ערכי לשון הקודש - גרע
- "ולא תִגְרַע ממנו" (דברים יג א). "וכל זקן גְּרֻעָה" (ירמיהו מח לז). "וְתִגְרַע אליך חכמה" (איוב טו ה). כלומר אם היית בסוד אל איך היתה עתה החכמה שהיית צריך שתהיה אליך, נגרעת. "וְתִגְרַע שיחה לפני אל" (שם טו, ד). "לא יִגְרַע מצדיק עיניו" (שם לו, ו). "וגם אני אֶגְרַע ולא תחוס" (יחזקאל ה יא). "וָאֶגְרַע חקך" (שם טז, כז). והנפעל: "כי אין נִגְרָע מעבודתכם דבר" (שמות ה יא). "למה נִגָּרַע" (במדבר ט ז). והשם: "כי מִגְרָעוֹת נתן לבית" (מלכים א ו ו). והפעל הכבד: "כי יְגָרַע נטפי מים" (איוב לו כו). ענין הכל ענין המניעה והחסרון. ופירוש "כי מגרעות לבית סביב חוצה" הנני עתיד לפרשו בשרש יצע, כי היציעים הם הצלעות והתאים, היו בנויות סביב חוץ לכותל בית המקדש, ואלו הצלעות היו תחתיים שניים ושלישיים זו על גב זו והיציע התחתונה חמש באמה רחבה, וכנגד תקרה של זו היציע התחתונה היה כונס כותל ההיכל אמה אחת ועל אותה האמה היו שוכבות קורות היציע התחתונה והיה עולה כותל ההיכל מהיציע התחתונה ולמעלה בגרעון אמה אחת ממה שהיה מלמטה. הנה היציע התיכונה רחבה שש אמות באותה אמה שכנס כותל ההיכל, נוסף רוחב על היציע התחתונה. וכן כנגד תקרת היציע התיכונה, היה כונס כותל ההיכל אמה אחרת ועליה היו שוכבות קורות היציע התיכונה, והיה עולה כותל ההיכל מהיציע התיכונה ולמעלה במגרעת אמה אחת עד למעלה. הנה היציע השלישית שבע אמות רחבה, באותה אמה שכנס כותל ההיכל, נוסף רחבה על התיכונה אמה. וזה פירוש "כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה" ובאותם המגרעות היו שוכבות ראשי הקורות כדי שלא ינקוב הכותל להנחת הקורות. וזהו שאמר "לבלתי אחוז בקירות הבית".
- "כי יְגָרַע נטפי מים" (איוב לו כז). "למה יִגָּרַע שם אבינו" (במדבר כז ד). "כי מִגְרָעוֹת נתן לבית" (מלכים א ו ו). "לא יִגְרַע מצדיק עיניו" (איוב לו ז).
- "כי מִגְרָעוֹת נתן לבית" (מלכים א ו ו). "וכל זקן גְּרֻעָה" (ירמיהו מח לז). "כי יְגָרַע נטפי מים" (איוב לו כז). "וְתִגְרַע שיחה לפני אל" (שם טו, ד). "לא יִגְרַע מצדיק עיניו" (שם לו, ו). "וגם אני אֶגְרַע ולא תחוס" (יחזקאל ה יא). "וָאֶגְרַע חקך" (שם טז, כז). לשון גרעון וחסרון.
מקורות נוספים
- סיכום הפירושים על: גרע
הערות שוליים