עץ חיים/שער ל/פרק ב
פרק ב
[עריכה]פרצוף של המלכות אין פחות משיעור זה בסוד וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רובצים עליה שהם נה"י כנזכר בזוהר ופחות מג"ס אין נקרא פרצוף ופרצוף ז"א מתחיל מן הדעת דא"א עד סיום רגלי דאריך אנפין לפי שז"א שורשו מן הדעת והו"ק כנ"ל ומכ"ש שכולל גם את המלכות ופרצוף אמא מתחיל מבינה דא"א ולמטה ופרצוף אבא מתחיל מחכמה דא"א נמצא כי כתר דא"א גבוה מכולם ולכן נקרא א"א כתר כי זהו התוספת אשר לו על כל הפרצופים כולם. ואחר זה צריך שתדע כי כל פרצוף מאלו הה' יש לו עצמות וכלים הנקרא גוף ונשמה אמנם האור שלו הנקרא נשמה גם הוא נחלק לה' מיני אורות כמספר ה' פרצופים והם נרנח"י והם הם ענין כח"ב ודעת וו' קצוותיו ומל'. האמנם בענין הגוף וכלים אשר לו לא היה רק ג' חלקים דכלים לבד כי כנגד חיה ויחידה אין כלי יכול לסובלו ואין נולד באמציעתו כלי באופן כי יש לכל פרצוף י"ס הנקרא כלים ונחלקים לג' חלקים והם י' כלים חיצוניות מדור אל הנפש. י' כלים אמצעים מלובשים תוך חיצוניות והם מדור אל הרוח וי' כלים פנימים מלובשים תוך הכלים אמצעים והוא מדור אל הנשמה והם הם ל' כלים אבל גובה קומתן אינם אלא י' לפי שהם י' תוך י', וי' תוך י', אלא צריך שתדע כי בזכר אין בו רק ט"ס כי המלכות נוקבא משלימתו לי"ס, וא"כ אין בזכר רק ט' כלים בתוך ט', וט' בתוך ט' והם כולם כ"ז כלים כמנין כ"ז אותיות התורה וכל ספירה נבנית מג' כלים והם ג' אותיות בכל ספירה ומתחלק בסדר אי"ק בכ"ר כו'. הט' אחדים הם ט' כלים פנימים. והט' עשיריות הם כלים האמצעים. והט' מאות הם טו' כלים דחיצוניות. וגובה קומת י' כלים החיצונים ואמצעים ופנימים כולן שוין בקומה א' ממש והבן זה מאד. ועתה נבאר מה שיעדנו לבאר למעלה והוא כי בהיות בכל פרצוף כל אלו הל' כלים כנ"ל אז הם שלמים כפי הראוי להם ואז מקום מצבם ומעמדם הם ע"ד הנ"ל האמנם כאשר מתו המלכים דאדום ואח"כ נתקנו היה כל פרצוף ופרצוף נתקן לאט לאט ולא בפעם א'. ותחלה נתקן בחי' החיצונים מכולם והם י' כלים החיצונים מכולם והיה לו נפש לבד. אח"כ נתקנו עשרה כלים האמצעים ונתלבשו תוך החיצוניים ונתוסף בו הרוח. ואח"כ נתקנו גם י' כלים פנימים ונתלבשו תוך האמצעים ונתוסף בו נשמה וכיון שהדבר כן נמצא בהיות לו כלים חיצוניות אורותיו מועטים [צמח - וק' שהרי הם אותיות דמאות אם לא כל הוסיף גורע] והיה קצר הקומה מאד ולא היתה אז גבוה רק כשיעור שיש בפרצופו אחר תשלום תיקונו בל' כלים הנ"ל מן הטיבור שלו אז עד רגליו זהו שיעור כל גובה קומתו עתה, וכשנגדל יותר ויש בו י' כלים אמצעים נתוסף בו גם האמצעי בחיצונית ואז כולם יחד הם גדלים עוד ושיעורם כמן הדעת שלו אחר תשלום תיקון פרצופו עד סיום רגליו, וכשיגדל יותר ויש בו י' כלים פנימים ג"כ אז נגדל כל צרכו. האמנם עדיין אין לו אלא גדלות הראוי לו כפי שיעור היות ארכו מבינה שלו ולמטה ועדיין צריך להגדיל כל בחי' חכמה שבו, וגדלות ב' אחריו בחי' הכתר, אבל לפי שאין עוד כלים אחרים כנגדן חדשים כנ"ל לכן לא נזכר רק ג' מיני גדלות לבד. ובחי' ג' מיני גדלות אלו הם הנזכר אצלינו בשם עיבור יניקה ומוחין כי בזמן העיבור לא היה רק כשיעור שיש לו בגדלותו מן הטבור ולמטה עד רגליו ובזמן היניקה גדול כמן הדעת עד למטה ובזמן המוחין גדול כמו המוחין שלו שהוא מחכמה שבו עד רגליו. [נלע"ד מבינה כנ"ל שהרי אינו מונה כתר כנ"ל צמח]. ובענין חיבוק ונישוק וזווג, הם ג' זווגים. ג' פרצופים, דעיבור, יניקה ומוחין, כי בהתחברם הכל יחד בפרצוף א' לכן הזווג דפרצוף עיבור הוא ביסוד האמיתי תחתון, וזווג פרצוף היניקה שהוא נקרא חג"ת נקרא חיבוק, וזווג עליון דפרצוף עליון דמוחין לבדו נקרא נשיקין, והבן כל זה מאד:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |