עשרה מאמרות מאמר חקור דין ב ג
<< · עשרה מאמרות · מאמר חקור דין ב · ג · >>
גם את זה לעומת זה הובטחנו לימות המשיח, יהי פסת בר בארץ (תהלים עב, טז). ודרשו בו (כתובות קיא, ב), עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מלת. כי ממגד תבואות שמש (דברים לג, יד). וכבר נתמעטו המאורות בעון ראשון, ועמדה חמה על אחד משמ"ג חלקים ממה שהיתה, כדברי יונתן בן עוזיאל, זכור אזכרנו עוד. ומאין כח במאור הגדול לבשל התבואה הנשארה במציאות החנטה בלבד, והוא טעם שם חטה חסר נו"ן בהוראות הדגש, ובשוב המאורות לקדמותן אז קליפת החטין שממנה הסובין, תתבשל היטב והקמח שבפנים יהיה מקובץ החלקים לא נפרד, ויהיה הכל יחד כאשר בתחלה גלוסקא יפיפיה כארך ראשי שבולת, ושיעור כל גלוסקא וגלוסקא עשירית האיפה, דכתיב בראש הרים (תהלים עב, טז). כמה דאת אמר מראשית עריסותיכם חלה תרימו (במדבר טו, כ). ונקראת עומר על שם העימור, שהוא לבדו גמר מלאכה וראוי לאכילה כמו הפת שנקראת כן אלינו על שם האפיה והפתיתה שלפניה, מלישה גדולה לפתין גריצין להפריש מהן חלה שלמה, והעומר עשירית האיפה הוא. והאיפה עשירית הכור, הרי הטבע הראשון והאחרון בשליחות של מקום בעבור שמו הגדול, צר צורה על פי התורה לתרומה ולמעשרות, שהיא עצמה חלה גלוסקא שלמה כדאמרן, והוא הנרצה לרבותינו שדרשו בראשית, בזכות חלה בזכות מעשרות בכורים. והיינו דתנינן המונה משובח, שהוא המכוון תחלה להפריש מן הגלוסקאות חד ממאה, עשר מעשר, וכלן שלמין לא פתיתין, והמודד משובח ממנו לתרום מן היפה, והשוקל משובח משלשתן, שתהא מנת הכהנים מוכרעת בכף מאזנים, ואולם העשרון הוא מ"ג בצים וחומש ביצה, הרי אלו רי"ו חומשין בסוד כוסי רוי"ה. דהיינו רי"ו ה'. הסר ט' חומשין שיעור חלה שהן אחד מכ"ד נשאר או"ר, על שם מצות ה' בר"ה מאירת עינים. וכן עתיד הקב"ה להוסיף כח בתולעת המשי שזכרו רבותינו מפליאות הדוגמא שיש במאורעות שלה והנראית לעין כל, היא הרמז לתחיית המתים ולקרני ההוד ולכנפים שעתידים להתחדש להם כנשרים, ואז תעשה לעצמה בית גדול שכולו משי נקי, ויפתח מאליו עם גמר מלאכתו בצאת ממנו התולעת לאויר העולם והיה פי ראשו בתוכו, כדכתיב בראש הרים. והוא כעין מעשה המעיל, יכין וצדיק ילבש. דכוליה עלמא מיהת, אדם נדון בראש השנה שבו נברא, וגזר דינו נחתם ביום הכפורים הבא לי' הימים שהם עדה שופטת לבינוניים שלא זכו, והם גם כן עדה מצלת למי שזכו בהם כמו שנזכר, והשתא נפתח במאי דאתמר עלה: