לדלג לתוכן

צוואת הרב מטשעהרין

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יום א' דחנכה תרנ"ג

[עריכה]

להדליק נר חנוכה גימטריא תקיח. וכן על מקרא מגלה גימטריא תקיט. נחמן בן צבי אריה גימטריא תקיח. חבלים נפלו לי בנעימים גם כן גימטריא תקיח. וראשי תבות של הפסוק חבלים נפלו לי בנעימים נחמן בן חיה לאה (כל זה נעתק מכתב ידו הקדושה של הרב הקדוש מטשערין ז"ל). וכן הספר "לשון חסידים" שלי גימטריא גם כן תקיח. וכן הספר ליקוטי עצות החדש שלקט הרב הקדוש, הוא קרא אותו בשם "אוצר היראה" גם כן גימטריא תקיח. ושם כזה נאה לו, כי כל דברי הספר הקדוש הזה נובעים מהנחל נובע מקור חכמה שאמר על עצמו אני אוצר של יראת שמים, כמבאר בספר "חיי מוהר"ן" אך למרות רצונו נשתנה שם הספר על ידי המביא לבית הדפוס לשם לקוטי עצות חדש. והספר הזה התחיל באות אמת עם הפסוק "הורני ה' דרכך אהלך באמתך". נקוד על תבת 'אהלך באמתך' גם כן גימטריא תקיט. וכן אחר כך באות אמונה התחיל עם הפסוק "אהבו את ה' כל חסידיו אמנים נצר ה'" נקוד על תיבות 'אמנים נצר ה גם כן גימטריא תקיט שמו עם הכולל.

העתקת צואה מהרב הקדוש מטשעהרין זצ"ל

[עריכה]

שכתבה בשנת תרל"ט, ונפל למשכב על ערש דוי בימי חנוכה הקדושים, ונסתלק אור ליום ד' תענית אסתר שנת תרנ"ד לפ"ק בעיר טשעהרין. ומזה תבין שרוח הקדש נזרקה בו במה שחבר בשנת תרנ"ג אשר להדליק נר חנכה וכן על מקרא מגלה גימטריא מנין שמו הקדוש כמבאר לעיל.

צואת שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמי

[עריכה]

מצוה לקים דברי המת

[עריכה]

כשיראו שיכבד החלי רחמנא לצלן לא יניחו אותי לבדי אפילו רגע אחת, רק יהיו יושבים בחדר משכבי שנים, או אחד על כל פנים, שיעסק בתורה או באמירת תהלים. ויחליפו המשמרות בכדי שיהיה העסק בזה בתמידות יומם ולילה, עד אחר ההוצאה מהבית. ולא יסירו ממני הטלית קטן עם הציצית כשרים כל ימי חליי רחמנא לצלן, אף שלא אהיה שפוי חס ושלום. ולמען השם לזרז אותי לומר ודוי ושמע ישראל וכו', (עין מעבר יבוק פרק ז' דף מ"ג, עד דף מ"ח. ובדף ס"ז, ודוי הרמב"ן פרק ט', עין שם היטב), ולבקש מחילה מהכל, הן על עסקי צער הנפש והגוף שצערתי לאחרים, הן על עסקי ממון אשר לא נתן להשבון בשלמות כראוי.

בהתחלת הגסיסה יתקבצו מנין עשרה, ויאמרו תהלים וכל המבאר במעבר יבק מן דף מ"ח, ולהלן בפרק ז'. וקצת מהם יאמרו שמות הצדיקים. ויבקשו רחמים עלי בזכות הצדיקים הקדושים, ואפלו בלשון אשכנז, רק בכונת הלב באמת ובתמימות. ויזרזו ויזהירו אותי ונפשי ורוחי ונשמתי לזכר היטב בזכות קדשת אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב, וכל השבטים הקדושים והאמהות הקדושות וכל השבעה רועים, וכן בכל הצדיקים שהיו מימות עולם, ושיהיו עד סוף כל הדורות ובכללם קדשת הבעל שם טוב ותלמידיו הקדושים ז"ל, וקדשת רבנו הקדוש הרב רבי נחמן מברסלב ותלמידיו הקדושים, אשר שמם הקדוש נקרא עלינו ומפיהם אנו חיים, ולהתקשר עם קדשתם בקשר אמיץ בל ינתק לעולם. ואם איני כדאי לזה מחמת מעשי, אף על פי כן אבטח ואתחזק בזה בבטחון חזק, ועל רב מדת טובם וחסדם ורחמים גדולים שהיה להם על כל נפש מישראל גם בחיים חיותם, ומכל שכן כעת אחר פטירתן, כי גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם כמאמר חכמינו ז"ל: ולהזהיר אותי על זה באזהרה רבה בכמה פעמים, עד אחר שיסתם הגולל וישוב העפר אל הארץ כשהיה וכו': ויזהירו אותי היטב לבלי להסיח דעתי מזה כרגע, רק לדבק מחשבתי בהשם יתברך ובהתורה הקדושה ובכלל קדשת ישראל. כי קדשא בריך הוא ואוריתא וישראל כלה חד: ובכלל קדשת הצדיקי אמת שהיו בכל דור כי צדיקיא אנפי שכינתא. ויבקשו רחמים עלי הרבה שלא יגרמו עונותי חס ושלום לשכוח בזה או להסיח דעתי מזה חס ושלום. גם להזכיר אותי היטב כמה פעמים מקרא שכתוב "גם כי אלך בגיא צלמות לא איראך וכו'.

בשעת גסיסה יפזרו בני ביתי לצדקה בעבורי, אם מעט ואם הרבה כפי מיסת ידם. ויבקשו עלי רחמים שלא אצטער הרבה חס ושלום, ותהיה מיתתי כפרה שלמה על כל עונותי, ואצא מהעולם הזה בשלום ואלך בשלום. "נפשי ישובב" וכו'. ויקים בי מקרא שכתוב "בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמר עליך "וכו' וכמו שדרשו רבותינו ז"ל, ונאמר "יבא שלום ינוחו על משכבותם" וכו'. ואשתי ושום אחד מזרעי לא יבכו אחר פטירתי בחדר שאשכב שם. ולא ילוו אותי רק הרחוקים. ובעת יציאת הנפש ישגיחו שלא אוציא שום אבר חוץ למטתי, ועל כן יעמידו כסאות סביב למטה בכדי שלא יצא שום אבר לחוץ.

בודאי רצוני שסמוך לגסיסה יתאספו על כל פנים עשרה אנשים כשרים, ויאמרו הפסוקים שבמעבר יבק כנ"ל באות ב' ומזמורי תהלים ושמות הצדיקים. ובאם יהיה איזה טנוף במטה אז יכסו כראוי וירחיקו ממקום שכלה הריח ארבע אמות. ובאם יהיה דחק בבית משכבי מהאנשים המתקבצים, בקשתי שיעמדו מרחוק ממטתי לפחות ארבע אמות, שלא ירבה ההבל והחם שגורם קרוב מיתה חס ושלום והוא צער לחולה. על כן יותר טוב שיעמדו מרחוק ואפלו בחדר הסמוך, לבד מאיזה אנשים שיהיה להמטה צרך בהם. וגם אז אשתי וזרעי לא יהיו בבית משכבי שלא יצערו אותי בקול בכיתם.

לענין המסירת מודעה וכו', הנני אומר מעכשו בפני השם יתברך שמו הגדול ברוך הוא ושכינתיה, ובפני בית דין של מעלה ובפני בית דין של מטה, שהנני מוסר מודעה, אם חס ושלום שאהרהר איזה מחשבה שהוא כנגד רצונו יתברך שמו, או שאדבר איזה דבור שהוא שלא כרצונו באיזה רגע מכל ימי חיי, ובכלל זה גם כן סמוך לעת פטירתי מן העולם לשלום, אני מגלה דעתי ורצוני בפה מלא, שכל מחשבות ודבורים אלו יהיו בטלין ומבטלין לא שרירין ולא קימין, ואין בהם שום ממש. והדבורים של עכשו הן קימין ושרירין וחזקין בכל מיני קיום וחזוק גמור, כאשר אני מקבל על עצמי אלהותו יתברך ועל מלכותו ואמונתו יתברך ואמונת כל תורתנו הקדושה השלמה והתמימה שבכתב ושבעל פה, הינו תורה נביאים כתובים, משנה, גמרא, תוספתא, ספרא. ספרי, מכילתות, בריתות, וכל המדרשים כלם, וכל ספרי הזוהר הקדוש ותיקוני הזהר, וכל דברי החכמים והצדיקים הקדושים שנתייסדו על דבוריהם הקדושים, ובכלל זה בכל דברי המפרשים והפוסקים ובעלי מוסר, ובכל דברי המקובלים הקדושים והנאמנים, ובכל הדבורים הקדושים שנתגלו על ידי האר"י ז"ל הקדוש ותלמידיו הקדושים, ושנתגלו על ידי רבי ישראל בעל שם טוב הקדוש זכר צדיק וקדוש לברכה, ועל ידי תלמידיו הקדושים זצ"ל ובכל הדבורים הקדושים שנתגלו על ידי רבינו הקדוש הרב רבי נחמן מברסלב זכר צדיק וקדוש לברכה, ועל ידי תלמידיו הקדושים זכר צדיקים לברכה, וכן בכל מה שנתחדש ונתגלה על ידי החכמים וצדיקי אמת שמימות עולם בכל דור עד עכשיו, ובכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש. בכל הדבורים האלו אני מאמין באמונה שלמה ישרה ותמימה ונאמנה. ואין אני מהרהר אחר שום דבר מכל הנזכר אף כקוצו של יוד.

ואם חס ושלום עבר עלי מעולם באיזה עת ורגע, שום מחשבה שהיא קצת כנגד איזה פרט מכל הנ"ל. או אם חס ושלום יעלה עלי מעכשיו איזה מחשבה כנגד זה, ומכל שכן אם אדבר חס ושלום איזה דבור כנגד דבורים הנזכרים, אזי יהיה כל זה בטל ומבטל ואין בו שום ממש, וכל הדבורים שהזכרתי עכשיו הן קיימין מעכשיו ולעולמי עולמים.

כאשר אני מקבל על עצמי אלהותו יתברך, ומעיד אני שהקדוש־ברוך־הוא הוא מסבב כל הסיבות ומהוה כל ההויות, והוא יתברך נצחי ראשון לראשונים ואחרון לאחרונים. שמע ישראל ה' אלהינו וכו' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. משה אמת ותורתו אמת. וכל דברי הנביאים וחכמים הקדושים וצדיקים אמתיים, אמת ויציב ונכון וקים וישר וכו' עד והמליכו ואמרו ה' ימלך לעולם ועד, וכן כל שאר הפרטים ופרטי פרטים הכוללים בשלמות אמונתנו הקדושה, אמונת בני ישראל הקדושים, הן והן הדבורים שאני מקבל עלי מעכשיו ולעולמי עולמים.

ומדאגה בדבר שלא יתבלבל דעתי חס ושלום, או שיהיה הדבור קשה עלי חס ושלום סמוך ל פטירתי לדבר אז כל הנ"ל, ולכפר בפה מלא בכל מיני עבודה זרה ואמונות כוזביות ובכל הדבורים שאסור להאמין בהם על פי דיני תורתנו הקדושה, שכל הכופר בעבודה זרה כמודה בכל התורה כלה. וכן להפך לקבל עלי אז בפה מלא על מלכות שמים באהבה ובמסירת נפש עצום, בעבור קדשת אמיתת אמונתנו הקדושה בכלליות ובפרטיות, כראוי לכל איש ישראל לקבל עליו כל זאת בכל רגע ורגע מימי חייו ובפרט סמוך לפטירתו. בכן הנני נותן כוח והרשאה להעומדים עלי אז, שהמה יעשו כל אלה בעבורי למסר מודעה ולכפר בכל מה שצריכין לכפר על פי דת תורתנו הקדושה, ולקבל על מלכות שמים אמיתת אמונתנו הקדושה בכלליות ובפרטיות, ואפילו במסירת נפש וגוף וממון בפעל ממש בעבורי (כי לפני מותי בוודאי אני מרצה לזה בכל לבבי, מי ייתן והיה שאזכה לזה). ותהיה עשיתם כעשייתי ודבורם כדבורי. אך לטובה ולקדשה נאמנה כרצונו יתברך וכרצון יראיו הקדושים, ולא לאיזה הפך ופגם, נגד רצונו יתברך חס ושלום. כי כוונתי רק לטובה, ולעשות רצונו יתברך, עשיתי אותם לשלוחים נאמנים בעבורי ולא להפוך חס ושלום. ולתקוני שדרתים ולא לעוותי. ומעתה אין בי כוח להפך אף חצי דבר ולבטל הרשאה זו או אפילו מקצת ממנה כל ימי חיי הבלי רק הוא שרירא וקימא. וכל המחשבות והרהורים וקל וחמר איזה דבור ומעשה שיהיה נגד זה חלילה. כלם בטלים ומבטלים לא שרירין ולא קימין, רק הרשאה זו בקיומה עומדת כל ימי עולם.

ואם חס ושלום שלא יהא שום אדם אצלי סמוך לפטירתי, בכן הנני מבקש מעכשו בבקשה עצומה וגדולה וברשות ורצון הקודשא בריך הוא ושכינתה שייבאו אלי איזה נשמות קדושות מקרובי וממשפחתי הכשרים והנאמנים, וכן ממלאכים הקדושים מלאכי רחמים, ושאר דברים רוחניים הקדושים העומדים על כל איש ישראל למחסה ולשמירה, בבקשה מהם אל יעזבוני גם אז. הגם כי מעשי אינם עולים יפה כלל ובוודאי כסתה כלמה פני לעמד במחיצתם, אף על פי כן הלא בכלל קדשת ישראל אני. 'וכי אין לך אדם מישראל שאין לו גואל'. ובטוח אני בגדל רחמיו וחסדיו יתברך שייתן להם רשות לבא אלי אז, על כן הנני נותן להם רשות וכוח והרשאה מעכשיו, שהמה יעשו כל הנ"ל בעבורי, למסר מודעה כראוי בכל השלמות ולקבל על מלכות שמים בעבורי באהבה גדולה ומסירות נפש עצום. ותהיה עשיתם ודבורם ברוחניות, כעשייתי ודבורי כל זאת בדבור פה ובמעשה נכונה וקדושה בפעל ממש כרצונו יתברך וככל הנזכר לעיל.

בענין שמירת הנפטר יזהרו מאד. ואם יצטרכו להלין אותי, אזי מה טוב שיהיו שומרים אנשים לומדים וכשרים. ויאמרו תהלים, ולא ידברו שם שום דברים בטלים רק מזמורי תהלים וכיוצא ועניני המת. ואם יצטרכו לישן יחליפו המשמרות.

טרם יניחו אותי על גבי קרקע, יקחו את גלמי אנשים כשרים ויהיה ערם ממש, ויכסו את הגלם רק קצת מלפניו טפח, ויחזיקו אותו בגבה האוויר קצת למעלה מגימל טפחים, ואחר כך יניחו אותו מידם, באפן שיפול מעצמו על הקרקע ממש בלי הפסק שום דבר. וככה יאמרו: "אם נתחייב זה הנפש הנפטר סקילה, יהי רצון מלפניו יתברך שיהיה נחשב כאלו נסקל בבית דין הגדול שבירושלים". ויניחו אבן כבד קצת על לבי. ואחר כך יגביהו הגלם עוד הפעם ויניחו אותו שוב על הקרקע ממש, וישימו האבן על לבי ויאמרו (אם נתחייב הנפטר שרפה יחשב זה במקום שרפה). כי מי שנתחייב בשתי מיתות נדון בחמורה. וסקילה חמורה משרפה, דקיימא לן כרבנן נגד רבי שמעון דאמר שרפה חמורה, ואף על פי כן ייקחו איזה נר ויחזיקו השלהבת קצת תחת זרועותי וכן כנגד לבי זכר לשרפה ממש. ועין בצואת כנסת יחזקאל, מבאר שלמעלה הלכה כרבי שמעון דשריפה חמורה, על כן יעשו כהנ"ל. ואחר כך יגביהו אותי שוב כנ"ל ויניחו אותי על הקרקע וישימו האבן על לבי, ויאמרו (אם נתחייב זה הנפטר הרג תהא סקילה זו במקום הרג) כי סקילה חמורה מהרג, ורצוני היה שיקחו סכין חד ויחתכו קצת מעור הצואר זכר להרג, אך חושש אני לאיזה עלילה חס ושלום, על כן על כל פנים יקחו סכין שאינו חד ויעבירו על צוארי זכר להרג. ואחר כך יגביהו את הגלם עוד הפעם כנ"ל, ויניחו אותו ערם על הקרקע ממש כנ"ל וישימו האבן על לבי ויאמרו (אם נתחייב זה הנפטר חנק תהא סקילה זו במקום חנק) כי סקילה חמורה מחנק אליבא דכולי עלמא. ויקחו חבל או איזה חפץ אחר ויקשרו סביב צוארי, וימשכו אותו זה לצד זה וזה לצד זה זכר לחנק. ובקשתי מאד לקים כל הנ"ל בפשיטות. ולבקש רחמים עלי שיהיה באמת נחשב לפני השם יתברך כאלו נתקים בי כל הארבע מיתות בית דין בחיים חיותי בפעל ממש, ויתכפרו כל עונותי כפרה גמורה ויתקנו כל הפגמים שפגמתי בשמות הקדושים. ואם אזכה, בטוח אני ברחמיו הגדולים שבכל פעם שיקימו בי כל הנזכר, אז ארגיש ממש זה הצער שהיה להנהרג בהמיתות הנ"ל, וזה בעצמו יהיה לי לנחת גדול ולשמחת לב ונפש. ואל ילעיגו עלי בזה, מאחר שמצינו בצואת הרב הקדוש רבי נפתלי רבי נפתלי הכהן זצ"ל שצוה לקים בו ככל הנזכר, ומה נאמר ומה נדבר מלאים חטא ועון ופשע כמוני, רק שאני הוספתי קצת על דבריו הקדושים בענין זה. כאשר יראה המעין שם וכאן.

ושמעתי בשם הרב הקדוש וכו' בעל המחבר ספר 'יסוד ושורש העבודה', שצוה גם כן לקים בו אחר פטירתו כמו ענין סקילה ממש, שיפילו אותו ממקום גבוה קצת. והבטיח להם שכאשר יקימו דבריו, יעמד להם לעזרה לאחר פטירתו בעת דחקם, וכן היה ונתקים והיה בזה מעשה נוראה מאד, ועל כן ראוי ונכון לאיש כערכי בודאי לצוות על זה. והלואי שיקימו דברי, בודאי יהיה גם להם לזכות, בפרט כי מצוה לקים דברי המת את אשר צוה בחייו. ואולי יהיה מזה איזה טובה והצלה לנפשי. ואחר כך יגביהו אותי מעט באויר כפי זקיפת קומתי ראשי למעלה ורגלי לארץ כאלו קימו בי מצות תליה, כי כל הנסקלין נתלין. ואחר כך יניחו אותי על הקרקע כדרך כל הארץ. וכן מבאר בצואת הר' נפתלי הכהן זצ"ל. ובכל פעם שיעשו כנ"ל יפרישו לצדקה בעבור תקון נשמתי. ויתפללו עלי התפלה הקצרה של 'אל מלא רחמים' וכו'. ויאמרו בכונת הלב כראוי להרגיש באמת, גדל עצם הרחמנות שיש על נפש הדל הנפטר שאי אפשר לו עוד לעסק בעצמו בתקון נפשו, ומצפה רק שיעסקו אחרים בתקונו ולעורר רחמי השם יתברך עליו ושיתן רחמים בלב הצדיקי אמת החיים והנפטרים שישתדלו בתקון נפשו בשלמות. גם בשעה שישפכו העפר לקבר יכונו לסקל הארון כדי לכפר על עון סקילה. ויאמרו פסוק "והוא רחום" כמה פעמים. ולסוף שלשה פעמים פסוק: "וסר עונך וחטאתך תכופר".

בשעת השכיבה על הארץ יסובבו אותי כמה אנשים לומדים וכשרים, ואם אפשר יטבלו מקדם, וילמדו משניות הפרקים המתחילין באותיות שמי, ויגידו מזמורי תהלים המתחילין באותיות נשמה ובאותיות שמי (ובסוף הקונטרס יהיה רשום אם ירצה ה' כל מזמורי תהלים על פי אותיות א"ב וכו') ויבקשו רחמים עלי שלא אשכח חס ושלום את שמי כשישאלו אותי בעלמא דקשוט, ויהיה שמי רגיל על לשוני שלא אבוש ולא אכלם, לאמרו תכף. גם יכונו לתקן את שמי ונשמתי. ואם יהיה באפשר להאריך קצת בקשתי לומר מזמורי תהלים המתחילין באותיות השמות הקדושים אהיה הויה אדנ"י. ואם אפשר לשלב האותיות מה טוב, הינו לומר מזמור המתחיל באות א' כנגד אלף של שם אהיה ואחר כך מזמור המתחיל ביוד כנגד יוד של שם הוי"ה. ואחר כך מזמור המתחיל בא' נגד הא' של שם אדנ"י. ואחר כך מזמור המתחיל בנו"ן נגד נון של נשמה ואחר כך מזמור המתחיל בנון נגד אות הראשון של שמי. ויכונו בלבם ויבקשו רחמים עלי שיתקנו כל הפגמים שפגמתי בעונותי באותיות הקדושות האלו של השמות הקדושים האלו, וכן בשאר שמות הקדושים, וכן מה שפגמתי באות הראשון של אותיות נשמה, ובאות ראשון של שמי. ואחר כך יאמרו מזמורים המתחילים באותיות שניות של השמות הקדושים הנזכרים. ובאותיות של נשמה ושל שמי, וכן עוד אחר כך כנגד אותיות שלישיות ורביעיות מכל הנ"ל, ובכל פעם יכונו את לבם ויבקשו רחמים כנ"ל אף בלשון אשכנז. ואם יהיה בלתי אפשר להאריך כל כך יאמרו על כל פנים כפי סדר הנ"ל מאותיות הא"ב שבמזמור קי"ט אשרי תמימי דרך וכו' ואחר כך יאמרו הפסוקים שבמזמור הנ"ל נגד אותיות שדי קרע שטן. ויכונו להמתיק כל הדינים מעלי, ולבטל כל המקטרגים והמשטינים מעל גופי ונפשי ורוחי ונשמתי. וגופי ינוח על משכבו בשלום ונפשי ורוחי ונשמתי יעלו בשלום למקום קדשתם. ותהיינה צרורות בצרור החיים וכו' ולחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו. ואחר כך יאמרו התפלה של 'אל מלא רחמים' וכו'.

בשעת רחיצת מי טהרה, יאמרו "מזמור הבו לה' בני אלים" שהם שבעה קולות שאמר דוד על המים, ולכון בתפלה להקל מעלי הדינים של שבעה עדנים החולפים על האדם. וישפכו על גופי תשעה קבין בפעם אחת וכן יעשו ארבעה פעמים ויכונו לתקן הפגמים שפגמתי בארבע אותיות של שמות הקדושים הנ"ל שהם אהי"ה הוי"ה אדנ"י, ובארבע אותיות נשמה, ובארבע אותיות של שמי. ובשעת רחיצה וכן בשעת לבישה, ובשעת הכנסה לקבר יאמרו הפסוקים שבסוף מעבר יבק. ואם אפשר שיתעסקו בי טבולי יום בודאי מה טוב. אך על כל פנים יתודו כלם. ויהרהרו בתשובה באמת. ועל דרך שאמרו חכמינו ז"ל יבא זכאי ויכפר על החייב.

באשר שהמנהג פה לעשות ארון שלם. בקשתי שיעשו אותו מנסרים דקים. ויעשו בהם נקבים הרבה וגדולים קצת, באפן שיכנס בהם עפר הארץ ברוח בכדי שיתעכל הבשר במהרה. ואם ידעתי שאין קפידא לשנות המנהג בזה, הייתי מצוה שלא להניח הקרש התחתונה כלל רק מן הצדדין והגולל, וגם הם יהיו מנקבים הרבה כנ"ל. ועל כל פנים יעשו בקרש התחתונה שבעה נקבים. שלשה מהם יהיה כל אחד טפח על טפח מרבעין. וארבע יהיו כל אחד אצבעים על אצבעים כמבאר בצואת כנסת יחזקאל. ויזהרו שלא יהיה בתמונת שתי וערב חס ושלום כנדפס שם בטעות.

בשעת לויה ובשעת הכנסה לקבר יתנו לצדקה כפי היכולת ויבקשו רחמים. גם בקשתי מבני ביתי לשלם בעד מקום קבורה וכן להמתעסקים בזה, באפן שיהיה הכל באהבה וברצון טוב ובכבוד ולא בקנטור ומחלקת חס ושלום. גם כל הדבורים בענין זה הכל יהיה בדברי נחת ותחנונים, באפן שיתרצו כלם ברצון טוב לקבל מידם את אשר יתנו כפי יכלתם ומסת ידם.

על עלית ביתי מנח כעת שני טארביליך שקיקים עם עפר ארץ ישראל. ויש בהם עפר פשוט ונשחק, ועפר לבן וקשה כאבן. על כן יכתישו זה העפר לבן גם כן, ויפזרו היטב מזה העפר של ארץ ישראל על גופי הרבה, ועל כל אברי ובפרט על ברית קדש, ויאמרו שלש פעמים הפסוק "כי דם עבדיו יקום וכו' וכפר אדמתו עמו". וכל זה יהיה בשעת ההנחה לקבר.

ומגדל חבת אדמת קדש לכל ישראל על כן ישאירו קצת מהעפר הלבן שלא נשחק אצל בני ביתי לקים: "כי רצו עבדיך את אבניה" וכו', ולהיות להם לזכר עולם שזכיתי בעולם הזה להיות בחיים חיותי בארץ הקדושה, ולנשק את אדמתה אדמת קדש. ועל ידי כל זאת יתעורר התשוקה גם אצלם לזכות לזה. ואולי אזכה עוד אני והם, או על כל פנים הם לבדם לישיבת ארץ ישראל ולקבע דירתם שם, בודאי אשרי להם ואשרי חלקם. מי יתן שאזכה לזה בחיי גם אני וכל בני ביתי שיחיו.

בשעת ההכנסה לקבר יעמדו שבעה אנשים כשרים מאוהבי באמת, ואם עשרה מה טוב. ויאמרו שבעה פעמים "ויהי נעם" עד גמירא. ויבקשו רחמים בעדי להצילנו מעונשים קשים ומכל מיני הטעיות ועקמימות שבלב ובלבולי הדעת שיוכל להיות גם אז חס ושלום כידוע. ובכל ימי השלושים על כל פנים ילמדו בכל יום עשרה אנשים כשרים עבור זכות נשמתי, ואחר כך יתנו כלם לצדקה מה שיתנו. וכלם יבקשו רחמים בעדי כנ"ל, ואם מהצורך לשלם להם בעד זה יתנו מביתי באהבה ובכבוד, והשם יתברך ימלא לבם ברוח. ובכל ראש חדש בשנה ראשונה ידליקו נרות בשבילי בבתי מדרשות. ובכל ערב ראש חדש ללמד משניות ולתן צדקה כל מה דאפשר, ולבקש רחמים עלי אף לאחר שנה ראשונה. ובכל יום ויום משנה ראשונה או בכל שבוע על כל פנים, ובפרט בשבת קדש. יתנו דעתם להזכיר את שמי לטובה, ולחזר ולומר איזה דבור טוב וכשר מדבורי אמת ואמונה ששמעו מפי. אף על פי שלא אמרתי אותו מדעתי, רק בשם אבותי ורבותי או מפי סופרים וספרים.

ואם אפשר לקים זאת גם לאחר שנה ראשונה, מה טוב. ובכל ימים נוראים תתנו לצדקה בעבור נשמתי ויבקשו רחמים עלי. וכן בכל זמן אמירת יזכור וכו' תאמרו בהתעוררות גדול מעמק הלב, כי צריך אני רחמים גדולים ונפלאים מאד. וכן בכל ערב שבת קדש בעת אמירת מזמור שיר ליום השבת, שאז עוסקים הצדיקים הגדולים בני עליה גם אחר פטירתם בצוותא חדא עם משה רבנו עליו השלום, להעלות הנשמות שנפלו לעמקי השאול תחתיות כידוע. על כן בקשתי מאד שתהרהרו אז בתשובה שלמה, ותבקשו רחמים שיעלו גם נפש רוח ונשמה שלכם מעמקי נפילתכם ושתזכו לתשובה שלמה, ולהרבות במעשים טובים כל ימי חייכם. ותקשרו עצמכם אז בלבבכם ומחשבותיכם בהתקשרות חזק להשם יתברך, ולנשמת משה רבנו עליו השלום ולנשמת שאר הצדיקים שעמו שעוסקין אז בתקון נפשות ישראל. ואז תבקשו רחמים בפיכם או על כל פנים במחשבותיכם, גם על נפש רוח נשמה שלי, וכן על כל ניצוצות הקדושים השייכים להם שיעלו מעמק נפילתם ושיתתקנו בתקון שלם באמת וכל מה שתבקשו עלי, רשות בידכם לומר גם בלשון אשכנז שאנו מדברים בו, ובלבד שיהיה בכוונת הלב כראוי לפי מדרגתם. ובכל פעם שתבקשו עלי רחמים תזכירו זכות של הצדיקי אמת שבדורנו ושל הצדיקים שוכני עפר. ובכללם בזכות רבנו הקדוש והנורא רבי ישראל בעל שם טוב ותלמידיו הקדושים ז"ל ובזכות רבנו הקדוש והנורא רבי נחמן מברסלב ותלמידיו הקדושים ז"ל. ותבקשו רחמים הרבה עלי שאזכה גם אני להתקשר היטב לאור זכות קדושתם. והשם יתברך יזכנו להאריך ימים ושנים בתורה ועבודת ה' בטוב ובנעימים ולא ימושו דבריהם מפינו ומפי זרענו וכל יוצאי חלצינו עד עולם. ונזכה להתקשר עמהם באמת כל ימי חיינו לעולם בעולם הזה, ולהיות עמהם גם בעולם הבא אמן כן יהי רצון.

