לדלג לתוכן

פרדס רמונים כד ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פרק ג': היכל השלישי היא נקרא היכל נוגה. ההיכל הזה הוא יותר נעלה ומשובח משני ההיכלות הקודמים ובהיכל הזה ד' פתחים לד' רוחות העולם פתח א' לצד דרום ובו ממונה א' ושמו מלכיא"ל והוא שולט על כל פסקי הדינין אשר נגזרו על בני אדם לדון אותם כשיוצאים מב"ד העליון באים תחת ידי הממונה הזה ותחת ידו ב' סופרים ושמם שמשיא"ל והם מתקנים כל הפתקים היוצאים על בני אדם לדון אותם ובעוד כך הוא מעכב אותם שלא ימסרו ביד סנגדיא"ל המלאך הממונה בהיכל הראשון אשר בצד השמאלי בתמורות העומדים לקטרג על בני אדם ולפעמים לדון אותם ה' יצילנו. ונאריך בשער היכלות התמורות בה"ו. ולפיכך המלאך הממונה הזה מתקן אותם ומגלגל עוד בזכותם לראות שמא יש עליהם מלאך מליץ א' מני אלף ולרכך הדין החזק עליו ואחר שנתקנו כל הפתקים וגזרי הדינין בפתח זה לוקח אותם גזריא"ל ומביא אותם אל הפתח השני שבצד המזרח ושם ממונה א' שמו עזריא"ל. ושם כל פתח ופתח על שם הממונה אשר עליו והממונה אשר בפתח הזה הוא לחתום הפסקים לחיים או למיתה ח"ו ותחת ידו ב' שמשים ששמם סטרי"ה עדיא"ל, א' עומד מימינו וא' עומד משמאלו, העומד על הימין בידו תלוים החיים וחותם חיים והעומד על השמאל בידו תלויה המיתה וחותם מות בידו והשער הזה סגור כל ששת ימי המעשה ובשבת ור"ח נפתח להראות החיים בחותם החיים אשר שם וביוה"כ השער הזה סגור עד עבור שעת המנחה של י"כ אחר תפלת המנחה מתעורר ויצא רוח מהיכל זכות שהוא היכל ד' כאשר יתבאר בע"ה ונפתח השער הזה ועומד המלאך הממונה ושני שמשים א' מימינו וא' משמאלו וחותם חיים ומיתה בידם וכל גזרי דינין וחותמין אותו הן למיתה הן לחיים. בפתח ג' לצד צפון בפתח הזה נודע כשגוזרים על האדם במיני יסורים בין לחלאים בין לעניות כל גזר דין שאינו למיתה ועל הפתח הזה ממונה א' קפציא"ל שמו והוא ממונה שם לסגור הפתח על גזירת האיש הנגזר שלא תקובל תשובתו בשום אופן בלתי אם תהיה שלימה וחזקה ועל זאת נאמר (איוב יב, יד) יסגור על איש ולא יפתח. וכאשר נגזר דין על בני האדם הקטנים בעונות אביהם תחת יד הממונה הזה יש מלאך א' ששמו עיריא"ל ויוצא ומכריז לצד שמאל אז מתעורר בצד הטומאה כח א' אסכרה שמו ושולט בנער ההוא ח"ו ונותן לו רשות כמ"ש הענין בארוכה בשער היכלות התמורות. פתח ד' עומד לצד המערב והשער הזה הוא שער הרפואה ועל השער הזה ממונה א' פדא"ל שמו והוא מלאך הרפואה ומכניס כל תפלת בעלי חולי ומכאובות וצער להיות למליץ עליהם והמלאך הזה מעלה זכותם ותפלתם ומכניסם לפני המלך יי' צבאות. וע"ז נאמר (איוב, לג) אם יש עליו מלאך מליץ א' מיני אלף וכתיב שם ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר. בתוך ההיכל הזה מאור א' נק' נוגה וזה הרוח והמאור משובח ונעלם (משער,) [משאר] מאורות שבהיכלות שאמרנו. ואין בו גוון מתגלה כלל ולכן נקרא טוהר להורות על טהרתו ואינו מתגלה כ"א בהתעלות בתוכו שאר המאורות ואז ע"י מתגלה אור גוון משונה משאר גווני המאורות והמאור הזה נקרא זהריא"ל וזה המאור נברא משמן משחת הקדש היורד ושופע מהבינה עה"ב וע"ז נאמר (תהלים קלב, יז) ערכתי נר למשיחי וע"י כניסת שאר מאורות ההיכלות התחתונים בתוך ההיכל הזה ובהיותם נכללים בו נמשחים ונדלקים בשמן הטוב. וזה המאור הוא לכל אותם שיש להם להם חלק לעולם הבא והוא מעטרם זיו וזהר לשיכנסו בשאר ההיכלות בלי רשות ואין מוחה בידם. וכאשר ההיכל הזה מתוקן בשאר ההיכלות התחתונים אשר בתוכו אז הוא מוציא אור א' משובח אהדיא"ל שמו וזה המאור עומד תחת המאור אשר אמרנו למשוח שמן משחת קודש לכל אותם הנשמות אשר עולות למעלה כי בעלותם דרך שאר ההיכלות שזכרנו נרשמו בכ"ב אותיות התורה ובהגיעם אל ההיכל הזה המלאך הזה מושח אותם ועולות ונכנסות בנהר דינור ומשם עולות להיותם נקרבות על גבי המזבח. והמאור הזה אהדיא"ל הוא כלול מג' מאורות מפני כי שמן המשחה הוא כלול מג' גוונים ובהיות המאור הזה מתנוצץ מתנוצצים ממנו כ"ב מאורות כנגד כ"ב אותיות הרשומות בנשמה והכ"ב מאורות כלם ממונים ושמשים לפניו וכלם נקראים על שמו וכלם כלולים בו והמאור הזה עם הכ"ב מאורות כלם כלולים בתוך המאור הגדול זהריא"ל אשר אמרנו וכאשר באים להתחבר יחד מאורות ההיכלות והמאור אהדיא"ל בכ"ב אותיות בתוך המאור הגדול זהריא"ל יוצאת מבין כלם חיה אחת ששמה אהיא"ל והיא כלול בשני גוונים אריה ונשר כלול הכל בצורה אחת. וכאשר המאור הגדול מאיר בה יוצא מבין ההתנוצצות ד' אופנים כלולים בכל הגוונים ושמם הדריא"ל יהדריא"ל אהדורי"א אסימו"ן והם לד' רוחות העולם ולכל א' מאלו ח' כנפים וד' כנפים וד' פנים. והב' פנים מסתכלים לתוך אמצעיתם אל החיה הגדולה אשר עליהן והב' פנים החיצונים מכסים בכנפיהם שאינם יכולים להביט בהמאורות הגדולים שבהיכל מרוב התנוצצות והזיו והזוהר ואלה האופנים הם מראים המלחמה או עקירת מלך שאין מלחמה בעולם הזה שאינה למעלה תחלה בצבא השמים ותחלה עוקרין השר ואחר כך האומה וכאשר יסעו האופנים האלה להראות מלחמה כפי הנשפע להם מלמעלה מהיכל זכות ששם מקום הדין. מזיעה שלהם נעשה תחתם כמה מיני חיילים מחנות שאין להם חשבון ומהם קצתם בעלי שירה לשבח ליוצרם מהם שלוחים ממונים בעולם לשמור ת"ח מאותן הכתות הטמאים היוצאים מן הקליפות כמ"ש בשער התמורות בה"ו. וע"ז נאמר (תהלים, צא) כי מלאכיו יצוה לך על כפים ישאונך פן תיגוף באבן וגו' כי גם את זה לעומת זה עשה אלדים כמו שיש אבן בוחן פנת פנת יקרת צור ישראל כן יש אבן נגף צור מכשול ויתבאר בשער התמורות. וכן הם עומדים לשמור הולכי דרכים של מצוה שלא ינזקו מהכתות האלה היוצאים מהיכל ג' שבקליפ' כמו שנבאר שם. באמצע ההיכל בתוך המאור אהדיא"ל אשר אמרנו אשר באמצעיתו כאשר יהיה האופן שבתוך האופן עומד היכל א' ולו ד' פתחים לד' רוחות העולם ובכל פתח ופתח י' ממונים שהם בכללם מ' אלו המ' נוטלים ומקבלים דין מהיכל זכות שהוא היכל הדין כמ"ש ומיסרים הנשמה הצריכה ליסרה ועומדת שם נזופה עד מלאות ימי נזיפותה וכן המ' האלה מנדים לכל מי שיוצא דברי ניבול מפיו, ומ' יום תפלתו אינה נכנסת למעלה. וכן מנדין ג"כ לכל עובר עבירה שהוא חייב עליה נדוי. ועשרה כרוזים יוצאים בכל יום בכל הרקיעים ומכריזים ואומרים הזהרו מפלוני שהוא מנודה על עון פלוני וכל ימי נידויו תפלתו אינה נכנסת למעלה ולא נשמתו בלילה והמלאכים המלוים לאדם בדילים ממנו עד שישוב בתשובה ואחרי שובו מתקבצים אותם המ' ומתירים לו ומכריזים עליו פלוני שרא נזיפא הוא. ובהיכל זה יש מקום אחד שגוון אורו כאור הזהב הקלל ומתנוצץ לאור העינים ובאותו מקום גנוזים כמה חיילות ומחנות מלאכים ולד' רוחות ההיכל הזה עומדים כמה מגינים שורות שורות אלו על אלו סביב וגוון אורם כגוון הזהב והמקום הזה נקרא תא הרצי"ם. והטעם כי המלאכים שבתוך המקום הזה המגינים הם נקראים חשמלים והם עומדים להגן על כל הצריך מגן מגינים על ישראל ורצים ללחום עם הרצים הרעים אשר ישנם בהיכל ג' שבקליפות כי הם רצים נגד רצים. אלו יוצאים להיטיב ואלו יוצאים להרע על אלו נאמר (אסתר ג, טו) והעיר שושן נבוכה ועל אלו נאמר (שם ח, טו) והעיר שושן צהלה ושמחה וזהו הרצים יצאו דחופים בדבר המלך וע"ז נקרא המקום הזה תא הרצים לפי שהם רצים להגן על ישראל בכמה רמחים בכמה חרבות מלאים דין מכח היכל הד' היכל הזכות. וכאשר רוצה לכנס במקום הזה האופן העומד על ד' ממונים שזכרנו לעיל נכנסים לפני הד' הממוני' על ד' הפתחים ועולים כל המגינים ומתיחדים כלם ברוח א' ומאור עליון ונקרא כלם מגן א' וסימן אנכי מגן לך (בראשית טו, א). בתוך ההיכל הזה י"ב אופנים וסדורם בתוך ההיכל הזה והם שרפים בשני גוונים לבן אדום רחמים ודין. ואלו נקראים חלונות לפי שהם ממונים להשגיח על בעלי צער המצטערים על ידי בני אדם וזש"ה (שיר ב, ט) משגיח מן החלונות. והם עומדים להשגיח על אותם המתפללים המקדימים להיותם נמנים מן הי' הראשונים ועולים וכותבים אותם למעלה ונעשים להם חבירים וזהו חבירים מקשיבים לקולך השמיעני (שם ח, יג). והם מעלים התפלה למעלה עד פתח היכל ד'. מאלו האופנים הי"ב יוצאים ד' עמודים לד' רוחות העולם ושמם [ב] עניאל עזריה עזריאל יתריאל ונקראת חרכים ועליהם נאמר מציץ מן החרכים מפני שעקר ההשגחה ההשקפה השלימה. וד' אלה נקראים חרכים שהיא בהשגחה מועטת וזהו לשון מציץ. והד' חרכים האלה עומדים להשגיח על אותם העוסקים במעשים טובים וכן על אותם שחשבו מחשבות מצוה עם היות שלא עלה בידם מפני שלא יכלו. עניאל עומד לצד המזרח. עזריה עומד לצד הדרום להשגיח על אותם המנחמים העניים או המצערים עצמם עליהם אע"פ שאינם ביכלתם לתת להם דבר, ועל כל אותם ההולכים לדבר מצוה ואתם העושים חסד עם המתים וזה מעלה אותם למעלה וחוקק צורתם שם לזכותם לחיי עה"ב. עזריאל עומד לצד צפון והוא עומד להשגיח על כל אותם החושבים לעשות רע או עבירה וכבשו את יצרם ולא עשו. יהריא"ל עומד לצד מערב והוא עומד להשגיח על כל העוסקים בתורה ומכניסים בניהם לת"ת ולכל אותם מבקרים חולים ומשגיחים עליהם להשיבם בתשובה לפני קונם כדי שיתרפאו. וכל הד' האלה ביחד עומדים להשגיח על כל אותם המיעצים עצה רעה ומעלים הדבר למעלה ומבטלים אותה העצה. ותחת כל א' מאלה הד' מלאכים יש כמה מלאכים אשר אין להם חשבון וזה ההיכל בהיותו מתייחד ענף בשורש ושורש במקור ועם היותו מתיחד בהיכלות התחתונים ומתיחד ומתעלם ע"י עמוד א' העומד באמצע ההיכל ועולה עד ההיכל הד' וזהו חשקו ותאותו וחפצו ושלימותו. וגם ההיכל הזה נסמך על ח' יתידות כהיכלות הקודמים. ושני ממונים הם לצד מזרח ושמם יהו"דיה עזריא"ל וכל א' מהם ממונה על י"ב אלף ממונים אחרים ולצד הדרום ב' אחרים ושמם שכניא"ל עזוזי"ה וכל א' ממונה על י"ב אלף ממונים אחרים ואלה הם ממונים על הבל פיהם של תינוקות של בית רבן וכל הבל והבל עושה ממנו רוח א' ועולה להתעטר למעלה ונעשה ממנו שומר א' לקיום העולם. ולצד צפון ב' אחרים ושמם עזפיא"ל קטטריהא"ל וכל א' ממונה על י"ב אלף ממונים אחרים וב' ממונים לצד מערב ושמם עססני"ה אהדירי"ה וכל א' מהם ממונים על י"ב אלף ממונים אחרים ואלה הם ממונים להכריז בכל רקיעים לכל אותם שמעבירים בניהם מהתלמוד ומבטלים אותם מלמודם ומכריזים עליו ואמרים ווי לפלוני שהעביר את בנו מהתורה ווי לו שאבד חלקו מהעוה"ב יי' הרחמן יצילנו: