט נקרא "קין", על שם יתרו שנקרא קיני. "מבני חובב חותן משה" – הפסוק אומר ששבט קין, היו מבני חובב חותן משה.
    וקשה: מדוע לא כתוב בקצרה "וחבר הקיני נפרד מבני חובב חותן משה"? מדוע מאריכים להזכיר את שם השבט שהוא "קין". כמו שבפרק א טז (שם) כתוב: "ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים", ולא כתוב "וקין (= ושבט קין) מבני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים". אלא זה בא לרמז שיתרו שנקרא קיני, נפרד מקין, נפרד מהפגם של קין, הוא תיקן את הפגם של קין.
    ולעצם השם, מדוע יתרו נקרא "קיני"? המכילתא (שמות יתרו) אומרת: "קיני – שקנא לשמים, וקנה לו תורה". וקשה: מדוע שבט צאצאי יתרו נקראו דוקא "קין", על שם "קיני"? ולפי מה שכתב כאן שיתרו היה נשמתו של קין, נראה לומר שהסיבה שקראו לו "קיני" היה כיון שהיה נשמתו של קין, וזה הסיבה ששבט צאצאיו נקראו בשם זה, שהוא להם שבח שתיקנו את חטא קין. ועוד נראה לומר, שמה שכתוב במכילתא: "קיני – שקנא לשמים, וקנה לו תורה", רומז לכל הנ"ל. "שמים" עם האותיות והכולל, גימטריא "נשמה". וזה מה שהמכילתא אומרת "שקנא לשמים", שיתרו קנא לנשמתו לתקנה. "וקנה לו תורה" – שקנה את משה רבינו שהוא התורה לחתן לצפורה בתו, והחזיר לו את תאומתו.
  8. ^ בפסוק שמובא לעיל כתוב "כי שבעתים יֻקָם קין". מה פירוש המלה "שבעתים" בלשון הקודש. בתהלים יב ז כתוב: "כסף צרוף בעליל לארץ, מזוקק שבעתים", מבאר התרגום: שבע פעמים. בתהלים פ יב כתוב: "והשב לשכנינו שבעתים אל חקם", מבאר בתרגום: על כל אחד פי שבע. ובמצודות מבאר: בשני המקומות ששבעתים הוא ביטוי לכמה שבעיות, להרבה פעמים. וצ"ל שכולם צודקים, ולמלה "שבעתים" יש כמה משמעויות ותלוי לפי הענין.
    לגבי קין התרגום ורש"י מסבירים "כי שבעתים יקם קין", שיתלה לקין עד שבע דורות, שה' יאריך אפו לקין עד שבע דורות, ואז יהרגו אותו, כמו שהיה, שהוא נהרג ע"י למך בדור השביעי. ולפי זה "שבעתים" יתפרש שבע פעמים, דהיינו לשבע דורות.
    ונראה לפי האמור כאן, שאפשר לפרש את ה"שבעתים, ג"כ להרבה שביעיות. א. קין נהרג אחרי שבע דורות. ב. קין נהרג ע"י משה שהיה דור שביעי לעם ישראל, אברהם, יצחק, יעקב, לוי, קהת, עמרם, משה. ג. קין שהוא קורח, היה ג"כ דור שביעי לעם ישראל, אברהם, יצחק, יעקב, לוי, קהת, יצהר קורח. ד. יתרו שהוא יתרו, היה לו שבעה שמות, שמורים על שבעה דברים שהיו לו. ד. המצרי שהוא קין, נהרג ע"י משה ע"ז שעבר על שתי מצות, משבעת מצות בני נח, כדאיתא בשמות רבה א כח, שהנוגש המצרי בא על שלומית בת דברי, וכשנודע לו שבעלה יודע מזה, רצה להורגו, ועליו נאמר שמות ב יא "וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו", וכיון שהוא עבר על שני איסורים משבעת מצות בני נח, היה חייב מיתה. ומעניין: שאותם שני איסורים עבר קין בגלגול שעבר, הרג את הבל, ולקח את תאומתו.
    ואם כבר מדברים על פסוקים אלו יש משהוא מעניין: בפסוק כתוב כך: "וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו שמות ב יא, ויפן כה וכה וירא כי אין איש, ויך את המצרי ויטמנהו בחול" שם יב. ופסוק זה צ"ע, מספיק לכתוב "ויך את המצרי ויטמנהו בחול". המדרש (שם כט) מבאר כמה פירושים ב-"כי אין איש", ואחד מהם: "ראה שאין תוחלת של צדיקים עומדות הימנו ולא מזרעו, עד סוף כל הדורות" ("איש"- הוא אדם חשוב, ומשה ראה, ששום אדם חשוב, אדם הוגן עם טוב, לא יצא ממנו) . וב-"ויפן כה וכה", מבאר המדרש "נמלך במלאכים ואמר להם חייב זה הריגה? אמרו לו הן". שהלשון "כה וכה", מצאנו אצל המלאכים כמו שכתוב מלכים א כב כ "ויאמר זה בכה, וזה אומר בכה".
    ולפי המבואר כאן נראה פשט חדש: "ויפן כה וכה", משה הסתכל לצד אחד, שהוא כל הגלגולים שעבר, ולצד שני, הדורות שעתידים לצאת ממנו, "וירא כי אין איש", מצד הגלגולים שלו, הוא חייב להרוג אותו וא"כ הוא גבר קטילא, ולא נחשב לאיש, ומצד הדורות הבאים, אין איש עתיד לצאת ממנו., ולכן "ויך את המצרי, ויטמנהו בחול", כן יאבדו כל אויבך ה'.
  9. ^ בראשית ד טז.
  10. ^ שמות יח כא.
  11. ^ שמות יח יא.
  12. ^ בראשית ד ב.
  13. ^ עיין שם ברש"י בשם הבראשית רבה "מלמד שתאומה נולדה עם קין, ועם הבל נולדו שתים".
  14. ^ עיין רש"י שמות ד כד: "והיה המלאך נעשה כמין נחש, ובולעו מראשו ועד ירכיו, וחוזר ובולעו מרגליו ועד אותו מקום, הבינה צפורה שבשביל המילה הוא". ונחש הוא הס"מ.
  15. ^ ודבריו צ"ע. שהרי מהפסוקים מוכח לא כך. בפסוק כד כתוב: "ויהי בדרך במלון, ויפגשהו ה' ויבקש המיתו". מבאר רש"י – "ויבקש המיתו – למשה, לפי שלא מל את אליעזר בנו, ועל שנתרשל נענש עונש מיתה". מוכח שאם צפורה לא היתה מלה את אליעזר משה היה מת. ולפי דבריו הס"מ לא יכל להמית את משה כיון שעשה הטפת דם ברית.