עץ חיים/שער ג/פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עץ חיים · שער ג · פרק א· >>

מ"ב סדר אצילות בקיצור מופלג למוהרח"ו[עריכה]

פרק א[עריכה]

ראשונה הוא האין סוף ב"ה, מקיף את כל העולמות וגם הוא מוקף מהם ומתלבש בתוכם עד סוף עולם האצילות. ואינו נוגע ודבוק זולתי בעולם אצילות לבד ולא בבי"ע, ולכן משם ולמטה ישתנה מהותם ויקראו בי"ע. אך בחי' המקיף דבוק ונוגע בכל הד' -- אצילות בריאה יצירה עשיה.

ותחלה משתלשל ממנו באמצעתו אדם קדמון הנזכר בתיקונים תיקון ע' דף קל"ב. ובבחי' היותו שניות לאין סוף נקרא "אדם דבריאה" עם שהוא קודם אצילות. גם נרמז אדם זה בפרשת פקודי דף רס"ח במאמר אר"ש ארימית ידי בצלותין לעילא כו' טי"ת היכלין כו' כולהו איקרון אין סוף , עכ"ל. כי זה האדם כלול מי' ספירות וכולן נקרא "אין סוף" בערך עולם האצילות שלמטה הימנו. וזה האדם קדמון נחלק לאלפים ולרבבות עולמות, ותחלת התחלקותו הם ד' עולמות הנקרא "ראיה שמיעה ריחא דיבור" הנזכר בתיקונים תיקון ע' דף קכ"א. ומהם מתחלקים עולמות לאין קץ, וכל אלו הבחינות נרמזו במאמר פקודי הנז"ל למבין. וזה האדם נרמז בקוצו של יו"ד דשם הוי"ה, כי הוא בחינת הכתר של כללות העולמות.

ואור אין סוף, בכח התלבשותו בחכמה דאדם קדמון זה, האציל תחתיו עולם האצילות. וזהו סוד "כולם בחכמה עשית". וחכמה הנ"ל נתלבשה במלכות דאדם קדמון, וזה המלכות ירדה ונתלבשה בסוד ז"ס שלה תוך י' ספירות דעולם האצילות והיה זה כדי לקשר אדם קדמון בעולם האצילות. ועל דרך זה בכל עולם ועולם כמ"ש בע"ה. וראש זו המלכות (שהם ג' ראשונות שבה) נשארו במקומם. וז' תחתונות (שהם גופא דילה של ז' ימי בראשית) הם נתלבשו בי' ספירות דאצילות. וזה הבחי' נקרא "עתיק יומין", שהם ז' ימים, העתיקן מן מלכות דאדם קדמון. והז' תחתונות נחלקים לי' ספירות; כי ראשונה כלולה מג' על דרך היכל ק"ק שכולל ג'. וזה העתיק נעשה נשמה לאריך אנפין שהוא כתר דאצילות וגם הוא מתפשט בט' ספירות אחרות דאצילות. ואור אין סוף תוך (אדם קדמון דאדם קדמון) תוך העתיק ואריך אנפין מלביש לז' תחתונות לזה העתיק.

וחכמה ובינה דאצילות מלבישים לאריך אנפין -- הז' תחתונות שלו לבדו (בהתפשטותם בז"א) -- על דרך הנ"ל, ונקראו אבא ואמא.

וזעיר אנפין, הוא ו"ס דאצילות, מלביש לאבא ואמא את ז' תחתונות שלהן. וכל קצה הוא צורת ו', הם ו' קצוות, ו' פעמים ו' גימטריה אל"ה, ובהם מתלבש הבינה הנקרא מ"י, ונעשה אלהים. מ"י בר"א אל"ה.

ונוקבא דז"א -- הוא המלכות דאצילות -- מלבשת להז"א ז' תחתונות שלו בסוד "נקבה תסובב גבר". ובעת הזווג שוה היא אליו פנים בפנים. ודי בזה.

הרי כשנעריך בדיעה יתירה נמצא היות כל קומת מלכות שיעור ספירה אחת לבד בערך כללות כל עולם האצילות. וזעיר אנפין יהיה ו' קצוות של כללות, עם שהוא בעצמו י' ספירות. ואבא ואמא גבוהים ממנו. וראש הכתר גבוה מעליהם. האמנם רגלי כולן שוין עד סוף האצילות -- רגלי עתיק, ורגלי אריך אנפין, ורגלי אבא ואמא, ורגלי זו"ן -- כולן שוין. אכן יתפרדו בראשם זה למעלה מזה באופן כי יהיו כולם מלובשים זה מלבוש לזה וזה מלבוש לזה.

והעתיק (שהוא מלכות דאדם קדמון) ובתוכו חכמה דאדם קדמון (בסוד ה' בחכמה יסד ארץ) ובתוכו האין סוף עצמו -- כל ג' אלו מתלבשים תוך האצילות. וזה נרמז באדרא האזינו דף רפ"ח וז"ל: כד אתתקן אפיק ט' נהורין דלהטין מיניה מתיקונוי ואינון נהורין מיניה מנהרן ומתלהטן ואזלין ומתפשטים לכל עיבר כבוצינא דמתפשטין מיניה נהורין לכל עיבר ואינון נהורין דמתפשטין כד יקרבון למנדע לון לא שכיח אלא בוצינא בלחודוי כך הוא ע"ק בוצינא עילאה סתימא דכל סתימין ולא אשתכחא בר אינון נהורין דאתפשטן דמתגליין וטמירין ואינון איקרון שמא קדישא ובג"ד כלא חד . באופן כי אין ניכר מכל אחד מהם כי אם הראשים, אכן גופם מתלבשים אלו תוך אלו ואינם ניכרים רק בחינת ראשיהם. לכן יכנום באדרא האזינו בבחינת הראשים. ודי למבין:


והנה כל הי' ספירות דאצילות נחלקים לה' פרצופים -- כתר חכמה בינה זכר ונקבה; כל אחד כלול מרמ"ח אברים. והם בחינת ד' אותיות הוי"ה הכולל עולם אצילות לבדו, ועם קוצו של י' -- הרי הם ה' פרצופים. אכן בערך ההוי"ה הכולל כל העולמות כנ"ל נמצא כי אדם קדמון קוצו של י', וי' ספירות דאצילות הם יו"ד דהוי"ה הנרמזת בחכמה, והוא אצילות כנודע.

ואח"ז נשלם חוט האין סוף בבחינת פנימיותו הנ"ל, ואז נתעבה האור ונעשה שם מסך, ודרך המסך ירדה שם המלכות דאצילות, ז' תחתונות שבה, והיתה ראש לשועלים -- לי' ספירות דבריאה. וכל זה אחר התעבותה והתלבשותה דרך מסך הנ"ל. גם הבינה דאצילות, נתלבשה אור ז' תחתונות שלה במלכות דאצילות וירדה דרך המסך ונתלבשה בי' ספירות דבריאה. וזהו סוד "בינה מקננה בכורסייא". ואלו הז' תחתונות דמלכות נתהוו לעתיק יומין דבריאה, ועתיק יומין דבריאה באריך אנפין דבריאה, וכו' על סדר הנ"ל באצילות. וגם הוא ה' פרצופים דבריאה. וכולם בחינת ה' דהוי"ה הכוללת כל העולמות.

ואח"כ נפרש מסך ב' וירדו ז' תחתונות דמלכות דבריאה (ובתוכם מתלבשת אור ו' קצוות דז' תחתונות דאצילות) ונתהווה בחי' עתיק יומין דיצירה. וזהו סוד "ז"א מקנן ביצירה". וזה העתיק מתלבש באריך אנפין דיצירה כו' על דרך הנזכר בבריאה כנ"ל, וגם הוא ה' פרצופים דיצירה, וכולם בחינת ו' דהוי"ה הכוללת כל העולמות.

ואח"כ ירדו ז' תחתונות דמלכות דיצירה (ובתוכם מלכות לבדה דאצילות), מתלבשת (נ"א היא לבדה מתלבשת) תוך אריך אנפין דעשיה (וגם זה דרך מסך שבין יצירה לעשיה. וזהו סוד "מלכות מקננא באופן"), ונקרא עתיק יומין, ומתלבשת תוך אריך אנפין דעשיה, והכל על דרך הנ"ל ביצירה. וגם הם ה' פרצופים וכולם בחינת ה' תחתונה דהוי"ה הכוללת כל העולמות:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל