קהלת משה א ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · קהלת משה · א · ד · >>

גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה.

וקשה" הא תיבת "פני" מיותר?

ותירץ הר"ש הנ"ל: דהנה הכנסה אורחים ילפינן מאברהם אבינו שאמר להשם "אל נא תעבור מעל עבדך"[1], כדי להכניס האורחים[2].

ופירש"י:[3] "כתיב: "נצבים עליו", וכתיב: "וירץ לקראתם"[4], כד חזיוהו דהוה שרי ואסר, פירשו ממנו, מיד וירץ לקראתם"[5]. והקשו המפרשים: כיון דהיו אצל אברהם וחזרו, ה"ל למימר, "וירץ אחריהם"[6]? ותירצו מה שתירצו.

והר"ש מאוסטרפאלי תירץ: דהמלאכים ראו כי השכינה בכאן עם אברהם, וחזרו דרך אחוריהם, כדרך הכהן גדול הנפטר מן ק"ק היה חוזר דרך אחוריו, ונמצא היו המלאכים עומדים פנים כנגד אברהם, לכך כתיב "וירץ לקראתם". וזה ידוע דמלת "קביל" או "קבלת", הוא לשון כנגד, כמו "קביל דא"[7], או "מקבילות הלולאות אשה אל אחותה"[8].

וקשה על אברהם דכתיב "וירץ לקראתם", ובוודאי רץ כדרכו, כי דרך אחוריו לא יוכל לרוץ, והאיך הוא מחזיר אחוריו כנגד השכינה? לזה אומר "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה", רצה לומר: קבלת הוא לשון כנגד, שיהיו פניו כנגד השכינה[9], ודוק היטב, כי נכון.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ בראשית יח ג
  2. ^ שבת קכז א. אמר רב יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה, דכתיב: (בראשית יח, ג) ויאמר ה' אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך".
  3. ^ בראשית יח ב
  4. ^ דהיינו: בפסוק כתוב "וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו, וירא וירץ לקראתם מפתח האהל, וישתחו ארצה". ממה שכתוב "נצבים עליו", משמע שהם עמדו לידו. ואח"כ כתוב "וירץ לקראתם", משמע שעמדו רחוק ממנו, ולכן היה צריך לרוץ לקראתם.
  5. ^ מתרץ רש"י, שבתחילה עמדו לידו, ולכן כתוב "נצבים עליו". וכיון שראו שהוא מתיר וקושר את התחבושות של המילה, הם הרגישו לא בנח לעמדו לידו, והתרחקו, ולכן "וירץ לקראתם". (מובא בבא מציעא פו ב).
  6. ^ דהיינו: כיון שהם הלכו ממנו, אחוריהם היה מופנה כלפיו, וצריך לכתוב "וירץ לאחריהם", ולא "וירץ לקראתם".
  7. ^ קבל דא = כנגד זה.
  8. ^ שמות כו ה. רש"י – "שמור שתעשה הלולאות במדה אחת מכוונות הבדלתן זו מזו, וכמדתן ביריעה זו, כן יהא בחברתה. כשתפרוש חוברת אצל חוברת, יהיו הלולאות של יריעה זו מכוונות כנגד לולאות של זו. וזהו לשון מקבילות, "זו כנגד של זו". תרגומו של "כנגד", "לקבל".
  9. ^ דהיינו: כשאברהם רץ לכוון המלאכים הוא רץ כדרכו, פניו קדימה. והפנה את גבו לשכינה, ולא הלך לאחריו. כיון שאברהם הבין שהכנסת אורחים, הריצה לאורחים כשפניו נגדם, יותר חשובה מלהשאר כשפניו כלפי השכינה.
    וזהו "יותר מקבלת פני השכינה", יותר מלהיות כנגד פני השכינה.