עץ חיים/שער ה/פרק ז
פרק ז
[עריכה]- וזהו כת"י הרב ז"ל ומזכיר בו דרוש דלעיל
אמ"ש בג"ד כפר"ת
הנה נודע מן הכתוב לעיל כי אמ"ש הם ג' ראשונות שהם יסודות אל ז' תחתונות, ובג"ד כפר"ת הם ז' תחתונות, יען שיש בהם דין ורחמים, שהם אור ישר ואור חוזר. שהם בחינת עצמן רחמים ובחינת מלכות שבכל אחד ואחד הוא דין. לכן הם כפולות.
וי"ב פשוטות הם ספי' ת"ת לבד שהוא אחד מז' כפולות עצמן נחלקת לי"ב חלקים שהם י"ב פשוטות. והיותם י"ב הוא כי כל ז' תחתונות נשרשים בגוף שהוא הת"ת והז' כפולות עם ת"ת בעצמו יהיה י"ד אך הז' תחתונות זולת ת"ת בהיותן כפול הם י"ב. נמצא כי הת"ת בעצמו הוא מב' בחינות -- שהוא אות[1] ד' מבג"ד כפר"ת והיא כפולה, עוד יש בו י"ב שרשים של ו' תחתונות שהם כפולות והם י"ב ונכללין בת"ת. ואלו י"ב פשוטות נקרא י"ב גבולי אלכסונים בספר יצירה, כי מאחר שהם עצמן בחינת ו' תחתונות כפולות אשר בת"ת נשרשים א"כ צריכין להיות מצויירין שם בציור גבולי אלכסונים, כי חלק א' גבול א' שבו יהיה נוטה באלכסון נגד ספירת החסד וחלק גבול הב' יהיה עומד ונוטה נוכח ספירת הגבורה. ועל דרך זה כולם כדי שאלו י"ב חלקי הת"ת יהיו נוטים פניהם נגד הו' ספירות שהם שרשים לאלו י"ב חלקים שבת"ת לינק מהם. כי הרי בחינת חסד שבת"ת צריך שיהיה בקו ימין הת"ת בראשית הקו ויהיה נחלק לב' חלקים כפולים -- דגש ורפה. ובסוף קו הימין דת"ת יהיה בו ב' חלקים דנצח. וכיוצא בזה בשאר.
ודע כי גם ביסוד יש בו שנים עשר בחינות גבולי אלכסונים אלו, כי כל הז' תחתונות צריך שיהיו נרשמים בו בסוד "אלה תולדות יעקב יוסף". וזהו סוד "וקרא זה אל זה", י"ב בי"ב, דת"ת ודיסוד. ואלו הי"ב גבולי אלכסון דיסוד הם בחינת י"ב מזלות עצמן, ובחינת ז' ככבי לכת הם הז' תחתונות מפאת עצמן, ולא מבחי' התכללותן ביסוד. וענין היותם י"ב פשוטות הוא שהרי הם בחינת ז' תחתונות הרומזים בת"ת או ביסוד בהיותם כפולות, ולכן עלו בחשבון י"ב, וע"כ הם י"ב פשוטות כי ו' כפולות הם י"ב פשוטות וע"כ הי"ב אינם כפולות רק פשוטות לבד:
הכלל העולה כי י' ספירות יש בהם י' אותיות, אות אחד בכל ספירה, על סדר זה. והם י' אותיות הנזכר -- אמ"ש בג"ד כפר"ת א' הוא כתר שהוא א' והוא אות א' מן אל"ף בי"ת. ות' במלכות שהיא אחרונה וכן ת' היא אחרונה בא"ב.
נמצא כי ד' שהוא בת"ת. ובת"ת זה יש בו י"ב אותיות פשוטות שהם בחינת ז' אותיות בג"ד כפ"רת כפולות, ועתה הם י"ב פשוטות. וזהו סוד מ"ש בפר' פקודי בהיכל רצון שהוא כולל שית היכלין אחרנין בגווה, שהם ו' כפולה ונעשין י"ב בסוד ו"ו, כי ת"ת נקרא ו' כנ"ל בענין ז' כפולות וי"ב פשוטות.
והנה האותיות הם כחות אצילות ועצמות הספירות וסוד המלכות והצירופים[2] שבספר יצירה. הענין הוא שכל הכחות לא יפעלו אלא בסוד חזרתן וצירופם אל מקוריהם ואז יושפע עליהם שפע רב וחזק לשיוכלו הם לפעול פעולתן בחוזק. וזהו סוד "המליך אות פלוני" הנזכר בספר יצירה, כי יחדה וקשרה אל שרשה ואז הוציא פעולה אחת ממנה.
וי' אותיות הנ"ל כוללת כל הכ"ב והם אמ"ש בג"ד כפר"ת כנזכר בסוד י"ס כסדרן מלמעלה למטה[3]. י"ב פשוטות הם י"ב גבולין.
וסוד אמ"ש וי"ה הם ג' ראשונות. וטעם הקדמת א' באמ"ש כי גם (כי) כל הדברים מורכבים מאש מים ורוח עם כל זה עיקר הכל הוא ע"י הרוח שהוא אות א'. לכן בזכר וי"ה -- רוח מים אש, כי הרוח עולה על הכל, ואחריו מ' מים שהוא חסד, ואחריו ש' אש שהוא דין. וזהו אמ"ש. והנקבה בהפך ממש כי בא ממטה למעלה והוא אש"ם וה"י.
וכשהמליך אות מ' תחלה: זכר -- מא"ש, וא' קודם אל ש', יו"ה. והנקבה מש"א - יה"ו. וכשהמליך ש': בזכר שמ"א, כי להיות שעיקרו ש' שהוא דין הקדים ש' אל מ'. הי"ו. אמנם להיות כי המים רחמים גמורים מן הרוח שהוא ממוזג לכן הקדים מ' אל א'. אך הנקבה שא"מ הו"י:
- ^ נ"א ר'. אבל מוכח מההמשך שהנוסחה הנכונה היא ד' -- ויקיעורך
- ^ (נ"א כח אצולים מעצמות הספי' וסוד המלות והצירופים)
- ^ (נ"א מלמטה למעלה)
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |