עץ חיים/שער ז/פרק ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · עץ חיים · שער ז · פרק ד· >>

פרק ד[עריכה]

אמנם בשאר ספירות לא היה בהם שום מציאות זכר ונקבה -- כי כולם זכרים. וגם שהם כלים גמורים ואין בהם אור רק אותו שנכנס מחדש. נמצא אור הגבורה נכנס בחסד וכן על דרך זה עד שנמצא כי אור המלכות בכלי של יסוד. ובכאן יש קושיא ראשונה גם כן, איך יעשה מזכר נקבה?

אך דע שלכן הוצרכו זכר ונקבה שבבינה להזדווג להוציא ה' אחד דוגמתה ונחלק לשתיים, שהם ד"ו. ואות ו' נכנסה בכלי יסוד, בסוד "זכר של מלכות" אשר שם, כי יותר גבוה כמה מדרגות הוא אות ו' זו מן אור המלכות שביסוד, לכן הם זכר ונקבה. ואח"כ אות ד' ירדה במלכות והשלימה שם במקומה.

הרי כי בד' בחינות יש בהם זכר ונקבה, והם כתר חכמה בינה יסוד. והוא לטעם קושיא הנ"ל, שיש באלו הד' מה שאין כן בשאר.


ועתה צריכין אנו לבאר מציאות לא מטי בכתר מה ענינו. והענין כי אחר שבארנו שיש בכלי של כתר זכר ונקבה, והם: כתר חכמה, ואלו צריכין לעלות אל שורשם לינק משם. ואמנם חשק הזה שיש להם ליקח אור מן השורש שלהם הוא הגורם להם לעלות, שהרי כל הי' שרשים כולם פניהם למטה להאיר בעקודים הללו. ואמנם אחר שעולין ויונקים משם -- אז אותו הכתר דעקודים הנשאר בסוף השרשים הוא הופך אחוריו להם, ואז אינם יכולים עוד לינק, ולכן חוזרין ויורדין ונכנסין בכלים שלהם כמ"ש בע"ה.

והענין כי הנה כל השרשים העליונים הופכין פניהם למטה להשפיע אור בסוד חיות לבד שלהם, ולא לצורך זווג. אמנם גם שורש הכתר עליון יש לו חשק להשפיע למטה (כי לעולם השרשים רצונם להאיר בענפים), אך סיבת הדבר הוא היות אור הכתר (בסוף אותן השרשים כולן) הופך אחוריו למטה. ואז כראות השורש העליון בכתר עליון כי אור הניתן שם אינו משפיע למטה -- אז הוא אוסף חלקו למעלה כמ"ש "הצדיק אבד", כי כאשר אינו מזדווג עם המלכות גם הוא מפסיד, כי אין נותנין לו אבא ואמא רק כאשר ישפיע למטה. וכן על דרך זה בכאן -- (כי) כאשר הכתר אינו משפיע למטה, אז גם השורש של כתר עליון אוסף חלקו. ולא ברצונו -- כי רצונו להשפיע, רק בשביל חסרון התחתונים שאינן יכולין לקבל.

וגם טעם הדבר שאם ימשך האור ההוא תמיד הנה יחזרו הכלים אל בחינת אורות כבתחלה ויתבטלו כבתחלה, אבל עתה שאין אור נמשך בכלים רק אחר עליית אור הכלים למעלה לינק -- ובזה אין הכלים בטלים.

והנה אחר שינקו אלו האורות למעלה -- אז חוזר הכתר ההוא להפוך פניו למעלה, ואז יורדין למטה בעל כרחם כי אין להם מה לינק. ועוד טעם אחר, לפי שגם אלו האורות יש להם חשק לחזור אל הכלים (דוגמת הנשמה כשיוצאת מן הגוף), לכן אחר יניקתן חוזרין לירד. ואז אין אותו כתר דעקודים שבסוף השרשים יונק מן השורש של כתר עליון של השרשים רק חיות לבד הצריך לו ולא יותר:


ונבאר עתה מציאות עליית זו. ונאמר כי הלא כאשר "לא מטי" בכתר הוא לפי שעולין זכר ונקבה של הכתר למעלה במקום זה הכתר שבסוף השרשים העליונים, ואינם יכולין להיות שם ביחד כי הוא גדול מהם. ולכן הם נשארים במקומו והוא עולה במקום השורש של המלכות. ואז גם השורש של המלכות עולה בשורש של היסוד, ושם נשארים שניהם בסוד היסוד, שהוא זכר ונקבה. ואז שורש כתר עליון משפיע למטה אחר שכבר יש הכנה לתחתונים לקבל. ואז הנוקבא של הכתר נכללת בזכר.

ופירוש הענין כי הנה יש כמה כללות:

  • א' כאשר יהיו ב' אורות בב' כלים, כל אחד בפני עצמו, ואחר כך כאשר יכנסו ב' האורות בכלי אחד -- זה יקרא כללות, שנכלל זה בזה בכלי אחד.
  • ועוד יש מציאות אחר, והוא בהיות בחינת ב' אורות‏[1] זכר ונקבה [בב' כלים], שאז אירע להם מ"ש בפר' תרומה דף קמ"ז (ח"ב קמז, א)[2], כי אז יש בהם סוד "אהבה", פי' כי נכלל הארת זכר בנקבה ושניהם בכלי אחד‏[3]. וכן חוזר הארת נוקבא להכלל בכלי של הזכר. הרי הם ד' אורות, ב' בכל כלי כלולים זה בזה, והם סוד ד' אותיות של אהב"ה.
  • ועוד יש מין כללות אחר והוא זה המציאות שאנו בו, שהם ב' אורות בלתי כלים, שהם זכר ונקבה של הכתר שעלו למעלה ואינם בכלי, כי כללותם אז יהיה בבחינה שיקבל הארה זו מזה, וזהו כללות שלהם.

והנה עתה הנוקבא נכללת בדכורא, כי להיות שהנוקבא הוא אור של החכמה כנ"ל והזכר הוא אור של הכתר שנשאר בכלי, א"כ הזכר הוא שמקבל עתה מן השורש שלו שהוא שורש הכתר. וזה נמשך לו ע"י שמזדכך אותו הכתר שנשאר למעלה בסוף השרשים. וע"י הארה העליונה של שורש הכתר הוא מזדכך מאד. ואז מאיר אור רב בזה הזכר של הכתר, ואז נכללת הנקבה בזכר ומקבל הארה ממנו.

עד שנמצאים עתה ג' בחינות אלו‏[4] שוים בהארתן, והם: זכר ונקבה של כלי הכתר ואותו הכתר שעליהם. ואחר שהן שוין יקבלו האור שלהם מצד שורש כתר עליון. ואז צריך שהנוקבא של הכתר תקבל גם היא משורש עליון שלה, שהוא חכמה עליונה -- לכן השורש של החכמה העליונה יורדת בבינה ובינה בחסד כו' -- עד שיורד יסוד במלכות, ואז אותו הכתר שעלה במקום שורש המלכות יורד במקומו. כי אינו יכול להיות שם, כי אין לו דמיון עם שורש המלכות, וגם הוא ענף והמלכות הוא שורש, לכן הוא גרוע ממנה אע"פ שהוא מקבל מן הכתר. אמנם יורד במקומו. ושם יוכל להיות ביחד עם זכר ונקבה שהיו במקומו, כי אז שלשתן שוין אחר שכולן שוין בקבלתן משורש הכתר עליון.

ואז נמשך הארת שורש חכמה למטה. ואז הזכר נכלל בנוקבא -- שהנוקבא מקבלת תחלה, לפי שהוא נשתווה במעלה עם הזכר, כי שניהן שוין, וקבלו משורש הכתר עליון. ולפי שעתה מקבלים משורש חכמה -- לכן הנוקבא מקבלת תחלה מכל הג' שבכאן, והן מקבלין ממנה ונכללין בה בסוד "אשת חיל עטרת בעלה".

אמנם טעם ירידת שורש חכמה למטה במקום שורש הבינה וכו' הוא לכמה טעמים.

  • האחד הוא, לפי שכשהיא קרובה לשורש כתר אינה יכולה להאיר, ואורה מתבטל באור הנמשך מן הכתר.
  • ועוד כי צריכה היא להתקרב למטה כדי שתוכל הנוקבא שבכתר לקבל תחלה ממנו כנ"ל. וזהו גורם קריבת השורש אליה מדריגה אחת יותר מקורבת הזכר שבכתר אל שורשו.
  • ועוד כי בארנו כי לעולם השרשים אינם נמנעים מלהשפיע למטה בהיות התחתונים רוצים לקבל. לכן שורש הכתר אינו נמנע מלהשפיע למטה כל זמן היותן זכר ונקבה חוץ מן הכלי שלהם. ואם כן אין החכמה יכולה להשפיע. ולכן כאשר תתרחק החכמה ותרד למטה במקום הבינה -- אז ישאר המקום שלה פנוי. ואז בעוד שהשפע הנשפע משורש הכתר ממלא אותו מקום החלל הפנוי -- אז החכמה היא משפעת למטה. נמצא כי אז גם אם הכתר משפיע אינו מבטל הארת החכמה.

ואמנם ירידת החכמה למטה לא תפסיד הארתה בהתרחק מן המאציל מדריגה אחת כנ"ל הוא מזה הטעם; אחר היות הכתר עליון ממלא אותו מקום החלל. כי בשלמא אם היה נשאר שם מקום פנוי וחלל -- היה נפסק האור מן המאציל לחכמה, ואדרבא היתה מפסדת החכמה, ויותר טוב היה להשאר במקומה. אמנם עתה שאור הכתר ממלא מקום החלל ההוא -- יש דרך ומעבר אל האור המאציל להשפיע בשורש החכמה, ואינה מפסדת כלל.

והנה אחר שקבלו זכר ונקבה מן השורש החכמה גם כן -- אז אינן צריכין לינק עוד, ואז יורדין זכר ונקבה בכלי שלהם. ואז שורש החכמה נתעלה‏[5] במקומה, וגם שורש הכתר אוסף חלק אור אליו. ואותו הכתר שבסוף השרשים אינו מקבל רק חיות הצריך לו לבד. ועתה נקרא בחינת "מטי" בכתר אל הכלי, כי חזר האור בכלי שלו. אמנם שורש כתר עליון נקרא "לא מטי" למטה בעקודים.

הרי העלינו מכל זה שהאור שבכלי ראשון נקרא כתר, ואין בו רק אור החכמה, כי אור הכתר נשאר למעלה בסוף השרשים. וזהו סוד "כולם בחכמה כו'":


  1. ^ (אלו)
  2. ^ אני מצאתי עיקר המאמר של מילת אהבה מתחיל בדף קמ"ו ע"ב -- ויקיעורך
  3. ^ ר"ל הארת הזכר נכלל בנקבה בכלי של הנקבה -- ויקיעורך
  4. ^ (הם)
  5. ^ (נ"א נתגלה)


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל