חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ״ט–1998

ק״ת תשנ״ט, 89; תשע״ה, 1198; תשע״ז, 1012.


בתוקף סמכותו של שר התעשיה והמסחר לפי סעיפים 17(ב), (ב1) ו־37 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981 (להלן – החוק), והסמכות לפי סעיף 3 לפקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, ששר הבריאות נטל לעצמו לפי סעיף 42 לחוק־יסוד: הממשלה, בהתייעצות עם ארגון צרכנים ודיג, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק־יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977, אנו מצווים לאמור:


1.
הגדרות
בצו זה –
”מזון“ – דבר המיועד לצריכת אדם באכילה, בשתיה או בלעיסה, לרבות חומרי מוצא ותוספות, למעט חומרים המשמשים ברפואה בלבד;
”תקן ישראלי“ ו”ת״י“ – תקן כמשמעותו בסעיף 6 לחוק התקנים, התשי״ג–1953, ושהופקד לעיון הציבור במקומות המפורטים בהודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים שפורסמה בילקוט הפרסומים, התשל״ו, עמ׳ 1871.
2.
סימון מוצר מזון
(א)
סימון מוצר מזון ארוז מראש יהיה כמפורט בתקן ישראלי ת״י 1145 – סימון מזון ארוז מראש – מתמוז התשמ״ב (נובמבר 1981) – כפי שתוקן בגליונות תיקון מס׳ 1 מתמוז התשמ״ב (יולי 1982), בגליון תיקון מס׳ 2 מאלול התשמ״ט (ספטמבר 1989), בגליון תיקון מס׳ 3 מאב התשנ״ה (יולי 1995) ובגליון תיקון מס׳ 4 מתמוז התשמ״ו (יוני 1996) (בצו זה – התקן) ואולם –
(1)
דרישות תקן מיוחד או קבוצתי תהיינה מחייבות כאמור בסעיף 1 לתקן רק אם הן כלולות בצו זה;
(2)
אם דרישות התקן החל על מוצר מזון מחייבות שימוש בשם עברי השונה משמו הלועזי, מותר על אף האמור בסעיף 3.8 לתקן ובאישור מנהל שירות המזון במשרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו, ששם המוצר בעברית לא יהיה תרגום מילולי של שמו הלועזי;
(3)
לא יחולו הוראות סעיף 10 לתקן, לענין סימון תזונתי.
(ב)
מוצר מזון מן המפורטים בטור א׳ בתוספת, יסומן גם כמפורט בתקן שבטור ב׳ לצדו לפי הסעיפים או סעיפי המשנה, הישימים לפי הענין של אותו תקן, כמפורט בטור ג׳ לצדו.
(ג)
מוצר מזון לא יסומן בשם או בכינוי כאמור בטור א׳ לתוספת או בשם או בכינוי דומים, אלא אם כן מתקיימים בו אלה:
(1)
הוראות התיאור שבסעיפים או בסעיפי המשנה, הישימים לפי הענין, בטור ד׳ לתוספת של התקן הישראלי המפורט בטור ב׳ לצדו;
(2)
הוראות המשקל לאחר סינון כמפורט בטור ה׳ לצדו.
3.
סימון מוצר מזון מיובא
מוצר מזון מיובא יסומן לפני יבואו, או במחסן רשוי כהגדרתו בפקודת המכס, אלא אם כן התיר פקיד המכס מכוח סעיף 8(א) לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979, שחרור המוצר, או ניתן פטור מקיום תנאי הסימון על פי סעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי, התשל״ח–1978, ובכפוף לתנאים שבהם הותנה השתרור או הפטור, הכל לפי הענין.
4.
מזון ארוז מראש
האריזה של מוצר מזון ארוז מראש תהיה כמפורט בת״י 1118 חלק 1 – תכולה אחידה מראש של מוצרי מזון ארוזים מראש – כסלו התשמ״ב (נובמבר 1981) – כפי שתוקן בגליון תיקון מס׳ 1 מאדר התשמ״ד (מרס 1984), גליון תיקון מס׳ 2 מטבת התשמ״ח (דצמבר 1987) וגליון תיקון מס׳ 3 מתמוז התשנ״ח (מרס 1998).
תוספת (סעיף 2)
[תיקון: תשע״ה, תשע״ז]
טור א׳ טור ב׳ טור ג׳ טור ד׳ טור ה׳
מוצרי המזון, שמו או כינויו שם התקן הישראלי ומספרו סעיפים או סעיפי משנה בתקן לענין סימון סעיפים או סעיפי משנה בתקן לענין תיאור משקל לאחר סינון
פירות וירקות משומרים
מעדן פרי, פובידל, קונפיטורה, ריבה, מרמלדה, קריש, מעדן פרי־פובידל – הכל בציון שם הפרי או הפירות, ריבה מעורבת. ת״י 34 – ריבות, מרמלדות, קרישים, קונפיטורות ופובידל – אב התשנ״ג (אוגוסט 1993). 104 – מין המוצר ותיאורו;
107 – סימון;
204.3 – המשקל הנקי למעשה.
104 – מין המוצר ותיאורו;
105 – חומרי מוצא;
106 – תוספות;
201 – דרישות כלליות;
202 – תכולת הפרי;
203 – תכולת כלל המוצקים הנמסים;
205 – זיהוי הפרי.
אפונה ירוקה, אפונת גינה – קטן מאוד, קטן, בינוני, גדול. ת״י 56 – שימורי אפונה ירוקה – סיוון התשל״ו (יוני 1976) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 2 מאלול התשמ״ג (אוגוסט 1983) ובג״ת מס׳ 3 מסיוון התשמ״ח (מאי 1988). 104 – מיון;
109 – סימון (למעט המילים ”וזאת בערכים הנקובים בטבלה 6“ ו־”לפי הערכים שבאותה טבלה“ שבסעיף 109.4);
207 – משקל (הדרישה לגבי יחס בין משקל מוצהר ומשקל למעשה).
105 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
204 – גודל האפונים ואחידותם;
205 – דרגת ההבשלה;
206 – הפגמים.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה לפחות 56%.
מלפפונים בחומץ, מלפפונים במלח, מלפפונים במלח ללא תמיסה, מלפפונים בטעם חמוץ־מתוק – שלמים (קטן מאוד, קטן, בינוני, גדול), פלחים, פרוסות, חתוכים לאורך, קוביות. ת״י 58 – מלפפונים כבושים – תשרי התשל״ח (ספטמבר 1977) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 2 מסיון התש״ן (יוני 1990). 104 – מיון;
106 – סימון (למעט המילים ”סעיף 105.1 וסעיף 202“ שבסעיף 106.4);
202.2.
201 – דרישות כלליות;
203 – קבוצות הגודל של המלפפונים;
204 – אחידות הגודל של המלפפונים (רק ביחס לכינוי ”מעולה“);
205 – סבולת פגמים;
208 – תכולת המוצקים למעט מלח.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה: בחתוכים – 54% לפחות, בשלמים – 50% לפחות.
כרוב כבוש, כרוב בחומץ, כרוב אדום כבוש, כרוב אדום בחומץ. ת״י 96 – כרוב חמוץ: כבוש או בחומץ – חשוון התש״ם (אוקטובר 1979) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאדר התשנ״א (פברואר 1991). 104 – מיון המוצר ותיאורו;
107 – סימון.
201 – דרישות כלליות;
204 – סבולת פגמים.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה לפחות 73%.
פלחי אשכוליות, פלחי אשכוליות שבורים, פלחי אשכוליות ורודות, פלחי אשכוליות ורודות שבורים – במים, במיץ אשכוליות טבעי, במיץ אשכוליות בתוספת סוכר, בסירופ. ת״י 112 – פלחי אשכוליות משומרים ע״י טיפול בחום – ניסן התשל״ה (מרס 1975) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מתשרי התש״ם (ספטמבר 1979). 103 – מיון המוצר;
107 – סימון.
103 – מיון המוצר;
104 – הכנת הפרי;
105 – התמיסה;
201 – דרישות כלליות;
202 – ערך רפרקטומטרי.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה לפחות 46%.
פלחי תפוזים, פלחי תפוזים שבורים, במים, במיץ תפוזים טבעי, במיץ תפוזים בתוספת סוכר, בסירופ. ת״י 113 – פלחי תפוזים משומרים ע״י טיפול בחום – ניסן התשל״ה (מרס 1975) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מתשרי התש״ם (ספטמבר 1979). 103 – מיון המוצר;
107 – סימון.
103 – מיון המוצר;
104 – הכנת הפרי;
105 – התמיסה;
201 – דרישות כלליות;
202 – ערך רפרקטומטרי.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה לפחות 53%.
פירות וירקות משומרים בחום (בציון השם או הכינוי שיוחד להם בתקן מיוחד החל עליהם). ת״י 143 – מוצרי פירות וירקות משומרים בטיפול בחום בלבד – שבט התשל״ח (ינואר 1978) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 2 מכסלו התשמ״ו (נובמבר 1985) ובג״ת מס׳ 3 מאדר התשנ״ד (פברואר 1994). 102א׳ – מיון;
107 – סימון (למעט המשפט ”כל הערכים המוצהרים... (אם קיים תקן כזה)“ שבסעיף 107.1.2);
210 – הכמות.
103 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
206 – תכולה כוללת של המוצקים הנמסים.
אפונה ירוקה וגזר, אפונת גינה וגזר. ת״י 147 – שימורי אפונה ירוקה וגזר – סיוון התשמ״א (יוני 1981) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאב התש״ן (יולי 1990). 107 – סימון (למעט המילים ”כנקוב בסעיף 203, טבלה 2“ ו־”כנדרש בסעיף 202“ שבסעיף 107.2);
202 – משקל נקי (הדרישה לגבי יחס בין משקל מוצהר ומשקל למעשה).
103 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
204 – היחס בין האפונה לגזר;
205 – יחידות פגומות;
206 – דרגת ההבשלה של האפונים.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה לפחות 57%.
זיתים ירוקים, זיתים ירוקים כבושים – בציון הזן. ת״י 157 – זיתים ירוקים כבושים – חשוון התשל״ט (נובמבר 1978) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאדר התשמ״ב (מרס 1982) ובג״ת מס׳ 2 משבט התשמ״ז (פברואר 1987). 105 – מיון וכנוי;
107 – סימון (למעט המילים ”לפי הערכים המפורטים בטבלה 3“ בסעיף 107.4);
210 – המשקל לאחר סינון (הדרישה לגבי יחס בין משקל מוצהר ומשקל למעשה).
103 – חומרי מוצא;
105 – מיון וכינוי;
201 – דרישות כלליות;
208 – טבולת פגמים.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה בזיתים שלמים: גודל ”ענק“ – 55% פחות, גודל אחר – 57% לפחות, בנטולי גלעין – 45% לפחות, בממולאים – 55% לפחות.
שעועית ירוקה, שעועית צהובה, שעועית מנומרת – שלמה או חתוכה. ת״י 229 – שימורי שעועית בתרמילים – אב התשמ״א (אוגוסט 1981) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מטבת התשמ״ד (דצמבר 1983). 103 – מיון וסיווג;
106 – סימון (למעט המילים ”וזאת רק בערכים המפורטים בטבלה 1 המתייחסים לדוגמא“ והמלים ”לפי הערכים שבאותה טבלה“ בסעיף 106.4);
206 – משקל (הדרישה לגבי יחס בין משקל מוצהר ומשקל למעשה).
103 – מיון וסיווג;
104 – חומרי מוצא ותוספות (הקטע הראשון ”חומר המוצא... התרמילים והגבעולים“);
201 – דרישות כלליות;
202 – צבע התרמילים והזרעים;
203 – אורך היחידות;
207 – דרישות לסוגי המוצר.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה בשלמה – פחות 52%; בחתוכה – לפחות 55%.
שעועית לבנה ברוטב עגבניות, שעועית לבנה אפויה ברוטב עגבניות. ת״י 394 – שימורי שעועית לבנה ברוטב עגבניות – אייר התשנ״ב (מאי 1992). 106 – סימון (למעט המילים ”וזאת רק לפי הערכים הנקובים בטבלה 1“ בסעיף 106.2);
202 – משקל (הדרישה לגבי יחס בין משקל מוצהר ומשקל למעשה).
103 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – סבולת פגמים.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה לפחות 61%.
רסק תפוחים, רסק תפוחים ממותק, רסק תפוחים בתוספת סוכר, רסק תפוחים טבעי, רסק תפוחים ללא תוספת סוכר. ת״י 423 – רסק תפוחים – תשרי התשל״ו (ספטמבר 1975). 103 – מיון;
106 – סימון.
103 – מיון;
104 – חומרי המוצא ותכולתם;
201 – דרישות כלליות;
202 – תכולת כלל המוצקים הנמסים;
204 – סמיכות.
במיה ברוטב עגבניות. ת״י 424 – שימורי במיה ברוטב עגבניות – אדר התשל״ט (פברואר 1979). 106 – סימון. 102 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות למוצר המוגמר;
202 – תכולת הבמיה.
גזר שלם, גזר שלם גמדי, גזר שלם כדורי, פרוסות גזר, קוביות גזר, גזר בשבבים. ת״י 440 – שימורי גזר – שבט התשמ״א (ינואר 1981). 103 – מיון;
107 – סימון (למעט המילים: ”ותצוין רק באחד הערכים המפורטים בטבלה 2 בעמודות שכותרתן "בדוגמה“ והמילים: ”אך ורק לפי סעיף 202“).
103 – מיון;
104 – חומרי מוצא ותוספות (הקטע הראשון ”נוסף על הדרישות... רחוץ במי שתיה“);
201 – דרישות כלליות; 203 – גודל היחידות ואחידותן;
205 – יחידות פגומות.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה בגזר לא חתוך – 51% לפחות, בחתוך – 53% לפחות.
לפתן פירות (בציון שם הפרי או הפירות) – שלם, חצאים, רבעים, פלחים, פרוסות, קוביות, חתיכות – מקולף או שאינו מקולף – במים, במיץ פרי מהול במים, במיץ פרי, במיץ פרי בתוספת סוכר, בסירופ. ת״י 441 שימורי פירות (לפתנים) – טבת התשנ״ח (ינואר 1998). 1.5 – מיון;
2.2 – סימון.
1.4 – הגדרות;
1.5 – מיון;
2.1.1 – הפרי;
2.3 – דרישות כלליות למוצר;
3.1 – פגמים;
3.2 – תכולת כלל המוצקים הנמסים.
סעיף 3.3 לתקן – משקל לאחר סינון.
אספרגוס, אספרגוס לבן. ת״י 486 – שימורי אספרגוס – ניסן התשל״ט (פברואר 1979). 102 – מיון;
106 – סימון;
202 – מידות של אספרגוס שלם.
102 – מיון;
103 – חומרי מוצא ותוספות (המשפט הראשון ”האספרגוס המשמש... בסעיף 103 של ת״י 143“);
201 – דרישות כלליות (למעט 201.3 – סידור במכל);
203 – המירקם;
204 – התמיסה;
205 – ראשים.
סעיף 206 לתקן – משקל האספרגוס לאחר סינון.
פטריות, פטריות תרבותיות – שלמות, קטנות, בינוניות, גדולות, כפתורים, פרוסות, חתיכות – בציון הזן או הזנים או המילים ”תערובת זנים“. ת״י 655 – שימורי פטריות תרבותיות – שבט התשמ״ז (פברואר 1987) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מתמוז התש״ן (יוני 1990). 104 – מיון וכינוי;
108 – סימון;
203.1 – קוטר הכובע.
104 – מיון וכינוי;
105 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
204 – דרישות טיב;
205 – הימצאות חומר זר.
סעיף 202 לתקן – הכמות (הדרישה ליחס מינימלי בין המשקל לאחר סינון ובין נפח המכל).
זיתים שחורים טבעיים, זיתים שחורים בטעם מרינד, זיתים שחורים, זיתים שחורים כבושים. ת״י 664 – זיתים שחורים כבושים – אייר התשל״ט (אפריל 1979) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאדר תשמ״ב (מרס 1982), בג״ת מס׳ 2 משבט התשמ״ז (פברואר 1987) ובג״ת מס׳ 3 מתמוז התש״ן (יוני 1990). 105 – מיון וכינוי;
107 – סימון (למעט המילים ”לפי ערכים המפורטים בטבלה 3“ שבסעיף 107.5).
103 – חומרי מוצא;
105 – מיון וכינוי;
201 – דרישות כלליות;
209 – סבולת הפגמים;
210 – אחידות גודל הזיתים.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה בזיתים שלמים – 57% לפחות, בנטולי גלעין – 45% לפחות.
פטריות בר שלמות; פטריות בר חתוכות. ת״י 671 – שימורי פטריות בר – תמוז התשמ״א (יולי 1981). 103 – מיון;
107 – סימון.
103 – מיון;
104 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – דרישות טיב;
204 – המצאות חומר זר.
סעיף 202 לתקן – הכמות (הדרישה ליחס מינימלי בין המשקל לאחר סינון ובין נפח המכל).
תירס, תירס מתוק, גרעיני תירס, תירס לבן. ת״י 705 – שימורי תירס – חשוון התשנ״ה (אוקטובר 1994). 104 – מיון וסיווג;
108 – סימון.
104 – מיון וסיווג;
105 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
205 – כמות התמיסה;
206 – תכולת המוצקים שאינם נמסים בכוהל בגרעיני תירס;
207 – סבולת פגמים בגרעיני תירס.
סעיף 204 לתקן – משקל לאחר סינון.
פלחי פרי הדר מעורבים, סלט פרי הדר – במיץ תפוזים טבעי, במיץ תפוזים בתוספת סוכר, במיץ אשכוליות טבעי, במיץ אשכוליות בתוספת סוכר, במיץ הדרים מעורב טבעי, במיץ הדרים מעורב בתוספת סוכר, בסירופ. ת״י 718 – פלחי פרי הדר מעורבים (תפוזים ואשכוליות) משומרים ע״י טיפול בחום – ניסן התשל״ה (מרס 1975). 103 – מיון המוצר;
107 – סימון.
103 – מיון המוצר;
104 – הכנת הפרי;
105 – התמיסה;
201 – דרישות כלליות;
202 – ערך רפרקטומטרי.
סעיף 204 לתקן – דרישות פיסיקליות.
עגבניות שלמות מקולפות – במיץ או במיץ מרוכז; פרוסות עגבניות, קוביות עגבניות – במיץ או במיץ מרוכז; עגבניות מרוסקות – רגילות או מרוכזות; רוטב עגבניות – רגיל, מרוכז או מרוכז מאד. ת״י 730 – מוצרי עגבניות – סיוון התשמ״ח (מאי 1988). 104 – מיון וכינוי;
108 – סימון;
202 – משקל (הדרישה לגבי יחס בין משקל מוצהר ומשקל למעשה).
104 – מיון וכינוי;
105 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – פגמים;
204 – כלל המוצקים הנמסים;
205 – תכולת הסידן.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה לפחות – 54%.
גמבו, פלפל אדום מתוק, פלפל מתוק ירוק, פלפל מתוק בצבע מעורב – בחומץ, בתמיסה חמוצה, במים. ת״י 737 – שימורי פלפל מתוק – שבט התשל״ט (ינואר 1979) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאוגוסט 1983 ובג״ת מס׳ 2 מחשוון התשנ״א (אוקטובר 1990). 103 – מיון המוצר ותיאורו;
108 – סימון (למעט המילים ”כמפורט בסעיף 202“ שבסעיף 108.3).
103 – מיון המוצר ותיאורו;
104 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – אחידות גודל החלקים;
204 – סבולת פגמים.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה בחצאים או ברבעים – 39% לפחות, ברצועות – 60% לפחות, בריבועים – 65% לפחות.
פירות וירקות משומרים בחומר משמר (בציון השם או הכינוי בתקן שיוחד להם). ת״י 926 – מוצרי פירות וירקות משומרים בחומרים משמרים – אייר התש״ם (אפריל 1980) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מתמוז התשמ״א (יולי 1981), בג״ת מס׳ 2 מחשוון התשמ״ז (נובמבר 1986) ובג״ת מס׳ 3 מאייר התשנ״ב (מאי 1992). 103 – מיון;
108 – סימון;
210 – הכמות (בהתיחס לדרישה של המשקל לאחר סינון).
103 – מיון;
104 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
206 – תכולה כוללת של המוצקים המומסים;
207 – אחידות הגודל של המוצר.
סעיף 205 בתקן – המשקל לאחר סינון.
צימוקים. ת״י 1075 – פירות מיובשים: צימוקים – אייר התש״ם (אפריל 1980) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאדר א׳ התשמ״ו (פברואר 1986) ובג״ת מס׳ 2 מאדר ב׳ התשמ״ט (מרס 1989). 103 – מיון;
107 – סימון.
103 – מיון;
104.1 – חומר מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – תכונות פיסיקליות וכימיות;
204 – פגמים;
206 – העדר חרקים.
שזיפים מיובשים, שזיפים מיובשים וממוימים – בציון הזן. ת״י 1130 – פירות מיובשים: שזיפים – תמוז התשמ״א (יולי 1981) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאדר א׳ התשמ״ו (פברואר 1986) ובג״ת מס׳ 2 מאדר ב׳ התשמ״ט (מרס 1989). 103 – מיון;
107 – סימון;
202 – התכולה (הדרישה לגבי התכולה למעשה);
204 – גודל יחידות המוצר.
103 – מיון;
104.1 – חומר מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב;
205 – פגמים;
208 – לכלוכת מינרלית.
אפונה מיובשת בתמיסת מלח. ת״י 1193 – שימורי אפונה מיובשת בתמיסת מלח – שבט התשמ״ג (ינואר 1983) – כפי שתוקן בג״ת משבט התשמ״ג (ינואר 1983). 108 – סימון (למעט המילים ”הערכים המסומנים יהיו אך ורק בהתאם למפורט בטבלה 1 בתקן זה“ בסעיף 108.2);
202 – תכולה (הדרישה לגבי התכולה למעשה).
104 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
204 – טיב האפונים;
205 – הפגמים.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה לפחות 56%.
לבבות סלרי, לבבות כרפס – שלמים או חצאים; גבעולי סלרי, גבעולי כרפס – שלמים או חתוכים. ת״י 1204 – שימורי סלרי (כרפס) – תמוז התשמ״ד (יולי 1984). 104 – מיון;
108 – סימון (למעט המילים ”זאת רק באחד הערכים המופיעים בטבלה 1“ שבסעיף 108.2).
104 – מיון;
105 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
204 – תכולת שאריות חול ואדמה;
205 – אחידות הגודל של יחידות המוצר;
206 – פגמים מותרים.
סעיף 202 בתקן – משקל (הדרישה לגבי המשקל לאחר סינון).
תמרים יבשים, תמרים יבשים למחצה, תמרים יבשים במיוחד. ת״י 1251 – פירות מיובשים: תמרים – תשרי התשמ״ה (ספטמבר 1984) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאלול התשמ״ט (ספטמבר 1989). 103 – מיון וסיווג;
107 – סימון;
202 – תכולה (הדרישה לגבי התכולה למעשה).
103 – מיון וסיווג;
104 – חומר מוצא ותוספות (המילים ”התמרים יהיו טריים ובשלים“);
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב;
204 – פגמים.
מילוי פרי לדברי מאפה, מחית פרי לדברי מאפה, מחית פרי בטעם... לדברי מאפה – בציון שם הפרי. ת״י 1253 – מחית פרי – אלול התשמ״ד (ספטמבר 1984) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מחשוון התשנ״א (אוקטובר 1990). 104 – מיון, תאור המוצר וכינויו;
107 – סימון; למעט 107.5 (אין לאייר פרי);
202 – משקל.
103.1 – מחית הפרי;
104 – מיון, תאור המוצר וכינויו;
105 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – תכולת הפרי;
204 – תכולת כלל המוצקים הנמסים.
פירות מיובשים, פירות יבשים, פירות מיובשים למחצה, פירות מיובשים מיוממים. ת״י 1295 – פירות מיובשים או מיובשים למחצה: כללי – חשוון התשמ״ח (נובמבר 1987). 108 – סימון;
202 – תכולה (הדרישה לגבי התכולה למעשה).
104 – מיון;
105.1 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב;
205 – פגמים וגופים זרים.
תאנים מיובשות – שלמות נפרדות, שלמות דחוסות (דבלים), חתוכות דחוסות (דבלים). ת״י 1312 – פירות מיובשים: תאנים – חשוון התשמ״ח (נובמבר 1987). 104 – מיון;
108 – סימון;
202.2 (הדרישה לגבי התכולה למעשה);
204 – גודל יחידות הפרי.
104 – מיון;
105.1 – חומר מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – דרישות הרכב;
205 – פגמים;
207 – לכלוכת מינרלית.
פירות וירקות קפואים
פרי מוקפא (בציון שם הפרי), ירק מוקפא (בציון שם הירק). ת״י 877 – פירות וירקות מוקפאים: כללי – אב התשנ״ה (יולי 1995). 108 – סימון;
208.2 – המשקל הנקי.
103 – חומרי מוצא;
104 – מיון;
201 – דרישות כלליות;
202 – הלכלוכת המינרלית;
204 – דרגת החליטה;
206 – תכולת המוצקים הלא־מסיסים בכוהל.
תירס מוקפא, גרגרי תירס מוקפא, אשבולי תירס מוקפא. ת״י 908 – תירס מוקפא – טבת התשל״ה (דצמבר 1974). 104 – סיווג;
106 – סימון.
103 – חומרי מוצא;
104 – סיווג;
201 – דרישות כלליות;
202 – דרישות אופייניות לגרגרים;
203 – דרישות אופייניות לאשבולים.
גזר עגול מוקפא, גזר גמדי מוקפא, קוביות גזר מוקפא, פרוסות גזר מוקפא. ת״י 920 – גזר מוקפא – חשוון התשמ״ז (נובמבר 1986). 105 – מיון וסיווג;
107 – סימון.
104 – חומרי מוצא;
105 – מיון וסיווג;
201 – דרישות כלליות;
202 – צבע;
203 – גודל יחידות המוצר ואחידות גודלן;
204 – פגמים;
205 – טעם, ריח ומרקם.
אפונה מוקפאת. ת״י 939 – אפונה מוקפאת – חשוון התשל״ו (דצמבר 1975). 105 – מיון וכינוי;
106 – סיווג;
107 – סימון.
103 – חומר מוצא;
105 – מיון וכינוי;
106 – סיווג;
201 – צבע;
202 – אפונים פגומים במוצר;
203 – אחידות הגודל של יחידות המוצר ממין 105.2;
204 – טעם וריח;
205 – דרגת ההבשלה.
שעועית ירוקה מוקפאת, שעועית צהובה מוקפאת. ת״י 979 – שעועית מוקפאת – חשוון התשל״ח (אוקטובר 1977). 105 – מיון וכינוי;
106 – סיווג;
107 – סימון.
103 – חומרי מוצא;
105 – מיון וכינוי;
106 – סיווג;
201 – דרישות כלליות;
202 – האורך של יחידות השעועית;
203 – פגמים.
פלפל מתוק אדום מוקפא, פלפל מתוק ירוק מוקפא, פלפל מתוק מוקפא בצבע מעורב. ת״י 991 – פלפל מתוק מוקפא – שבט התשל״ח (ינואר 1978). 105 – מיון;
106 – סיווג;
107 – סימון.
103 – חומר מוצא;
105 – מיון;
106 – סיווג;
201 – דרישות כלליות;
202 – אחידות יחידות המוצר;
203 – פגמים;
204 – צבע.
ברוקולי מוקפא, ברוקולי מוקפא חתיכות. ת״י 1036 – ברוקולי מוקפא – אייר התשל״ט (אפריל 1979). 105 – מיון;
107 – סימון.
104 – חומר מוצא;
105 – מיון;
201 – דרישות כלליות;
203 – פגמים.
כרובית מוקפאת. ת״י 1074 – כרובית מוקפאת – טבת התש״ם (ינואר 1980). 104 – סיווג;
106 – סימון.
103 – חומרי מוצא;
104 – סיווג;
201 – דרישות כלליות;
203 – פגמים.
ירקות מוקפאים, ירקות מוקפאים מעורבים. ת״י 1131 – ירקות מוקפאים מעורבים – סיוון התשמ״א (יוני 1981). 104 – מיון;
106 – סימון.
103 – חומרי מוצא ותוספות (למעט לנאמר בנוגע לסעיף 105 בת״י 877; והמשפט ”כאשר קיים תקן... שבתקן ייחודי“);
104 – מיון;
201 – הרכב התערובת;
202 – פגמים.
תפוחי אדמה מטוגנים ומוקפאים, טוגני תפוחי אדמה מוקפאים – דקיקים, רגילים, עבים או עבים מאד. ת״י 1203 – רצועות תפוחי אדמה מטוגנות ומוקפאות – תמוז התשמ״ג (יוני 1983). 106 – מיון וכינוי;
107 – סימון;
202 – התכולה (בהתיחס לדרישה של המשקל למעשה);
203 – מידות.
105.1 – חומרי המוצא;
106 – מיון וכינוי;
201 – דרישות כלליות;
204 – דרישות ההרכב;
205 – הפגמים.
תרד מוקפא, תרד טחון מוקפא, תרד ניו־זלנדי מוקפא, תרד ניו־זלנדי טחון מוקפא. ת״י 1310 – תרד מוקפא – כסלו התשמ״ה (נובמבר 1984). 105 – מיון;
106 – סימון.
104 – חומרי מוצא ותוספות (למעט המשפט ”אין להוסיף... למוצר המוקפא“);
105 – מיון;
201 – דרישות כלליות;
202 – דרישות הרכב;
203 – פגמים;
204 – סיביות.
מוצרי חלב
גבינת קוטג׳, גבינה לבנה למריחה, גבינה לבנה, גבינה עם פירות, גבינה עם ירקות, גבינה עם תבלינים, גבינה עם דגים. ת״י 115 – גבינות לבנות רכות – חשוון התשנ״ג (אוקטובר 1992). 103 – מיון וכינוי (למעט סעיף 103.2 – לפי תכולת השומן);
106 – סימון, למעט סעיף 106.4 ("על אף האמור בסעיפים 106.2, 106.3 תצויין תכולת השומן כפי שהיא בפועל, ולאו דוקא לפי הערכים שבסעיף 103.2");
202 – תכולה (הדרישה לגבי יחס בין התכולה מוצהרת והתכולה למעשה).
103 – מיון וכינוי (למעט סעיף 103.2 – לפי תכולת השומן);
104.1 – חלב ורכיביו;
104.2 – חומרי הגבנה;
104.5 – דרישות כלליות;
201 – דרישות כלליות;
205.4 – תכולת הירק.
שמנת מתוקה, שמנת מפוסטרת קלה, שמנת מפוסטרת לקצפת, שמנת מפוסטרת, שמנת עמידה קלה, שמנת עמידה לקצפת, שמנת מעוקרת קלה, שמנת מעוקרת לקצפת. ת״י 237 – שמנת מתוקה – תמוז התשמ״ה (יוני 1985) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאב התשנ״ג (אוגוסט 1993). 104 – מיון וכינוי (למעט המילים ”ולפי תכולת השומן שבו“, וכן בכינויי המוצר במקום ערכי השומן הנקובים בסעיף יבוא ערך השומן כפי שהוא בפועל, אך במספר שלם);
106 – סימון (למעט איזכור מיני המוצר שבוסגריים בסעיף 106.6.1);
202 – תכולה (הדרישה לגבי היחס בין התכולה למעשה ובין התכולה המוצהרת).
103 – חומרי מוצא ותוספות;
104 – מיון וכינוי (למעט המילים ”ולפי תכולת השומן שבו“, וכן בכינויי המוצר, במקום ערכי השומן הנקובים בסעיף יבוא ערך השומן כפי שהוא בפועל);
201 – דרישות כלליות (למעט איזכור מיני המוצר שבסוגריים);
205 – הקצפה;
כמו־כן, תכולת השומן במוצר תהיה 10% לפחות.
שמנת חמוצה, שמנית. ת״י 244 – שמנת חמוצה – ניסן התשמ״ה (אפריל 1985) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאב התשנ״ג (אוגוסט 1993). 105 – מיון (למעט המילים ”ולפי תכולת השומן“);
107 – סימון (על אף האמור בסעיף 107.3 תצויין תכולת השומן כפי שהיא בפועל, במספר שלם, ולאו דוקא לפי הערכים שבסעיף);
202 – התכולה (הדרישה לגבי היחס בין התכולה למעשה ובין התכולה המוצהרת).
104 – חומרי מוצא ותוספות;
105 – מיון (למעט המילים ”ולפי תכולת השומן“);
201 – דרישות כלליות;
כמו־כן, תכולת השומן במוצר תהיה 14.5% לפחות.
חלב רגיל, חלב מהומגן, חלב לא מהומגן, חלב כחוש, חלב דל שומן, חלב עתיר־שומן, חלב מפוסטר, חלב עמיד, חלב מעוקר, חלב מועשר בחלבוני חלב. ת״י 284 – חלב פרה לשתיה – אלול התשמ״א (ספטמבר 1981) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מסיוון התשמ״ז (יוני 1987), בג״ת מס׳ 2 מסיוון התשמ״ט (יוני 1989) ובג״ת מס׳ 3 מתמוז התשנ״ב (יולי 1992). 104 – מיון;
107 – סימון (למעט סעיף 107.2);
202.2.
104 – מיון;
201 – דרישות כלליות;
204 – נקודת הקיפאון;
210.1 – שומן (אולם על אף האמור בסעיף 210.1.2 תכולת השומן בחלב דל שומן יכולה להיות קטנה מ־1.0% ועל אף האמור בסעיף 210.1.3 תכולת השומן בחלב רגיל יכולה להיות בתחום 1.1% – 3.7);
210.2.1.
לבן, זבדה, לבניה, לבן שומן, זבד, יוגורט, קפיר, יוגורט מחלב פרה, יוגורט מחלב כבשים, יוגורט מחלב עיזים; הנ״ל בתוספת הכינויים ”עם פירות“ (בציון שם הפרי), ”בטעם פירות“ (בציון שם הפרי), בטעמים שונים (למעט פירות). ת״י 285 – מוצרי חלב מותססים – אייר התשמ״ז (אפריל 1987) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאב התשנ״ג (אוגוסט 1993). 104 – מיון (למעט סעיף 104.2 – לפי תכולת השומן);
107 – סימון (למעט המילים ”לפי סעיף 104.2“ שבסעיף 107.3 ולמעט המילים ”כמפורט בסעיף 207.1“ שבסעיף 107.5);
202.2.
103 – הגדרות: 103.16-103.12;
104 – מיון (למעט סעיף 104.2 – לפי תכולת השומן, אולם אין לסמן מוצר במילה ”כחוש“ או ”כחושה“ אלא אם תכולת השומן בו אינה עולה על ¹₂%);
105 – חומרי מוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
207.3 – תכולת פרי.
חמאה, חמאה מלוחה, סמנה. ת״י 323 – חמאה – סיוון התשמ״ח (יוני 1988). 105 – מיון וכינוי;
107 – סימון;
202 – תכולה (הדרישה לגבי היחס בין התכולה למעשה והתכולה המוצהרת).
104 – חומרי מוצא, חומרי עזר לייצור ותוספות;
105 – מיון וכינוי;
201 – דרישות כלליות;
205 – דרישות הרכב;
206 – תכונות השומן.
גלידה, שלגון, קסטה – שמנת, שמנת משובחת, יוגורט, בשומן צמחי, רך, סורביטול, סורביטול ללא תוספת סוכר, בשומן צמחי פרווה, שרבט, שרבט פרווה, דל קלוריות, בטעם... (בציון הטעם), עם... (בציון התוספת); קרחון. ת״י 327 חלק 1 – מוצרי גלידה, קרחונים ותערובות להכנתם: דרישות למוצר – תשרי התשמ״ה (ספטמבר 1984) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 (פברואר 1985), בג״ת מס׳ 2 מתמוז התש״ן (יוני 1990), בג״ת מס׳ 3 מתשרי התשנ״ד (אוקטובר 1993) ובג״ת מס׳ 4 מתמוז התשנ״ד (יוני 1994). 104 – מיון וכינוי;
108 – סימון;
202.1.2 – התכולה למעשה;
202.2.2 – התכולה הכוללת של המוצר למעשה.
103.2 – גלידה;
103.3 – שלגון;
103.4 – קרחון;
103.5 – קסטה;
104 – מיון וכינוי;
105 – חומרי מוצא;
106 – תוספות;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב;
204 – ציפוי המוצר;
205 – משקל מרחבי.
גבינה מלוחה מחלב בקר, גבינה מלוחה מחלב כבשים, מחלב עזים, מחלב כבשים ועזים, מחלב צאן ובקר, ללא תבלינים או ירקות, עם תבלינים, עם ירקות, עם תבלינים וירקות, עם פירות. ת״י 1361 – גבינות מלוחות – חשוון התשנ״א (אוקטובר 1990). 105 – מיון (למעט סעיף 105.1 – תכולת השומן);
107 – סימון (למעט המילים ”באחד הכינויים המפורטים בסעיף 105.1“ שבסעיף 107.2);
202 – תכולה (הדרישה לגבי היחס בין התכולה למעשה והתכולה המוצהרת).
104.1 – חלב ורכיביו;
104.2 – תרביות להחמצה;
104.3 – חומרי הגבנה וחומרי עזר להגבנה;
104.5 – דרישות כלליות;
105 – מיון (למעט סעיף 105.1 – מיון לפי תכולת השומן);
201 – דרישות כלליות;
205.3 – תכולת הירק (או הפרי).
מוצרי בשר ודגים
דגים בשמן (בציון כנוי הדג). ת״י 291 – שימורי דגים בשמן – סיוון התשי״ח (מאי 1958) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאב התשל״ה (אוגוסט 1975). 104 – סימון (למעט ס״ק (ד));
302 – גודל הדגים.
201 – הדגים;
202 – השמן;
301 – דרישות כלליות;
307 – השכבה המימית.
סעיף 306 בתקן – משקל אחרי סינון (למעט המילים בסוגריים ”(ראה סעיף 103)“).
דגים ברוטב עגבניות (בציון השם העברי המקובל של הדג). ת״י 301 – שימורי דגים ברוטב עגבניות – סיוון התשנ״א (מאי 1991). 104 – מיון וכינוי;
108 – סימון (למעט המילים "בערכים הנקובים בסעיף 203);
203.3 (הדרישה ביחס למשקל למעשה).
104 – מיון וכינוי;
105.1 – דגים;
105.2 – רוטב עגבניות (105.2.1);
201 – דרישות כלליות;
202 – יחידות הדג וצורתן.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה לפחות 65%.
דג מעושן, דג בטעם מעושן (בציון השם העברי המקובל של הדג). ת״י 338 – שימורי דגים; דגים מעושנים או דגים בטעם מעושן – ניסן התש״ן (מרס 1990). 104 – מיון וכינוי;
108 – סימון (למעט המילים ”בערכים הנקובים בסעיף 203“ שבסעיף 108.1.4);
203.3 (הדרישה לגבי יחס בין משקל מוצהר ומשקל למעשה).
103.10 – דג מעושן;
103.11 – דג בטעם מעושן;
104 – מיון וכינוי;
105.1 – חומרי המוצא (למעט 105.1.4);
201 – דרישות כלליות;
202 – יחידות הדג וצורתן;
208 – תכולת הפוספט המוסף.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה בדג בשמן – 68% לפחות, ברוטב – 64% לפחות, ברוטב סמיך – 54% לפחות.
גולש בקר, בשר בקר ברוטב, בשר בקר במיץ טבעי, בשר בקר פרוס. ת״י 389 – שימורי בשר בקר – אלול התשל״ז (אוגוסט 1977). 103 – מיון וכינוי;
110 – סימון.
102.3 – פירורי בשר;
102.8 – בשר פרוס;
103 – מיון וכינוי;
104 – חומרי מוצא;
109.2.1 – בדיקות אורגנולפטיות, פיסיקליות וכימיות;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב.
סרדין בשמן, לבנון בשמן, שפרוטים בשמן – גדול, בינוני, קטן. ת״י 729 – שימורי סרדינים בשמן – אייר התשנ״ב (מאי 1992). 103 – הגדרות;
107 – סימון (למעט המילים ”יצוינו הערכים המינימליים הנדרשים כמפורט בסעיפים 202 ו־203“ שבס׳ 107.4).
104 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות (למעט 201.4 – סידור הדגים במכלים);
204 – מספר הדגים ביחידות אריזה ואחידות הגודל; 205 – נפח השכבה המימית.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה בסרדין ממין גדול – 64% לפחות, ממין בינוני או קטן – 70% לפחות.
(1) טונה, בוניטו וטונה קטנה – לבן או בהיר – גושים, נתחים, פתיתים או פירורים – במים, במי מלח, בשמן או ברוטב.
(2) טונה עם ירקות, ירקות עם טונה, סלט טונה (כמו־כן לגבי בוניטו וטונה קטנה).
ת״י 746 חלק 1 – שימורי דגים: טונה, בוניטו וטונה קטנה – כסלו התשמ״ד (נובמבר 1983) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מסיון התשמ״ח (מאי 1988). 103 – מיון וכינוי;
108 – סימון;
204 – תכולת המוצר (הדרישות ביחס למשקל למעשה).
103 – מיון וכינוי;
104 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
202 – גודל יחידות הדג וצורתן;
203 – גון הדג;
205 – נפח השכבה המימית;
210 – תכולת הפוספט המוסף.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה ב”גושים“ או ב”פירורים“ במצב דחוס – לפחות 78%; בשאר הצורות – לפחות 70%.
(1) קוליאס, מקרל וטרכון – קטן, חתוך, פרוסות, נתחים, פילה – בציר הדג, במי מלח, בשמן או ברוטב.
(2) מקרל עם ירקות, ירקות עם מקרל, סלט מקרל (כמו־כן לגבי קוליאס וטרכון).
ת״י 746 חלק 2 – שימורי דגים: קוליאס (מקרל) או טרכון – כסלו התשמ״ד (נובמבר 1983). 103 – מיון וכינוי;
108 – סימון;
203 – תכולת המוצר (הדרישות ביחס למשקל למעשה).
103 – מיון וכינוי;
104 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
202 – גודל יחידות הדג וצורתן;
203 – תכולת המוצר (הדרישות ביחס למשקל לאחר סינון);
204 – נפח השכבה המימית.
היחס בין המשקל לאחר סינון ובין הקיבול הנומינלי של המכל יהיה בשמן – 70% לפחות, בשאר מיני מוצר – 65% לפחות.
פרוסות דג קרפיון, קרפיונים ממולאים, קציצות קרפיונים (געפילטע פיש). ת״י 841 – שימורי דגים: קרפיון בנוסח מסורתי (געפילטע פיש) – חשוון התשנ״ה (אוקטובר 1994). 104 – מיון וכינוי;
108 – סימון (למעט המילים ”יצויינו הערכים המינימליים הנדרשים בסעיפים 202 ו־203“ שבסעיף 108.4).
105 – חומר מוצא;
106 – תוספות;
201 – דרישות כלליות;
205 – תכולת העמילן.
סעיף 302 לתקן – המשקל לאחר סינון.
בשר בקר עם תוספות בשר כבש עם תוספות – בציון שם התוספת. ת״י 1085 – שימורי בשר בקר או כבש עם תוספות מן הצומח – אייר התש״ם (אפריל 1980). 107 – סימון. 103 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב;
207 – דרישות אורגנולפטיות.
בשר טחון, בשר מתובל טחון, בשר טחון מעורב – בציון שם או שמות בעלי־החיים מהם הופק המוצר – קבב, המבורגר. ת״י 1188 חלק 1 – בשר בהמות טחון: דרישות למוצר – חשוון התשמ״ו (אוקטובר 1985). 104 – מיון;
108 – סימון;
202 – סבולת במשקל.
103.4 – בשר טחון;
103.5 – בשר טחון מתובל;
104 – מיון;
105 – חומרי מוצא ותוספות;
106 – תנאי ייצור ואחסנה (הדרישה לגבי דקות הטחינה);
201 – דרישות אורגנולפטיות;
203 – דרישות כימיות.
סלטים וממרחים
מיונית, ממרח סלט, ממרח סנדויץ. ת״י 431 – מיונית ומוצרים דמויי מיונית – אדר א׳ התשמ״ו (פברואר 1986). 104 – מיון;
107 – סימון;
202.2.
103.1 – מיונית;
103.2 – מוצר דמוי מיונית;
104 – מיון;
105 – חומרי מוצא ותוספות מותרות;
201 – דרישות כלליות;
204 – הרכב.
טחינת שומשמין, טחינה, טחינה מתובלת, טחינה מיוצבת. ת״י 642 – טחינה מזרעי שומשמין – אייר התשמ״ז (אפריל 1987) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאב התש״ן (יולי 1990). 104 – מיון וכינוי;
107 – סימון;
206 – המשקל הנקי (הדרישה ביחס לתכולה למעשה).
104 – מיון וכינוי;
105 – חומרי מוצא, חומרי עזר לייצור ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
202 – תוספות;
203 – שומן זר;
204 – הרכב.
ממרח קקאו, ממרח חלבה, ממרח אגוזים, ממרח בוטנים, ממרח אגוזי אדמה, ממרח חלב. ת״י 760 – ממרחים מתוקים על בסיס שומני – טבת התשנ״ח (ינואר 1998). 1.4 – מיון המוצר, תיאורו וכינויו;
2.3 – סימון;
3.1.2 – משקל למעשה.
1.4 – מיון המוצר, תיאורו וכינויו;
2.1 – חומרי מוצא ומוספים;
2.4 – דרישות כלליות למוצר;
3.2 – הרכב;
3.3 – דקות;
3.5 – הפרדת שמן.
סלט חומוס, סלט גרגרי חומוס. ת״י 1252 – סלט חומוס (חימצה) – תשרי התשמ״ט (ספטמבר 1988). 106 – סימון (למעט המילים ”משקל המוצר יסומן בערכים הנקובים בסעיף 202“ שבסעיף 106.2);
201 – דרישות כלליות;
202 – המשקל (הדרישה ביחס לתכולה למעשה).
103.1 – סלט חומוס;
104 – חומרי מוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
203 – דרישות הרכב.
סלט חומוס, סלט טחינה, סלט ירקות בטחינה, סלטים צמחיים אחרים (בתיאור מהות המוצר). ת״י 1254 – סלטים מחומרים צמחיים משומרים בהחסנה בקרור בתוספת חומר משמר או בלעדיו – תשרי התשמ״ט (ספטמבר 1988). 104 – מיון;
107 – סימון (למעט המילים ”המוצר יסומן בערך של משקל נקי מוצהר כמפורט בסעיף 202.1“ שבסעיף 107.2);
202.1 (הדרישה ביחס לתכולה למעשה).
104 – מיון;
105 – חומרי מוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
203 – תכולת ירקות.
סלט טחינה. ת״י 1314 – סלט טחינה – תשרי התשמ״ט (ספטמבר 1988). 106 – סימון (למעט המילים ”משקל המוצר יסומן בערכים הנקובים בסעיף 202“ שבסעיף 106.2);
202 – המשקל (הדרישה ביחס לתכולה למעשה).
103.1 – סלט טחינה;
104 – חומרי מוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
203 – דרישות הרכב.
שמנים
שמן זית כתית מעולה, שמן זית כתית, שמן זית כתית רגיל, שמן זית מזוכך, שמן זית, שמן גפת־זית מזוכך, שמן גפת־זית. ת״י 191 – שמן זית – אדר התשנ״ח (מרס 1998). 1.3 – מיון ותיאור;
2.3 – סימון (למעט ס׳ 2.3.4; ולמעט המילים ”כמפורט בסעיף משנה 3.11“ שבסעיף משנה 2.3.6);
3.12 – תכולה למעשה.
1.3 – מיון ותאור;
2.1.1 – איסור תוספות;
2.5 – דרישות כלליות למוצר;
3.2 – צלילות;
3.3 – נוכחות שמנים זרים;
3.4 – דרישות הרכב.
שמן (בציון מקור השמן) – מזוכך או לא מזוכך, שמן צמחי מעורב ומזוכך. ת״י 216 – שמני מאכל צמחיים – חשוון התשנ״ה (אוקטובר 1994). 105.2.1 – תכולה למעשה;
106 – סימון (למעט המילים ”כמפורט בטור שכותרתו "התכולה המוצהרת של מכל בטבלה 1“ שבסעיף 106.3).
201 – דרישות כלליות;
202 – צלילות השמן;
203 – עמידות בקור;
204 – תכונות כימיות ופיזיקליות;
205 – דרישות טיב;
206 – הימצאות שמנים זרים וחומרים זרים;
208 – הרכב חומצות השומן.
מרגרינה, מרגרינה מלוחה, מרגרינה עם חלב, מרגרינה לאפייה, מרגרינה למגדניה, מרגרינה לתעשייה. ת״י 370 – מרגרינה – תמוז התשנ״ב (יולי 1992). 104 – מיון;
108 – סימון;
201.2.
104 – מיון;
105 – חומרי מוצא;
106 – תוספות;
202 – דרישות אורגנולפטיות;
203 – תכולת חומרים שומניים;
204 – תכולת המים;
205 – תכולת מוצקי חלב חסרי שומן.
מרגרינה דלת־שומן, מרגרינה דלת־שומן עם חלב. ת״י 1015 – מרגרינה דלת־שומן – טבת התשל״ט (דצמבר 1978). 103 – מיון;
107 – סימון;
201.2 – המשקל למעשה.
103 – מיון;
104 – חומרי מוצא;
202 – דרישות אורגנולפטיות;
204 – תכולת המים;
205 – תכולת מוצקי חלב חסרי שומן.
דגנים ודברי בצק
קמח חיטה לבן ללחם ולמאפה שמרים, קמח חיטה לבן לעוגות ולביסקויטים, קמח חיטה לבן לשימוש ביתי, קמח חיטה לבן לשימוש כללי, קמח חיטה כהה, קמח חיטה מלא, סולת חיטה. ת״י 46 – קמח חיטה – ניסן התשמ״ד (אפריל 1984) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 2 מסיוון התשנ״ה (יוני 1995). 104 – מיון וכינוי;
106 – סימון;
202.2.
102.1 – סולת;
102.2 – קמח מלא;
102.3 – קמח ייעודי;
103 – חומרי מוצא ותוספות;
104 – מיון וכינוי;
201 – דרישות כלליות;
203 – תכונות כימיות ופיסיקליות.
מקרוני, ספגטי, ספגטיני, אטריות, ורמיצ׳לי, לזניה, פתיתים. ת״י 262 – מוצרי פסטה: מקרוני, ספגטי, אטריות, ורמיצ׳לי, לזניה ומוצרי פסטה אחרים – טבת התשמ״ו (דצמבר 1985) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מסיון התשמ״ז (יוני 1987) ובג״ת מס׳ 2 מאדר ב׳ התשמ״ט (מרס 1989) ובג״ת מס׳ 3 מחשוון התשמ״ב (אוקטובר 1991). 103.8 – מקרונים;
103.9 – ספגטי;
103.10 – אטריות;
103.11 – ורמיצ׳לי;
103.12 – לזניה;
103.13 – פתיתים;
104 – מיון;
107 – סימון;
202.2 – תכולה למעשה.
103.8 – מקרונים;
103.9 – ספגטי;
103.10 – אטריות;
103.11 – ורמיצ׳לי;
103.12 – לזניה;
103.13 – פתיתים;
104 – מיון;
105.1 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב;
204 – מידות, רק: קוטר חיצון;
205 – פגמים.
עמילן... למאכל (בציון מקור העמילן), קורנפלור, קמח תפוחי אדמה. ת״י 331 – עמילן למאכל – תמוז התשמ״ג (יוני 1983). 103 – מיון;
106 – סימון;
202 – משקל (הדרישה לגבי יחס בין משקל מוצהר ומשקל למעשה).
103 – מיון;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב;
204 – שארית ניפוי;
205 – חוזק קריש;
206 – דרישות מיקרוסקופיות.
ביסקויטים, עוגיות, קרקרים – רגילים, מצופים או ממולאים. ת״י 1181 חלק 1 – מוצרי מאפה עמידים: ביסקויטים, עוגיות וקרקרים – אדר א׳ התשמ״ו (מרס 1986). 103 – מיון;
107 – סימון;
202.1 – התכולה למעשה.
102 – הגדרות;
103 – מיון;
104.1 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – תכונות פיסיקליות וכימיות;
24 – שבורים.
אורז, אורז לבן, אורז מצופה, אורז מזוגג, אורז משומן, אורז חלוט, אורז מהיר הכנה, אורז חום, אורז עגול, אורז ארוך, אורז ארוך למחצה, אורז שלם, אורז שבור, אורז שבור חלקית. ת״י 1208 – אורז מעובד – חשוון התשמ״ד (אוקטובר 1983) – כפי שתוקן בג״ת מאלול תשמ״ט (ספטמבר 1989). 105 – מינוי וכינוי;
107 – סימון;
202 – תכולה (הדרישות ביחס לתכולה למעשה).
103.1 – אורז לבן;
103.2 – אורז מצופה;
103.3 – אורז חלוט;
103.4 – אורז מהיר הכנה;
103.5 – אורז חום;
104.1 – חומר מוצא;
105 – מיון וכינוי;
201 – דרישות כלליות;
203 – תכונות המוצר.
לחם לבן, לחם כהה, לחם אחיד, לחם מקמח מלא, חלה, לחמניה, צנימים, פיתה, לחם מיוחד. ת״י 1241 – לחם – שבט התשנ״ו (פברואר 1996). 104 – מין המוצר ותיאורו;
107 – סימון;
202.2 – משקל נקי למעשה;
202.3 – צנימים (הדרישה ביחס למשקל נקי למעשה).
103.4 – לחם;
103.5 – חלה;
103.6 – לחמניה;
103.7 – צנימים;
104 – מין המוצר ותאורו;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב.
פירורי מאפה, קמח מצות, שבבי מאפה. ת״י 1325 – פירורים ממוצרי מאפה – אייר התשמ״ז (אפריל 1987). 107 – סימון;
202 – תכולה אחידה (הדרישה ביחס לתכולה למעשה).
104.1 – חומרי מוצא;
105 – מיון;
201 – דרישות כלליות;
203 – תכולת המים;
204 – הניפוי.
תבלינים
פלפל שחור, פלפל לבן – שלם, טחון, גרוס. ת״י 408 – פלפל שחור ופלפל לבן – תמוז התשמ״א (יולי 1981). 102 – מיון;
105 – סימון; 202.2.
102 – מיון;
103 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – דרישות נקיון;
204 – דרישות כימיות ופיסיקליות;
205 – דקות הטחינה של פלפל טחון.
מלח שולחן, מלח שולחן מעולה, מלח מטבח, מלח מטבח מעולה, מלח לתעשית מזון. ת״י 411 – מלח למזון: נתרן כלורי – טבת התשמ״ד (דצמבר 1983). 103 – מיון וסווג;
107 – סימון.
103 – מיון וסיווג;
201 – דרישות כלליות;
203 – הצבע של מלח שולחן ושל מלח מטבח מעולה;
207 – גודל הגרגרים.
פפריקה מתוקה, פפריקה חריפה, פלפלת. ת״י 468 – פפריקה טחונה – אייר התשמ״ז (אפריל 1987) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מתשרי התשנ״ד (אוקטובר 1993). 104 – מיון;
108 – סימון (למעט המילים ”סומן לפי סעיף 203“ שבסעיף 108.3);
203.2 – משקל נקי למעשה.
104 – מיון;
105 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
202 – דרישות אורגנולפטיות;
204 – דרישות כימיות ופיסיקליות.
חרדל, ממרח חרדל. ת״י 476 – חרדל וממרח חרדל – אב התש״ם (יולי 1980). 106 – סימון;
205 – משקל (הדרישה ביחס למשקל למעשה).
103 – חומרי מוצר;
104.4 – עמילן למאכל או קמח;
201 – דרישות כלליות;
202 – הרכב;
203 – תכולת מרכיבים אופייניים של חרדל.
קטשופ, קטשופ חריף. ת״י 524 – קטשופ – אדר התשל״ט (פברואר 1979) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מטבת התשמ״ד (דצמבר 1983). 107 – סימון;
110.1 – המשקל (הדרישה לגבי משקל נקי למעשה).
102 – חומרי מוצא;
103 – דרישות כלליות.
חומץ טבעי, חומץ טבעי מיין, חומץ טבעי מתפוחים, חומץ טבעי מ... (בציון חומר המוצא), חומץ טבעי מכוהל. ת״י 1160 – חומץ טבעי – סיון התשמ״ב (מאי 1982). 104 – מיון;
106 – סימון (אולם על אף האמור בסעיף 106.4 יסומן ריכוז המוצר לאו דוקא לפי הערכים בסעיף 104.2 אלא לפי הריכוז בפועל, במספר שלם);
202 – תכולה (הדרישה ביחס לתכולה למעשה).
103 – חומרי מוצא ותוספות;
104 – מיון;
203 – דרישות הרכב (אולם על אף האמור בסעיף 104.2 יכול ריכוז חומצת החומץ לנוע מ־5% מינימום עד 10% מקסימום חומצת חומץ);
201 – דרישות כלליות.
חומץ סינתטי. ת״י 1162 – חומץ סינתטי – אייר התשמ״ב (מאי 1982). 104 – מיון;
106 – סימון (אולם על אף האמור בסעיף 106.4 יסומן ריכוז המוצר לאו דוקא לפי הערכים בסעיף 104 אלא לפי הריכוז בפועל, במספר שלם);
202 – תכולה (הדרישה ביחס לתכולה למעשה).
103 – חומרי מוצא ותוספות;
104 – מיון ו־203 – דרישות הרכב (אולם על אף האמור בסעיף 104 יכול ריכוז חומצת החומץ לנוע מ־5% מינימום עד 10% מקסימום חומצת חומץ);
201 – דרישות כלליות.
תבלינים תבלין ל... (בציון ייעוד המוצר), עשבי תיבול, אבקת תיבול ל... (בציון ייעוד המוצר), תערובת תיבול ל... (בציון ייעוד המוצר), מלח בטעם..., דקסטרוז בטעם..., סוכר בטעם..., מלטודקסטרין בטעם..., עמילן בטעם. . . ., קמח סויה בטעם... בציון התבלין ממנו התקבלה התמצית. ת״י 1359 – תבלינים מעורבים ואבקות או תערובות לתיבול מזון – אייר התשנ״א (אפריל 1991). 104 – מיון;
107 – סימון;
202.0.
103.1 – תבלין;
103.2 – אבקת תיבול, תערובת תיבול;
104 – מיון;
105 – רכיבים;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב.
דברי מתיקה
שוקולד, שוקולד מריר, שוקולד מריר מעולה, שוקולד חלב, שוקולד חלב מעולה, שוקולד חלב עם תכולת חלב גבוהה, שוקולד חלב עתיר חלב, שוקולד לבן, שוקולד לבן מעולה – רגיל, לציפוי, לבישול או לאפיה; שוקולד עם... (בציון התוספת), שוקולד ממולא (בציון המילוי). ת״י 36 – שוקולד – שבט התשנ״ו (ינואר 1996). 105 – מיון וכינוי;
109 – סימון (למעט המילים ”לפי אחד הערכים המפורטים בסעיף 202“ שבסעיף 109.3);
203 – משקל נקי למעשה.
103 – הגדרות;
104 – איסור הטעיה;
105 – מיון וכינוי;
106 – חומרי מוצא;
107 – תוספות;
201 – דרישות כלליות;
205 – דרישות הרכב.
חלבה, חלבת שומשומין, חלבה עם... (בציון התוספת), חלבה מצופה (בציון הציפוי). ת״י 38 – חלבת שומשומין – תשרי התשנ״א (ספטמבר 1990). 104 – מיון;
107 – סימון;
202.2 – תכולה למעשה.
104 – מיון;
105.1 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב.
סוכר לבן, סוכר לבן במיוחד, סוכר חום, סוכר גבישי, אבקת סוכר. ת״י 356 – סוכר – אב התשנ״ה (יולי 1991). 104 – מיון וכינוי;
107 – סימון;
202.2.
103.7 – סוכר חום;
104 – מיון וכינוי;
201 – דרישות כלליות;
203 – ההרכב והגוון, טבלה 2;
204 – דקות הגבישים.
דבש, דבש עם יערה, יערת דבש חתומה. ת״י 373 – דבש – סיון התש״ל (יוני 1970) – כפי שתוקן בג״ת מכסלו התשל״ד (דצמבר 1973), בג״ת מס׳ 2 מכסלו התשמ״ב (נובמבר 1981) ובג״ת מס׳ 3 מסיוון התשמ״ז (יוני 1987). 102 – מיון;
106 – משקל (הדרישה ביחס לתכולה למעשה);
107 – סימון.
101(א) – הגדרות;
102 – מיון; 103 – איסורים;
104 – דרישות כלליות;
108 – כינויים אסורים;
201 – נקיון;
202 – תכולת המים;
203 – סוכרים מחזרים;
204 – תכולת סכרוזה;
205 – העדר גלוקוזה מסחרית;
206 – תכולת המ״פ;
207 – ההגבה;
208 – חומציות;
209 – תכולת האשלגן;
210 – דרישות מיוחדות לגבי דבש ממקורות שונים.
סירופ גלוקוז – ערך דקסטרוז נמוך, ערך דקסטרוז רגיל, ערך דקסטרוז גבוה. ת״י 443 – סירופ גלוקוז – אב התשמ״ג (יולי 1983) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאייר התשמ״ו (מאי 1986). 103 – מיון;
106 – סימון.
103 – מיון;
104 – חומרי מוצא, ייצור ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
202 – צבע;
203 – ערך דקסטרוז;
204 – תכולת חומר יבש;
207 – דרישות מיוחדות לסירופ גלוקוז לפי ייעודו.
מרציפן, מרציפן מצופה, מרציפן ממולא, מרציפן ממולא ומצופה, מרציפן ממולא שאינו מצופה, מרציפן אפוי. ת״י 1006 – מרצפן ומוצריו, אלול התשמ״א (ספטמבר 1981) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 משבט התשמ״ג (ינואר 1983). 103 – מיון;
107 – סימון;
202 – תכולה (המשפט המתיחס לסטיה בתכולה).
102.1 – מרצפן;
102.2 – מוצרי מרצפן;
102.3 – מרצפן אפוי;
103 – מיון;
104 – חומרי מוצא;
105 – תוספות;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב.
פודינג, רפרפת, פודינג/רפרפת לא ממותק(ת), פודינג אינסטנט, פודינג/רפרפת מהיר(ת) הכנה, קריש, ג׳לי, קריש/ג׳לי מהיר הכנה; פודינג/רפרפת בטעם שוקולד; פודינג/רפרפת/קריש/ג׳לי בטעם... (בציון הטעם). ת״י 1152 – אבקות להכנת רפרפת (פודינג) וקריש – טבת התשמ״ב (דצמבר 1981). 103 – מיון ותיאור המוצר;
106 – סימון;
202.1 (הדרישה ביחס למשקל למעשה).
103 – מיון ותאור המוצר;
104 – חומרי מוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
203 – ההרכב הכימי וזמן הקרישה;
204 – תכולת אבקת קקאו.
סוכריה, סוכריית חמאה, סוכריית חלב, סוכריית שמנת, טופי, סוכריית טופי, סוכריית לעיסה, טופי חלב, טופי שמנת, סוכריות דחוסות, סוכריה ממולאה, סוכריה מצופה, סוכריה ממולאה ומצופה, פאדג׳ סוכריית קרמל, טופי קרמל. ת״י 1307 – ממתקים: סוכריות קשות, סוכריות טופי וסוכריות דחוסות – שבט התשמ״ה (ינואר 1985) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 משבט התשנ״ה (ינואר 1995). 103 – מיון וכינוי;
107 – סימון, למעט 107.1.4;
202.1 (הדרישה ביחס לתכולה למעשה).
102.1 – סוכריה קשה;
102.2 סוכריית טופי;
102.3 – סוכריה דחוסה;
102.4 – סוכריה ממולאה;
102.5 – סוכריה מצופה;
103 – מיון וכינוי;
104 – חומרי מוצא, תוספות וחומרי עזר בייצור;
201 – דרישות כלליות;
204 – חומרים מונעי חמצון.
צמקאו, צמקאו חלב, צמקאו מריר, צמקאו עם... (בציון התוספת), צמקאו ממולא, צמקאו מורכב, צמקאו בטעם... (בציון הטעם). ת״י 1351 – צמקאו: הגדרות, רכיבים וסימון – שבט התשמ״ח (ינואר 1988). 4 – סימון. 3 – הגדרות ורכיבים.
משקאות
תרכיז תפוזים מפוסטר. ת״י 10 חלק 1 – תרכיז של מיץ תפוזים משומר ע״י טיפול בחום – תשרי התשכ״ח (נובמבר 1967) – כפי שתוקן בג״ת מחשוון התשל״ז (אוקטובר 1976). 5 – דרגת ריכוז;
11 – סימון.
1 – תחום התקן (רק ההוראה הנוגעת לדרגת הריכוז המינימלית של התרכיזים);
2 – חומר מוצא;
3 – איסור תוספות;
5 – דרגת ריכוז;
8 – שמנים ניתנים להפקה;
10 – תכונות התרכיז.
תרכיז תפוזים מפוסטר. ת״י 10 חלק 2 – תרכיז של מיץ תפוזים משומר ע״י חומר משמר – חשון התשכ״ח (נובמבר 1967) – כפי שתוקן בג״ת מחשון התשל״ז (אוקטובר 1976). 5 – דרגת ריכוז;
11 – סימון.
1 – תחום התקן (רק ההוראה הנוגעת לדרגת הריכוז המינימלית של התרכיזים);
2 – חומר מוצא;
3 – איסור תוספות;
5 – דרגת ריכוז;
8 – שמנים ניתנים להפקה;
10 – תכונות התרכיז.
תרכיז אשכוליות מפוסטר. ת״י 16 חלק 1 – תרכיז של מיץ אשכוליות משומר ע״י טיפול בחום – תרכיז של מיץ אשכוליות משומר ע״י טיפול בחום – תשרי התשכ״ח (נובמבר 1967) – כפי שתוקן בג״ת מחשוון התשל״ז (אוקטובר 1976). 5 – דרגת ריכוז;
11 – סימון.
1 – תחום התקן (רק ההוראה הנוגעת לדרגת הריכוז המינימלית של התרכיזים);
2 – חומר מוצא;
3 – איסור תוספות;
5 – דרגת ריכוז;
8 – שמנים ניתנים להפקה;
10 – תכונות התרכיז.
תרכיז אשכוליות מפוסטר. ת״י 16 חלק 2 – תרכיז של מיץ אשכוליות משומר ע״י חומר משמר – חשוון התשכ״ח (נובמבר 1967) – כפי שתוקן בג״ת מחשוון התשל״ז (אוקטובר 1976). 5 – דרגת ריכוז;
11 – סימון.
1 – תחום התקן (רק ההוראה הנוגעת לדרגת הריכוז המינימלית של התרכיזים);
2 – חומר מוצא;
3 – איסור תוספות;
5 – דרגת ריכוז;
8 – שמנים ניתנים להפקה;
10 – תכונות התרכיז.
תרכיז לימון משומר. ת״י 17 – תרכיז של מיץ לימון משומר ע״י טיפול בחומר משמר – חשוון התשכ״ח (נובמבר 1967) – כפי שתוקן בג״ת מחשוון התשל״ז (אוקטובר 1976). 5 – דרגת ריכוז;
11 – סימון.
1 – תחום התקן (רק ההוראה הנוגעת לדרגת הריכוז המינימלית של התרכיזים);
2 – חומר מוצא;
3 – איסור תוספות;
5 – דרגת ריכוז;
8 – שמנים ניתנים להפקה;
10 – תכונות התרכיז.
מחית עגבניות קלה, מחית עגבניות, מחית עגבניות מרוכזת, רסק עגבניות, תרכיז עגבניות. ת״י 41 – מיץ עגבניות מרוכז – סיוון התשנ״א (מאי 1991). 104 – מיון וכינוי;
108 – סימון;
208 – התכולה (הדרישה לגבי התכולה המוצהרת לתכולה למעשה).
105 – חומרי מוצא;
106 – תוספות;
201 – דרישות כלליות;
202 – תכולת מוצקים נמסים;
203 – צבע.
מיץ הדרים (בציון שם הפרי או הפירות ששימשו לייצור המוצר). ת״י 52 – מיץ הדרים (במיכלים אטומים) – חשוון התש״ם (נובמבר 1979) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 משבט התשמ״ה (פברואר 1985) ובג״ת מס׳ 2 מתמוז התש״ן (יוני 1990). 103 – מיון;
107 – סימון.
105 – תוספות;
201 – דרישות כלליות;
202 – דרישות אורגנולפטיות;
203 – תכולה כוללת של מוצקים מומסים;
206 – תכולת השמנים האתריים הניתנים להפקה;
207 – תכולת בשר הפרי;
208 – כוהל אתילי.
סירופ, משקה קל מרוכז, בסיס להכנת משקה קל בקולחן, משקה מרוכז (בתוספת ציון של הפרי). ת״י 54 – בסיסים להכנת משקאות מפירות – אדר ב׳ התשמ״א (מרס 1981) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מתמוז התשמ״ב (יולי 1982) בג״ת מס׳ 2 מאלול התשמ״ג (אוגוסט 1983) ובג״ת מס׳ 3 מטבת התש״ן (דצמבר 1989). 104 – מיון;
108 – סימון;
202 – הכמות (הדרישה ליחס בין הכמות המוצהרת והכמות למעשה).
104 – מיון;
105 – חומרי מוצא ותוספות (למעט הגבלה על מספר סוגי הפרי);
201 – דרישות כלליות;
203 – ההרכב.
מיץ לימון משומר. ת״י 329 – מיץ לימון משומר – אדר התשל״ט (פברואר 1979). 106 – סימון. 102 – חומרי מוצא;
103 – תוספות;
104 – דרישות כלליות;
201 – תכולת כלל המוצקים המומסים;
203 – תכולת בשר הפרי.
מיץ עגבניות, מיץ עגבניות מתובל, מיץ עגבניות עם תבלינים – רגיל או מעולה. ת״י 357 – מיץ עגבניות – חשוון התשנ״א (אוקטובר 1990). 104 – מיון המוצר וסיווגו;
108 – סימון;
203 – תכולת כלל המוצקים הנמסים;
208 – תכולה (הדרישה לגבי יחס בין התכולה המוצהרת לבין תכולה למעשה).
104 – מיון המוצר וסווגו;
105 – חומרי מוצא;
106 – תוספות;
201 – דרישות כלליות;
202 – הצבע;
203 – תכולת כלל המוצקים הנמסים.
מי סודה. ת״י 358 – מי סודה – אדר ב׳ התשנ״ו (מרס 1986). 107 – סימון מוצר ארוז מראש; 202.1.1 – (רק הדרישה ביחס לתכולה למעשה). 103.1 – מי סודה;
104 – חומרי מוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
203 – דרישות הרכב.
מיץ ענבים, מיץ ענבים משוחזר. ת״י 384 – מיץ ענבים משומר בטיפול בחום – אייר התשל״ג (מאי 1973) – כפי שתוקן בג״ת מאב התש״ן (יולי 1990). 107 – סימון. 102 – מיון;
103 – חומרי מוצא;
104 – תוספות;
201 – דרישות כלליות;
202 – ערך רפרקטומטרי;
204 – תכולת הכוהל האתילי.
בירה נטולת אלכוהול או ללא אלכוהול, בירה דלת אלכוהול, בירה קלה, בירה. ת״י 407 – בירה – אב התש״ם (יולי 1980) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 3 מתמוז התשנ״ד (יוני 1994). 106 – סימון;
202.2 – נפח למעשה.
103 – מיון;
104 – חומרי מוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
203 – דרישות הרכב (למעט 203.8 – תכולת התירוש המקורי; 203.14 – תכולת פרוקטוז).
מיץ תפוחים, מיץ תפוחים טבעי, מיץ תפוחים משוחזר, מיץ תפוחים מוגז, מיץ תפוחים לא מוגז, מיץ תפוחים צלול, מיץ תפוחים לא צלול. ת״י 481 – מיץ תפוחים – התשרי התשל״ט (אוקטובר 1978) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מכסלו התשמ״ג (נובמבר 1982) ובג״ת מס׳ 2 מתמוז התש״ן (יוני 1990). 103 – מיון המוצר ותיאורו;
108 – סימון.
103 – מיון המוצר ותיאורו;
104 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
202 – צלילות;
203 – תכולת כלל המוצקים הנמסים;
205 – תכולת הפחמן החמצני;
206 – תכולת כהל אתילי.
תרכיז ענבים, או תרכיז תירוש, מפוסטר מוקפא או משומר. ת״י 482 – תרכיז של מיץ ענבים – אב התשמ״ב (אוגוסט 1982). 109 – סימון;
202 – תכולת כלל המוצקים הנמסים.
102 – הגדרות;
103 – מיון;
104 – חומר מוצא;
106 – חומרי עזר בתהליך הייצור;
201 – דרישות כלליות;
202 – תכולת המוצקים המומסים;
203 – תכולת כוהל;
206 – המצאות תרכיז מזן לברוסקה או מההיברידים שלו.
תרכיז לימון מפוסטר. ת״י 545 – תרכיז מיץ לימון משומר ע״י טיפול בחום – תשרי התשכ״ח (נובמבר 1967) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מחשון התשל״ז (אוקטובר 1976). 5 – דרגת ריכוז;
11 – סימון.
1 – תחום התקן (רק ההוראה הנוגעת לדרגת הריכוז המינימלית של התרכיזים);
2 – חומר מוצא;
3 – איסור תוספות;
5 – דרגת ריכוז;
8 – שמנים ניתנים להפקה;
10 – תכונות התרכיז.
משקאות מוגזים. ת״י 594 – משקאות מוגזים – אלול התשמ״ג (אוגוסט 1983) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מחשוון התשמ״ו (אוקטובר 1985), בג״ת מס׳ 2 מאייר התשמ״ז (אפריל 1987) ובג״ת מס׳ 3 מאדר התשנ״ח (מרס 1998). 106 – סימון;
202.1 – התכולה (הדרישה ביחס לתכולה למעשה).
104 – חומרי מוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
203 – דרישות הרכב.
נקטר ממין פרי אחד או יותר (בתוספת ציון שם הפרי או הפירות), מוגז או בלתי מוגז. ת״י 776 – נקטר פירות – תמוז התשמ״ט (יולי 1989). 106 – סימון;
107.2.2 – תכולה למעשה.
104 – מיון;
105 – חומרי מוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
202 – תכולת כוהל אתילי;
203 – תכולת רכיבי הפרי;
204 – תכולה כוללת של מוצקים נמסים.
תרכיז אשכוליות קפוא, ללא תוספת סוכרים או בתוספת סוכרים. ת״י 806 – תרכיז קפוא של מיץ אשכוליות (הקפאה עמוקה) – תמוז התשל״א (יולי 1971) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מתשרי התשמ״ה (ספטמבר 1984). 108 – סימון. 103 – חומר מוצא;
105 – תוספות;
201 – ערך רפרקטומטרי;
202 – שחזור והפרדה;
203 – מראה כללי, פגמים, טעם וריח;
204 – גוון;
205 – יחס בין ערך רפרקטומטרי לבין חומציות;
206 – תכולת השמן הניתן להפקה (שמן אתרי).
מיץ תפוזים מרוכז קפוא. ת״י 807 – תרכיז קפוא של מיץ תפוזים (הקפאה עמוקה) – תמוז התשל״א (יולי 1971) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מתשרי התשמ״ה (ספטמבר 1984). 108 – סימון. 103 – חומר מוצא;
105 – תוספות;
201 – ערך רפרקטומטרי;
202 – שחזור והפרדה;
203 – מראה כללי, פגמים, טעם וריח;
204 – גוון;
205 – יחס בין ערך רפרקטומטרי לבין חומציות;
206 – תכולת השמן הניתן להפקה (שמן אתרי).
מיץ ענבים משומר, או מיץ ענבים משוחזר ומשומר. ת״י 881 – מיץ ענבים משומר ע״י חומר משומר – אלול התשל״ד (ספטמבר 1974) – כפי שתוקן בג״ת מאב התש״ן (יולי 1990). 102 – מיון;
108 – סימון.
102 – מיון;
103 – חומרי מוצא;
104 – תוספות;
201 – דרישות כלליות;
202 – ערך רפרקטומטרי;
204 – תכולת הכהל האתילי.
משקה קל, בתוספת שם הפרי או פירות ההדר מהם הופק. ת״י 1071 חלק 1 – משקאות קלים מפרי הדר – טבת התשמ״ב (ינואר 1982) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאייר התשמ״ז (אפריל 1987) ובג״ת מס׳ 2 מחשוון התש״ן (יולי 1990). 2.3 – סימון, למעט 2.3.2;
202 – התכולה (הדרישה ביחס לתכולה למעשה).
103 – חומרי מוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
203 – דרישות הרכב.
משקה קל בתוספת שם הפרי או הפירות מהם הופק. ת״י 1071 חלק 2 – משקאות קלים מפירות – טבת התשמ״ב (דצמבר 1981) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאייר התשמ״ז (אפריל 1987) ובג״ת מס׳ 2 מחשוון התש״ן (נובמבר 1989). 2.3 – סימון, למעט 2.3.2;
202 – התכולה (הדרישה ביחס לתכולה למעשה).
103 – חומרי מוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
203 – דרישות הרכב.
משקה בטעם בתוספת שם הפרי או הפירות שהמשקה יוצר בטעמם. ת״י 1071 חלק 3 – משקאות בטעם פירות ובטעמים אחרים – טבת התשמ״ב (ינואר 1982) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאייר התשמ״ז (אפריל 1987) ובג״ת מס׳ 2 מחשוון התש״ן (נובמבר 1989). 2.3 – סימון, למעט 2.3.2;
202 – התכולה (הדרישה ביחס לתכולה למעשה).
103 – חומרי מוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
203 – דרישות הרכב.
סירופ בטעם – בתוספת הפרי או הירק, או השורש שהסירופ עשוי בטעמו. ת״י 1140 – סירופ בטעם פירות ובטעמים אחרים – אב התשמ״א (אוגוסט 1981) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאלול התשמ״ט (ספטמבר 1989). 105 – סימון (למעט המילים ”באחד הערכים המוזכרים בסעיף 202“ שבסעיף 105.5);
202 – התכולה (הדרישות ביחס לתכולה למעשה).
103 – חומרי מוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
203 – תכולת כלל המומסים המוצקים.
יין, יין שולחני, יין יבש, יין חצי־יבש, יין חצי מתוק, יין מתוק – בציון חוזק למעשה של כוהל, יין מחוזק – בציון תכולת סוכר, יין קידוש, יין מוגז, יין מבעבע, יין נתזים, יין עם כינוי – יין אדום, יין רוזה, יין לבן. ת״י 1318 – יין – סיוון התשמ״ח (מאי 1988) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מחשוון התשנ״ה (אוקטובר 1994). 104 – מיון;
107 – סימון;
202.2 – תכולה למעשה.
103.2 – תירוש ענבים;
103.4 – תירוש ענבים מרוכז;
103.5 – מיץ ענבים;
103.6 – מיץ ענבים מרוכז;
103.7 – יין;
103.8 – יין שולחני;
103.9 – יין מתוק;
103.10 – יין מחוזק;
103.11 – יין מוגז;
103.12 – יין מבעבע;
103.13 – יין נתזים;
103.14 – קווה;
103.15 – ליקר טירז׳;
103.16 – ליקר אקספדישן;
103.17 – כוהל יין;
103.18 – כוהל ענבים;
104 – מיון;
105 – חומרי מוצא, תוספות וחומרי עזר לייצור;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב.
אבקות להכנת משקה
מרק עוף, מרק בשר, מרק ירקות, מרק עשיר בירקות, מרק אורז, מרק גריסים, מרק... (בציון המרכיב ממנו הוכן המרק), מרק בטעם עוף, מרק בטעם בקר, מרק נמס, מרק אינסטנט. ת״י 387 – מרקים יבשים – אלול התשמ״ב (אוגוסט 1982) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 משבט התש״ן (ינואר 1990). 103 – מיון;
108 – סימון;
202.2 – תכולת המוצר למעשה.
103 – מיון;
104 – חומרי מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב;
204 – תכולת המים;
207 – תכולת האפר שאינו נמס בחומצה.
קקאו, אבקת קקאו, קקאו דל שומן, אבקת קקאו דל שומן, קקאו שמן, אבקת קקאו שמן, קקאו עם לציטין. ת״י 650 – אבקת קקאו – שבט התשמ״ז (פברואר 1987). 104 – מיון וכינוי;
106.3;
108 – סימון (למעט המילים ”וזאת רק באחד הערכים שבסעיף 202“ שבסעיף 108.4);
202.2 – הסטיות של התכולה למעשה ביחס לתכולה המוצהרת.
104 – מיון וכינוי;
105 – חומר מוצא;
201 – דרישות כלליות;
203 – חומרי צביעה וחומרי שימור;
204 – הרכב.
קפה נמס, קפה נמס מגורען, קפה נמס מיובש בהקפאה, קפה נמס נטול קפאין. ת״י 909 – קפה נמס – אדר התשנ״ח (מרס 1998). 106 – סימון;
105.1.2.
102.1 – קפה נמס;
102.3 – קפה נמס מגורען;
103 – מיון;
201 – דרישות כלליות;
202 – תכונות כימיות ופיסיקליות;
204 – גודל החלקיקים.
קפה, קפה קלוי וטחון, קפה קלוי וטחון נטול קפאין, קפה קלוי וטחון מופחת קפאין, קפה פרקולטור, קפה פילטר, קפה טורקי, פולי קפה קלויים, פולי קפה מופחתי קפאין. ת״י 1103 – קפה קלוי – סיוון התשמ״א (יוני 1981) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאב התשמ״ג (יולי 1983) ובג״ת 3 מתשרי התשנ״ד (אוקטובר 1993). 106 – סימון (למעט 106.6). 103 – מיון וכינוי;
104 – חומר המוצא ותוספות;
201 – דרישות כלליות;
204 – דרישות הרכב.
תה, תה – בצירוף שם התוספת; תה בטעם – בתוספת שם הטעם או הריח. ת״י 1246 – תה – תשרי התשמ״ה (ספטמבר 1984). 104 – מיון;
108 – סימון;
202 – תכולה (הדרישות ביחס לתכולה למעשה).
102.5 – תה ירוק;
102.6 – תה אולונג;
103 – חומרי מוצא;
104 – מיון;
201 – דרישות כלליות;
203 – הרכב;
204 – גדול עלי התה במוצר;
205 – תכולת תוספות.
אבקת משקה בטעם – בתוספת מאפיין הטעם או הריח; אבקת משקה קל – בתוספת שם הפרי שרכיביו כלולים במוצר. ת״י 1248 – אבקות להכנת משקאות בטעם פירות ובטעמים אחרים – שבט התשמ״ה (פברואר 1985) – כפי שתוקן בג״ת מס׳ 1 מאייר התשמ״ז (אפריל 1987). 104 – מיון;
107 – סימון;
202 – תכולה (דרישות ביחס לתכולה למעשה).
104 – מיון;
105 – רכיבים;
201 – דרישות כלליות;
203 – ההרכב.

י״ד בחשון התשנ״ט (3 בנובמבר 1998)
  • נתן שרנסקי
    שר התעשיה והמסחר
  • יהושע מצא
    שר הבריאות
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך, היוועצו בעורך-דין.