בקשתי מאד שלא ישבחוני בשום תאר ושבח. לא צדיק ולא חסיד ולא למדן ולא בעל מדות טובות, וכיוצא בשבחים כאלו שאין בי אפילו המקצת מהם כי הכול בטעות. בפרט "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב". נמצא כי כל המוסיף גורע, ואדרבא לחרפה ולכלימה יחשב. כי אוי לו למי שהעולם טועין בו, בפרט לאחר הפטירה, שכל תקותי להינצל מאד אז על כל פנים מכל ההבלים והשקרים והטעיות שבזה העולם, ולהיתדבק באמת בנקודת האמת דקדושה, ולזכות לאיזה התנוצצות מזיו נעימת קדשת אור פני מלך חיים. ולמה לי אז כל השבחים של שקר וטעות. וגם על המצבה לא יחקקו שום שבח, רק הרב וכו' מורה צדק לעדתו כמה שנים בקהלת קדש טשערין. ולקט וקבץ ספר לשון חסידים וספר דרך חסידים ושאר ספרים. בן הרב וכו' שהיה מורה צדק כמה שנים בקהלת קדש ברסלב ויכתב גם כן הפרט של היום והחדש והשנה.

הגם כי פה אין המנהג לישא על מטה רק מוליכין בעגלה, בקשתי לישא אותי על מטה. ואם אפשר שיהיו נושאים כלם טבולי יום מה טוב. ואם יצטרכו לשלם להם שכר, וגם לחמם המקווה בשבילם בוודאי כדאי וראוי. והשם יתברך ימלא לכם כי אם לא עכשיו, אימתי יעשו עוד עימדי חסד של אמת כזה. "והחי ייתן אל לבו", כמו שדרשו חכמינו ז"ל. ונושאי המטה יאמרו שיר של פגעים, הינו ויהי נעם ויושב בסתר. ועל כל פנים יעמידו המטה שבעה פעמים ובכל פעם יאמרו שיר של פגעים כנ"ל. והנני מבקש מזוגתי וכל בני ביתי שיחיו שלא ילווני אחר מטתי. וגם אחר שיניחוני בקבר שאז יבאו לומר קדיש יעמדו מרחוק ארבע אמות. ורצוני שלא יבא שום אדם על קברי גם איזה שנים אחר פטירתי, כי ידעתי את מכאובי, אם לא מבני ויוצאי חלצי אם ירצו. וגם זה לאחר י"ב חדש ובאפן שיהיו טהורים טבולי יום. וגם בזה לא ניחא לי כל כך. וזה שאני מבקש שיהיו טהורים דיקא, לא בגין רמות רוחא והתפארות בטהרת קדשת קברי חס ושלום, רק אדרבא מגדל שברון לבי ושפלות מדרגותי בעולם הזה חושש אני ביותר שיהיו טהורים דיקא. וגם נקבות מיוצאי חלצי אם ירצו להתפלל על קברי לא יבאו רק בעת טהרתם, וגם אז בקשתי שיעמדו מרחוק ארבע אמות.

בין פטירה לקבורה יחלקו בני ביתי לצדקה שלשה פעמים כמנין שמי מאיזו מטבע שירצו כפי יכלתם ומתת ידם, ויכונו בלבם ויבקשו רחמים עלי לפדות את נפשי בזה מכל צרה בבחינת "נפש חיה הוא שמוך כידוע. גם יכריזו כמה פעמים בקול הן בהיותי עדין בביתי והן ביציאתי מן הבית בשעת לויה, והן קדם ההכנסה לקבר, שאני מבקש מחילה מכל מי שציערתי אותו או שפגמתי בכבודו, או באיזה דבר שעשיתי נגדו שלא כשורה, ואפילו בשוגג או באנס, על כלם אני מבקש בבקשה גדולה, ויהיה דומה בעיניהם כאלו אני משתטח ארצה לפניהם בהכנעה גדולה ואמתית, ומבקש מהם שירחמו עלי וימחלו לי מחילה גמורה באמת בכל לב, כל מי שהעויתי נגדו, יהיה מי שיהיה, הן יחיד הן רבים, זכרים או נקבות, קטנים או גדולים, מכלם אני מבקש מחילה גמורה בחסד וברחמים. ואפלו אם פגמתי נגדם וגרמתי להם צער בגוף חס ושלום או באיזה עניני ממון שגרמתי להם, בקשתי מהם שימחלו לי, בפרט כי הם דברים שאינם ידועים לי, רק אף על פי כן למיחש מיהא בעי, ומה בצע שינטרו שנאה ותרעומות בלבם עלי, בדבר אשר לא נתן להשבון, ורק על צד הספק. ויותר קרוב להיות שהכל הוא בחנם ועל לא דבר. יותר טוב וכשר הדבר גם לפניהם ולטובת נפשם, שיעבירו על מדתם וירחמו עלי וימחלו לי כלם בכל לבם. וכן אני במחילה גמורה לכלם ולכל מי שגרם לי צער מעודי עד היום הזה. ולא יענש שום אדם על ידי חס ושלום.

ולא מבני אדם לבד מה שפגמתי נגדם בגשמיות אני מבקש מחילה. רק אפלו על מה שגרמתי להם איזה צער ברוחניות על ידי עונותי הרבים שהכריעו את העולם חס ושלום וכו' כמו שדרשו חכמינו ז"ל. וכן אני מבקש מחילה מכל הנבראים שבעולם. דומם צומח חי מדבר. על מה שהעויתי נגדם וצערתי אותם. הן בגשמיות ממש או ברוחניות, ככל הנזכר. וכן מכל הנשמות של החיים והמתים. ומכל ברואי מעלה הרוחניים. ממדרגה ובחינה התחתונה שבתחתונות כביכול, עד מדרגה העליונה שבעליונות כביכול, מכלם אני מבקש בבקשה גדולה שירחמו עלי וימחלו לי במחילה גמורה בחסד וברחמים, כל מה שחטאתי והעויתי נגדם, וגרמתי להם חס ושלום איזה בחינת צער ופגם כביכול. ומכלם אני מבקש שאדרבא לא די שלא יקטרגו עלי ולא יזכירו את עונותי והפגמים שפגמתי, רק אדרבא ימליצו טוב בעדי ויכריעוני לכף זכות. ויבקשו רחמים מלפני השם יתברך שימחל לי על הכל ובצל כנפיו יסתירנו. ויעלני ממעלה למעלה בקדשה עליונה שאזכה לבא לתכלית השלמות, אשר בשביל זה נאצלו נפש רוח ונשמה שלי מתחלת אצילות המחשבה העליונה יתברך שמו. גם בקשתי מכלם לעורר רחמים אצל הצדיקי אמת אשר נשמתם בגנזי מרומים, ובכללם אצל נשמת רבנו ז"ל הרב רבי נחמן מברסלב זצ"ל. שיעסקו הם בטובת גופי ונפשי ורוחי ונשמתי. באפן שאזכה להנצל מכל מיני ענשים רחמנא לצלן. ובכללם מענש הגלגול אשר הוא אחריות גדול, בפרט לאיש כמוני. ושאזכה לבא תכף לתכלית שלמות מנוחתי בקדשה עליונה כי רבים רחמיו יתברך כנ"ל כמה פעמים, והעקר שהעוסקים בזה יבקשו רחמים עלי בכל לבם. והשם יתברך ישמע לתפלתם כי הוא יתברך שומע לתפלת כל פה וכו'.

כל ימי השבעה לאחר התפלה שיתפללו בביתי, ילמדו קצת משניות וקצת מספר הזהר הקדוש, וגם יאמרו איזה מזמורי תהלים במנין, ויבקשו רחמים עלי. וכל השנה כלה בקשתי מבני ובני ביתי שיחיו, שילמדו משניות וזהר הקדוש ותקונים. גם יאמרו תהלים בכל יום, ויכונו גם לתקון נפש רוח נשמה שלי. ואם יבקשו רחמים עלי על זה בפה מלא, בודאי מה טוב. ואם יזכו ללמד ולגמר גם שאר ספרים קדושים עוד בשנה הזאת מה טוב, ועל כל פנים ספרי רבנו ז"ל כלם. ואם אפשר גם להשתדל אצל אחרים שילמדו בעבורי אף בשכר מה טוב. וממילא מובן כי על בני ויוצאי חלצי, בודאי מטל לעסק בשנה ראשונה בהתמדה גדולה ביותר גם בלמוד הקבוע שלהם, הינו בש"ס ופוסקים. ובקשתי מהם מאד לבל יסיחו דעתם ממני. ולא ישכחו בי בכל מה דאפשר בשנה ראשונה על כל פנים. רק בכל פעם יזכרו בי, בגדל הרחמנות שיש עלי, ויבקשו עלי רחמים לפני השם יתברך שיעמד בעזרתי, ובצל כנפיו יסתרני מכל רע, ויזכני לכל טוב, ויעלה נפש רוח נשמה שלי למעלה בקדשה העליונה, בכל רגע ורגע למעלה עליונה ביותר. ויקים בי מקרא שכתוב: "ילכו מחיל אל חיל" וכו'. וכבר מבאר לעיל שיש לכם רשות להתפלל עלי גם תפלה קצרה, ובלשון אשכנז שאנו מדברים בו, כי הקדוש־ ברוך־ הוא שומע תפלת כל פה. אך אף על פי כן אני מזהיר אותם לבל יבכו וידאגו עלי ביותר. עצבות היא מדה מגנה, וצריכין להתרחק ממנה מאד. ומי יתן שאזכה גם אני בעצמי לשמחה תמידית דקדשה כל ימי חיי, וכן גם אחר פטירתי, ויקים בי מקרא שכתוב: "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם". ונאמר "תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעימות בימינך נצח".

ועתה הנני להעתיק מה שכתב הרב מטשעהרין ז"ל יחוס משפחתו.

בצואת ר' שפעטיל ז"ל הזהיר שכל אחד ירשם יחוסו למען יהיה למשמרת לזרעו ולזרע זרעו וכו'. לכן אמרתי לרשום מענין משפחתנו: אבי ז"ל שמו הרב רבי צבי אריה דיין בברסלב ואחריו מילא מקומו אחי הוא הוא הרב רבי חיים ז"ל. ואבי אבי ז"ל הוא אהרן ז"ל נתמנה לראב"ד בברסלב ברצון ובפקודת רבנו ז"ל אור האורות וכו' הוא רבנו הר' נחמן זכר צדיק וקדוש לברכה מברסלב, בעל המחבר ספר ליקוטי מוהר"ן הקדוש ושאר ספרים קדושים הרבה כמפרסם. ורבנו זצ"ל היה לו השתדלות גדול בעניין זה של התמנות הרבנות של אבי אבי ז"ל בברסלב. ויש בעניין זה כמה ספורים נפלאים הרבה ואין כאן מקומו. אביו של אדוני אבי זקני רבי אהרן ז"ל, הוא הרב רבי משה שהיה ראב"ד בקארסין ונסתלק ונקבר שם שנת תקפ"ז לפ"ק זקן ושבע ימים. וזכה לקבל פניו של הבעל שם טוב ז"ל שני פעמים בימי נעוריו, והיה איש צדיק וכשר מאד. וכן אשתו ז"ל הייתה אשה כשרה וצנועה כנשמע קצת משבחים מפי רבנו ז"ל. ושמעתי מפי אדוני אבי ז"ל שאמר שרבי משה הנ"ל ואחיו רבי אבילי ז"ל נשארו יתומים קטנים, ונתרחקו מארץ מולדתם וממקור משפחתם, ונתגדלו בבית הרב הצדיק הקדוש רבי אבילי משדה לבן שהיו קרובים ושארים. וכן היה בשדה לבן גאון אחד וצדיק גדול והיה נקרא הר' אהרן פשוט, מחמת שלא היה מסכים להחילוקים בחריפות גדול שנתפשטו בימיו ביותר, רק היה אוהב ללמד במתון בתמימות ובפשיטות. וכשבא הרב הגאון רבי זלמן לשדה לבן ואמר איזה חלוק ופלפול בחריפות גדול, אחר כך היה חוקר ודורש איך למד הר' אהרן הקדוש זה העניין, וכשנודע לו איך שלמד הקדוש זה העניין בלימודו הפשוט נתיישבו ממילא כל השאלות והקשיות שהיה להגאון הר' זלמן בזה, ונתבטל כל החלוק והפלפול. והיה עושה מופתים גדולים וישועות נפלאות עם לימודו הפשוט. וכפי הנראה היה השם של אבי אבי ז"ל רבי אהרן, על שם רבי אהרן הנ"ל, כי היה גם כן משארנו וממשפחתנו. וענין יחוס משפחתנו לא נודע לאבי אבי ז"ל בפרטיות, מחמת שאביו הרב רבי משה נתרחק מקטנותו מארץ מולדתו וממקור משפחתו. אך בכלל נודע לו שהם מגזע הרב הגאון וצדיק נפלא ראב"ד דקהלת קדש בוטשאטש. כפי הנראה שהיה רב ואב בית דין במאה החמישית. ופעם אחת נחלק עם איזה גדול אודות איזה פרי איך לברך עליה. ואמר שהסימן יהיה מן השמים לדעתו הקדושה שיהיה על קברו מין פרי כזה, וכן הוה.

ועוד נודע לי שהיה מאבותם צדיק אחד קדוש וגאון נפלא, ונקרא בשמו רבי ר' אחיעזר. וספרו ממנו ענין נפלא של תחית המתים ממש. ועוד היה מאבותם דער גרוסער הגדול רבי אברהם יהושע העשיל המפרסם שמו בעולם. וכפי הנראה היה הרב הקדוש מאפטא וממעזבוז נקרא על שמו ז"ל, והוא היה גם כן משארנו. זקנתי אשת הרב רבי אהרן הנ"ל היתה אישה כשרה וצנועה מאד כמפרסם, ושמה שרה בת הרב ר' ניסן. והוא היה עשיר גדול ונכבד מאד ונשתדך עם גדולי הדור, הינו עם הרב הקדוש רבי חיים מקראסנע ז"ל ועם הרב הקדוש מחמעלניק ז"ל ועוד כדומה. ושמעתי ממנה שמקור משפחתה היה מאוסטרא ואליק, מגזע קדש של עשירים ומיחסים גדולים, והרב המגיד ממעזריטש ז"ל היה גם כן ממשפחתה, וכן הרב הקדוש רבי ליבער מבארדיטשוב, ועוד כמה גדולים. והרב הקדוש הר' גדליה מליניץ הפליג מאד בשבח משפחתה, ואמר שהיה יודע ומכיר בהם יותר מעשרים רבנים גדולים, ועוד כיוצא בדברים האלה. אמי ז"ל מרת חיה לאה ז"ל היא בת הר' חיים מברסלב והיה איש כשר מאד ומקורב לרבנו ז"ל רבי נחמן מברסלב ז"ל, ויש בזה ספורים הרבה ואין כאן מקומם. והיה מתענה שני פעמים משבת לשבת בכל שנה, הינו פרשת כי תצא ופרשת כי תבוא בפקודת רבנו ז"ל שנים הרבה, ובמסירות נפש עצום מאד. ומעניין האחרון ופטירתו יש ספור נפלא ואיך שראה רבנו בחלום וכו'; אם אמי חנה בת ר' דב ז"ל גם כן אשה צנועה וכשרה ממשפחת רבנים וגדולים, ומקור משפחתי שמעתי ממנה שמצד אמה מרת רבקה היא מאוסטרא ממשפחת עשירים וגדולים מימי קדם קצת; אשתי הראשונה מרת טשארנא בת הר' יצחק ז"ל מצד אביה הוא ר' יצחק בן ר' אברהם מוויניצא הנקרא ר' אבריימל סאניס, איש כשר ונכבד ולמדן. ומצד אמה מקור משפחתה מגזע בעל המחבר ספר תבואות שור ז"ל. אשתי השניה מרת פיגא תחיה מצד אביה הוא רבי יואל לאדיזשונסקע מקרימענטשאק ממשפחת עשירים ונכבדים בימי קדם, קצת יכנו בשם ברעגיר על שם מסחרם אצל הברעג. ומקור משפחתה מלאדיזשין ממשפחת לומדים וכשרים. ומהם היה גם הרב ר' דוד דין בלאדיזשין, שהיה מקרב לרבנו ז"ל, ומצד אמה לא נודע לי מקור משפחתה כי היה ממדינת ליטא ורייסין. ר' אבילי אחיו של אבי אבי ז"ל רבי משה הנ"ל, נתגדל בשדה לבן ונקרא בשם ר' אבילי דעם חאזנס ולא ידעתי הטעם ואולי היה הוא חתן של ראב"ז דשם והיה איש נכבד מאד. ושם בניו האחד נקרא ר' מיכל זא סלאווער. והשני גביר אחד בזיטאמיר ולא נודע לי שמו. והיה לו גם כן בנות אחת שמה מרים ואחת שמה העלקא. ורב המשפחה מיוצאי חלציו בשדה לבן. ואל יעלה בדעתכם כי רשמתי קצת יחוס משפחתנו להתפאר ולהתגאה בזה חס ושלום כי מה אני ומה חיי, כי כסתה כלמה פני בזכרי איך רחוק מעשי ממעשה אבותי הקדושים הנ"ל. ואם רבותינו ז"ל התפללו על זה שלא נבוש מאבותינו, מה נאמר ומה נדבר אנחנו. אך זה בעצמו גם כן קצת ממטרת כוונתי ברשמי זאת, למען נזכר זאת בכל עת כי ממקור קדש נחצבנו ולא יאות לנו לעזוב קדשת דרכי אבותינו, ולילך בדרך תועים חס ושלום, כי מה לתבן את הבר. ולעולם יאמר אדם מתי יגיעו מעשי לידי מעשה אבותי וכו' וכמו שאמרו רבותינו ז"ל שזכות אבותם מסיעתם וכו', ואמרו חכמינו ז"ל לא ימוש מפיך וכו' התורה מחזרת על אכסניה שלה. ועלינו החיוב יותר לחזק את לבנו בהשם יתברך ולהיות בה' מבטחיו ולהתפלל ולהרבות תחנונים לפני השם יתברך לקרב אותנו לעבודתו יתברך למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני. אמן כן יהי רצון.