עץ חיים/שער לג/פרק ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · עץ חיים · שער לג · פרק ג· >>

פרק ג[עריכה]

ואלו הם ג' זמנים אשר מתגלה גם שליש העליון. ושמעתי פ"א ממורי זלה"ה, שלא די ששליש עליון מתגלה אז, אלא אף גם ב' חסדים אחרים של חסד גבורה מתגלים, נמצא כי כל הה' חסדים מגולין. ופ"א שמעתי דרך סתם שמתגלה גם שליש עליון דת"ת. ולא הזכיר גילוי ב' חסדים הראשונים של חסד גבורה. והמשכיל יבין מעצמו כפי אשר נבאר.

הנה ג' זמנים הנזכר, הם אלו: א' מהם הוא ע"י דורמיטא הנזכר לרז"ל, בסוד ויפל ה' אלהים תרדמה על האדם[1]. שהוא ג"כ בסוד מ"ש אצלינו בכוונת ק"ש שעל המטה, וחזרת התפלה של שחרית בקול רם, שאז מתגלין גם החסדים שבחג"ת דז"א, ועי"כ נגדלין יעקב ורחל, ועולין עד שם למעלה, נגד חג"ת דז"א. ושם נתבאר טעם הדבר, שהנה סבת כסוי החסדים ההם הוא, בזמן שהאם העליונה יורדת ורובצת על האפרוחים למטה, ועי"כ היסוד שלה הוא למטה והם מתכסים בתוכה. אמנם כשאינה רובצת על שניהם, רק על הבת לבדה, להגדילה, בסוד ויבן ה' אלקים את הצלע. אז אינה רובצת. רק זקופה ועומדת כדרכה, ואז היסוד שלה נתון באמצע בין ב' פרקין קדמאין דנ"ה שבה, אשר הם בחי' חו"ב דז"א, והיסוד בסוד הדעת דז"א. אמנם בב"פ האמצעים דנ"ה שבה, אשר הם בחי' חו"ג דז"א אין באמצעם יסוד של אמא מגיע עד שם. ונמצא כי כל החסדים של ת"ת דז"א[2] הם מגולים בלי כסוי יסוד אמא.

והרי הם בחי' א' של גלוי חסדים שבחג"ת דז"א, והוא כאשר אינה רובצת רק על הנקבה לבדה להגדילה כנ"ל. וזמן הב' הוא בסוד תוספת שבת כמבואר אצלינו, שאז עולים ג"ת נה"י דז"א למעלה ממקומם בחג"ת דז"א, ואז בסבת רבוי האורות אשר שם, נבקע כלי היסוד דאמא, ואז מתגלין החסדים דחג"ת דז"א ג"כ.

וזמן הג' הוא בחי' מצות מילה ופריעה. וזהו הענין סוד מצות מילה ופריעה. דע כי במצוה זו יש ב' דברים, הא' הוא כריתת הערלה אשר שם, אשר אז יש אונאה פחות משתות כנ"ל, ואח"כ על ידי הפריעה יש אונאה יתר על שתות, ומתגלה גם השליש העליון של חסד דת"ת, וזה פרט ביאורם.

הנה נתבאר בזוהר ויקהל דר"ג, ענין הקליפות, ואיך יש קליפה דקה הנקרא קליפת נוגה כעין חשמל מתוך האש, כדין איקרי חשמ"ל, ח"ש ואתגלי מ"ל, מהו מ"ל, כדאמרינן מל יהושע וכו'. ואע"פ שאין כאן ביאורו, נאמר בקיצור ענינו. כי הנה בתחלה טרם שיתפשטו החסדים בז"א בו"ק, הנה אז הערלה שהוא קלי' נוגה, חופפת ונאחזת שם ביסוד שלו סביב. וזהו ונוגה לו סביב. ושרשה הוא מן הצינור השמאלי שביסוד, שהוא משפיע המותרות ושופכן לחוץ, להיות מזון לחיצונים ולקלי', כמבואר בכת"י מורי זלל"ה בענין מאמר בני חת ועפרון החתי וע"ש

וקליפת נוגה הנשרשת בצינור הנ"ל, נאחזת שם וסובבת את היסוד הקדוש, ונקרא ערלה. ובהיות ערלה זו חופפת על היסוד, אין החסדים יורדין עד היסוד כדי שלא ינקו הקלי' מהם ולא יתאחזו באורות הגדולים ההם. וע"כ לא די שהם לא ירדו עד היסוד, אלא אפי' בכ"מ המגולה למעלה, שהוא בב"ש תחתונים בת"ת ונ"ה דז"א, אשר משם ולמטה הוא מקום מגולה כנ"ל, כיון שאין שם מחיצות כלי היסוד דאמא, לכן אינם יורדין ונופלין עד היסוד כנודע. וע"כ הם נשארים למעלה בשרשם בדעת דז"א, ואינם מתפשטים למטה כי נאחזת ביסוד שלו, ואח"כ כאשר נימול כורתים הערלה ההוא ומסתלקת משם קליפת נוגה הנ"ל, ואז יורדין החסדים הנ"ל ומתפשטים במקומם שהוא בת"ת ובנ"ה דז"א.

ונודע כי כל חסד מהם הוא הוי"ה א' כנ"ל. והנה הוי"ה גימטריא כ"ו והנה ב' הויות של ב' חסדים אשר בנ"ה הם גימטריא ב"ן וב"ש התחתונים של החסד דת"ת הרי הם ח"י נקודות כי הח' עליונות הם מכוסים בשליש העליון כנ"ל א"כ בהצטרף ח"י עם ב"ן של נ"ה יהיה ע' אורות מגולים שהם גימטריא מ"ל מן חשמל ואז הוא בחי' אונאה פחות משתות וקיים המקח כנ"ל והוא בזמן קיום מצות מילה בכריתות הערלה כנ"ל שאז מתגלים ע' אורות החסדים המגולים שהם גימטריא מ"ל מן חשמל הנזכר בזוהר פרשה ויקהל דכד אתעבר קליפת נוגה אקרי מ"ל. וכאשר הערלה קלי' נוגה נאחזת שם מחמת עונות ויונקת שם מאלו ע' אורות המגולים איקרי ח"ש מ"ל שמיהרה הקליפה לקבל מן האור מ"ל הנ"ל. ונחזור לענין כי הנה על ידי המילה שהוא כריתת ערלה עדיין הע' אורות הנ"ל המגולין לא נתפשטו רק בב"ש תחתונים דת"ת ובנ"ה אבל עדיין לא נתפשטו ביסוד עצמו דז"א וזהו ענין ד' אותיות מילה פירוש מ"ל י"ה. כי מ"ל הם ע' אורות המגולין וי"ה הם בחי' שליש עליון המכוסה ולמטה בסוד פריעה נבאר למה נקרא י"ה וצריך המוהל לכוין לזה בכריתת הערלה שעי"ז יתגלו מ"ל אורות הנ"ל במקומם עד הוד ע"ד הנ"ל ויכוין באומרו על המילה שהוא מ"ל י"ה כמ"ש ענין י"ה למטה בענין הפריעה שהוא ג"כ פרע י"ה. ועתה נבאר מצות ברכת היין כמשארז"ל שמילה טעונה כוס ואע"פ שהיין בא לאחר הפריעה עכ"ז נבארו תחלה כדי שיובן היטב עם הנ"ל כי הנה אלו הע' האורות שהם גימטריא מ"ל אלו מגלין תחלה ויורדין ביסוד ואחר ירידתן ממתמתקים הגבורות אשר שם ואח"כ פ"ב מתגלה גם שליש העליון דת"ת ויהיה ע"ח אורות שגם הח' אורות היתרות ההם שהם מבחי' שליש העליון יורדין אח"כ עד יסוד וממתקים חלק מן הגבורות כמ"ש. והנה אחר שעל ידי כריתת הערלה נתגלו ע' אורות כמנין מ"ל הנה אח"כ ע"י ברכת היין ירדו אלו הע' אורות הנ"ל שלא נתגלו רק במקומן ועתה ע"י ברכת היין יורדין עד היסוד דז"א ואז ממתקין הגבורות אשר שם ומאירין בהם ולא בכולן כי אם בג' גבורות פחות שליש כמספר עצמן ע' לע'. והנה היין הם סוד הגבורות שאינם נמתקין רק במספר ע' אורות לבד והם כמנין יי"ן להורות שהיין הם גימטריא ע' אורות הגבורות הנמתקים ע"י ע' אורות החסדים היורדות עתה ביסוד ונמצא שתכוין שהיין הם בגטריא ע' אורות החסדי' המגולין שיורדין עתה ביסוד וגם תכוין שהם ממתיקין את ע' אורות הגבורות שהם עצמן סוד היין כנודע. וביאור הענין כי הנה כאשר אלו הע' החסדים יורדין ביסוד וממתיקין הע' גבורות בהכרח הוא שמתערבין יחד ויש בחסדים בחי' קצת מן הגבורות המתחברות עמהן ולכן ברדתם שם נקראו גם הם בחי' יין שהוא גבורה כי אינן נמשכין רק ע"י ברכת היין שהוא גימטריא ע'. ואמנם ע' גבורות הם בחי' הכוס של יין כי כוס גימטריא אלקים שהם ה' אותיות כנגד ה"ג כנודע אבל היין הם ע' חסדים עצמן שנתערבו בגבורות והמתיקום כנ"ל. והרי נתבאר ענין המילה שהוא כריתת ערלה כי אז נתגלו ע' אורות דחסדים במקומן ונתבאר ענין כוס היין שהוא ענין ירידת הע' חסדים ביסוד וממתקים את ע' גבורות וב' בחי' אלו עדיין אינם רק בחי' ע' אורות שהם ג' חסדים פחות שליש וימתקו ג' גבורות פחות שליש אשר כ"ז נקרא אונאה פחות משתות כנ"ל. ועתה נבאר מצות פריעה שהוא אונאה יותר משתות כי עתה יתגלה גם שליש עליון המכוסה ויהיו ג' חסדים גמורים דת"ת נ"ה מגולין ומיתקו ג"כ את ג' גבורות שלימות שביסוד והנה פריעה ר"ל גילוי כי ע"י הסרת עור ערלה ההוא המכסה וסובב אבר הקדוש נפרע ונתגלה שליש עליון המכוסה שבת"ת ואז נגמרין להתגלות ג' חסדים שלמים אבל בהיות הערלה סובבת על היסוד אין השליש העליון הנ"ל רוצה להתגלות כדי שלא יהיה אחיזת הקליפות בהם יותר מדאי כנ"ל. ואמנם בחינת המילה שהוא כריתת הערלה אע"פ שהיא גורמת גם כן גילוי החסדים ע' כנ"ל שהם ג' פחות שליש וגם גורמת גלוי היסוד עצמו עכ"ז אינו נקרא בשם פריעה לפי שדרך אותן החסדים להיות תמיד בגילוי כי אין להם מסך יסוד הבינה ואינו נזכר רק בשם מילה שהוא לשון כריתת הערלה אבל ש"ע שהוא תמיד מכוסה ביסוד דאמא נקרא פריעה וגילוי גור מחדש משא"כ בראשונה. והנה מלת פריעה ר"ל פרע י"ה כי שליש עליון נקרא י"ה לפי שהנה נתבאר שהם ח' נקודות חסדים הסתומים שם ואלו מתגלים ע"י הפריעה וע"י יורדין למטה ג"כ בסוד וממתקין ג"כ כנגדן בשיעורם ח' נקודות אחרות ששל שליש הגבורות כנ"ל ונשלמו להמתיק ג' גבורות שלימים. והנה ח' חסדים וח' גבורות גימ' י"ה עם הכולל והנה ענין פריעה פר"ע י"ה כי ט"ז אורות נפרעין ונתגלו עתה ע"י הפריעה כי ע"י נתוספו עתה ב' הארות ביסוד א' הוא הארת שליש עליון של חסד דת"ת הב' הוא ירידת ע' חסדים המגולין שהם ב"ש חסד דת"ת וחסדים דנ"ה הרי ע'. וא"ת בענין הפריעה נרמזו ח' אורות דחסדים וח' אורות דגבורות שהם ט"ז כנ"ל. ובענין מילה לא נזכרו רק ע' אורות החסדים כנ"ל ולא נזכרו ע' דגבורות כי הע' דגבורות הם בסוד היין והם ב' בחי' יין ומילה כנ"ל ולא נרמזו ע' אורות דגבורות ג"כ אבל הענין הוא כי בע' חסדים ראשונים צריך ב' בחי' א' להוריד החסדים משרשם מן הדעת עד מקומם שהוא בת"ת ובנ"ה ובחי' זו נעשית ע"י מילה כנ"ל. ואחר כך צריך בחי' ב' להורידן משם עד היסוד וזה ע"י היין הנ"ל אמנם בשליש העליון המכוסה כבר ירד מן הדעת עד המקום שלו ולכן א"צ עתה רק להורידו עד היסוד והנה כאשר יורד ביסוד מתחבר תכף עם שליש הגבורה ואין צריך בחי' אחרת אחריה לכן נכללין יחד בסוד הפריעה אבל בענין החסדים האחרים אינן מתחברים עם הגבורות רק בבחי' הב' לבד ולכן לא נרמז במילה. והנה יעדנו למעלה לבאר מלת מילה מה ענינה וזה ביאורה כי הנה דוגמת מה שנתבאר במלת פריעה שהוא פר"ע י"ה כן ענין מילה מ"ל י"ה פירוש כי ע' חסדים הם גימטריא מ"ל שהם ב"ח נ"ה וב"ש ת"ת לבדם וח' אורות השליש העליון הוא י"ה של מילה להיותו מחובר עם ח' אורות הגבורה כנ"ל ושניהן גימטריא י"ה. ובזה תבין משארז"ל מל ולא פרע כאלו לא מל כי ב' אותיות מ"ל של מילה הם ע' אורות התחתונים המגולין ע"י כריתת הערלה הנקרא מילה. ואמנם ב' אותיות י"ה של מילה שהם ח' אורות העליונים הסתומים עדיין לא נגלו עד מעשה הפריעה כנ"ל נמצא כי כאשר מל ולא פרע עדיין המילה עצמה לא נגמרה כי ב' אותיות י"ה מן מילה לא נתגלו עדיין עד הפריעה כי הרי ב' בחי' נרמזו במילה שהם מ"ל י"ה. וטעם לזה הוא שאע"פ שב' אותיות י"ה אינן נגלין עד הפריעה עכ"ז עיקר גילוי הוא מחמת המילה כי אם לא ימול לא היה שליש ההוא יורד במקומו אלא היה נשאר גם הוא בדעת כנ"ל נמצא כי בחי' המילה גורם בחי' הא' שהוא ירידת השליש העליון למטה בשליש העליון של הת"ת לת"ת דז"א. ואמנם ע"י הפריעה לא נעשית רק בחי' הב' שהוא ירידת השליש (עליון של הת"ת) למטה ביסוד וענין בחי' זו טפילה אל הבחי' הא' ולכן במילת מילה נכללו הע' חסדים המגולין במ"ל של מילה וה"ח עליונים בי"ה של מילה והרי איך ב' בחי' של פריעה ומילה רומזות במלת מילה לבדה וא"כ כל זמן שלא פרע לא נגמרה המילה והוי כאלו לא מל:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל



  1. ^ עיין שער הכוונות דרושי העמידה פ"ב
  2. ^ נ"א חג"ת (דפו"י).