ערוך השולחן אורח חיים תקנג
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט · העתיד
צפייה במהדורה המקורית להגהה ולהורדה
<< | ערוך השולחן · אורח חיים · סימן תקנג | >>
סימן זה בטור אורח חיים · שולחן ערוך · לבוש · שולחן ערוך הרב
דינים שאחר סעודה המפסקת, וליל תשעה באב
ובו ארבעה סעיפים:
א | ב | ג | ד
סימן תקנג סעיף א
[עריכה]אף על פי שאכל סעודה המפסקת, ואין דעתו לאכול עוד, מכל מקום אם רצה – מותר לו לחזור ולאכול, אלא אם כן קבל עליו בפירוש שלא לאכול עוד היום; דאז הוי כקבלת תענית, ואסור באכילה ובשתייה, וברחיצה. וכן אם אמר: "הריני בתענית למחר" – גם כן אסור (מגן אברהם סעיף קטן א), דבעל כרחך פירושו שמקבל עתה התענית, דאם לא כן למה צריך לקבלו על למחר? הלא בלא קבלתו הוא מצווה ועומד.
סימן תקנג סעיף ב
[עריכה]וכתב רבינו הרמ"א בסעיף א: דקבלה בלב אינה קבלה, אלא צריך להוציאו בשפתיו; עד כאן לשונו.
ויש חולקין, דגם קבלה בלב מהני (ב"ח), ולכן טוב להתנות בשעת סעודה המפסקת (מגן אברהם סעיף קטן ב) שאינו מכוין עדיין לקבלת תענית. וכן אם מחשב כך בלבו, או אם דרכו כן הוא. וכן הוא המנהג הפשוט אצלינו, דאחר סעודה המפסקת אוכלין ושותין אם ירצו, וכל אדם עושה על דעת המנהג.
סימן תקנג סעיף ג
[עריכה]תשעה באב לילו כיומו לכל דבר, ואין אוכלים אלא מבעוד יום. ובין השמשות שלו אסור כיום הכפורים. ואף על פי שהוא דרבנן – לא שייך לומר ספיקא דרבנן לקולא, כיון שהחמירו בו חומרות הרבה, ברחיצה ושארי עינוים. והוא מדברי קבלה חמיר כשל תורה, לעניין בין השמשות.
אבל תוספת מבעוד יום – אין צריך כיום הכיפורים, ועד בין השמשות מותר ברחיצה וסיכה, ונעילת הסנדל. אך אם קיבל עליו התענית – ממילא דאסור ברחיצה וסיכה, דאין סברא לומר שקבלו למחצה, רק לאכילה ושתייה. מיהו בנעילת הסנדל, אם לא חלצן – בעל כרחך שלא קבל עליו (ט"ז סעיף קטן א).
וכשחל תשעה באב בחול – נוהגים לחלוץ המנעלים קודם "ברכו". וכשחל במוצאי שבת – רק השליח צבור חולץ קודם "ברכו", וכל העם חולצין אחר "ברכו". ויזהרו לבלי ליגע בהמנעלים בידיהם, שלא יצטרכו נטילה. ולמה השליח צבור חולץ קודם "ברכו"? כדי שלא יתבלבל בתפלתו, אם יחלוץ אחר ברכו. וסדר הקינות יתבאר בסימן תקנט.
סימן תקנג סעיף ד
[עריכה]כתב רבינו הרמ"א בסעיף ב: ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך, כי אם בדברים המותרים בתשעה באב. ולכן אם חל בשבת – אין אומרים פרקי אבות. וכן לא יטייל ערב תשעה באב; עד כאן לשונו.
וממילא דאם חל תשעה באב בשבת ונדחה, דאין ללמוד כל היום רק בדברים המותרים, דדברים שבצינעא נוהג (מגן אברהם סעיף קטן ז).
ויש חולקים, דכיון דבשבת אוכלים בשר ושותין יין – איך נאסור בתלמוד תורה? ולכן מותר ללמוד כל היום בשבת (ט"ז סעיף קטן ב). ויש מתירין ללמוד בכל ערב תשעה באב אחר חצות (שם בשם רש"ל), ויש לסמוך על המקילים בשביל ביטול תורה.
ויש מי שכתב: הרי יכול ללמוד בדברים המותרים (מגן אברהם סעיף קטן ז). ואין זו טענה, דאנו רואים בחוש דכיון דמפסיק מלימודו הרגיל – אינו לומד עוד.
(וכן כתב הגר"א סעיף קטן ט, דחומרא יתירה היא, עיין שם. ולכן מי שלומד בכל ערב תשעה באב עד הלילה – לא הפסיד שכרו. כן נראה לעניות דעתי.
הלכות תשעה באב
[עריכה]אורח חיים סימנים תקמט עד תקסא:
תקמט ·
תקן ·
תקנא ·
תקנב ·
תקנג ·
תקנד ·
תקנה ·
תקנו ·
תקנז ·
תקנח ·
תקנט ·
תקס ·
תקסא
כל הלכות תשעה באב
כותרות הסימנים:
- תקמט · תעניות ארבע צומות; ובו ה' סיעיפים
- תק"ן · הבדל שיש בין תשעה באב לשארי צומות; ובו ד' סעיפים
- תקנ"א · דיני ימים שמן ראש חדש אב, ושבוע שחל תשעה באב בתוכה; ובו ל"ט סעיפים
- תקנב · דיני ערב תשעה באב; ובו י"ד סעיפים
- תקנג · דינים שאחר סעודה המפסקת וליל תשעה באב; ובו ד' סעיפים
- תקנד · דברים האסורים בתשעה באב; ובו כ"ב סעיפים
- תקנ"ה · דיני תפילין וציצית בתשעה באב; ובו ג' סעיפים
- תקנ"ו · דין הבדלה כשחל תשעה באב ביום ראשון; ובו ב' סעיפים
- תקנ"ז · לומר נחם וענינו בתשעה באב; ובו ג' סעיפים
- תקנ"ח · במוצאי תשעה באב אין אוכלין בשר; ובו ב' סעיפים
- תקנ"ט · מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב; ובו ט' סעיפים
- תקס · לעשות זכר לחורבן; ובו ח' סעיפים
- תקס"א · דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחורבנם; ובו ב' סעיפים