ערוך השולחן אורח חיים תקנ
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט · העתיד
צפייה במהדורה המקורית להגהה ולהורדה
<< | ערוך השולחן · אורח חיים · סימן תקן | >>
סימן זה בטור אורח חיים · שולחן ערוך · לבוש · שולחן ערוך הרב
הבדל שיש בין תשעה באב לשארי צומות
ובו ארבעה סעיפים:
א | ב | ג | ד
סימן תקן סעיף א
[עריכה]הכל חייבין להתענות ארבע צומות הללו, ואסור לפרוץ גדר. ואפילו חולי עינים, אם התענית לא יקלקל עיניו. וכן כל בעל מיחוש, אם אינם מהמיחשים שהתענית קשה להם, כמו מיחושי הלב והראש – יתענו.
ועוברות ומניקות – לא יתענו בכל השלושה צומות, לבד מתשעה באב. אמנם הנשים הבריאות נהגו להחמיר בהשלושה צומות. ואף על גב דבתענית גשמים אסור להן להחמיר, כמו שאכתוב בסימן תקעה, מכל מקום בתעניות קבועות לכל ישראל – רשאות להחמיר. אמנם כשמצטערות הרבה – אסור להן להחמיר, אף על פי שלא יהיה בזה סכנה לה או להולד (ועיין מגן אברהם סעיף קטן ב). וכן החלוש בגופו – לא יחמיר עליו להתענות, לבד תשעה באב.
סימן תקן סעיף ב
[עריכה]ושלושה צומות הללו – מותרים ברחיצה וסיכה, ונעילת הסנדל, ותשמיש המטה. ואינו צריך להפסיק בהם מבעוד יום, דאין האידנא תענית ציבור רק בתשעה באב.
וכל הצומות הללו, אם חלין להיות בשבת – מדחין אותן על לאחר השבת. ולמה לא מקדמינן לפני השבת, כבתענית אסתר? משום דאקדומי פורעניתא לא מקדמינן. אך לפי הקביעות שלנו אי אפשר להיות עשרה בטבת בשבת, ורק בערב שבת יכול עשרה בטבת לחול, ואז מתענין בו ומשלימין, וקורין "ויחל" בבקר ובמנחה. ואף על גב דאנשי מעמד לא היו קורין בערב שבת במנחה מפני כבוד השבת, כדאיתא בתענית (כו א), זהו מפני שלא היו מתענים בערב שבת, כמבואר שם, מה שאין כן בתענית ציבור. ועוד: דשם היתה בכל שבוע, אבל בכאן – מקרה הוא בהרבה שנים (עיין מגן אברהם סעיף קטן ו, ולעניות דעתי כמו שכתבתי).
ואין אומרים במנחה וידוים, ו"אבינו מלכנו", אבל "ענינו" אומרים. ואם חופה ביום התענית בערב שבת – נוהגין להתפלל מנחה, ולקרות "ויחל", ואחר כך עושין בחופה. ולא ישתו החתן והכלה מהכוס, כי צריכים להתענות עד הערב, וישתו תנוקות הכוס. וכל שכן כשחל תענית בשבעת ימי המשתה, שמחוייבים להתענות. אבל יארציי"ט לא יתענה בשבעת ימי המשתה (עיין ט"ז). ודע כי תשעה באב, ושבעה עשר בתמוז, וצום גדליה – אי אפשר לחול בערב שבת לפי הקביעות שלנו.
סימן תקן סעיף ג
[עריכה]מדינא אין איסור רחיצה בחמין בכל השלושה צומות, ומכל מקום המנהג לאסור, רק בערב שבת רוחצין בחמין מפני כבוד השבת (ב"ח). אבל בצונן אין מנהג כלל, ויכול לרחוץ בצונן. וכן להזיע במרחץ גם כן מותר, דאין זה תענוג אלא הסרת צער זיעה.
סימן תקן סעיף ד
[עריכה]וכתב רבינו הב"י בסעיף ד דבשבת קודם הצום – מכריז שליח צבור הצום, חוץ מתשעה באב, וצום כיפור, ותענית אסתר; וסימנך אכ"ף עליו פיהו: א = אב, כ = כפור, פ = פורים. והטעם משום דאלו השלוש תעניות אין תלוי ברצון הציבור. אבל שבעה עשר בתמוז, וצום גדליה ועשרה טבת – אמרו בגמרא שם: רצו מתענין, וכו'. לכך מכריזין דרוצים. ולכן לפי מה דקיימא לן – דעכשיו אינו תלוי ברצון, דכבר קבלנו עלינו התעניתים. ולכן כתב רבינו הרמ"א דמנהג האשכנזים שלא להכריז שום אחד מהם, עד כאן לשונו, משום דעכשיו אין תלוי ברצון (הגר"א).
הלכות תשעה באב
[עריכה]אורח חיים סימנים תקמט עד תקסא:
תקמט ·
תקן ·
תקנא ·
תקנב ·
תקנג ·
תקנד ·
תקנה ·
תקנו ·
תקנז ·
תקנח ·
תקנט ·
תקס ·
תקסא
כל הלכות תשעה באב
כותרות הסימנים:
- תקמט · תעניות ארבע צומות; ובו ה' סיעיפים
- תק"ן · הבדל שיש בין תשעה באב לשארי צומות; ובו ד' סעיפים
- תקנ"א · דיני ימים שמן ראש חדש אב, ושבוע שחל תשעה באב בתוכה; ובו ל"ט סעיפים
- תקנב · דיני ערב תשעה באב; ובו י"ד סעיפים
- תקנג · דינים שאחר סעודה המפסקת וליל תשעה באב; ובו ד' סעיפים
- תקנד · דברים האסורים בתשעה באב; ובו כ"ב סעיפים
- תקנ"ה · דיני תפילין וציצית בתשעה באב; ובו ג' סעיפים
- תקנ"ו · דין הבדלה כשחל תשעה באב ביום ראשון; ובו ב' סעיפים
- תקנ"ז · לומר נחם וענינו בתשעה באב; ובו ג' סעיפים
- תקנ"ח · במוצאי תשעה באב אין אוכלין בשר; ובו ב' סעיפים
- תקנ"ט · מנהגי תשעה באב, ודין מילה בתשעה באב; ובו ט' סעיפים
- תקס · לעשות זכר לחורבן; ובו ח' סעיפים
- תקס"א · דין הרואה ערי יהודה וירושלים והמקדש בחורבנם; ובו ב' סעיפים