עץ חיים/שער מב/פרק ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · עץ חיים · שער מב · פרק ה· >>

פרק ה[עריכה]

ועתה נחזור לבאר כלל גדול באורך בע"ה בענין כל העולמות כולם של אבי"ע.

הנה נודע כי אצילות אבא והוא חיה, בריאה אמא והיא נשמה, יצירה ז"א והוא רוח, עשיה נוקבא והיא נפש. והבן ושמע ונתחיל בבחינת ז"א שבד' עולמות וממנו תבין שאר הפרצופים.

דע כי בז"א דאצילות ביארנו שיש בו ג' מיני לבושים הנקרא גוף, ובתוכם ט' הויות מנוקדות נחלקים בבחינת הפנימיות והרוחניות (שהם נרנ"ח כנזכר בשער השמות). אמנם דע כי כל אלו הויות הם קשר א', כי כל הוי"ה הוא רוחניות ספירה א' כנזכר שם, וא"כ איך נכללו ד' בחינות אלו של נרנ"ח בהוי"ה אחד ולא יהיה הוי"ה לכל אחד מהד'? אמנם הטעם הוא כי כל זה רוחניות והפנימיות אינו רק בחינה א' לבדה, והיא בחינת חיה, והיא נשמה לנשמה של כל ד' העולמות אבי"ע בכללם. וקוץ י' שבה בחינת יחידה שבה, וי' חיה שבה, וה' ראשונה נשמה, וו' רוח שבה, ה' נפש שבה. ואמנם כולם הם בחינת חיה לכל העולמות וע"כ היא הוי"ה א' בלבד כוללת כל הה' בחינות האלו שבכל ספירה וספירה. וזה "כולם בחכמה עשית" הנאמר על עולם אצילות, כי חכמה היא חיה בכללות כל העולמות.

ואמנם הג' לבושים הנקרא "כלים דז"א דאצילות" כולם הם בחינת נר"ן של כל העולמות כולם דבריאה יצירה עשייה כמ"ש בע"ה, אבל בערך חיה נקרא ג' אלו 'גופים' שלה, כי הרי אפילו בינה שהיא נשמה נקרא בית גופני לחכמה שהוא החיה, ומכ"ש הרוח והנפש. כלל העולה כי הנפש רוח נשמה של הז"א שבכל עולמות הם הנקראים ג' כלים בעולם אצילות בז"א אשר שם. וחיה דזעיר אנפין של כל העולמות היא הנקרא פנימיות ונשמה דז"א דאצילות.

ובזה תבין למה האצילות עצמות וכלים אינון חד (כמ"ש בהקדמת תקונים דף ג' "וחיוהי וגרמוהי חד בהון"), לפי ש"גרמוהי", שהם כלים דאצילות, הם בחינת רוחניות גמור הנקרא "נפש רוח נשמה" של כל העולמות, ואינן נקראים כלים אלא לגבי חיה הנקרא "חיוהי", וזהו "חיוהי וגרמוהי" לרמז אל החיה הנ"ל. והבן זה היטב. וע"כ (נ"א וע"ס) כל האצילות הוא אלהות גמור, כי הכלים ממש אלהות.

נמצא כי הג' כלים דז"א דאצילות הם בינה תפארת ומלכות שבו, שהם נר"ן שבו. ובתוכם מתלבש חכמה דז"א שהוא "נשמה לנשמה דז"א". אך סדר התלבשותו הוא באופן זה: כי קוץ הי' והיו"ד הם בפנים מהכל, וג' אותיות אחרים מלבושים של "נשמה לנשמה" לבדה. שהי' קומתה גבוה, והה' נשארה למעלה בראש הנשמה, וו' יותר למטה נגד הרח ומאירה לרוח בנשמה לנשמה שבו ומתלבש בו ע"י התלבשות הרוח שבנשמה, כי קומת הרוח קטן מהנשמה והוא מכוון נגד הרוח שבנשמה, וה' תתאה דחיה יותר למטה ומתלבש בנפש שהוא קצרה מכולם ע"י התלבשותה תחילה (נ"א כולה) בנפש של הנשמה ואח"כ בנפש של הרוח ואחר כך בנשמה לנשמה דנפש. והבן כ"ז מאד.

והנה ג' עולמות בי"ע כולם כלים גמורים ולכן אינם אלהות, ולכן נקראים "חותמי האצילות", כי הרוחניות הג' חלקי של נר"ן בלבד של האצילות הנקרא "כלים דאצילות" הם האירו חותמם בבי"ע ונעשו כלים גמורים לנר"ן הנ"ל. אך החיה א"א להחתים כלים ממש מכחה לכן לא היה רק ג' עולמות בי"ע לבד נגד נר"ן דאצילות הנקרא כלים לגבי חיה דאצילות כנ"ל. ונודע הטעם כי אבא נקרא מחשבה ואין בו שום תפיסה. אבל בינה היא נוקבא ונקרא צירי כי בה כח ציור לציר הכלים, והיא יותר גשמית מהחיה. לכן נקרא "בינה" לשון 'בנין'. והבן זה מכ"ש משם ואילך.

ונבאר עתה עניינם. ‏‏
הנה הנשמה יש בה י' ספירות גמורות כנ"ל כי הוא פרצוף של לבוש פנימי דז"א דאצילות. ובזה תבין מ"ש בתקונים דבאות י' סליק לי' אלף רבוא ספיראן, ובאות ו' סלקין לשית אלפין רבוא. והוא עם הנ"ל. כי בבחינת פרצוף הג' כלול מי' ספירות ולכן סלקין לחשבון עשרה, אבל בפרצוף הב' האמצעי הכולל ו"ק בכל ספירה מהם, ולכן לא סלקין אלא לחשבון ו' אלף כו'.

ודע כי כל הנ"ל הוא בין באריך אנפין, בין באבא, בין באמא דאצילות. ועל דרך זה בכל ה' פרצופים דבי"ע.

ופ' י"א וי"ב הם כתובים בסוף שער מ"ב:

חסר ה' פרקים ה' ימלא חסרונם


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל