עץ חיים/שער ו/פרק ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
<< · עץ חיים · שער ו · פרק ז· >>

פרק ז - מ"ת[עריכה]

וצריך עתה לבאר מה הארה היתה נמשכת אל האורות התחתונים בעת עליית אורות העליונים מהם כמו שהתחלנו לבאר למעלה ענין זה. וכדי לבאר ענין זה יתבאר לך כלל גדול שיצטרך לך בכל שאר מקומות והוא ענין אור ישר ואור חוזר מתתא לעילא, כנזכר בתיקונים ובזהר במקומות רבים.

דע כי אין ספק כי לעולם השגחת השפעת המאציל בנאצלים אינה נפסקת אפילו רגע א', ואף גם בהיות פגם בתחתונים שאז‏[1] האורות העליונים מחזירין פניהם מן התחתונים ומסתלקין מהם ועולין למעלה. עם כל זה השגחת הארה עליונה המוכרחת להחיות התחתונים די ספוקם אינה נפסקת כלל כמ"ש על הפסוק "כי רגע באפו חיים ברצונו". ובודאי הוא שלא תהיה הארה זו הנמשכת מן המאציל המאיר בתחתונים בעת הסתלקות האורות למעלה דומה אל הארה הנמשכת בתחתונים בעת ירידת אורות העליונים למטה להאיר בתחתונים. ונמצא עתה ב' בחינות אורות נמשכין מן המאציל לתחתונים: א' הוא בעת ירידת האורות למטה, והב' הוא בעת הסתלקות האורות למעלה. זאת דרך עליה וזאת דרך ירידה.

ואמנם כאשר יש רצון‏[2] ויש כח בתחתונים ושלימות לקבל אור העליון של המאציל -- אז האורות העליונים חשקם וחפצם להאיר למטה, ועי"כ הופכים פניהם למטה להמקבלים, לירד להאיר בהם דרך פנים בפנים מאירים. ואמנם כשאין שלימות בתחתונים, והאורות מסתלקים, הם הופכים‏[3] פנים אל המאציל אשר כוונתן לעלות שם, ומחזירין את אחוריהן נגד המקבלים התחתונים, ואז אותו הארה שמאירה בתחתונים בעת ההיא באה דרך אחוריהם, ומאחוריהם מקבלים התחתונים הארה המוכרחת להם כדי חיותם ולא יותר:


והנה האור הנמשך דרך ירידה הוא אור ישר ורחמים ונקרא "אור פנים". ואור החוזר דרך עליה נקרא "אור חוזר" ו"אור אחור" ודין. והנה ב' בחינות אלו נמצאים בכל הי' ספירות. אמנם יש חילוק ביניהן בבחינת אור חוזר, והוא זה: כי הנה כאשר אור הכתר מסתלק ועולה והופך פניו למעלה כנגד המאציל ואחוריו למטה כנגד החכמה -- הנה אז החכמה מקבלת אור חוזר ההוא הנמשך מן המאציל על ידי אחור א' לבד שהיא אחור הכתר. אמנם בעלות החכמה גם היא אל המאציל וגם היא תתהפך אז אחוריה למטה אל הבינה -- אז מקבלת הבינה אור החוזר הנמשך מהמאציל דרך ב' אחוריים -- שהם אחור הכתר ואחור החכמה. וכן על דרך זה בכל הספירות. עד שנמצא כי המלכות תקבל אור הנמשך לה מן המאציל דרך ט' אחוריים. וכבר נתבאר לעיל כי אור האחוריים הם דינין. אם כן כל מה שנתרבו האחוריים יהיה האור הנמשך דין קשה ויותר חזק. והרי זה חילוק א', בענין ריבוי אחוריים או מעוטן.

והנה עוד יש חילוק אחר בענין איכות אחוריים בעצמן שאין כולן שוין. שאין אחוריים של חסד דומין לאחוריים של גבורה; כי האחוריים של גבורה הם דינין קשים עד מאד. וכן על דרך זה בכל ספירה -- בחינת הדינין אשר באחוריהם אינם שוין זה לזה. כי ספירת הת"ת אשר מקבל האור דרך אחוריים של הגבורה -- יהיה אור ההוא דין קשה עד מאד יותר מאשר למעלה ממנו.

ונמצא כפי החילוקים שיתהוו באור החוזר ההוא הנמשך לו -- אם נמשך דרך אחוריים רבים או מועטים, או אם יהיה דרך אחוריים ממותקים או קשים -- בערך ההוא יהיה אור החוזר ההוא, או דין קשה, או דין רך, או דין ממוצע. וכיוצא בזה פרטים אחרים רבים מובנים מעצמן.

והנה כל העניינים האלו היו באלו הי' ספירות בעולם העקודים‏[4]. והנה כדי שנבין היטב בחינת אור ישר וחוזר, פנים ואחור, אבאר לך למציאות זה בזו"ן ומשם תקיש אל השאר:


  1. ^ (נ"א נמצא ניצוצי)
  2. ^ (נ"א כשרצון בעליונים)
  3. ^ (נ"א והופכים)
  4. ^ (נ"א הטעמי' האלו היה בערך ההוא באלו בעולם העקודים)


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל