פרדס רמונים כד ד

<< · פרדס רמונים · כד · ד · >>

פרק רביעי: היכל הרביעי נק' היכל זכות. וההיכל הזה עומד לשמור דרכי התורה ובו נדונים כל הזכיות והחובות וכל שכר ועונש לכל שומרי התורה או עובריה ח"ו. בתוך ההיכל הזה ד' היכלות זה משונה מזה וכלם יחד היכל א' בהיכל הזה יש מאור א' הנק' זכותא"ל ועל שמו נק' היכל זכות והוא הנק' אל וכאן נדונים כל דיני בני העולם וזהו ואל זועם בכל יום (תהלים ז, יב). והד' היכלות הנ"ל להם ד' פתחים ובהם ד' ממונים כאשר נבאר: ובפתח ההיכל הזה הכולל הד' הוא הנק' היכל זכות יש ממונה א' ושמו סנסיניא [נ"א סנסני"ה] ועל הממונה הזה יש ממונה א' בצד שמאל שהוא נוטל ממנו ענייני הדין לעבור אותו בעולם ומפני שהוא נוטל ממנו נק' על שמו סנסיניא"ל [נ"א סנסני"ה] וכאשר הדין נגמר בתוך היכל זכות הממונה הזה אשר בשער עומד ומכריז הדין לאותם י"ב ממונים הממונים על י"ב שערים. והם עומדים ומכריזים כל הדינים שנדונים בהיכל זה. המאור הזה שאמרנו שהוא כולל הכל הנק' זכותא"ל ממנו יוצאים ע' מאורות וכלם עומדים כגורן עגולה להיותם נכללים זה עם זה שלא יסתר א' מחבירו כדרך הסנהדרין העומדים כחצי גורן עגולה כדפירשו רז"ל. ויוצא מאלו בתוך אמציעותם ב' מאורות עומדים להעיד עדות תמיד. וסוד הענין כי ז' עיני ה' המשוטטת בכל הארץ אשר ייחסו להם הגאונים אלו השמות אורפניא"ל תגריא"ל דנריא"ל פלמיא"ל אסימו"ן ספיא"ל בוא"ל והם המשגיחים בענייני בני אדם ובהם ובעצמותם נצטייר כל דמות ודיוקן וצורה מכל הדברים הנעשים בעה"ז הן רע הן טוב ובהיותם עולים למעלה מביטים בהם הב' מאורות הללו ורואים המצוייר ומעידים לפני הע' ודנין את הזכאי ואת החייב לטוב או לרע לזכות או לחובה. ושנים הנזכרים הם סופרי הדיינים. הע"ב מאורות הללו עומדים באמצע ההיכל וזהו שררך אגן הסהר (שה"ש ז, ג). ונגד אלו לצד ימין ע"ב מאורות אחרים ומצד שמאל ע"ב מאורות אחרים נמצאו כלם רי"ו מאורות. וכלם נכללים במאור הגדול הנקרא זכות א"ל ואף על פי שיש ע"ב לימין וע"ב לשמאל עיקר הדינים אינם כ"א ע"י הע"ב האמצעים כי נודע ענין ע"ב של ימין רמז בגדולה וע"ב של שמאל בגבורה וע"ב אמצעיים הפנימיים יותר בתפארת שהוא המכריע וחותך הדין ולכן עיקר הדין על ידי האמצעיים והם פנימיים מכלם. ובזהר פ' בשלח (דף נא, עב) בפסוק ויסע ויבא ויט וז"ל ותנינן מסטרא דחסד ע"ב סהדין, מסטרא דגבורה ע"ב סופרין, מסטרא דת"ת ע"ב גוונין לאתפארא עכ"ל. ולנו דרך אחרת כי הנה בפ' פקודי (דף, רנא.) פירש כי שני מאורות הם עדים כדפירשנו. במאור הזה הנקרא זכותא"ל רשימין בו ג' אותיות שם יה"ו וכאשר יתחברו ג' אותיות אלה בהיכל זה אז מצטיירים בו ג' אותיות אלה ועליהם אמר דהע"ה (תהלים צד, כב) ואלהי לצור מחסי בתיבה זו רמז א"ל שם ההיכל וג' אותיות המצטיירות בתוכו שהם יה"ו. אח"כ יצא מאור אחר מאיר ומתנוצץ לד' רוחות שהם ד' היכלות והמאור הזה הוציא ג' מיני מאורות שהם ג' בתי דינים המתחלקים למטה לדון בענייני העולם בעושר בעניות בחלאים וברפואה וכדומה. והד' היכלות שנים מהם לב' מיני מאורות שזכרנו למעלה שהם אל הימין והשמאל. וההיכל הג' לכל אותם בעלי העינים החושבים בענייני העולם. וההיכל הד' לסופרים אחרים שהם תחת אותם הראשונים הפנימיים. אלה הד' היכלות הם נכללים בהיכל הזה הנקרא היכל זכותא על שם המאור הגדול זכות א"ל כדפירשנו. בכל פתח ופתח מאלו ההיכלות יש ממונה א'. בפתח א' יש ממונה א' ושמו גזריא"ל והוא ממונה להודיע הדינים שנגזרו [ג] למלאך הממונה בהיכל א' שבצד הטומאה ועל ידי המלאך הזה מתגלים הדינים וכרוזים יוצאים ומכריזים בכל הרקיעים בטהרה ובטומאה ואופן השתלשלות הכרוז מפה אל פה ומרקיע אל רקיע עד רדת הגזרה ההיא אפילו ביד העופות ומכריזים אותו למטה ביד בני אדם וזו היא חכמת צפצוף העופות. בפתח שני יש ממונה א' ושמו דהריא"ל והוא ממונה להכניס זכות בני אדם לפנים כדי שיהיו נדונים לכף זכות. וכאשר האדם בערש דוי והמלאך הזה מכניס זכיותיו ונמצאו מרובים מעונותיו והוכרעה הכף זכות מודיע לממונה אשר בפתח היכל ג' ששמו פדא"ל והוא מכריז ואומר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר ומשם יורדת הגזירה ממדרגה למדרגה עד העה"ז כדפירשנו לעיל. בפתח ג' יש ממונה אחד גדיא"ל שמו והוא לצד שמאל ממונה על כל חובות בני אדם ועונותיהם ומביא אותם אל המשקל אשר בפתח ד' כאשר נבאר. ושם שוקלות אלו כנגד אלו זכות נגד חובה. ותחת יד הממונה הימיני שבפתח ד' אשר נבאר כמה מלאכים מזומנים להציל האדם מצד השמאל אם גברו זכיות ואם גברו החובות אז כמה מלאכים תחת הממונה הזה השמאלי מודיעים הדברים לכמה מלאכי חבלה ובאים ונוטלים הנשמה. פתח רביעי בפתח זה ממונה א' ושמו יאזני"ה והוא המשקל אשר בו שוקלים חובה וזכות כדפירשנו ותחת ידו ב' ממונים א' לימין וא' לשמאל שבימין הריא"ל שמו ושבשמאל גדובאל (נ"א [גדודיאל] שמו וכאשר נשקלו חובה וזכות זה המכריע לזכות וזה המכריע לחובה וכל אלו הכחות והמאורות הם נכללים בהמאור הגדול הנקרא זכות אל. וכאשר נכללים בו יוצאת חיה אחת לוהטת ושמה קומיאל [נא תומיאל] והחיה הזאת עומדת להשגיח בענייני בני אדם בעהז בכלל ויש כמה אלף אלפים וריבו רבבות בעלי עינים וכלם נקראים עיני ה המשוטטות בכל הארץ והם משגיחים על כל המעשים הנעשים בסתר וכן משגיחים באותם המעשים הנעשים בלב טוב ובכונה טובה ואעפ שאינם במעשה כראוי וכן החיה הזאת עומדת על כל שאלת בני אדם אשר שואלין ועל כל התפלות כי כל שאלה מתעכבת בהיכל הזה מ יום ובבל יום יוצאה החיה הזאת ולוקחת אותה שאלה ומניחה לפני העב מאורות ודנין אותה ואז אותה המאור הנקרא זכות אל מעיין בה כראוי אם ראוי לקיים השאלה אם לאו אם זכתה התפלה ההיא בשאלתו יוצאים עמה יב ממונים וכל אחד קובע קיום השאלה. תחת החיה הזאת ד שרפים מלהטים ושמם [ד] הרפיאל ברקי קדשי קרומא ואלו הד עומדים תחת החיה הזאת לד רוחות העולם והם ממונים לעיין באותם שומרי שבת ומענגים אותו כראוי כאשר נבאר בעה. ואלו הד כאשר הם נוסעים יוצאים נצוצות של אש בכפתור ופרח ומאלו הנצוצות נעשו עב אופנים מלהטים אש וכאשר אלו האופנים נוסעים נעשה תחתיהם נהר דינור אלף אלפין משמשין לההוא [נהר] אש ורבו רבבן קדמוהי יקומון מתוך האש ההוא ומשם יוצאים כמה אלפים חיילים ואופנים ואלו הד שרפים שזכרנו שמהם יוצא הנהר של אש. בתוך הנהר ההוא שורפין כמה חיילים כמה מלאכים כמה רוחות כמה שליטים בכל ימי חול וכאשר נכנס השבת כרוז יוצא ומשכך האש והרעשותיו וכל העולם בנחת והחיה הזאת הולכת ומתעלה על ד שרפים הנזכר ונכנסת בתוך אמצעות ההיכל הזה והוא נקרא ענג והטעם כי בשבת במקום הזה מסתדרים כל שולחנות של בני ישראל השומרים השבת ונקרא בני היכל המלך ואלף אלפים עומדים ממונים על השולחנות האלו וכאשר נכנסת החיה הזאת עם הד שרפים ורואה כל השולחנות וכל העומדים עליהם עומדים ומברכים אותם וכל אותם אלף אלפי אלפים עונים אמן וכן כל ע המאורות הנזכר מברכים אותם. כלל הדברים כל הדינים וכל הגזירות דנים אותם בהיכל זה, חוץ מג שהם בני חיי מזוני שאותם אינם תלוים בהיכל זה הנקרא זכות אלא תלוים למעלה במזל ואעפ שאינם תלוים בזה ההיכל עכז דנים אותו בהיכל זה ואם זכה נותנים לו מלמעלה ופירוש נותנים יצוו לתת כי הנתינה אינה אלא למטה כדפי בשערים הקודמים. וההיכל הזה עומד בשמירה יותר משאר ההיכלות הקודמים ויש לו לב יתידות עליונות ותחתיהם חמש מאות אלף ממונים אחרים ועל כלם ד ממונים שהם על לב ושם הד חסדיאל קסיריה קדומיה דהריאל ואלו הד הם ממונים על כל הדינים שנדונו ולא ניתנו ליכתב וכלם באים לשאול את פי אלו הממונים והלב ממונים הם ממונים על כל אותם הקובעים עתים לתורה וכלם ממונים להעניש על כל אותם שהיו יכולים לעסוק בתורה ולא עסקו:)