פקודת הסרסורים

פקודת הסרסורים מתוך

פקודת הסרסורים

פקודה המתקינה הוראות להסדרת עסק הסרסרות.

---

חא״י, חלק א׳, פרק י״א, עמ׳ 96; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ס״ח תש״ט, 1; תשכ״ד, 80; תשמ״ד, 94.

---

פקודת הסרסורים בוטלה ביום 30.3.1984, לפי חוק לביטול דינים שנושנו, התשמ״ד–1984.

---

מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מושל המחוז“ ייקרא מעתה ”הממונה על המחוז“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“. לפי חוק העברת סמכויות (ממונים על מחוזות וקציני מחוז), תשכ״ד–1964, הסמכויות והתפקידים שנתייחדו לממונה על המחוז יהיו מעתה נתונים לאדם שימנה לכך השר הממונה מבין עובדי משרדו, וכן, כל מקום בו נאמר ”פקיד מחוז“ ייקרא ”קצין מחוז“.

---

1.

השם הקצר

פקודה זו תקרא ”פקודת הסרסורים“.

2.

סרסורים חייבים ברשיונות [תיקון: [1934], תש״ח]

לא יעסוק אדם בעסקי סרסרות אלא אם כן ניתן לו לכך רשיון מאת הממונה על המחוז [במקור: מושל המחוז של אותו המחוז] שבו נמצא מקום העסק שלו.

3.

סגולות הכשרה לקבלת רשיון [תיקון: [1934]]

ואלה הן סגולות ההכשרה הנדרשות מכל העוסק בסרסרות –

(א)

שיהא בן עשרים שנה לפחות;

(ב)

שלא נתחייב מעולם בדין על פשע או עוון;

(ג)

שקנה לעצמו שם־טוב כאיש ישר ונאמן;

(ד)

שהביא תעודת אופי הגון משני סוחרים בעלי שם של אותו המקום אשר בו רוצה הוא לנהל את עסקיו.

4.

מועד הרשיון ומס הרשיון עם נתינתו או חידושו [תיקון: [1934], תש״ח־2]

(1)

רשיון שניתן עפ״י פקודה זו יהא לו תוקף למועד שנה אחת, וחובה לחדשו עם תום כל שנה ושנה.

(2)

מס של לירה אחת ישולם בשעת מתן רשיון או בשעת חידושו.

5.

פנקס הסרסור [תיקון: [1934], תשכ״ד]

(1)

לאחר שישולם תשלום מראש ינתן לכל סרסור פנקס שעמודיו מסומנים במספרים והמקוים ע״י קצין המחוז [במקור: פקיד של הנהלת המחוז], וירשום בו כל עסק שבין המוכר והקונה שעבר על ידו.

(2)

לא תמצאנה מחיקות בפנקסו של סרסור.

(3)

סרסור שאבד פנקסו חייב להודיע מיד על האבדה לממונה על המחוז [במקור: למושל המחוז] ולבקש פנקס אחר שינתן לו לאחר תשלום מחירו.

(4)

פנקס סרסור שנשלם צריך להשמר ביד הסרסור עשר שנים.

6.

שכר סרסרות

(1)

יכול סרסור לדרוש שכר סרסרות לפי התעריף שבתוספת לפקודה זו בעד כל עסק שהוצא לפועל על ידו.

(2)

אין לדרוש שכר סרסרות אלא אם כן נגמר העסק.

7.

אסור לסרסור לעסוק בעסק אחר

כל העוסק בסרסרות אסור לו להשתתף בעסקי מסחר בשמו הוא או על חשבון עצמו.

8.

פסלויותיו של העוסק בעסקי סרסרות בלא רשיון

כל העוסק בעסקי סרסרות בלא רשיון –

(א)

לא יתנו לו להעיד בבתי המשפט בכל ענין שבין המוכר והקונה בעסקים שהוא שמש בהם;

(ב)

לא יוכל להגיש תביעה בבתי המשפט בענין שכרו.

9.

בטול רשיון [תיקון: [1934], תש״ט]

(1)

סרסור שנתחייב בדין על מעילה באמון שגרמה נזק לעניניו של המוכר או הקונה, יצוה בית המשפט שרשיונו יבוטל, ומודעה על ביטול הרשיון תפורסם ברשומות.

(2)

סרסור שנתחייב בדין עפ״י סעיף 10(2), יכול בית המשפט לצוות שרשיונו יבוטל, נוסף על הקנס אשר יוטל עליו עפ״י אותו סעיף.

10.

עברות [תיקון: תש״ח־2]

(1)

כל העוסק בעסקי סרסרות בלא רשיון, יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של עשר לירות.

(2)

כל סרסור שלא הודיע על אבדן פנקסו כנדרש בסעיף 5(3), יאשם בעברה ויהא צפוי לקנס של עשר לירות.

התוספת

(סעיף 6(1))

שכר סרסרות.

[תיקון: [1934]]

מהותו של העסק	שעור השכר	מי ישלם את השכר
חוזה מטען באניה	5 אחוזים למאה מהפרימיה	רב החובל של האניה.
חוזה לביטוח באחריות	5 אחוזים למאה מדמי הביטוח	המבַטֵח באחריות.
חלוף כספים עם מדינה נכריה	1/8 אחוז למאה	המוכר.
מכירת תבואות	1 אחוז למאה מהמחיר	מחציתו המוכר ומחציתו הקונה.
מכירת סחורות	1 אחוז למאה מהמחיר	המוכר.

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.