צורת בית המקדש/הקדמה
אמר השם ב"ה אל הנביא יחזקאל (מ"ג י') אתה בן אדם הגד את בני ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית. (יא) ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו ואת כל צורתיו ואת כל חוקתיו וכל תורתיו הודע אותם וכתוב לעיניהם וישמרו את כל צורתיו ואת חוקתיו ועשו אותם. צוה השם ב"ה אל הנביא שיגיד לישראל שימדדו כל תוכן חשבון הבנין ושישמרו הצורות בלבבם שמא היום יבא משיח ואין כאן בונה פונה לבנין בה"מ. וכך פי' רש"י וישמרו ילמדו עניני המדות לעשותם לעת קץ. ע"כ:
ויוכל להיות כי כל צורותיו בתרא שכתוב בפירוש רש"י שלא פורש שיהיה עניני הצורה המוחשת ר"ל לעשות תמונה במדותיו כי הוא מבוא לקלות ההבנה. גם מדברי הר"ר יצחק אברבנאל ז"ל נראה שהצווי היה אל הנביא לעשות צורה מוחשת שהרי פי' מ"ש צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו בד' לשונות הללו כנגד ד' אופני ההשגה שיש לכל הדברים המושגים אצלינו והאופן הא' מהם הוא ההשגה במוחש ועליו אמר הכתוב צורת הבית וכן פי' עוד וכל צורותיו הנזכר בכתוב שני פעמים שהאחד על המוחשת והשני על המושכל הראשון כי שניהם צורות מושגות לאדם בלי עיון הרי יצא לנו מכלל דבריו שהנביא נצטוה להרבות הדברים בחוש וכיוצא בזה פי' הרד"ק במלת תכנית צורת הבית ימדדו ויכינו אותו לסימן כי עוד יעשו כן לעתיד בבא הגואל ויחיו המתים יכינו אותו לסימן שהרואים זאת הצורה יחיו בבנין העתיד ע"כ:
והנה נוסף על מה שבקשנו בדבריו למדנו עוד כי הבטיח השם ב"ה שע"י הבנת תמונת צורת הבית יזכו לתחייה לעתיד. וכ"כ בפירושו לועשו אותם שהוא ראייה גדולה לתחיית המתים והנה הבטחה זו לא בלבד לדורו של יחזקאל נאמר כי למה נגרע אנחנו הבאים אחריהם אך היא הבטחה כללית אל כל שומר ומודד הצורה כנז' שיזכה לתחייה לעשותה לעתיד שכן כל יעודי הנביאים ע"ה עם שהם מועדים לנוכח. עכ"ז מגמת פניהם כמו כן לעתידים בניהם אשר יקומו אחריהם ויספרו עד דור אחרון ואמרו בלשון נוכח. להקדים הטובה להחישה כשיזכו. מצורף לזה שדברי השם ב"ה והבטחתו כאלו אמר ונעשה מעתה. כנזכר בפירש"י בכמה מקומות על עבר במקום עתיד הבא בדברי הנביאים ע"ה:
ובמדרש ילמדנו בן אדם הגד לבית ישראל את הבית בשעה שנגלה הב"ה והראה ליחזקאל צורת הבית ותכונתו ומוצאיו אמר הקב"ה הגד לבית ישראל את הבית א"ל מרי וכי עכשיו הם בונין שאמרת וישמרו את כל צורתו ועשו אותם א"ל לאו אעפ"י שאינם עושים אותו עכשיו יהו קוראים בצורת הבית ואני מעלה עליהם כאלו בבניינו עסוקים. ובפסיקתא שמואל אמר ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית וכי יש צורת הבית אלא אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים בו כאלו אתם בונים בו ע"כ:
ונראה לדקדק מלשונו שאמר בונים בו ולא אמר בונים אותו שאילו אמר בונים אותו יהיה משמעו את כולו. אבל אמר בונים בו שמשמעו קצת ממנו. וזה מפני שעניני הבנין הזה סתומים בלתי מפורשים והביא הרד"ק ז"ל במדות תנאי השער ובלשכות הקדש מדרז"ל שאמרו במקצת דברים מזו הנבואה עתיד אליה לדרשה כלומר שאין אנו יודעים לדרשה עכ"ל. ואם היות שזה המאמר אמרוהו בפ' התכלת על פ' הקרבנות שבדברי יחזקאל עכ"ז היקש הרד"ק ז"ל ממנה לפר' אחרות הסתומים ג"כ אחרי שאינם מפורשים ויסבלו פירושים שונים על כרחינו נאמר עליהם ג"כ שאלי' עתיד לפרשם. גם הרמב"ם בראשון מהלכות בית הבחירה כתב וז"ל בנין העתיד להבנות אעפ"י שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר ע"כ ועל פי הדברים האלה אמר שמואל כאלו אתם בונים בו כלומר קצת ממנו אחרי שא"א שיבין כולו ושיהי' אז העסק באלו בנה כולו רק במקצת שיבינו. אותו המקצת יהי' כאלו בנאו ועם היות שיש לדחוק זה הדקדוק ולומר שלכך אמר בונים בו שהוא לשון נופל על לשון מתעסקים בו עכ"ז הדין דין אמת ואלמלא לא נאמר ראוי לאמרו דהכי מסתבר דדוקא מה שיבין יהי' כאלו בנאו דאיך יבנה מה שלא יבינו ולכך אסמכנוהו אלישניה דמדרש ואחרי שכך הוא ש"מ שצריך שיהיה העסק בהבנה ובדקדוק דאל"כ אלא שהעסק בו בקריאה בעלמא סגי א"כ הרי אף כולו יכול לקראותו ולמה לא יהיה כאלו בנאו כולו אלא כמו שאמרנו וכן הוא דקדוק לשון מתעסקים ולא אמר קוראים אך לשון עסק ודבר טורח וזהו ג"כ לשון ברכת התורה לעסוק בד"ת וכן יורה ג"כ לשון הנביא ומדדו וגו':
ואחרי הדברים והאמת האלה גם אנכי הצעיר לימים הלוחך בעפר רגלי חכמים בקראי את הקריאה אשר קרא ה' באזני הנביא להגיד לבית ישראל שיכלמו מעונותיהם ושימדדו את תכנית וגו' נתתי אל לבי לדרוש ולתור אולי אמצא מקום שידי מגעת שם להבין במקצת ממנו כי לא עלינו המלאכה לגמור ולא להבטל ממנו כאומ' ובעברי עליו פעמים גם שלש על פי פירוש ראש המפרשים רש"י ז"ל ראיתי והנה טוב מאד לעשות הצורה בתמונה כללית תהיה לזכרון בין עיני וכמצווה עלינו כמו שכתבתי למעלה וכאשר ראוהו אצלי בני גילי הפצירוני לחקקו בעט ברזל ועופרת. למען יעמוד ימים רבים עד עת קץ ויהיה בו זכות הרבים כי עשרה נכנסין לבית המדרש ואינם שמים אל לבם בבנינא דיחזקאל לקושי ההבנה בו. ואמרתי בלבי לא אמנע טוב מבעליו ואין זה כנכנס לפנים ממחיצתו וכעומד במקום גדולים. כי לא יצאתי לדון בדבר החדש הזה רק לפרש דברי המפרש אחרי שלא בא לסתום אלא לפרש לסדר פירושו באופן יהיה נקל להבינו כאשר עיניכם תחזינה מישרים ולכך אין כל זה שיאמר עליו שהיא מקום להתגדר בו ואשר קטנם עבה ממתני הכל פתח פתוח לפניהם ידעתי כי לה' אין צורך בכל אשר עשיתי. רק אל נערי בני ישראל שלחתי את ידי. על כן חדל לך הקורא להעלות על לבך ולומר כי לכבודי או לכבוד בית אבא עשיתי זאת רק להפצרת החבירים המקשיבים לקול הקורא לקבל האמת ממי שאמרו ויצאתי בזה ידי חובתי להסיר מעלי התלונה ואשיב להראות לעין הקורא מה מלאכתי ולהודיע את אשר אני עושה:
וכבר הודעתי נאמנה כי נשוב נבנה ע"פ פירש"י ז"ל ראש המפרשים גם כי הוא מסכים המשנה של בנין בית שני. שכן מצינו חז"ל בשלש מקומות שומרים בנינא דיחזקאל בפשפשי שער ההיכל ובמדות המזבח ובחצרות קטרות. וכיוצא בזה נמצא בדברי הרד"ק בענין חומה מזרחית של הר הבית וכמו שיבא בדברינו בהגיענו לשם באי"ה ב"ה גם הרמב"ם ז"ל כתב בפ"א מבית הבחירה אנשי בית שני בימי עזרא בנאוהו כבנין שלמה ומעין המפורש ביחזקאל כו' עכ"ל. ולא בנאוהו כולו ככל תבנית בנין יחזקאל לפי שידעו ע"פ הנביאים שאין עתה עת הבנין ההוא וזהו שנמצא בפירש"י ז"ל בקפיטול מ"ג ראויה היתה ביאה שנייה של עזרא כביאה ראשונה של יהושע לבא בזרוע ובנס כדדרשינן עד יעבור. ובנין זה מאז היה ראוי להם כשעלו מן הגולה וגאולת עולם אלא שגרם החטא לא היתה תשובתם הוגנת וכו' הנה שמן הדין היה לבנות כך ושתהיה גאולתם גאולת עולם אילו זכו אבל כשלא זכו לא היו רשאין לבנות זה הבנין כלל לפי שזה הבנין מיועד ומוכן דוקא לגאולת עולם שכשיבנה בתבנית הזאת תהיה הכבוד חונה שם עד עולם וז"ש בענין הבנין ושכנתי בתוכם לעולם ולכך כשלא היו ראוים שתשרה השכינה ביניהם בבית שני לא היו רשאין לבנותו בדומה לו לגמרי אבל בנאוהו דומה במקצת ממנו אחרי שנבואותו היתה ראויה להיות בעת ההיא ושיהיה להם הכנה במקצת באם היו זוכים לעשות תשובה הוגנת ולכך פרטו ז"ל בג' מקומות אלו שהיה בנינם מבנינא דיחזקאל שהם בג' חלקי המקדש שנחלק לג' חלקים העזרה החיצונה והעזרה הפנימית והבית בעצמו. שהם כנגד ג' חלקי העולם. מה שתחת גלגל הירח והגלגלים ומרכבת כסא כבודו והמקדש מקשר חלקי העולם אחד באחד יגשו ורוח זר וטמא בל יעבור בם ואין כאן מקום זה להאריך בו אך מצאנו ראינו שבנאו בנין בית שני בכל אחד מחלקי המקדש דומה לבנין בית עולמים בחלק העזרה החיצונה בנאו החצרות קטרות ובעזרה הפנימי המזבח ובבית עצמו פשפשי השערים כל זה כדי שיהיה להם קצת קשור והכנה על העתיד המעותד להבנות. ואעפ"י שהיו עוד מקומות זולת אלו השלשה שנבנו ג"כ דומה לשל עתיד כמו שנזכור בתוך הבאים. מ"מ פרטו רז"ל אלו השלשה לרמוז לנו שבכל חלקי המקדש בנאו דומה לשל עתיד. ולכך שמנו לנכח פנינו ולנגד עינינו את פירש"י המסכים עם המשנה בכל מה דאפשר:
ומאשר ראיתי כי קושי הבנת הבנין הוא ממה שאינו לסדר הבנין אך הנביא מדלג מענין לענין. לכך כתבתי והלכתי משער על שער ומפנה לפנה ומענין לענין כפי סדר הבנין וממנו ומתוכו יובנו המקראות בנקל ע"ד שכתב רש"י ז"ל בפ' ואתה תצוה בפ' ועשו את האפוד. אם באתי לפרש מעשה האפוד והחשן על סדר המקראות הרי פירושו פרקים וישגה הקורא בצירופן לכך אני כותב מעשיהם כמות שהוא למען ירוץ קורא בו ואח"כ אפרש על סדר המקראות עכ"ל. ומפי שסדר המקרא מפורש בפירש"י אין לנו צורך להכפיל הפי' כי יובן הכל מתוך דברינו ומ"מ הצבתי ציונים בחצי עיגולים להראות מקום המקרא שאנו בביאורו איה מקומו באיזה קפיטול אחד לאחד איה המקום שיתפרש בו באיזה סימן מסימני קונטרסים אלו כי עשיתי סימניות בכאן ולעומתו בתוכה בכללית שדפסנוהו צורת כל הבנין ביחד עשינו כמו כן סימנים בסדר א"ב וכו'. וממקום שתמצא בכאן במשל א' הוא ביאור הצורה הנסמנת בתמונה ההיא ג"כ בסי א'. וממנו תקיש לכל הסימנים עד גמירא.
גם נכתוב מה שצריך תיקון בפירש"י ז"ל מהטעיות הנמצאים בו זאת ועוד אחרת נדלג מענין בנין זה העתיד לענין בנין שלמה עליו השלום ונכתוב ג"כ תיקוני הטעיות שלשם ולפי שראינו בבנין ההוא היות בית יער הלבנון. והמכונות קושי ההבנה בהם. נכתוב גם פירושיהם בקצרה והנוטה כשלמה אורה. ונתן לנו זאת התורה ערוכה בכל ושמורה. וחטאים בדרך מורה. יורני ויתמוך לבי בקלה וחמורה בבנין בית הבחירה ותחזינה עינינו הכבוד בו שורה דברי נתעב ונאלח החומר והצורה. כותב לכבוד בני החבורה. אשר אהבתם בלבו כיקד אש בוערה. יום טוב הנקרא ליפמן בן הר"ר נתן זלה"ה לוי העלר מק"ק וולרשטיין עיר מולדתי. ובעיר של סופרים וחכמים נתישבתי. קהילה קדושה ומפוארה רבתי עם כרך גדול ובירה. שם חקקתי זאת במחוגה: נקראת היא בשם פראגא: