עשרה מאמרות מאמר חקור דין ב ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן, ג' ספרים נפתחים בראש השנה, אחד של צדיקים גמורים, ואחד של רשעים גמורים ואחד של בינונים. של צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים. של רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה, ושל בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים. זכו נכתבים לחיים, לא זכו נכתבים למיתה. אמר ר' אבהו מאי קראה, ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו. ימחו מספר, זה ספרם של רשעים גמורים. חיים, זה ספרם של צדיקים גמורים. ועם צדיקים אל יכתבו, זה ספרם של בינוניים. רב נחמן בר יצחק אמר מהכא, מחני נא מספרך אשר כתבת. מחני נא, זה ספרם של רשעים גמורים. מספרך, זה ספרם של צדיקים גמורים. אשר כתבת, זה ספרם של בינוניים עד כאן. מדקאמר נפתחים בראש השנה, שמע מינה שהם כתובים כבר על החלוקה הזאת ואינם מחוסרים אלא פתיחה, דלא תיסק אדעתין שיהיו לפניו יתברך ב' מיני ספרים, האחד מה ששנינו וכל מעשיך בספר נכתבים, כאלו כל אדם יש לו ספר בפני עצמו שנכתב בשעת מעשה אם טוב ואם רע, והכא משמע שכל הצדיקים נכתבים בספר אחד והרשעים בספר אחד וכן הבינוניים, דאלמא בשעה ששוקלים מעשיו של אדם מעתיקין אותם מספר אל ספר, קא משמע לן דלאו הכי אלא בראש השנה נפתחים הספרים שכבר נכתבו, וזכר כל המעשים בא לפניו יתברך לדון אותם לחיים ולמות. ויתבאר לקמן מה המה אלה הספרים דברים כמשמען ואופן כתיבתם ראשונה על ספר אחד, ואיך ומתי יתחלקו לג' ספרים. וכבר הורגש מלפנינו הקושי העצום במלת "של" שהוכפלה במימר קדישין אלו פעמיים שלשה, דניחא בכלהו לגבי נפתחים, אבל לגבי נכתבים ונחתמים אין לה טעם למי שאין לו חיך, ולנו היא מתוקה מדבש ונופת צופים, ולמדנו ממנה כמה טעמי תורה שכלם אמת צדקו יחדו ליושבים לפני ה' יהיה סחרה קדש הלולים, להבין ולהשכיל בפנים שונים אמתה של שמועה זו בס"ד. תאלמנה שפתי שקר ומבקשי ה' יבינו כל: