עץ חיים/שער כד (הכל)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק א (עריכה)

עץ חיים · שער כד · פרק א· >>

פרק א - מ"ב[עריכה]

מ"ב הג' מוחין בין בצלם אבא בין בצלם אמא יש בכולן עלייה וירידה אור ישר ואור חוזר בין בעיבור ויניקה וגדלות כנזכר במ"א וזהו בכל הפרצופים דז"א ויעקב ולאה ודור המדבר ורחל:


אחר שכבר נתבאר בפרטות כל בחי' שצלם דז"א נבאר עתה בפרטי פרטות באורך כל בחי' התפשטות ז"א ובחי' הצלם כבר נודע כי כל ספי' כלולה מי' וי' מי' עד אין קץ. והנה ז"א בהיותו בסוד עיבור לא נתגלה בו רק ג"ס שהם בחי' נה"י שבו ולא הנה"י של הכללות אלא של פרטות כי ודאי שהעיבור יש בו רמ"ח איברים הנפרטין בי"ס וכל אבר כלול מעור ובשר וגידין ועצמות וענין זה ישנו בין כשהוא בעיבור ובין כשהוא תינוק ובין כשהוא איש גמור ואין הפרש בו במנין איברים כי האברים לא נתוספו כפי הזמנים הנ"ל זולת תוספת הגדלתם בהם בעצמם ואבר קטן נעשה גדול וענין זה נחלק לב' בחי' אם בגובה שהוא באורך ואם בעוביו שהוא הרוחב. פי' כי אם היה אבר הירך או הזרוע זרת ארכו וטפח הקיפו הנה כשיגדל יהיה אמה ארכו וב' טפחים הקיפו נמצא שגדל באורך ובקומה וגם ברוחב העובי וא"כ צריך לידע מה ענין הגדלה זו ובאיזה אופן הוא. דע כי בזמן העיבור בירר מן ז' מלכים בחי' הנה"י שלו כי כן האדם מתחיל לקנות הנפש ואח"כ הרוח ואח"כ הנשמה וגדל ממטה למעלה וכן האילן גדל ממטה למעלה וכן האדם נמצא כי תחלה בירר הנה"י שבו ואינם הנה"י כולם אמנם הנה"י שיש בנה"י שלו לבדו. פי' כי הנה הנצח הכללי דז"א הוא קו ימין ויש לו ג' נקודות רת"ס שהם חח"ן והם חכמה שבו וחסד שבו ונצח שבו וכולם בחי' נצח שבו הכולל דז"א וכ"א מאלו הג' כלול מחכמה חסד נצח כנודע כי כ"א מהג' נקודות הנ"ל יש בכל א' וא' רת"ס נמצא שבחכמה דנצח כללי של הז"א יש חח"ן ונקרא שלשתן חכמה והוא בחי' פרק עליון של נצח הכללי. ואחריו פרק ב' והוא חסד דנצח הכללי ונחלק גם הוא לג' והוא חח"ן והם בחי' פרק אמצעי שבנצח הכללי ונקרא שלשתן חסד שבנצח הכללי. ואחריו פרק ג' והוא נצח דנצח הכללי ונחלק גם הוא לג' והם חח"ן ושלשתן נצח דנצח הכללי והרי הם ט' בחי' בנצח דז"א וזהו ע"ד שהזכיר בתקונים דק"ח בענין טפת הזרע שהוא י' אחת כי אין דבר קטן מנקודת היו"ד ונקודה זו יש בה ג' קוצין וזה רת"ס וכ"א מהן יש בו ג' קוצין הרי הם ג' של ג' ג' וכללותן הם י' ולכן אות י' חשבונו עשרה והם י' טפין דאזדריקו מקשת ואתפליגו לי' ניצוצין. ועד"ז הם ט' בחי' בהוד וט' בחי' ביסוד וכולם הם כ"ז בחי' נגד כ"ז אותיות התורה והבן זה והנה זה הטפה שהוא י' בתחלה היא בחינת מלכות ואח"כ בסוד העיבור הוגדלה בבחי' ג' קוצין שהם נה"י ואחר שנולד כל קוץ נגלה בג' קצוות ואז נשלם לי"ס כמ"ש בע"ה באורך. נמצא כי בתחלה היתה טפת הזרע נקודה א' קטנה והענין כי לא נתגלה בו רק בחי' המלכות שבכל בחי' ובחי' כמ"ש בענין הנה"י ומשם תלמד לזה כי איני רוצה להאריך. ואמנם כלל זה יהיה בידך בכ"מ שתמצא ענין נקודה כמו המלכות שמתמעטת בסוד נקודה ואומרת אל תראוני שאני שחרחורת כנזכר בזוהר שיר השירים וכיוצא פי' על בחי' המלכות שבמלכות. ונחזור לענין כי בסוד הטיפה לא ניכר רק המלכות שבכל בחי' ובחי' ואחר כך בעיבור הגדילה הטפה והוא כי נתוספה עליה בחי' הנה"י שבכל בחי' ובחי' באופן זה כי הנה נתבאר שיש בקו ימין נצח דז"א הכללי ויש בו ג' פרקין וכל א' כלול מחח"ן. ואמנם עתה בעיבור נתוסף בז"א ג' הנצחים שיש בג' פרקין ואלו הג' נצחים משמשין לו במקום חח"ן וכעד"ז בקו שמאל בהוד שלו ג' פרקין ונכללו בו ג' הודות שיש בג"פ ושמשו לו במקום בג"ה וכעד"ז בקו אמצעי ביסוד שלו ג"פ ונכללו בו ג' יסודות שיש בג"פ ומשמשין לו במקום דת"י ואלו בחי' ט"ס דז"א בעת העיבור וכולם אינם רק בחי' נצחים של נצח הכללי והודות של הוד הכללי ויסודות של יסוד הכללי. והנה הג"ר שהם הנה"י העליונים ששמשו לו במקום חב"ד הם הנקרא מוחין דעיבור כי שלשתן הם בחי' ג"פ עליונים הנקרא חב"ד דנה"י כנ"ל ודע כי כל בחי' חב"ד שיש בעולם בכל בחי' כולם נמשכין מאו"א ודעת דאצילות כי הם שרשים לכל החכמות והבינות והדעות ולכן א"א לז"א לקבלם אם לא ע"י שאו"א יתנו חלקם מהם עצמן והם הנה"י שבהם להלביש ועל ידם נכנסין ומתפשטין בז"א ויקבלם. ועיין ותבין כי כמו שז"א עצמו עתה הוא בחי' נה"י כעד"ז ממש הוא בחי' נה"י דאו"א להלביש מוחין אלו תוך ז"א. והנה אלו הנה"י דאו"א הם הבחי' אשר נתנו או"א מעצמותן בבנים להגדילם ולתקנן ולסבה זו הבן חייב בכבוד או"א וז"ס שארז"ל ברא כרעא דאבוה וכן אמרו עובר ירך אמו הוא והבן זה כי אינו לוקח רק בחי' הכרעיים והירכיים (שהם) ג"ת נה"י שלהם לבד. והנה ג' בחי' הנצחים הנ"ל המה שהיו בעובר במעי אמו אינם פשוטים זה למעלה מזה אכן הם זה תוך זה כי הנצח שבפרק תחתון מלביש לנצח שבפרק אמצעי ונצח אמצעי מלביש לנצח שבפ"ע נמצא כי אין שיעור אורך העובר רק דבר מועט לבד שהוא נצח שבפ"ת לבד שהוא חלק א' מט' כי הרי אורך הקו כולו של נצח הכללי הם ט' בחי' כנ"ל וכן הענין בקו שמאלי היה ההוד שבפרק תחתון מלביש להוד של פרק אמצעי והוד שבפרק אמצעי מלביש להוד של פ"ע ולא נתגלה רק הוד של פ"ת לבד. וכן בקו האמצעי יסוד של פ"ת מלביש ליסוד של פרק אמצעי ויסוד של פ"א מלביש ליסוד של פ"ע ולא נתגלה רק יסוד של פ"ת נמצא כי בזמן העיבור לא נתגלה מכל בחי' הז"א רק נה"י תחתונים שבג"פ תחתונים. וז"ס בתוספתא פ' בשלח כי הז"א ג' כליל בג' פי' כי הנה"י שבו היו מלבישין לחג"ת שלו ואלו חג"ת ר"ל הנה"י שבג"פ האמצעיים הנקרא חג"ת של נה"י הכוללים כנ"ל. ומה שלא אמר ג' כלילין בג' וג' בג' הוא לפי שאפילו חג"ת אינן עולין בשם רק דרך כללות יען הם מתלבשין תוך נה"י (פי' כללות ר"ל התלבשות וזכור זה) ומכ"ש שהג' אחרים שבתוך החג"ת אינם מתגלין כלל. ונמצא כי עיקר מה שנגלה הם הנה"י האחרונים לבד וז"ס העובר שמקופל ועומד במעוי דאמא ראשו בין זרועותיו וגופו על ברכיו ועגבותיו מכסין תחת הירכים שלו והוא עגול ככדור מקופל בג' קפולים וז"ש בספרים כי החג"ת היו בכח ולא בפועל כי אע"פ שנקרא חג"ת אינם רק נה"י אלא שנשרשים מכח חג"ת אמנם אינם רק נה"י א"כ הם בכח ולא בפועל וכעד"ז המוחין בתוכם היו בכח ולא בפועל ע"ד הנ"ל:

צמח כי בחי' אלו נמצא בז"א לבד והוא הנקרא תורה לכן הם בחי' כ"ז כמנין אותיות התורה:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק ב (עריכה)

<< · עץ חיים · שער כד · פרק ב· >>

פרק ב[עריכה]

ועתה צריך שתדע ענין אחר כי כמו שבאורך יש חח"ן בקו ימין כן ברוחב כלול מכולם והענין כי אין דבר שאין בו נרנ"ח והם בחי' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כנ"ל והם בחי' מלכות נה"י חג"ת חב"ד כי כל א' מאלו הם במדרגה בפ"ע כמ"ש בע"ה. לכן גם בעובי צריך שיהיה בחי' הנ"ל כנ"ל כי יש באיברים גובה ועובי שהם אורך ורוחב. והענין כי כל פרק ופרק וכל בחי' ובחי' מאלו הנ"ל יש עור ובשר וגידין ועצמות והעור הוא מל' המקפת הכל ונעשין כמין בית לכולם בסוד אין בית אלא אשה שהיא שם ב"ן. אח"כ הבשר בסוד ז"א מ"ה. ואח"כ הגידין בסוד אמא ס"ג ולכן בתוכן בחי' אודם ואח"כ העצמות בסוד הלובן אבא ע"ב והנה כל א' מאלו הד' בחי' יש בו ג' בחי' כי הבשר יש בו חיצון ואמצעי ופנימי כנ"ל כי אין דבר שאין בו רת"ס בענין האורך וכן בעובי וכן הוא בעור ג' עורות זה לפנים מזה ושלשתן עור א' וכן בגדין ג' קליפין זו תוך זו ושלשתן גיד א' וכן בעצמות ג' קליפין ושלשתן עובי א' של העצמות והבן זה היטב. והנה בחי' חיצוניות שבעור בשר גידין ועצמות הם הנה"י שבהן ובחי' הב' הם חג"ת שבהם ובחי' (הג') הפנימית הוא חב"ד שבהם. והנה העובר יש בו עור ובשר וגידין ועצמות אמנם הם דקין כי עדיין אין בהם רק בחי' חיצוניות שבכל בחי' מהם והוא בחי' הנה"י שבהם וגם בחי' נה"י אלו הם ע"ד הנ"ל בנה"י בענין האורך כי הם הנה"י שבנה"י וכנ"ל ע"ש וכשנולד אז נכנסים בו בחי' חג"ת דכללות הז"א והם מתלבשין תוך הנה"י דכללות ז"א שהם בחי' העיבור כנ"ל וקודם שנכנסו אלו מתפשט הז"א ממה שהיה בעיבור שהיה בעיבור שהיה מקופל כנ"ל ועתה נגדל ונעשה ו' ארוכה בלי ראש באופן זה. כי כל הג' נצחים נתגלו זה למעלה מזה וזה למעלה מזה בסוד חח"ן וכן הג' הודות נתגלו בסוד בג"ה וכן הג' יסודות נתגלו בסוד דת"י והרי יש בו עתה כשנולד ט' בחי' אותן עצמן שהיו היותו בעיבור בלבד אלא מה שנתחדש הוא שנתגלו כולם ונתפשט ממה שהיה מקופל בסוד ג' כליל בג' כנ"ל וכ"ז התפשטות נעשה ברגע (א') ההוא בצאתו מרחם אמו כנראה בחוש העין. ואמנם אח"כ ע"י היניקה התחיל לגדל יותר ונכנסו בו החג"ת הכוללים של ז"א. והנה גם בהם יש כ"ז בחי' כנ"ל בנה"י הכוללים. ואמנם תחלה לא נכנסו רק הט' בחי' שהם ג' הנצחים וג' הודות וג' יסודות שיש בהם ונתלבשו ט' אלו בט' של העיבור והנה אע"פ שט' אלו הם ג"כ בחי' נה"י כנ"ל עכ"ז הם מבחי' חג"ת הכוללים ולכן יש בהם כח שגם הט' בחי' של העיבור שהוא בחי' נה"י לבד נגדלו בבחי' חג"ת שבו שהם ט' בחי' אחרות כי הם החסד והנצח שיש בפ"ע של נצח הכללי וחסד ונצח שבפרק אמצעי וחסד ונצח שבפ"ת הרי ו' בחי' של קו ימין דנצח הכללי וכנגדן ו' בחי' בקו השמאלי הוד הכללי וכנגדן ו' בחי' בקו האמצעי יסוד הכללי הרי עתה שיש בחי' ו"ק בנה"י הכללי ועוד נגדלין גם בחי' של החג"ת הכללי שבתוכם והם ג"כ בחי' ו"ק שבהם כי הם חסד ונצח שבפ"ע של חסד הכללי וחסד ונצח שבפרק אמצעי וחסד ונצח שבפ"ת הרי ו"ק שבקו ימין וכנגדן בקו שמאלי וכנגדן בקו אמצעי ונמצאים עתה ב' בחי' זו תוך זו בכ"א יש בו ו"ק. והנה עתה הבחי' החיצונה שהוא מנה"י הכוללים כל בחי' מהם נגדלות באורך ובקומה כי אז הנצח שבו היה נצח שבפ"ת ועתה נגדל גם החסד שבפ"ת וכן נגדל החסד שבפרק אמצעי ונגדל החסד שבפ"ע ונמצא כי מוח החכמה של העיבור היה נצח של פ"ע ועתה נגדל מוח זה והוא חסד שבפ"ע וכעד"ז בקו שמאלי וכן בקו האמצעי נמצא כי המוחין דעיבור נגדלו גם הם עתה. ובזה תבין מ"ש בספרינו כי בעיבור המוחין בסוד אלם וביניקה נשלמו ונעשו אלקים והענין כנזכר באדרא דקל"ה ז"א נקרא אלקים בערך עתיק הנקרא הוי"ה ונודע כי ז"א הוא בחי' ו"ק של כללות האצילות ונמצא א"כ כי כל בחי' המוחין הם הויו"ת וכל בחי' ו"ק הם אלקים ביאור הדבר כי אפילו הו"ק שיש במוחין עצמו למעלה נקרא אלקים וזהו הטעם שביניקה נקרא אלקים המוחין שבו והבן זה ואמנם בעיבור שהיו ג' קצוות נה"י לבד היה אלם לבד כי ירכין אינון סתימין כנזכר בפ' תצוה וביניקה נשלמו ו"ק אז נגמרו שם אלקים והנה כל זה בבחי' חיצוניות שהם נה"י דכללות דז"א וכן הענין בבחי' התיכונה שהם חג"ת דכללות גם הוא עד"ז נקרא אלקים המוחין שבהם שהם חסד נצח גבורה הוד ות"ת ויסוד שיש בג' פרקין עליונים מט' פרקין שיש בחג"ת כנודע ואלו נקראו מוחין דיניקה כי כבר יש בה כללות חסד ונצח בכל ג' פרקין של קו ימין שהוא חסד וכללות גבורה והוד בכל א' מהג"פ דבקו שמאלי שהוא גבורה וכללות ת"ת ויסוד בכ"א מג"פ הת"ת שהוא בקו האמצעי. והנה כמ"ש שנגדל עתה באורך גם הגדיל בו ברוחב והעובי כי עד עתה עוביו מנצח ועתה יש חסד בתוכו בקו ימין וכן בקו שמאל וכן בקו אמצעי יש בהם גבורה ות"ת וכמ"ש כי יש בבחי' החיצוניות של נה"י הכוללים ד' בחי' שהם עור ובשר וגידין ועצמות אלא שהם בבחי' החיצונית בג' בחי' והקליפות שיש בכל בחי' מאלו הד' הנה כן בזאת הבחי' התיכונה של חג"ת הכוללים יש בהם ד' בחי' עור ובשר וגידין ועצמות והם בבחי' התיכונה שבהם שהיא הקליפה האמצעית מג' הקליפות שיש בכל בחי' מאלו הד':

צמח ולא אמר יחידה מפני שהוא בחי' כתר ואין הכתר מן הפרצוף עצמו רק מן הת"ת של הפרצוף העליון ממנו כנודע:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק ג (עריכה)

<< · עץ חיים · שער כד · פרק ג· >>

פרק ג[עריכה]

וכשנגדל לגמרי נכנסו בו בחי' חב"ד הכללי ויש בהם ג"כ כ"ז בחי' כנ"ל בנה"י הכללי ובחג"ת הכלליות ואז עי"ז נגדל גם בחי' העיבור ואז פרק עליון של נצח היה בו חח"ן ושלשתן חכמה דנצח וכן בפ"ב חח"ן ושלשתן חסד דנצח וכן בפ"ג חח"ן ושלשתן נצח שבנצח וכל זה בקו ימין וכולם נצח א' הכללי דז"א בג"פ וכל פרק כולל הג' בחי' וכעד"ז בקו שמאלי מבחי' חיצוניות דעיבור והיינו הוד הכללי בו ג"פ פ"א בג"ה ושלשתן בינה דהוד הכללי פ"ב בג"ה ושלשתן גבורה דהוד הכללי פ"ג בג"ה ושלשתן הוד דהוד הכללי וכעד"ז בקו אמצעי יסוד הכללי בו ג"פ פ"א דת"י ושלשתן דעת דיסוד הכללי פ"ב דת"י ושלשתן ת"ת דיסוד הכללי פ"ג דת"י ושלשתן יסוד דיסוד הכללי והרי נתבאר נה"י דכללות הז"א שהם בחי' חיצוניות דז"א הנקרא עיבור ונקרא עשיה שבו וכנגדן בתוכן מתלבשין בחג"ת הכלי דז"א הכלולים (בו). והנה החסד יש בו ג"פ פ"א חח"ן ושלשתן חכמה שבחסד פ"ב חח"ן ושלשתן חסד שבחסד הכללי פ"ג חח"ן ושלשתן נצח שבחסד הכללי וכעד"ז בקו שמאלי גבורה הכללית ובה ג"פ פ"א בג"ה ושלשתן בינה דגבורה פ"ב בג"ה ושלשתן גבורה דגבורה פ"ג בג"ה ושלשתן הוד דגבורה הכללי וכעד"ז בקו האמצעי ת"ת ובה ג"פ פ"א דת"י ושלשתן דעת דת"ת פ"ב דת"י ושלשתן ת"ת דת"ת פ"ג דת"י ושלשתן יסוד דת"ת הכללי הרי נתבאר חג"ת הכלי דז"א שהוא בחי' אמצעי שבו הנקרא יניקה ונקרא יצירה שבו שכבר יש בו ו"ק הכוללין נה"י וחג"ת ובתוכן יש חב"ד הכללי דז"א והם מלובשים תוך חג"ת הכללי. והנה החכמה הכללי יש בה ג"פ פ"א יש בה חח"ן ושלשתן חכמה דחכמה הכללי פ"ב חח"ן ושלשתן חסד דחכמה הכללי פ"ג חח"ן ושלשתן נצח דחכמה הכללי וכעד"ז בקו שמאלי בינה הכללי ג"פ פ"א בג"ה ושלשתן בינה דבינה הכללי פ"ב בג"ה ושלשתן גבורה דבינה הכללי פ"ג בג"ה ושלשתן הוד דבינה הכללי וכעד"ז בקו האמצעי דעת הכללי ובו ג"פ פ"א דת"י ושלשתן דעת שבדעת הכלי פ"ב דת"י ושלשתן ת"ת דדעת הכללי פ"ג דת"י ושלשתן יסוד דדעת הכללי והרי נתבאר חב"ד הכללי דז"א שהם בחי' הפנימי שבו הנקרא מוחין ונקרא בריאה ואצילות שבו שכבר כלול ט"ס גמורות. הכלל העולה כי ז"א יש בו ט"ס גמורות שלימות גדולות והם באופן זה נה"י הם בחי' החיצוניות ויש בהם ט' פרקין והם ט"ס שיש בבחי' חיצוניות דז"א ונחלקו לג' מוחין וו"ק ויש בהם רמ"ח איברים בעור ובשר וגידין ועצמות והם בחי' הקליפה החיצונה שיש בעור ובשר וגידין ועצמות כנ"ל שבכ"א מהם יש ג' קליפות ובתוכם מתלבשות חג"ת הכללי והם בחי' האמצעית תיכונה שבז"א ויש בהם ט"פ והם מתלבשים תוך הט"פ של נה"י הכוללים ממש שוה בשוה הנ"ל ואלו הט"פ דחג"ת הכללי נחלקים ג"כ לג' מוחין וו"ק ויש בהם רמ"ח איברים בעור בג"ע והם בחי' קליפת אמצעי שיש בעור בג"ע ובתוכם מתלבש חב"ד הכוללים והם ט"פ המתלבשין תוך ט"פ של חג"ת הכללי שוה בשוה והם בחינת פנימיות שבז"א והם בחי' קליפה הג' פנימיות שיש ברמ"ח איברים בבחי' ע"ב ג"ע ואלו הט"פ נחלקים גם הם לג' מוחין וו"ק. ובזה תבין איך יש מוחין ממש בכל ט"ס הז"א כי הרי ג' מוחין שהם חב"ד מתלבשין בכל קומת ז"א ותבין איך יש מוחין הנקרא ו"ק ומוחין הנקרא ג"ר גם תבין כי כל קומת ז"א אינו רק ספירה א' שהוא נצח רק רחבו ג' ספי' והם נה"י ואין החג"ת שבו עומדין על הנה"י שבו אלא בתוכו וכן החב"ד תוך החג"ת אמנם החב"ד הפרטי של נה"י הכוללים עומדין ע"ג חג"ת הפרטי של נה"י הכללי והחג"ת הפרטי (על הפרטי) של נה"י הכללי עומדים ע"ג נה"י הפרטי:

(של הנה"י הכללים):


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק ד (עריכה)

<< · עץ חיים · שער כד · פרק ד· >>

פרק ד[עריכה]

הכלל העולה כי הג"פ ראשונים של נה"י מלבישין לג"פ הראשונים של חג"ת והם מלבישין לג"פ ראשונים של חב"ד וכללות אלו נקרא ג"ר אשר יש בהם ג' כלים זה לפנים מזה כי ג"פ ראשונים דנה"י נקראו כלים דחיצוניות וג"פ ראשונים דחג"ת נקראו כלים האמצעים וג"פ ראשונים דחב"ד נקראו כלים פנימים ונמצא עתה כי הם ג"ר חב"ד ולכ"א מהם יש ג' כלים זה לפנים מזה בחי' נצח חסד חכמה הוד גבורה בינה יסוד ת"ת דעת ואלו הג' בחי' דכלים הם הנזכר אצלינו בענין ג' בחי' שיש לכל ספירה וספירה ושם מיוחד לכל א' וא' והם חיצון ואמצעי ופנימי כמבואר אצלינו בשער השמות ושמור כלל זה. ואח"כ הם ג' אמצעים והם חג"ת דז"א ויש לכל א' מהם ג' כלים זה לפנים מזה והם בחי' ג' פרקין אמצעים דנה"י הכוללים וג"פ אמצעים דחג"ת הכוללים (והם) בתוכם וג"פ אמצעים דחב"ד בתוכם וכולן נקרא חג"ת דז"א. ואח"כ הם ג"ת והם נה"י דז"א והם ג"פ תחתונים דנה"י דז"א ובתוכם ג"פ תתאין דחג"ת ובתוכם ג"פ תחתונים דחב"ד וכולם נקראים נה"י דז"א ולכ"א מהם ג' כלים כנ"ל. הרי עתה נחלק ז"א לג' בחי' (כ"ז) והם ג' (נ"א כ"ז) מיני כלים זה תוך זה ט' כלים החיצונים ט"פ נה"י וט' כלים תיכונים ט"פ חג"ת וט' כלים פנימים ט"פ חב"ד ואלו הכלים פנימים הם המוחין המתפשטים בכל הגוף כנודע אך שרשם שהם חב"ד שבחב"ד אלו הם המוחין העיקרים המוחין של גדלות וגם הו"ק שלהם נקרא גדלות אלא שהם בחי' גדלות דו"ק וזכור ואל תשכח איך ג' כלים אלו ישנם בעור בסוד קליפה החיצונה ותיכונה ופנימית שבו וכללות ג' כלים אלו נקרא עור ועד"ז בבשר וכן בגידין וכן בעצמות. ובזה תבין איך המוחין דעיבור נעשין גולגלתא אל המוחין דיניקה ומוחין דיניקה הם הקרומות ודגדלות הם המוחין ממש כי הרי המוחין (הם) תוך הקרומיות והקרומיות תוך הגלגלתא והם ג' כלים זה תוך זה:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק ה (עריכה)

<< · עץ חיים · שער כד · פרק ה· >>

פרק ה[עריכה]

ונחזור לענין ראשון כי הנה כל מה שזכרנו עד עתה נקרא צ' דצלם דז"א (והם בחי' נה"י) ודע כי יש דוגמתו ממש עד"ז ג' בחי' וכל א' מט"ס ונקרא ל' דצלם והם בחי' חג"ת דז"א וכנגדן ג' בחי' אחרות והם כל א' כלול מט"ס ונקרא ם' דצלם והם בחי' חב"ד דז"א והרי נשלם כל ז"א. הכלל העולה הוא זה כי הנה יש ט"ס דז"א והם חב"ד חג"ת נה"י. וחב"ד הם ם' דצלם. וחג"ת ל' דצלם. ונה"י צ' דצלם. וחב"ד שהם ם' דצלם נעשין מקיפין לחג"ת שהם ל' דצלם. וחג"ת שהם ל' דצלם נעשין מקיפים לנה"י שהם צ דצלם. וצ דצלם שהם נה"י דז"א נקרא ז"א ממש או"פ וכבר נתבאר כי תחלה נאצל הז"א י' נקודה קטנה ונקודה זו יש לה רת"ס והם ג' קוצי י' והם ג' קוין של ז"א וכל קו יש לה רת"ס הרי ט"ס שהם חח"ן קו ימין רת"ס ובג"ה קו שמאלי רת"ס ודת"י קו אמצעי רת"ס (והרי) ט"ס שרשיות שבז"א והנה כיון ששרשם אלו הם ט"ס שרשיות מוכרח הוא שכל אחד מהם תהיה כלולה מט' א"כ יהיה טפ"ט. באופן זה כי הנה החכמה שבם דצלם יש לה רת"ס חח"ן שבה וכל א' מהם רת"ס הרי חכמה השרשית נחלקת לט"ס שבה פרטיות והם פ"א חח"ן וכולם חכמה שבחכמה השרשית פ"ב חח"ן וכולם חסד דחכמה השרשית פ"ג חח"ן וכולם נצח דחכמה השרשי' (והם חח"ן שבה וכל א' רת"ס הרי חכמה השרשית נחלקו לט"ס והם חח"ן וכולם חכמה (שרשית) הרי ט"ס פנימיות וכולם חכמה השרשית. אח"כ הבינה שבם' דצלם נחלקה ע"ד הנ"ל ג"כ ויש בה רת"ס וכל א' כלול מרת"ס הרי ט"ס פרטיות בבינה השרשית, פ"א בג"ה וכולם בינה שבבינה השרשית, פ"ב בג"ה וכולן גבורה שבבינה השרשית פ"ג בג"ה וכולם הוד שבבינה השרשית הרי ט"ס פרטיות וכולכם בינה השרשית. אחר כך הדעת שבם' דצלם יש לו ט"ס. פ"א דת"י וכולם דעת שבדעת השרשי, פ"ב דת"י וכולם ת"ת שבדעת השרשי פ"ג דת"י וכולם יסוד שבדעת. הרי ט"ס פרטיות בדעת שרשיות וג' אלו שהם חב"ד שרשיות נקרא ם' דצלם אח"כ ע"ד הנ"ל הם ל' דצלם והם חג"ת שרשיות דז"א. כיצד הנה חסד דל' דצלם שבה ט"ס והם פ"א חח"ן וכולם חכמה שבחסד השרשי פ"ב חח"ן וכולם חסד שבחסד השרשי, פ"ג חח"ן וכולם נצח שבחסד השרשי, ועד"ז בקו שמאלי גבורה השרשית ט"ס. פ"א בג"ה וכולם בינה שבגבורה השרשיות פ"ב בג"ה וכולם גבורה שבגבורה השרשי פ"ג בג"ה וכולם הוד שבגבורה השרשיות ועד"ז בת"ת השרשי קו אמצעי פ"א דת"י וכולם דעת שבת"ת השרשי פ"ב דת"י וכולם ת"ת שבת"ת השרשי פ"ג דת"י וכולם יסוד שבת"ת השרשי וג' אלו חג"ת השרשיות נקרא ל' דצלם. אח"כ עד"ז ממש צ' דצלם והם נה"י השרשי דז"א כיצד נצח דצ' דצלם יש בה ט"ס פרטיות פ"א דנצח חח"ן וכולם חכמה שבנצח השרשי פ"ב חח"ן וכולם חסד שבנצח השרשי, פ"ג חח"ן וכולם נצח שבנצח השרשי ועד"ז בקו שמאל הוד השרשי פ"א בג"ה וכולם בינה שבהוד השרשי פ"ב בג"ה וכולן גבורה שבהוד השרשי פ"ג בג"ה וכולם הוד שבהוד השרשי, ועד"ז בקו האמצעי יסוד השרשי, פ"א דת"י וכולם דעת שביסוד השרשי, פ"ב דת"י וכולכם ת"ת שביסוד שרשי. פ"ג דת"י וכולם יסוד שביסוד השרשי. הרי ג' בחי' אלו שרשיות ונקרא צ' דצלם. והנה עתה נכלל הכל ונאמר כי בכל צלם יש ט"ס שרשיות, ופ"א ספי' פרטיות. ואמנם כשתחלק צלם זה לג' בחינת שהם מל"ץ כנ"ל נמצא כי בכל בחי' מהם יהי' ג"ס שרשיות וכ"ז ספי' פרטיות. ובזה תבין ענין ס' יצירה כי הם י"ס ובהן כ"ז אתוון. והנה הז"א אינו רק ט"ס כי נוקבא היא ספי' א' העשירית והנה תמצא שכל בחי' מהם יש ג"ס שרשיות והם בחי' אמ"ש מ' קו ימין מים ש' קו שמאל אש א' קו אמצעי אויר. ואלו הג"ס שרשיות נחלקות תחלה לט"ס בינונית ואח"כ ט"ס בינונית נחלקות לכ"ז ספירות פרטיות הרי הם כ"ז כמנין כ"ב אותיות התורה עם ה' אותיות מנצפ"ך בדרך פרטי אמנם הט"ס בינונית הם נגד אותיות הראשונים שהם א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט' וזהו במ' דצלם אח"כ עד"ז הם ט' אותיות שניות והם יכ"ל מנ"ס עפ"צ בל' דצלם והנה אח"כ עד"ז הם ט"ס שלישיות והם ק"ר ש"ת מנצפ"ך ואלו הם בצ' דצלם והרי הם ג' בחי' אמנם ספירות הפרטים הם כ"ז אותיות כי גם בהם לבדם יש כמנין כ"ז אותיות התורה. הט"ס בינונית הם סוד א"ב דאי"ק בכ"ר וכו' ר"ל א' בחינה ראשונה י' שנייה ק' השלישי וכעד"ז בכל השאר:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק ו (עריכה)

<< · עץ חיים · שער כד · פרק ו· >>

פרק ו[עריכה]

כלל העולה כי בכל הצלם יש ט"ס שרשיות נגד ט' אותיות של המספר שאין חשבון למעלה ממנו כנודע לבעלי המספר כי הרי הי' חוזר לא' ויש בו כ"ז ספי' בינונית נגד כ"ז אותיות התורה ויש בו פ"א ספירות פרטיות שלימות והם גימ' כס"א להורות כי הת"ת נעשה כסא אל הכבוד שלמעלה ממנו והנה כל בחי' אלו נקרא בחי' חיצוניות שבז"א כנ"ל שיש בו ג' כלים זעג"ז וזהו בחי' כלי החיצוניות שבו והרי בארכו יש ט"ס כנ"ל. ואמנם גם ברוחב ובעוביו צריך שיהיה עד"ז כנ"ל. ונמצא שצריך שיהיה ברוחב ועוביו ג' בחי' ט"ס הנ"ל. כדי שתהיה כל בחי' זו החיצונה בחי' נה"י והתיכונה חג"ת ופנימית חב"ד ויהיה ג' צלמים זו לפנים מזו והצלם החיצון נקרא צלם דנה"י נמצא כי כל ט"ס שרשיות הנ"ל הם בבחי' החיצון ואינם רק ג' ספירות גדולות אמיתיות שהם נה"י דז"א כל א' כלולה מג' הרי ט' והצלם התיכון נקרא צלם דחג"ת לבד ויש בו ט"ס שרשיות שבו והצלם הפנימי נקרא צלם דחב"ד לבד ויש בו ט"ס שרשיות שבו ונמצא כי כאשר יתלבשו ג' אלו זה תוך זה נמצא כי ם' דצלם יהיה בו ג' ממי"ן זה תוך זה וכולם בחי' חב"ד. כיצד ם' חיצונה חב"ד שבנה"י האמיתית ם' תיכונה חב"ד שבחג"ת האמיתית ם' פנימית חב"ד שבחב"ד האמיתית וכולם נקרא אור מקיף ראשון במ' דצלם. אח"כ ל' דלם יש בו ג' למדי"ן זה לפנים מזה וכולם בחי' חג"ת כיצד ל' חיצונה חג"ת שבנה"י אמיתית כו'. וכל אלו נקרא אור מקיף ב' דל דצלם. ואח"כ הוא צ' דצל"ם ויש בו ג' צדיקי"ן זה לפנים מזה וכולם בחי' נה"י כיצד צ' חיצונה נה"י דנה"י אמיתית צ' תיכונה נה"י דחג"ת האמיתית צ' פנימית נה"י דחב"ד האמיתית (וכל אלו נקרא אור מקיף ג' צ' דצלם) ונמצא עתה שאם נמנה בבחי' האורך והגובה כל ספי' פרטיות שיש בכל חלק וחלק מבחי' זו החיצונה יהיו כ"ז ספירות פרטיות והם כ"ז אותות התורה (והוא) כשנתחיל מחכמה הראשונה שבחלק ההוא ונשלים ביסוד האחרון של חלק ההוא ואם נמנה ספי' הבינונית שיש בכל הג' חלקים יהיה כ"ז אותיות בכל צלם החיצון אחדים בם' עשירית בל' מאות בצ' וכעד"ז בחי' התיכונה צלם התיכון וכעד"ז בבחי' פנימית צלם הפנימי אמנם אם נמנה באופן אחר שהוא ברוחב ובעובי נמצא בכל חלק העליון הכולל ג' בחי' יהיה בכל א' מהם לבדו כ"ז ספירות פרטיות וכולם יחד כ"ז בינונית ויהיו ט"ס פנימית ט' אותיות האחדים וט"ס תיכונית ט' אותיות עשירות וט"ס חצוניות ט' אותיות המאות וכעד"ז בג' למדי"ן דג' צלמים וכעד"ז בג' צ' שבג' צלמים. נמצא כי היסוד התחתון שבכולן שבחלק הצ' דצלם החיצון (העומדת עם הנוקבא אב"א) הוא צ' פשוטה רומז שמתפשט בסוד אב"א כי צלם החיצון עומד עם נוקבא אב"א ויש בו אחיזה לחיצונים בהתפשטותו ויסוד התחתון שבכולם שבחלק הצ' דצלם התיכון הוא צ' כפופה וגם הוא בחי' אב"א אך איננו מתפשט אל החיצונים כמו החיצון ואין אל החיצונים אחיזה בו אפילו שהוא אב"א ויסוד התחתון שבכולם שבחלק הצ' דצלם הפנימי הוא אות ט' מורה על הזווג פב"פ ונקרא מה רב טובך אשר צפנת ליראיך כי הוא צפון טמיר וגנוז ופנימי מכולם כמ"ש בזוהר דטוביה גנוז בגוויה. ונבאר זה יותר ונמצא שהצ' דצלם דז"א הוא ט"ס וכל א' יש לה ג' כלים זה לפנים מזה. והנה הראשון הוא חכמה שבצ' דצלם והם ג' חכמות זו לפנים מזו בסוד אי"ק א' בפנימיות י' בתיכונה ק' בחיצונה והבינה של צ' דצלם הם ג' בינות זו לפנים מזו בסוד בכ"ר ב' בפנימית כ' באמצעית ר' בחיצונית וכן גל"ש בדעת דמ"ת בחסד הנ"ך בגבורה וס"ם בת"ת זע"ן בנצח חפ"ף בהוד טצ"ץ ביסוד וכעד"ז אי"ק בכ"ר כו' בל דצלם בט"ס שבו וכעד"ז אי"ק בכ"ר כו' בם דצלם בט"ס שבו וכל א' ג' כלים זה לפנים מזה. ואם נחשב ונאמר באופן אחר כי כל אורך הצלם אינו רק ט"ס לבד וכל א' ג' כלים זה לפנים מזה נמצא כי הט"ס פנימיות של כל כללות הצלם הנה הם ט' אותיות אחדים א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט' והט"ס תיכונים עשירות והט' החיצונים הם הט' אותיות המאות והרי בכל ז"א בכללותו שכולל כל ג' חלקי הצלם ג' חלקים באורך וכן ג' חלקי הרוחב והעובי שהם חיצון תיכון פנימי אין בו רק אלפא ביתא א' דאי"ק בכ"ר וע"ד פרט יהיה ג' אלפא ביתא דאי"ק בכ"ר בג' חלקי הצלם כנ"ל ע"ד הנ"ל וע"ד פרט מן הפרט יהיה ג' אלפא ביתא דאי"ק בכ"ר בכל חלק וחלק מג' חלקי הצלם ודי בזה. והרי נתבאר כי יש פ"א ספירות פרטיות בצלם החיצון וכנגדן פ"א ספירות אחרים בצלם התיכון ופ"א אחרים בצלם הפנימי הרי ג"פ פ"א הרי רמ"ג איברים גימ' אברם ואח"כ הבינה שהלבישה את המוחין דכל הצלמים הנ"ל כנודע תוך המלכות של התבונה הב' שהיא אות ה' אחרונה משם ס"ג שלה כנודע וזו נקרא תבונה הג' שהיא רביעית כשנמנה גם את הבינה עליונה וזו ה' יש בו י"ס וארכה ממשש באורך כל צלם ז"א שוה בשוה ויש בה בכל הפרטים הנ"ל באורך וברוחב בצלם דז"א בכל הנ"ל ממש וזכור הקדמה זאת. והנה ה' זו המלבשת אלו הג' צלמים כנודע שיש בהם רמ"ג ספירות פרטיות נעשים רמ"ח איברים כמנין אברהם ע"י ה' זו שנתוסף בהם ואלו הם סוד רמ"ח איברים שבאדם וכבר ידעת כי הצלם הוא סוד ומורא לא יעלה על ראשו הנאמר בשמשון רק הם נכנסין תוך גוף ז"א. ועיין בפע"ח שער העמידה סוף שער י' והנה מור"א עם הכולל גימטריא רמ"ח והרי נתבאר איך יש ט"ס בז"א וכ"ז אותיות ורמ"ח איברים ואיך נברא בצלם:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל


מתוך: עץ חיים/שער כד/פרק ז (עריכה)

<< · עץ חיים · שער כד · פרק ז

פרק ז[עריכה]

ודע כי כל ספירה וספירה כלולה מכל הקו שלה בלבד ולא מכל הי"ס כיצד חכמה מחח"ן שהוא קו שלה וכל א' כלולה מג' וכן מתפשטות ונחלקות לאלף אלפי בחי' וכולם בחי' חח"ן בלבד ועד"ז בקו שמאל כל ספירה של שמאל כלולה מג' ספירות הקו ההוא וכל א' מהם כלולה מג' עד אלף אלפים בחי' וכולם בחי' בג"ה בלבד ועד"ז בקו אמצעי וכולם בחי' דת"י לבד וזה בדרך כללות. אמנם בדרך פרטות כל בחי' מאלו הי"ס כלולה מכל הי"ס אמנם אינן יוצאין מטבע בחי' הקו ההוא המשל בזה ספי' החכמה תהיה כלולה מחח"ן וכ"א מהם יש בה י"ס וכולם נקרא חכמה או חסד או נצח בלבד ואינן נוטים על השמאל כי כולם חסדים וכן ספי' בינה כלולה מבג"ה לבד וכל א' מהם יש בה י"ס וכולם נקראו בינה או גבורה או הוד לבד ואינם נוטים אל הימין כי אלו הם כולם גבורות וכעד"ז בקו האמצעי כולם מכריעים וזכור הקדמה זאת:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל