עץ חיים/שער כד (הכל)
מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק א (עריכה)
פרק א - מ"ב[עריכה]
מ"ב הג' מוחין בין בצלם אבא בין בצלם אמא יש בכולן עלייה וירידה, אור ישר ואור חוזר, בין בעיבור ויניקה וגדלות כנזכר במ"א, וזהו בכל הפרצופים דז"א ויעקב ולאה ודור המדבר ורחל :
אחר שכבר נתבאר בפרטות כל בחי' שצלם דז"א נבאר עתה בפרטי פרטות באורך כל בחי' התפשטות ז"א ובחינץ הצלם כבר נודע כי כל ספירה כלולה מי' וי' מי' עד אין קץ.
והנה ז"א בהיותו בסוד עיבור לא נתגלה בו רק ג' ספירות שהם בחינות נה"י שבו, ולא הנה"י של הכללות אלא של פרטות, כי ודאי שהעיבור יש בו רמ"ח איברים הנפרטין בי' ספירות, וכל אבר כלול מעור ובשר וגידין ועצמות. וענין זה ישנו בין כשהוא בעיבור ובין כשהוא תינוק ובין כשהוא איש גמור, ואין הפרש בו במנין איברים כי האברים לא נתוספו כפי הזמנים הנ"ל זולת תוספת הגדלתם בהם בעצמם ואבר קטן נעשה גדול.
וענין זה נחלק לב' בחינות, אם בגובה שהוא באורך ואם בעוביו שהוא הרוחב. פירוש, כי אם היה אבר הירך או הזרוע זרת ארכו וטפח הקיפו הנה כשיגדל יהיה אמה ארכו וב' טפחים הקיפו נמצא שגדל באורך ובקומה וגם ברוחב העובי ואם כן צריך לידע מה ענין הגדלה זו ובאיזה אופן הוא.
דע כי בזמן העיבור בירר מן ז' מלכים בחינות הנה"י שלו, כי כן האדם מתחיל לקנות הנפש ואחר כך הרוח ואחר כך הנשמה, וגדל ממטה למעלה, וכן האילן גדל ממטה למעלה וכן האדם. נמצא כי תחלה בירר הנה"י שבו ואינם הנה"י כולם אמנם הנה"י שיש בנה"י שלו לבדו.
פירוש, כי הנה הנצח הכללי דז"א הוא קו ימין, ויש לו ג' נקודות: ראש תוך סוף שהם חח"ן, והם חכמה שבו וחסד שבו ונצח שבו, וכולם בחינת נצח שבו הכולל דז"א, וכל אחד מאלו הג' כלול מחכמה חסד נצח כנודע, כי כל אחד מהג' נקודות הנ"ל יש בכל אחד ואחד רת"ס, נמצא שבחכמה דנצח כללי של הז"א יש חח"ן, ונקרא שלשתן חכמה, והוא בחינת פרק עליון של נצח הכללי. ואחריו פרק ב' והוא חסד דנצח הכללי, ונחלק גם הוא לג' והוא חח"ן, והם בחינת פרק אמצעי שבנצח הכללי, ונקרא שלשתן חסד שבנצח הכללי. ואחריו פרק ג' והוא נצח דנצח הכללי, ונחלק גם הוא לג' והם חח"ן. ושלשתן נצח דנצח הכללי והרי הם ט' בחינות בנצח דז"א.
וזהו ע"ד שהזכיר בתקונים דק"ח בענין טפת הזרע שהוא י' אחת, כי אין דבר קטן מנקודת היו"ד, ונקודה זו יש בה ג' קוצין וזה רת"ס, וכל אחד מהן יש בו ג' קוצין, הרי הם ג' של ג' ג' וכללותן הם י', ולכן אות י' חשבונו עשרה והם י' טפין דאזדריקו מקשת ואתפליגו לי' ניצוצין. ועד"ז הם ט' בחינות בהוד וט' בחינות ביסוד, וכולם הם כ"ז בחינות נגד כ"ז אותיות התורה והבן זה.
והנה זה הטפה שהוא י' בתחלה היא בחינת מלכות, ואחר כך בסוד העיבור הוגדלה בבחי' ג' קוצין שהם נה"י, ואחר שנולד כל קוץ נגלה בג' קצוות ואז נשלם לי' ספירות כמ"ש בע"ה באורך. נמצא כי בתחלה היתה טפת הזרע נקודה אחת קטנה. והענין, כי לא נתגלה בו רק בחינת המלכות שבכל בחינה ובחינה כמ"ש בענין הנה"י ומשם תלמד לזה כי איני רוצה להאריך.
ואמנם כלל זה יהיה בידך: בכל מקום שתמצא ענין נקודה כמו המלכות שמתמעטת בסוד נקודה ואומרת "אל תראוני שאני שחרחורת" כנזכר בזוהר שיר השירים וכיוצא, פי' על בחינת המלכות שבמלכות.
ונחזור לענין, כי בסוד הטיפה לא ניכר רק המלכות שבכל בחינה ובחינה, ואחר כך בעיבור הגדילה הטפה, והוא כי נתוספה עליה בחינת הנה"י שבכל בחינה ובחינה באופן זה.
כי הנה נתבאר שיש בקו ימין נצח דז"א הכללי ויש בו ג' פרקין וכל אחד כלול מחח"ן. ואמנם עתה בעיבור נתוסף בז"א ג' הנצחים שיש בג' פרקין, ואלו הג' נצחים משמשין לו במקום חח"ן, וכן עד"ז בקו שמאל בהוד שלו ג' פרקין ונכללו בו ג' הודות שיש בג' פרקין ושמשו לו במקום בג"ה, וכן עד"ז בקו אמצעי ביסוד שלו ג' פרקין ונכללו בו ג' יסודות שיש בג' פרקין ומשמשין לו במקום דת"י, ואלו בחי' ט' ספירות דז"א בעת העיבור וכולם אינם רק בחי' נצחים של נצח הכללי והודות של הוד הכללי ויסודות של יסוד הכללי.
והנה הג' ראשונות שהם הנה"י העליונים ששמשו לו במקום חב"ד הם הנקרא מוחין דעיבור כי שלשתן הם בחי' ג' פרקין עליונים הנקרא חב"ד דנה"י כנ"ל. ודע כי כל בחינות חב"ד שיש בעולם בכל בחינה, כולם נמשכין מאו"א ודעת דאצילות כי הם שרשים לכל החכמות והבינות והדעות, ולכן אי אפשר לז"א לקבלם אם לא על ידי שאו"א יתנו חלקם מהם עצמן, והם הנה"י שבהם להלביש ועל ידם נכנסין ומתפשטין בז"א ויקבלם. ועיין ותבין כי כמו שז"א עצמו עתה הוא בחינת נה"י, כן עד"ז ממש הוא בחינת נה"י דאו"א להלביש מוחין אלו תוך ז"א.
והנה אלו הנה"י דאו"א הם הבחינות אשר נתנו או"א מעצמותן בבנים להגדילם ולתקנן ולסבה זו הבן חייב בכבוד או"א. וזהו סוד שארז"ל "ברא כרעא דאבוה" וכן אמרו "עובר ירך אמו הוא", והבן זה כי אינו לוקח רק בחינת הכרעיים והירכיים (שהם) ג' תחתונות נה"י שלהם לבד.
והנה ג' בחינות הנצחים הנ"ל המה שהיו בעובר במעי אמו אינם פשוטים זה למעלה מזה, אכן הם זה תוך זה, כי הנצח שבפרק תחתון מלביש לנצח שבפרק אמצעי, ונצח אמצעי מלביש לנצח שבפרק עליון, נמצא כי אין שיעור אורך העובר רק דבר מועט לבד שהוא נצח שבפרק תחתון לבד שהוא חלק אחד מט', כי הרי אורך הקו כולו של נצח הכללי הם ט' בחימןץ כנ"ל, וכן הענין בקו שמאלי היה ההוד שבפרק תחתון מלביש להוד של פרק אמצעי והוד שבפרק אמצעי מלביש להוד של פרק עליון ולא נתגלה רק הוד של פרק תתחון לבד. וכן בקו האמצעי יסוד של פרק תחתון מלביש ליסוד של פרק אמצעי ויסוד של פ"א מלביש ליסוד של פרק עליון ולא נתגלה רק יסוד של פרק תחתון נמצא כי בזמן העיבור לא נתגלה מכל בחינות הז"א רק נה"י תחתונים שבג' פרקין תחתונים.
וזהו סוד בתוספתא פרשת בשלח כי הז"א ג' כליל בג' - פירוש, כי הנה"י שבו היו מלבישין לחג"ת שלו, ואלו חג"ת ר"ל הנה"י שבג' פרקין האמצעיים הנקרא חג"ת של נה"י הכוללים כנ"ל.
ומה שלא אמר ג' כלילין בג' וג' בג', הוא לפי שאפילו חג"ת אינן עולין בשם רק דרך כללות, יען הם מתלבשין תוך נה"י (פירוש כללות - ר"ל התלבשות, וזכור זה), ומכל שכן שהג' אחרים שבתוך החג"ת אינם מתגלין כלל. ונמצא כי עיקר מה שנגלה הם הנה"י האחרונים לבד. וזהו סוד העובר שמקופל ועומד במעוי דאמא ראשו בין זרועותיו וגופו על ברכיו ועגבותיו מכסין תחת הירכים שלו והוא עגול ככדור מקופל בג' קפולים.
וז"ש בספרים כי החג"ת היו בכח ולא בפועל כי אע"פ שנקרא חג"ת אינם רק נה"י אלא שנשרשים מכח חג"ת אמנם אינם רק נה"י א"כ הם בכח ולא בפועל, וכן עד"ז המוחין בתוכם היו בכח ולא בפועל ע"ד הנ"ל:
צמח: כי בחינות אלו נמצא בז"א לבד והוא הנקרא תורה לכן הם בחי' כ"ז כמנין אותיות התורה:
מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק ב (עריכה)
פרק ב[עריכה]
ועתה צריך שתדע ענין אחר, כי כמו שבאורך יש חח"ן בקו ימין, כן ברוחב כלול מכולם.
והענין, כי אין דבר שאין בו נרנ"ח והם בחינות: ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כנ"ל, והם בחינות: מלכות נה"י חג"ת חב"ד. כי כל אחד מאלו הם במדרגה בפני עצמה כמ"ש בע"ה. לכן גם בעובי צריך שיהיה בחינה הנ"ל כנ"ל, כי יש באיברים גובה ועובי שהם אורך ורוחב.
והענין, כי כל פרק ופרק וכל בחינה ובחינה מאלו הנ"ל יש עור ובשר וגידין ועצמות. והעור הוא מל' המקפת הכל, ונעשין כמין בית לכולם בסוד "אין בית אלא אשה" שהיא שם ב"ן. אחר כך הבשר בסוד ז"א מ"ה. ואחר כך הגידין בסוד אמא ס"ג. ולכן בתוכן בחינת אודם. ואחר כך העצמות בסוד הלובן אבא ע"ב.
והנה כל אחד מאלו הד' בחינות יש בו ג' בחינות. כי הבשר יש בו חיצון ואמצעי ופנימי כנ"ל, כי אין דבר שאין בו ראש תוך סוף בענין האורך, וכן בעובי, וכן הוא בעור - ג' עורות זה לפנים מזה ושלשתן עור אחד, וכן בגדין - ג' קליפין זו תוך זו ושלשתן גיד אחד, וכן בעצמות - ג' קליפין ושלשתן עובי אחד של העצמות, והבן זה היטב.
והנה בחינת חיצוניות שבעור בשר גידין ועצמות הם הנה"י שבהן, ובחינה הב' הם חג"ת שבהם, ובחינה (הג') הפנימית הוא חב"ד שבהם.
והנה העובר יש בו עור ובשר וגידין ועצמות, אמנם הם דקין כי עדיין אין בהם רק בחינת חיצוניות שבכל בחינה מהם והוא בחינות הנה"י שבהם, וגם בחינות נה"י אלו הם על דרך הנ"ל בנה"י בענין האורך כי הם הנה"י שבנה"י וכנ"ל ע"ש. וכשנולד אז נכנסים בו בחינות חג"ת דכללות הז"א והם מתלבשין תוך הנה"י דכללות ז"א שהם בחינת העיבור כנ"ל, וקודם שנכנסו אלו מתפשט הז"א ממה שהיה בעיבור, שהיה בעיבור שהיה מקופל כנ"ל ועתה נגדל ונעשה ו' ארוכה בלי ראש באופן זה. כי כל הג' נצחים נתגלו זה למעלה מזה וזה למעלה מזה בסוד חח"ן, וכן הג' הודות נתגלו בסוד בג"ה, וכן הג' יסודות נתגלו בסוד דת"י, והרי יש בו עתה כשנולד ט' בחינות אותן עצמן שהיו היותו בעיבור בלבד, אלא מה שנתחדש הוא שנתגלו כולם ונתפשט ממה שהיה מקופל בסוד ג' כליל בג' כנ"ל, וכ"ז התפשטות נעשה ברגע (א') ההוא בצאתו מרחם אמו כנראה בחוש העין. ואמנם אחר כך על ידי היניקה התחיל לגדל יותר ונכנסו בו החג"ת הכוללים של ז"א.
והנה גם בהם יש כ"ז בחינות כנ"ל בנה"י הכוללים. ואמנם תחלה לא נכנסו רק הט' בחי' שהם ג' הנצחים וג' הודות וג' יסודות שיש בהם, ונתלבשו ט' אלו בט' של העיבור. והנה אע"פ שט' אלו הם גם כן בחי' נה"י כנ"ל, עכ"ז הם מבחי' חג"ת הכוללים ולכן יש בהם כח שגם הט' בחינות של העיבור שהוא בחי' נה"י לבד נגדלו בבחי' חג"ת שבו שהם ט' בחינות אחרות, כי הם החסד והנצח שיש בפרק עליון של נצח הכללי, וחסד ונצח שבפרק אמצעי, וחסד ונצח שבפרק תחתון הרי ו' בחי' של קו ימין דנצח הכללי וכנגדן ו' בחי' בקו השמאלי הוד הכללי וכנגדן ו' בחי' בקו האמצעי יסוד הכללי הרי עתה שיש בחי' ו' קצוות בנה"י הכללי.
ועוד נגדלין גם בחי' של החג"ת הכללי שבתוכם והם גם כן בחי' ו' קצוות שבהם כי הם חסד ונצח שבפרק עליון של חסד הכללי, וחסד ונצח שבפרק אמצעי, וחסד ונצח שבפרק תחתון הרי ו' קצוות שבקו ימין וכנגדן בקו שמאלי וכנגדן בקו אמצעי ונמצאים עתה ב' בחינות זו תוך זו בכל א' יש בו ו' קצוות.
והנה עתה הבחינה החיצונה שהוא מנה"י הכוללים כל בחינה מהם נגדלות באורך ובקומה, כי אז הנצח שבו היה נצח שבפרק תחתון ועתה נגדל גם החסד שבפרק תחתון וכן נגדל החסד שבפרק אמצעי ונגדל החסד שבפרק עליון. ונמצא כי מוח החכמה של העיבור היה נצח של פרק עליון ועתה נגדל מוח זה והוא חסד שבפרק עליון, וכן עד"ז בקו שמאלי, וכן בקו האמצעי, נמצא כי המוחין דעיבור נגדלו גם הם עתה.
ובזה תבין מ"ש בספרינו כי בעיבור המוחין בסוד אלם וביניקה נשלמו ונעשו אלקים.
והענין כנזכר באדרא דקל"ה ז"א נקרא אלקים בערך עתיק הנקרא הוי"ה, ונודע כי ז"א הוא בחי' ו' קצוות של כללות האצילות, ונמצא אם כן כי כל בחי' המוחין הם הויו"ת, וכל בחי' ו' קצוות הם אלקים. ביאור הדבר, כי אפילו הו' קצוות שיש במוחין עצמו למעלה נקרא אלקים, וזהו הטעם שביניקה נקרא אלקים המוחין שבו והבן זה. ואמנם בעיבור שהיו ג' קצוות נה"י לבד היה אלם לבד כי ירכין אינון סתימין כנזכר בפרשת תצוה, וביניקה נשלמו ו' קצוות אז נגמרו שם אלקים.
והנה כל זה בבחינת חיצוניות שהם נה"י דכללות דז"א, וכן הענין בבחינה התיכונה שהם חג"ת דכללות גם הוא עד"ז נקרא אלקים המוחין שבהם שהם חסד נצח גבורה הוד ותפארת ויסוד שיש בג' פרקין עליונים מט' פרקין שיש בחג"ת כנודע, ואלו נקראו מוחין דיניקה כי כבר יש בה כללות חסד ונצח בכל ג' פרקין של קו ימין שהוא חסד וכללות גבורה והוד בכל אחד מהג' פרקין דבקו שמאלי שהוא גבורה וכללות תפארת ויסוד בכל אחד מג' פרקין התפארת שהוא בקו האמצעי.
והנה כמ"ש שנגדל עתה באורך, גם הגדיל בו ברוחב והעובי, כי עד עתה עוביו מנצח, ועתה יש חסד בתוכו בקו ימין, וכן בקו שמאל וכן בקו אמצעי יש בהם גבורה ותפארת, וכמ"ש כי יש בבחינת החיצוניות של נה"י הכוללים ד' בחינות שהם עור ובשר וגידין ועצמות אלא שהם בבחינה החיצונית בג' בחינות והקליפות שיש בכל בחינה מאלו הד', הנה כן בזאת הבחינה התיכונה של חג"ת הכוללים יש בהם ד' בחינות עור ובשר וגידין ועצמות, והם בבחינה התיכונה שבהם שהיא הקליפה האמצעית מג' הקליפות שיש בכל בחינה מאלו הד':
צמח: ולא אמר יחידה, מפני שהוא בחינת כתר ואין הכתר מן הפרצוף עצמו רק מן התפארת של הפרצוף העליון ממנו כנודע :
מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק ג (עריכה)
פרק ג[עריכה]
וכשנגדל לגמרי נכנסו בו בחי' חב"ד הכללי ויש בהם גם כן כ"ז בחינות כנ"ל בנה"י הכללי ובחג"ת הכלליות, ואז על ידי זה נגדל גם בחינת העיבור, ואז פרק עליון של נצח היה בו חח"ן ושלשתן חכמה דנצח, וכן בפרק ב' חח"ן ושלשתן חסד דנצח, וכן בפרק ג' חח"ן ושלשתן נצח שבנצח, וכל זה בקו ימין. וכולם נצח אחד הכללי דז"א בג' פרקין וכל פרק כולל הג' בחינות.
וכן עד"ז בקו שמאלי מבחינת חיצוניות דעיבור והיינו הוד הכללי בו ג' פרקין: פרק א' בג"ה ושלשתן בינה דהוד הכללי, פרק ב' בג"ה ושלשתן גבורה דהוד הכללי, פרק ג' בג"ה ושלשתן הוד דהוד הכללי.
וכן עד"ז בקו אמצעי יסוד הכללי בו ג' פרקין: פרק א' דת"י ושלשתן דעת דיסוד הכללי, פרק ב' דת"י ושלשתן תפארת דיסוד הכללי, פרק ג' דת"י ושלשתן יסוד דיסוד הכללי. והרי נתבאר נה"י דכללות הז"א שהם בחינת חיצוניות דז"א הנקרא עיבור ונקרא עשיה שבו וכנגדן בתוכן מתלבשין בחג"ת הכלי דז"א הכלולים (בו).
והנה החסד יש בו ג' פרקין: פרק א' חח"ן ושלשתן חכמה שבחסד, פרק ב' חח"ן ושלשתן חסד שבחסד הכללי, פרק ג' חח"ן ושלשתן נצח שבחסד הכללי.
וכן עד"ז בקו שמאלי גבורה הכללית ובה ג' פרקין: פרק א' בג"ה ושלשתן בינה דגבורה, פרק ב' בג"ה ושלשתן גבורה דגבורה, פרק ג' בג"ה ושלשתן הוד דגבורה הכללי.
וכן עד"ז בקו האמצעי תפארת ובה ג' פרקין: פרק א' דת"י ושלשתן דעת דתפארת, פרק ב' דת"י ושלשתן תפארת דתפארת, פרק ג' דת"י ושלשתן יסוד דתפארת הכללי. הרי נתבאר חג"ת הכלי דז"א שהוא בחי' אמצעי שבו הנקרא יניקה ונקרא יצירה שבו שכבר יש בו ו' קצוות הכוללין נה"י וחג"ת, ובתוכן יש חב"ד הכללי דז"א והם מלובשים תוך חג"ת הכללי.
והנה החכמה הכללי יש בה ג' פרקין: פרק א' יש בה חח"ן ושלשתן חכמה דחכמה הכללי פרק ב' חח"ן ושלשתן חסד דחכמה הכללי פרק ג' חח"ן ושלשתן נצח דחכמה הכללי
וכן עד"ז בקו שמאלי בינה הכללי ג' פרקין: פרק א' בג"ה ושלשתן בינה דבינה הכללי, פרק ב' בג"ה ושלשתן גבורה דבינה הכללי, פרק ג' בג"ה ושלשתן הוד דבינה הכללי
וכן עד"ז בקו האמצעי דעת הכללי ובו ג' פרקין: פרק א' דת"י ושלשתן דעת שבדעת הכללי, פרק ב' דת"י ושלשתן תפארת דדעת הכללי, פרק ג' דת"י ושלשתן יסוד דדעת הכללי. והרי נתבאר חב"ד הכללי דז"א שהם בחי' הפנימי שבו הנקרא מוחין ונקרא בריאה ואצילות שבו שכבר כלול ט' ספירות גמורות.
הכלל העולה כי ז"א יש בו ט' ספירות גמורות שלימות גדולות והם באופן זה: נה"י הם בחי' החיצוניות, ויש בהם ט' פרקין והם ט' ספירות שיש בבחי' חיצוניות דז"א, ונחלקו לג' מוחין וו' קצוות, ויש בהם רמ"ח איברים בעור ובשר וגידין ועצמות, והם בחי' הקליפה החיצונה שיש בעור ובשר וגידין ועצמות כנ"ל שבכ"א מהם יש ג' קליפות, ובתוכם מתלבשות חג"ת הכללי, והם בחי' האמצעית תיכונה שבז"א, ויש בהם ט' פרקין והם מתלבשים תוך הט' פרקין של נה"י הכוללים ממש שוה בשוה הנ"ל.
ואלו הט' פרקין דחג"ת הכללי נחלקים ג"כ לג' מוחין וו' קצוות ויש בהם רמ"ח איברים בעור בג' עורות והם בחי' קליפת אמצעי שיש בעור בג' עורות, ובתוכם מתלבש חב"ד הכוללים והם ט' פרקין המתלבשין תוך ט' פרקין של חג"ת הכללי שוה בשוה, והם בחינת פנימיות שבז"א, והם בחינתבג' עורות קליפה הג' פנימיות שיש ברמ"ח איברים בבחי' ע"ב ג' עורות. ואלו הט' פרקין נחלקים גם הם לג' מוחין וו' קצוות.
ובזה תבין איך יש מוחין ממש בכל ט' ספירות הז"א, כי הרי ג' מוחין שהם חב"ד מתלבשין בכל קומת ז"א, ותבין איך יש מוחין הנקרא ו' קצוות ומוחין הנקרא ג' ראשונות. גם תבין כי כל קומת ז"א אינו רק ספירה אחת שהוא נצח, רק רחבו ג' ספירות והם נה"י, ואין החג"ת שבו עומדין על הנה"י שבו אלא בתוכו, וכן החב"ד תוך החג"ת, אמנם החב"ד הפרטי של נה"י הכוללים עומדין על גבי חג"ת הפרטי של נה"י הכללי, והחג"ת הפרטי (על הפרטי) של נה"י הכללי עומדים על גבי נה"י הפרטי:
(של הנה"י הכללים):
מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק ד (עריכה)
פרק ד[עריכה]
הכלל העולה כי הג' פרקין ראשונים של נה"י מלבישין לג' פרקין הראשונים של חג"ת, והם מלבישין לג' פרקין ראשונים של חב"ד, וכללות אלו נקרא ג' ראשונות אשר יש בהם ג' כלים זה לפנים מזה.
כי ג' פרקין ראשונים דנה"י נקראו כלים דחיצוניות, וג' פרקין ראשונים דחג"ת נקראו כלים האמצעים, וג' פרקין ראשונים דחב"ד נקראו כלים פנימים. ונמצא עתה כי הם ג' ראשונות חב"ד.
ולכל אחד מהם יש ג' כלים זה לפנים מזה: בחי' נצח חסד חכמה הוד גבורה בינה יסוד תפארת דעת. ואלו הג' בחינות דכלים הם הנזכר אצלינו בענין ג' בחינות שיש לכל ספירה וספירה ושם מיוחד לכל אחד ואחד והם: חיצון ואמצעי ופנימי כמבואר אצלינו בשער השמות ושמור כלל זה.
ואחר כך הם ג' אמצעים והם חג"ת דז"א, ויש לכל אחד מהם ג' כלים זה לפנים מזה והם בחי': ג' פרקין אמצעים דנה"י הכוללים, וג' פרקין אמצעים דחג"ת הכוללים (והם) בתוכם, וג' פרקין אמצעים דחב"ד בתוכם, וכולן נקרא חג"ת דז"א.
ואחר כך הם ג' תחתונים והם נה"י דז"א והם ג' פרקין תחתונים דנה"י דז"א, ובתוכם ג' פרקין תתאין דחג"ת, ובתוכם ג' פרקין תחתונים דחב"ד, וכולם נקראים נה"י דז"א, ולכל אחד מהם ג' כלים כנ"ל.
הרי עתה נחלק ז"א לג' בחינות (כ"ז) והם ג' (נ"א כ"ז) מיני כלים זה תוך זה: ט' כלים החיצונים ט"פ נה"י, וט' כלים תיכונים ט"פ חג"ת, וט' כלים פנימים ט"פ חב"ד.
ואלו הכלים פנימים הם המוחין המתפשטים בכל הגוף כנודע, אך שרשם שהם חב"ד שבחב"ד אלו הם המוחין העיקרים המוחין של גדלות, וגם הו' קצוות שלהם נקרא גדלות אלא שהם בחינת גדלות.
דו"ק וזכור ואל תשכח איך ג' כלים אלו ישנם בעור בסוד קליפה החיצונה ותיכונה ופנימית שבו, וכללות ג' כלים אלו נקרא עור. ועד"ז בבשר וכן בגידין וכן בעצמות. ובזה תבין איך המוחין דעיבור נעשין גולגלתא אל המוחין דיניקה, ומוחין דיניקה הם הקרומות, ודגדלות הם המוחין ממש, כי הרי המוחין (הם) תוך הקרומיות, והקרומיות תוך הגלגלתא, והם ג' כלים זה תוך זה:
מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק ה (עריכה)
פרק ה[עריכה]
ונחזור לענין ראשון. כי הנה כל מה שזכרנו עד עתה נקרא צ' דצלם דז"א (והם בחי' נה"י) ודע כי יש דוגמתו ממש עד"ז ג' בחינות וכל אחת מט' ספירות ונקרא ל' דצלם, והם בחי' חג"ת דז"א, וכנגדן ג' בחינות אחרות והם כל אחד כלול מט' ספירות ונקרא ם' דצלם, והם בחי' חב"ד דז"א והרי נשלם כל ז"א.
הכלל העולה הוא זה: כי הנה יש ט' ספירות דז"א והם חב"ד חג"ת נה"י. וחב"ד הם ם' דצלם. וחג"ת ל' דצלם. ונה"י צ' דצלם. וחב"ד שהם ם' דצלם נעשין מקיפין לחג"ת שהם ל' דצלם. וחג"ת שהם ל' דצלם נעשין מקיפים לנה"י שהם צ דצלם. וצ דצלם שהם נה"י דז"א נקרא ז"א ממש או"פ.
וכבר נתבאר כי תחלה נאצל הז"א י' נקודה קטנה ונקודה זו יש לה ראש תוך סוף, והם ג' קוצי י', והם ג' קוין של ז"א, וכל קו יש לה ראש תוך סוף הרי ט' ספירות שהם: חח"ן קו ימין רת"ס, ובג"ה קו שמאלי רת"ס, ודת"י קו אמצעי רת"ס, (והרי) ט' ספירות שרשיות שבז"א.
והנה כיון ששרשם אלו הם ט' ספירות שרשיות מוכרח הוא שכל אחד מהם תהיה כלולה מט', אם כן יהיה ט' פעמים ט' באופן זה.
כי הנה החכמה שבם' דצלם יש לה רת"ס - חח"ן שבה, וכל א' מהם רת"ס, הרי חכמה השרשית נחלקת לט' ספירות שבה פרטיות והם: פ"א חח"ן וכולם חכמה שבחכמה השרשית, פ"ב חח"ן וכולם חסד דחכמה השרשית, פ"ג חח"ן וכולם נצח דחכמה השרשית, (והם חח"ן שבה, וכל א' רת"ס הרי חכמה השרשית נחלקו לט' ספירות והם חח"ן וכולם חכמה (שרשית) הרי ט' ספירות פנימיות וכולם חכמה השרשית.
אחר כך הבינה שבם' דצלם נחלקה ע"ד הנ"ל גם כן ויש בה רת"ס וכל אחד כלול מרת"ס הרי ט' ספירות פרטיות בבינה השרשית: פ"א בג"ה וכולם בינה שבבינה השרשית, פ"ב בג"ה וכולן גבורה שבבינה השרשית, פ"ג בג"ה וכולם הוד שבבינה השרשית - הרי ט' ספירות פרטיות וכולם בינה השרשית.
אחר כך הדעת שבם' דצלם יש לו ט' ספירות: פ"א דת"י וכולם דעת שבדעת השרשי, פ"ב דת"י וכולם תפארת שבדעת השרשי. פ"ג דת"י וכולם יסוד שבדעת - הרי ט' ספירות פרטיות בדעת שרשיות. וג' אלו שהם חב"ד שרשיות נקרא ם' דצלם.
אחר כך ע"ד הנ"ל הם ל' דצלם והם חג"ת שרשיות דז"א.
כיצד, הנה חסד דל' דצלם שבה ט' ספירות והם: פ"א חח"ן וכולם חכמה שבחסד השרשי, פ"ב חח"ן וכולם חסד שבחסד השרשי, פ"ג חח"ן וכולם נצח שבחסד השרשי.
ועד"ז בקו שמאלי גבורה השרשית ט' ספירות: פ"א בג"ה וכולם בינה שבגבורה השרשיות, פ"ב בג"ה וכולם גבורה שבגבורה השרשי, פ"ג בג"ה וכולם הוד שבגבורה השרשיות.
ועד"ז בתפארת השרשי קו אמצעי: פ"א דת"י וכולם דעת שבתפארת השרשי, פ"ב דת"י וכולם תפארת שבתפארת השרשי, פ"ג דת"י וכולם יסוד שבתפארת השרשי. וג' אלו חג"ת השרשיות נקרא ל' דצלם.
אחר כך עד"ז ממש צ' דצלם והם נה"י השרשי דז"א כיצד נצח דצ' דצלם יש בה ט' ספירות פרטיות: פ"א דנצח חח"ן וכולם חכמה שבנצח השרשי, פ"ב חח"ן וכולם חסד שבנצח השרשי, פ"ג חח"ן וכולם נצח שבנצח השרשי.
ועד"ז בקו שמאל הוד השרשי: פ"א בג"ה וכולם בינה שבהוד השרשי, פ"ב בג"ה וכולן גבורה שבהוד השרשי, פ"ג בג"ה וכולם הוד שבהוד השרשי.
ועד"ז בקו האמצעי יסוד השרשי: פ"א דת"י וכולם דעת שביסוד השרשי, פ"ב דת"י וכולם תפארת שביסוד שרשי, פ"ג דת"י וכולם יסוד שביסוד השרשי. הרי ג' בחי' אלו שרשיות ונקרא צ' דצלם.
והנה עתה נכלל הכל ונאמר כי בכל צלם יש ט' ספירות שרשיות, ופ"א ספירות פרטיות. ואמנם כשתחלק צלם זה לג' בחינת שהם מל"ץ כנ"ל נמצא כי בכל בחינה מהם יהי' ג' ספירות שרשיות וכ"ז ספירות פרטיות.
ובזה תבין ענין ספר יצירה כי הם י' ספירות ובהן כ"ז אתוון.
והנה הז"א אינו רק ט' ספירות כי נוקבא היא ספירה אחת העשירית. והנה תמצא שכל בחינה מהם יש ג' ספירות שרשיות והם בחי' אמ"ש: מ' קו ימין מים, ש' קו שמאל אש, א' קו אמצעי אויר. ואלו הג' ספירות שרשיות נחלקות תחלה לט' ספירות בינונית, ואחר כך ט' ספירות בינונית נחלקות לכ"ז ספירות פרטיות, הרי הם כ"ז כמנין כ"ב אותיות התורה עם ה' אותיות מנצפ"ך בדרך פרטי.
אמנם הט' ספירות בינונית הם נגד אותיות הראשונים שהם: א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט', וזהו במ' דצלם. אחר כך עד"ז הם ט' אותיות שניות והם: יכ"ל מנ"ס עפ"צ בל' דצלם. והנה אחר כך עד"ז הם ט' ספירות שלישיות והם ק"ר ש"ת מנצפ"ך, ואלו הם בצ' דצלם. והרי הם ג' בחינות, אמנם ספירות הפרטים הם כ"ז אותיות כי גם בהם לבדם יש כמנין כ"ז אותיות התורה. הט' ספירות בינונית הם סוד א"ב דאי"ק בכ"ר וכו'. ר"ל: א' בחינה ראשונה, י' שנייה, ק' השלישי, וכן עד"ז בכל השאר:
מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק ו (עריכה)
פרק ו[עריכה]
כלל העולה כי בכל הצלם יש ט' ספירות שרשיות נגד ט' אותיות של המספר שאין חשבון למעלה ממנו כנודע לבעלי המספר. כי הרי הי' חוזר לא', ויש בו כ"ז ספירות בינונית נגד כ"ז אותיות התורה, ויש בו פ"א ספירות פרטיות שלימות, והם גימטריא כס"א להורות כי התפארת נעשה כסא אל הכבוד שלמעלה ממנו.
והנה כל בחי' אלו נקרא בחי' חיצוניות שבז"א כנ"ל שיש בו ג' כלים זה על גבי זה, וזהו בחי' כלי החיצוניות שבו, והרי בארכו יש ט' ספירות כנ"ל. ואמנם גם ברוחב ובעוביו צריך שיהיה עד"ז כנ"ל. ונמצא שצריך שיהיה ברוחב ועוביו ג' בחינות ט' ספירות הנ"ל כדי שתהיה כל בחינה זו - החיצונה בחינת נה"י, והתיכונה חג"ת, ופנימית חב"ד, ויהיה ג' צלמים זו לפנים מזו, והצלם החיצון נקרא צלם דנה"י. נמצא כי כל ט' ספירות שרשיות הנ"ל הם בבחי' החיצון, ואינם רק ג' ספירות גדולות אמיתיות שהם נה"י דז"א כל אחת כלולה מג' הרי ט'. והצלם התיכון נקרא צלם דחג"ת לבד ויש בו ט' ספירות שרשיות שבו, והצלם הפנימי נקרא צלם דחב"ד לבד ויש בו ט' ספירות שרשיות שבו.
ונמצא כי כאשר יתלבשו ג' אלו זה תוך זה, נמצא כי ם' דצלם יהיה בו ג' ממי"ן זה תוך זה וכולם בחי' חב"ד. כיצד, ם' חיצונה - חב"ד שבנה"י האמיתית, ם' תיכונה - חב"ד שבחג"ת האמיתית, ם' פנימית - חב"ד שבחב"ד האמיתית, וכולם נקרא אור מקיף ראשון במ' דצלם.
אחר כך ל' דלם יש בו ג' למדי"ן זה לפנים מזה וכולם בחי' חג"ת. כיצד, ל' חיצונה - חג"ת שבנה"י אמיתית כו'. וכל אלו נקרא אור מקיף ב' דל' דצלם.
ואחר כך הוא צ' דצל"ם, ויש בו ג' צדיקי"ן זה לפנים מזה וכולם בחי' נה"י. כיצד, צ' חיצונה - נה"י דנה"י אמיתית, צ' תיכונה - נה"י דחג"ת האמיתית, צ' פנימית - נה"י דחב"ד האמיתית (וכל אלו נקרא אור מקיף ג' - צ' דצלם).
ונמצא עתה שאם נמנה בבחי' האורך והגובה כל ספירות פרטיות שיש בכל חלק וחלק מבחינה זו החיצונה יהיו כ"ז ספירות פרטיות והם כ"ז אותות התורה. (והוא) כשנתחיל מחכמה הראשונה שבחלק ההוא ונשלים ביסוד האחרון של חלק ההוא. ואם נמנה ספירה הבינונית שיש בכל הג' חלקים יהיה כ"ז אותיות בכל צלם החיצון, אחדים בם', עשירית בל', מאות בצ'. וכן עד"ז בחינה התיכונה - צלם התיכון, וכן עד"ז בבחינה פנימית - צלם הפנימי.
אמנם אם נמנה באופן אחר שהוא ברוחב ובעובי, נמצא בכל חלק העליון הכולל ג' בחינות יהיה בכל אחד מהם לבדו כ"ז ספירות פרטיות וכולם יחד כ"ז בינונית. ויהיו ט' ספירות פנימית - ט' אותיות האחדים, וט' ספירות תיכונית - ט' אותיות עשירות, וט' ספירות חצוניות - ט' אותיות המאות. וכן עד"ז בג' למדי"ן דג' צלמים, וכן עד"ז בג' צ' שבג' צלמים.
נמצא כי היסוד התחתון שבכולן שבחלק הצ' דצלם החיצון (העומדת עם הנוקבא אב"א) הוא צ' פשוטה רומז שמתפשט בסוד אב"א, כי צלם החיצון עומד עם נוקבא אב"א ויש בו אחיזה לחיצונים בהתפשטותו, ויסוד התחתון שבכולם שבחלק הצ' דצלם התיכון הוא צ' כפופה, וגם הוא בחי' אב"א, אך איננו מתפשט אל החיצונים כמו החיצון ואין אל החיצונים אחיזה בו אפילו שהוא אב"א. ויסוד התחתון שבכולם שבחלק הצ' דצלם הפנימי הוא אות ט' מורה על הזווג פנים בפנים, ונקרא "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" כי הוא צפון טמיר וגנוז ופנימי מכולם כמ"ש בזוהר ד"טוביה גנוז בגוויה".
ונבאר זה יותר, ונמצא שהצ' דצלם דז"א הוא ט' ספירות וכל אחת יש לה ג' כלים זה לפנים מזה.
והנה הראשון הוא חכמה שבצ' דצלם, והם ג' חכמות זו לפנים מזו בסוד אי"ק: א' בפנימיות, י' בתיכונה, ק' בחיצונה. והבינה של צ' דצלם הם ג' בינות זו לפנים מזו בסוד בכ"ר: ב' בפנימית, כ' באמצעית, ר' בחיצונית. וכן גל"ש בדעת, דמ"ת בחסד, הנ"ך בגבורה, וס"ם בת"ת, זע"ן בנצח, חפ"ף בהוד, טצ"ץ ביסוד. וכן עד"ז אי"ק בכ"ר כו' בל דצלם בט' ספירות שבו. וכן עד"ז אי"ק בכ"ר כו' בם דצלם בט' ספירות שבו וכל אחד - ג' כלים זה לפנים מזה.
ואם נחשב ונאמר באופן אחר, כי כל אורך הצלם אינו רק ט' ספירות לבד, וכל אחד - ג' כלים זה לפנים מזה, נמצא כי הט' ספירות פנימיות של כל כללות הצלם הנה הם ט' אותיות אחדים: א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט', והט' ספירות תיכונים - עשירות, והט' החיצונים הם הט' אותיות המאות. והרי בכל ז"א בכללותו שכולל כל ג' חלקי הצלם ג' חלקים באורך, וכן ג' חלקי הרוחב והעובי שהם חיצון תיכון פנימי אין בו רק אלפא ביתא א' דאי"ק בכ"ר. וע"ד פרט יהיה ג' אלפא ביתא דאי"ק בכ"ר בג' חלקי הצלם כנ"ל ע"ד הנ"ל. וע"ד פרט מן הפרט יהיה ג' אלפא ביתא דאי"ק בכ"ר בכל חלק וחלק מג' חלקי הצלם ודי בזה.
והרי נתבאר כי יש פ"א ספירות פרטיות בצלם החיצון וכנגדן פ"א ספירות אחרים בצלם התיכון ופ"א אחרים בצלם הפנימי הרי ג' פעמים פ"א, הרי רמ"ג איברים גימטריא אברם.
ואחר כך הבינה שהלבישה את המוחין דכל הצלמים הנ"ל כנודע תוך המלכות של התבונה הב' שהיא אות ה' אחרונה משם ס"ג שלה כנודע, וזו נקרא תבונה הג' שהיא רביעית כשנמנה גם את הבינה עליונה, וזו ה' יש בו י' ספירות, וארכה ממשש באורך כל צלם ז"א שוה בשוה, ויש בה בכל הפרטים הנ"ל באורך וברוחב בצלם דז"א בכל הנ"ל ממש, וזכור הקדמה זאת.
והנה ה' זו המלבשת אלו הג' צלמים כנודע שיש בהם רמ"ג ספירות פרטיות נעשים רמ"ח איברים כמנין אברהם על ידי ה' זו שנתוסף בהם, ואלו הם סוד רמ"ח איברים שבאדם.
וכבר ידעת כי הצלם הוא סוד "ומורא לא יעלה על ראשו" הנאמר בשמשון, רק הם נכנסין תוך גוף ז"א. ועיין בפע"ח שער העמידה סוף שער י'. והנה מור"א עם הכולל גימטריא רמ"ח. והרי נתבאר איך יש ט' ספירות בז"א, וכ"ז אותיות, ורמ"ח איברים, ואיך נברא בצלם :
מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק ז (עריכה)
פרק ז[עריכה]
ודע כי כל ספירה וספירה כלולה מכל הקו שלה בלבד ולא מכל הי"ס.
כיצד, חכמה מחח"ן שהוא קו שלה, וכל אחת כלולה מג', וכן מתפשטות ונחלקות לאלף אלפי בחינות וכולם בחינות חח"ן בלבד. ועד"ז בקו שמאל כל ספירה של שמאל כלולה מג' ספירות הקו ההוא וכל אחת מהם כלולה מג' עד אלף אלפים בחינות, וכולם בחי' בג"ה בלבד. ועד"ז בקו אמצעי, וכולם בחי' דת"י לבד, וזה בדרך כללות.
אמנם בדרך פרטות כל בחינה מאלו הי' ספירות כלולה מכל הי' ספירות, אמנם אינן יוצאין מטבע בחינת הקו ההוא, המשל בזה: ספירת החכמה תהיה כלולה מחח"ן, וכל אחת מהם יש בה י' ספירות, וכולם נקרא חכמה או חסד או נצח בלבד, ואינן נוטים על השמאל כי כולם חסדים; וכן ספירת בינה כלולה מבג"ה לבד, וכל אחת מהם יש בה י' ספירות, וכולם נקראו בינה או גבורה או הוד לבד, ואינם נוטים אל הימין כי אלו הם כולם גבורות; וכן עד"ז בקו האמצעי כולם מכריעים. וזכור הקדמה זאת: