לדלג לתוכן

צו הפיקוח על היהלומים, יבואם ויצואם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

צו הפיקוח על היהלומים, יבואם ויצואם מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

צו הפיקוח על יהלומים, יבואם ויצואם, תשל״ט–1979


ק״ת תשל״ט, 445, 820; תש״ם, 562, 1144; תשמ״ב, 526, 1556; תשמ״ד, 1062; תשמ״ה, 807; תשמ״ו, 831; תשמ״ז, 532; תשמ״ט, 1040; תש״ן, 942; תשנ״ב, 958, 1195; תשנ״ה, 556; תשנ״ז, 390; תשנ״ח, 501; תש״ס, 612; תשס״ג, 703; תשס״ח, 603; תשע״ד, 1001.

עדכון סכומים: ק״ת תשע״ח, 944; תשע״ט, 3036; תש״ף, 490; תשפ״ב, 2183, 2184.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 5, 15 ו־38 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, וסעיפים 3 ו־4 לפקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939, ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי על פי כל דין, אני מצווה לאמור:


תוכן עניינים

פרק ראשון: הגדרות

הגדרות [תיקון: תש״ם, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ב־2]
בצו זה –
”יהלומים“ – (נמחקה);
”יהלומי תעשיה“ – (נמחקה);
”יהלומי גלם“ – (נמחקה);
”יהלומי נוי“ – (נמחקה);
”יהלומים משובצים“ – (נמחקה);
”יהלומים מלוטשים“ – (נמחקה);
”יהלומי גלם“ ו”יהלומים מחותכים ומלוטשים“ – כהגדרתם באכרזת הפיקוח על מצרכים ושירותים [צ״ל: (יהלומים)], התשי״ט–1959 (להלן – האכרזה);
”יהלומים“ – היהלומים המפורטים בסעיף 2(1) עד (5) לאכרזה;
”יהלומים משובצים“ – יהלומים מחותכים ומלוטשים המשובצים בתכשיטים;
”עוסק ביהלומים“ – יצרן, יבואן–יצואן, יהלומן זר, מתווך, בנק מורשה לעיסוק ביהלומים וצורף;
”יצרן“ – אדם שעסקו ביקוע, ניסור, חיתוך או ליטוש של יהלומים, ושיש לו מקום קבוע לעסקו;
”קבלן ניסור“ – (נמחקה);
”קבלן ביקוע“ – (נמחקה);
”יבואן–יצואן“ – אדם שעסקו יבוא יהלומים או יצוא יהלומים או יבוא ויצוא יהלומים;
”עוסק בסחר יהלומים“ – יבואן–יצואן או מתווך, או בנק מורשה לעיסוק ביהלומים;
”יהלומן זר“ – יחיד שאינו תושב ישראל או תאגיד שאינו רשום בישראל, אשר עיסוקו יבוא יהלומי גלם לישראל;
”מתווך“ – אדם המתווך בסחר יהלומים;
”בנק מורשה לעיסוק ביהלומים“ – בנק העוסק בפעולות הקשורות ביבוא וביצוא יהלומים לפי הוראות יצרן או יבואן–יצואן;
”צורף“ – אדם העוסק בשיבוץ יהלומים בכסף, בזהב, בפלטינה או במתכת עדינה אחרת, והעוסק במכירת יהלומים משובצים כתכשיטים;
”איגוד עוסקים“ – התאגדות של עוסקים ביהלומים, שאושרה על ידי המפקח, ושמטרתה העיקרית לפי תזכירה להעמיד לרשות חבריה מקום קבוע למסחר ביהלומים המצויד בסדרי אבטחה נאותים למניעת פריצה ושוד;
”מפקח“ – המפקח על היהלומים, לרבות סגן המפקח על היהלומים, שמינה שר התעשיה והמסחר;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

פרק שני: הפיקוח על היהלומים

חובת רשיון לעיסוק או היתר חד פעמי [תיקון: תשמ״ה]
(א)
לא יעסוק אדם ביהלומים, לא ייצר, לא יסחור, לא ייבא ולא ייצא יהלומים, לא יחזיק בהם, לא ישתמש בהם ולא ירשה לאחר להשתמש בהם, לא יעביר את הבעלות או את החזקה בהם, ולא יקבל בשום דרך מדרכי ההעברה את הבעלות או את החזקה בהם, אלא לפי רשיון בכתב מאת המפקח ובהתאם לתנאי הרשיון או לפי היתר מיוחד בכתב וחד פעמי מאת המפקח.
(ב)
(נמחק).
אי החלת סעיף 2
אין האמור בסעיף 2 חל על העובד כשכיר אצל בעל רשיון לעסוק ביהלומים.
בקשה לרשיון
(א)
הבקשה לרשיון לפי סעיף 2 או בקשה לחידושו תוגש למפקח לפי המען: המפקח על היהלומים, רח׳ ז׳בוטינסקי 3, רמת־גן.
(ב)
לא ינתן רשיון למבקש לעסוק ביהלומים אלא אם הוכח להנחת דעתו של המפקח שהמבקש הוא בעל ארבע שנות ותק בעיסוק ביהלומים.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי המפקח לתת רשיון אף אם אין המבקש בעל ותק של ארבע שנים.
(ד)
המפקח רשאי לדרוש ממבקש רשיון פרטים נוספים הדרושים לו בקשר לבקשה לרשיון.
(ה)
מי שהגיש בקשה לרשיון עד ליום פרסום צו זה, יחולו עליו ההוראות הקודמות באשר לותק בעיסוק ביהלומים.
תוקף הרשיון [תיקון: תשנ״ב]
(א)
המועד הכללי לחידוש הרשיון הוא האחד בינואר של כל שנה.
(ב)
תוקף רשיון לשנה אחת והוא יפקע ביום ה־31 בדצמבר שלאחר נתינתו.
(ג)
תוקף רשיון שניתן לראשונה הוא מיום נתינתו ועד למועד הכללי הבא לחידוש רשיונות.
אגרת רשיון [תיקון: תשל״ט, תשמ״ד, תשנ״ב, תשנ״ח, [הודעות]]
(א)
בעד מתן רשיון או חידושו ישלם עוסק ביהלומים אגרה שנתית בסך 455 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1998; החל משנת 2022, 682 ש״ח).
(ב)
ניתן רשיון לאחר האחד ביולי תשולם מחצית האגרה בלבד.
(ג)
(1)
לא שילם עוסק ביהלומים את האגרה השנתית, תוך חודש ימים מיום מתן הרשיון או חידושו, ישלם במקום הסכום שנקבע כאגרה, סכום המוגדל באופן יחסי לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל של האגרה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום מתן הרשיון או חידושו.
(2)
סכום מוגדל כאמור, יעוגל ל־1 שקל חדש הקרוב ביותר.
[תיקון: תשל״ט, תשמ״ב, תשנ״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשמ״ה]
(בוטל).
הצגת רשיון [תיקון: תשמ״ה]
בעל רשיון על פי צו זה יציג את הרשיון באופן בולט במקום העסק שלגביו ניתן הרשיון.
סמכויות המפקח
המפקח רשאי לסרב לתת רשיון, לקבוע בו תנאים, להוסיף עליהם ולשנותם וכן להתלות רשיון או לבטלו.
דרישות לגבי מקום
המפקח רשאי לקבוע, בהוראה מיוחדת בכתב או בהוראה כללית, דרישות בנוגע למקומות המיועדים לעיסוק ביהלומים, לשמירתם או להחסנתם, ומשניתנה הוראה כאמור חייב כל אדם למלא אחריה.
דרישות לגבי יהלומן זר [תיקון: תשנ״ב־2]
המפקח רשאי לקבוע, בהוראות מיוחדות בכתב או בהוראה כללית, דרישות בנוגע ליהלומן זר, אופן פעולתו ותנאים לעיסוקו ביהלומים.
איגוד עוסקים
לא יאשר המפקח איגוד עוסקים אלא אם נתקיימו בו שלושה אלה:
(1)
לפי תקנות האיגוד לא יתקבל אדם כחבר בו, אם על ידי הקצאת מניות האיגוד או העברתן לאותו אדם או בדרך אחרת, למעט כחבר כבוד, אלא אם אותו אדם הוא בעל רשיון לפי סעיף 2;
(2)
תקנות האיגוד קובעות כי באתר לעסקי יהלומים יעסקו ביהלומים או באבני חן בלבד;
(3)
אתר עסקי היהלומים הוא במקום שיש בו, לדעת המפקח, כדי לתרום לריכוז הסחר ביהלומים עם גורמי חוץ לארץ וכדי לאפשר, מבחינה בטיחותית, העברה חפשית של יהלומים לצרכי סחר כאמור.
דו״ח על מלאי
המפקח רשאי לדרוש מעוסק ביהלומים, בהוראה מיוחדת או כללית, שיגיש לו דו״ח מלא ונכון על מלאי היהלומים שברשותו או בפיקוחו באותו מקום, באותו מועד ובאותה צורה כפי שיקבע בהוראה, ומשניתנה הוראה כאמור חייב כל אדם למלא אחריה.

פרק שלישי: יבוא ויצוא יהלומים והחזקתם

הגבלת החזקה וההעברה
לא יחזיק אדם יהלומים, לא ישתמש בהם ולא ירשה לאחר להשתמש בהם, לא יעביר ולא יקבל בשום דרך מדרכי ההעברה את הבעלות או החזקה עליהם, אלא למטרת יצוא (להלן – יהלומי יצוא) ואלא לפי רשיון מאת המפקח לפי סעיף 2.
החזקת יהלומים משובצים והעברתם
על אף האמור בסעיף 13 מותר לבעל רשיון צורף לקבל את הבעלות או את החזקה על יהלומים מחותכים ומלוטשים לשם שיבוצם בזהב, בכסף, בפלטינה או במתכת עדינה אחרת, ולהעביר את הבעלות או החזקה ביהלומים משובצים אף לא לצורך יצוא, אם הדבר נעשה בהתאם לתנאי הרשיון.
הוראות לגבי ייצור ויצוא יהלומים
המפקח רשאי לתת הוראה, כללית או מיוחדת, בדבר תקופת ייצורם של יהלומי יצוא, מועד יצואם והעברתם מרשות לרשות או ממקום למקום; ניתנה הוראה כאמור, חייב כל אדם שאליו היא מכוונת למלא אחריה.
יצוא יהלומים
(א)
(1)
יהלומים ייוצאו אך ורק בהובלה אוירית.
(2)
הובלת היהלומים תיעשה ישירות מבנין בורסת היהלומים עד למטוס או דרך מסוף מטענים (ממ״ן).
(3)
המפקח רשאי לפי שיקול דעתו לפטור הובלת יהלומים מהוראות פסקאות (1) ו־(2).
(ב)
אין הוראות סעיף זה חלות על יהלומים המיוצאים כמטען נלווה.
[תיקון: תשמ״ה]
(בוטל).

פרק רביעי: הוראות כלליות

התחייבות וערבות
(א)
המפקח רשאי לדרוש מכל מבקש רשיון יבוא או רשיון יצוא ליהלומי יצוא כאמור בסעיף 13 וכן מכל אדם שניתנה לגביו הוראה לפי סעיף 15 או ממחזיק יהלומי יצוא, בין שנתן התחייבות לפני פרסום צו זה ובין אם לאו, שימציא לו:
(1)
התחייבות לביצוע היצוא או לקיום הוראה מהוראות צו זה, בסכום, במועד ובנוסח שיקבע המפקח;
(2)
ערבות להנחת דעתו של המפקח למלוי התחייבות כאמור.
(ב)
ניתנה ערבות לפי סעיף קטן (א)(2) רשאי המפקח לדרוש מכל מחזיק יהלומי יצוא ערבות נוספת או אחרת.
החזרת ערבות
המפקח רשאי להחזיר ערבות שניתנה לפי סעיף 18.
[תיקון: תשל״ט, תש״ם־2, תשמ״ב, תשמ״ב־2, תשמ״ה, תשמ״ז, תשמ״ט, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ה, תשנ״ז, תשנ״ח, תש״ס]
(בוטל).
פטור [תיקון: תשמ״ה, תשנ״ח, תש״ס]
הוראות סעיפים 6 ו־6א לא יחולו על עוסק ביהלומים שהוא בעל מפעל לייצור יהלומים הנמצא בתחום אזור פיתוח א׳ כפי שנקבע על פי סעיף 40ד לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959.
היטל על יבוא יהלומים מחותכים ומלוטשים [תיקון: תשמ״ו, תש״ן, תשס״ג, תשס״ח, תשע״ד]
עוסק ביהלומים המייבא יהלומים מחותכים ומלוטשים, ישלם לאוצר המדינה, עקב שיטת הפיקוח הכלולה בצו זה, היטל בשיעור 1.0 פרומיל מערכם של היהלומים המחותכים והמלוטשים שהוא מייבא.
הצמדה [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ח, תש״ס]
סכום האגרה לפי סעיף 6 יתואם בחודש ינואר של כל שנה לעליית מדד המחירים לצרכן אשר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באותו חודש, לעומת המדד שפרסמה בחודש ינואר בשנה שקדמה לה, ויעוגל ל־1 שקל חדש הקרוב.
עבירות
עבירה על הוראה מהוראות צו זה דינה כדין עבירה על הוראות חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957.
שמירת דינים
צו זה בא להוסיף ולא לגרוע מכל דין אחר.
ביטולים
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (פיקוח על יהלומים), תשי״ט–1959, וצו יבוא ויצוא יהלומים והחזקתם, תשי״ט–1959 – בטלים.
[תיקון: תש״ם־2, תשמ״ב־2, תשמ״ד, תשנ״ב]

תוספת (בוטלה)


ג׳ בכסלו תשל״ט (3 בדצמבר 1978)
  • מנחם בגין
    שר התעשיה, המסחר והתיירות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.