עץ חיים/שער לב/פרק ט
פרק ט
[עריכה]ונבאר בחי' אחרת שיש ביסוד של ז"א הוא בחי' אפרים בן יוסף.
הנה נודע כי ביסוד יש ב' עורות זה על גב זה וכשמוהלין כורתין הערלה והוא עור הראשון העליון והחצון ואז לא יש שם מחיצה מפסקת רק עור אחד לבד ואז מתגלה עטרת היסוד לבדה אבל היסוד עצמה עם האורות שבתוכה עדיין הם סתומים ואין אורם יוצא לחוץ כי ב' עורות אשר עליו מונעין יציאתן להאיר אבל בעטרת היסוד שנגלית כנ"ל אז יכולין האורות שבתוכו לבקוע מחיצות העטרה עצמה ולהאיר לחוץ דרך צדדי דופני העטרה לפי שאין שם ב' מחיצות כמו שיש ביסוד עצמו.
והנה הארה זו איננה הארה היוצאת מפי היסוד רק הארה זו דרך צדדי דופני כלי העטרה עצמה וזו ההארה היא בחי' אפרים בן יוסף כי היסוד עצמו דז"א הוא יוסף ואפרים בנו הוא ההארה היוצאת מדופני צדדי העטרה שבו ושכחתי מה ששמעתי ממורי זלה"ה אם הוא מהארה היוצאות מצדדי העטרה דרך פנים או אחור.
והנה אפרים צרופו מ"י אפ"ר כי הנה הה"ג מנצפ"ך שהם גי' אפ"ר עם כולל הנה הם נתונין בעטרא של היסוד הנקרא כ"ל שהוא גימטריא מ"י וזהו אפ"ר מ"י.
והענין כמ"ש אצלינו כי ביסוד עצמו הנקרא כ"ל יש בו כללות ה"ח מצד אמא כ"א כלול מי' הרי גימטריא מ"י אבל הה"ג שמצד אמא הם נתונים בעטרה של היסוד הנקרא כ"ל כי משם נתונות ועוברות בדעת של רחל אשר כנגדה לפי ששם הם בגלוי לסבה הנ"ל וכן יכולות לבקוע ולצאת דרך העטרה להנתן בדעת רחל וזכור טעם זה.
והנה אותו ההארה היוצאת מאלו הה"ג ולחוץ הוא בחי' אפרים. גם הבנת תיבת אפרים מורה על פו"ר וכמש"ה "ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי", ונודע כי פריה ורביה הוא בהכנסת עטרה ודי בזה:
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |