צו בנק ישראל (מידע בעניין התפתחויות בשוק מטבע החוץ בישראל)
צו בנק ישראל (מידע בעניין התפתחויות בשוק מטבע החוץ בישראל) מתוך 
צו בנק ישראל (מידע בעניין התפתחויות בשוק מטבע החוץ בישראל), התש״ע–2010
ק״ת תש״ע, 1194; תשע״א, 79; תשע״ב, 1670; תשע״ט, 3486.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 39(ב) לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010, אני מצווה לאמור:
הגדרות [תיקון: תשע״א, תשע״ב, תשע״ט]
בצו זה –
”אזור“ – יהודה והשומרון;
”בעל ענין“ – המחזיק ב־10 אחוזים או יותר מהון המניות הנפרע של תאגיד;
”דולר“ – דולר של ארצות הברית של אמריקה או שוויו במטבע חוץ אחר;
”השקעה ישירה בחוץ לארץ“ – השקעה של בעל ענין שהוא תושב ישראל המדווח בהון של תאגיד חוץ, לרבות בדרך של תשלום לבעלים, וכן הלוואות מכל סוג לתאגיד חוץ או לתאגיד נשלט, למעט אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”השקעה ישירה בישראל“ – השקעה של בעל ענין שהוא תושב חוץ בהון של תאגיד תושב ישראל, לרבות בדרך של תשלום לבעלים, וכן הלוואות מכל סוג לתאגיד תושב ישראל מבעל ענין תושב חוץ ומתאגיד שולט, ולמעט אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”התחייבויות פיננסיות“ – אשראי מכל סוג, למעט הלוואת בעלים, הלוואות מתאגיד חוץ, הלוואות מתאגיד שולט, הלוואות מתאגיד נשלט, אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”חברה בת“ – חברה, שהחברה המדווחת מחזיקה, במישרין או בעקיפין, ב־50 אחוזים או יותר מהון המניות הנפרע שלה;
”חוץ לארץ“ או ”מחוץ לישראל“ – למעט אזור;
”יתרת השקעה ישירה בחוץ לארץ“ – יתרה, במחירי שוק, של מניות סחירות בתאגיד חוץ, בתוספת יתרה בהון עצמי של תאגיד חוץ שמניותיו אינן סחירות, בתוספת יתרת הלוואות מכל סוג שנתן תושב ישראל המדווח לתאגיד חוץ ולתאגיד נשלט, ולמעט אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”יתרת השקעה ישירה של תושב חוץ בישראל“ – יתרה, במחירי שוק, של מניות סחירות בתאגיד תושב ישראל, בתוספת יתרה בהון עצמי של תאגיד תושב ישראל שמניותיו אינן סחירות והמוחזקות במישרין בידי בעל ענין תושב חוץ, בתוספת יתרת הלוואות מכל סוג שנתן כבעל ענין תושב חוץ וכתאגיד שולט, ולמעט אשראי לקוחות ואשראי ספקים;
”יתרת נכסים פיננסים“ – יתרה, במחירי שוק, של ניירות ערך חוץ סחירים, ויתרה בהון עצמי של תאגיד שמניותיו אינן סחירות, והכל למעט החזקות כבעל ענין, ובתוספת יתרת פקדונות בחוץ לארץ;
”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”מתווך פיננסי“ – תאגיד בנקאי ומנהל תיקי השקעות, כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;
”נייר ערך“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1967 [צ״ל: התשכ״ח–1968];
”נייר ערך חוץ“ – נייר ערך של חברה שהואגדה מחוץ לישראל;
”נייר ערך ישראלי“ – (נמחקה);
”עסקה“ – מכירה, קנייה, קבלה לרשות, העברה מרשות, החזקה, הלוואה, פיקדון, תשלום, מתנה, קיזוז, בין שהאדם העושה אותן פועל לטובת עצמו ובין שהוא פועל לטובת אחר, ואף אם הוא פועל באמצעות שלוח או נאמן;
”קופת גמל“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”קרן נאמנות“ – קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה;
”תאגיד חוץ“ – תאגיד תושב חוץ, שתושב ישראל מחזיק במישרין ב־10 אחוזים או יותר מהון המניות הנפרע שלו;
”תאגיד נשלט“ – תאגיד תושב חוץ, שתושב ישראל מחזיק ב־10 אחוזים או יותר מהון המניות הנפרע שלו באמצעות תאגיד חוץ;
”תאגיד שולט“ – תאגיד תושב חוץ המחזיק באמצעות בעל ענין תושב חוץ ב־10 אחוזים או יותר מהון תאגיד תושב ישראל;
”תושב חוץ“ – מי שאינו תושב ישראל;
”תושב ישראל“ – כל אחד מאלה:
(1)
אזרח ישראלי, או מי שנמצא בישראל או באזור על פי אשרת עולה או תעודת עולה, או על פי רישיון לישיבת קבע, ובלבד שבשנים עשר החודשים שקדמו לביצוע עסקה שהה בישראל או באזור תקופה העולה על 180 ימים, ברציפות או לסירוגין;
(2)
תאגיד שנרשם בפנקס המתנהל על פי כל דין בישראל או באזור, או שחובה עליו להירשם בפנקס כאמור, ומי שאינו יחיד שעיקר פעילותו בישראל או באזור.
חובת דיווח [תיקון: תשע״א, תשע״ב, תשע״ט]
(א)
תושב ישראל ידווח לבנק ישראל במתכונת, באופן ובמועדים הקבועים בטפסים 1 עד 10 בתוספת; הדיווח יכול שיימסר באמצעות אתר האינטרנט של בנק ישראל [https://app.boi.gov.il/
(ב)
מתווך פיננסי, קופת גמל וקרן נאמנות ידווחו לבנק ישראל במתכונת, באופן ובמועדים שהורה הנגיד או עובד הבנק שהנגיד הסמיך לכך.
(ג)
בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב) –
(1)
תאגיד בנקאי ידווח לנגיד על כל עסקה –
(א)
שביצע תושב ישראל עם תושב חוץ באמצעותו;
(ב)
שביצע אצלו תושב ישראל במטבע חוץ;
(ג)
שביצע אצלו תושב חוץ במטבע ישראלי;
התאגיד הבנקאי ידווח על זהות המבצע, ועל מהות העסקה;
(2)
(נמחקה).
חובת מסירת מידע
(א)
תושב ישראל המבצע עסקה עם תושב חוץ באמצעות מתווך פיננסי, יודיע למתווך הפיננסי שמדובר בעסקה עם תושב חוץ ויציין בפניו את מהות העסקה.
(ב)
תושב ישראל המעביר מטבע חוץ לחשבונו או המבצע עסקה במטבע חוץ עם תושב ישראל אחר באמצעות מתווך פיננסי, יודיע למתווך הפיננסי שמדובר בעסקה עם תושב ישראל.
(ג)
תושב חוץ המבצע עסקה, שבשלה מחויב או מזוכה חשבונו במטבע ישראלי, יודיע למתווך הפיננסי שאצלו מתנהל החשבון אם העסקה היא עם תושב ישראל או עם תושב חוץ, ואם העסקה היא עם תושב ישראל – יציין גם את מהות העסקה.
חשבונות משותפים
דין וחשבון המנוהל במשותף בידי תושב חוץ ותושב ישראל, לענין חובות דיווח ומסירת מידע על עסקאות, כדין חשבון של תושב ישראל.
תוספת
(סעיף 2)
טופס 1: דיווח על הקמה או רכישה של תאגיד חוץ או על קבלת החזקה בתאגיד חוץ או על הלוואה לתאגיד חוץ או לתאגיד נשלט
טופס 2: דיווח על השקעה או מימוש השקעה בתאגיד חוץ או בתאגיד נשלט
טופס 3: דיווח על השקעה או מימוש השקעה של בעל ענין תושב חוץ או תאגיד שולט בתאגיד תושב ישראל
טופס 4: דיווח על יתרת ההשקעה הישירה של בעל ענין תושב חוץ או תאגיד שולט בתאגיד תושב ישראל
טופס 5: דיווח על יתרת ההשקעות הישירות בחוץ לארץ בתאגידי חוץ ובתאגידים נשלטים
טופס 6: דיווח על ביצוע הנפקה של תאגיד תושב ישראל מחוץ לישראל
טופס 7: דיווח של תאגיד תושב ישראל על ניירות הערך שלו ועל בעלי הענין בו
טופס 8: דיווח רבעוני על נכסים והתחייבויות במטבע ישראלי ובמטבע חוץ ועל תנועות בחשבון בחוץ לארץ
טופס 9: דיווח של מלכ״ר על תרומות, נכסים פיננסיים וחשבונות בחוץ לארץ
[תיקון: תשע״א]
טופס 10: דיווח של יחיד על השקעות ישירות ונכסים פיננסיים בחוץ לארץ ועל חשבונות בחוץ לארץ
ט׳ בסיוון התשס״ט (21 ביוני 2009)
- סטנלי פישר
נגיד בנק ישראל
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.