עץ חיים/שער א/ענף ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · עץ חיים · שער א · ענף ה

ענף ה[עריכה]

רצוני בענף זה להקדים קצת הקדמות אל כל הבא למלאות את ידו ולהתעסק בחכמה זאת. והוא כי כבר ביארנו לעיל כי פרצוף אדם כלול מרמ"ח אברים בי' ספירות פרטיות שבו באופן זה: כי כתר הוא גולגלתא, וחב"ד הם ג' מוחין, וחג"ת הם ב' דרועין וגופא, ונה"י ב' שוקין ואמה, ומלכות היא נקבה שלו.

אמנם אם תרצה לחלק ולפרט אלו הי' ספירות הכלליות בפרטים רבים הנה אינם נחלקות רק לה' בחינות לבד אשר כל בחי' מהם הוא פרצוף אחד שלם כמראה אדם. וזה סדרן:

  • הנה הכתר הוא פרצוף א' שלם מי' ספירות ונקרא אריך אנפין,
  • וחכמה הוא ג"כ פרצוף א' מי' ספירות ונקרא אבא,
  • ובינה היא ג"כ פרצוף א' מי' ספירות ונקרא אמא
  • והו' קצוות מחסד עד היסוד הוא פרצוף א' מי' ספירות ונקרא ז"א,
  • וספירה עשירית שהיא מלכות היא פרצוף א' מי' ספירות ונקרא נוקבא דז"א.

עוד צ"ל כי בחי' המלכות שבכל פרצוף ופרצוף מאלו הה' פרצופים הוא באופן זה: כי מלכות אשר בפרצוף זכר (כגון אבא וז"א) -- הנה המלכות שבו הוא בחי' עטרה שעל הצדיק הנקרא יסוד בסוד "ברכות לראש צדיק" הנזכר בספר הזהר פר' ויצא דקס"ב (ח"א קסב, א) וז"ל ר' ייסא זוטא הוה שכיח קמיה דר"ש א"ל מהו דכתיב ברכות לראש צדיק לצדיק מבעי ליה וכו' . ואם הוא מלכות בפרצוף נוקבא (כגון אימא ונוקבא דז"א) -- הנה המלכות שבה הוא ג"כ בחי' עטרת היסוד שבה; כי היסוד שבה הוא הרחם, והעטרה שבה הוא בחי' בשר התפוח שעליה הנקרא בדברי חז"ל "שפולי מעיים" בענייני סימני איילונות כנודע. ואמנם ספירת המלכות הכוללת -- שהוא פרצוף אחרון שבחמשה פרצופים הנקרא נוקבא דז"א -- הנה היא (נקבה גמורה) בפרצוף גמור כשאר כל הפרצופים. וזכור זה.

ונתרץ קושיא חזקה וגדולה שנתקשו בה חכמים גדולים ולא ירדו לסוף עמקה. כי בהקדמת הזוהר דף א' (ח"א א, ב) אמרו שם על פסוק "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה כו'" כי בכתר ובחכמה לית תמן שאלה כלל, ומבינה ואילך קיימא לשאלה אבל איהו בארח סתים ולא אתגלייא כלל, כיון דמטי עד מלכות הנקרא מ"ה -- מה פשפשת ומה ידעת -- הא כולא סתים כדבקדמיתא. ובמקומות אחרים על הפסוק "כי שאל נא לימים ראשונים" אמר שהם מחסד ואילך אבל למעלה משם אין שאלה בג' ראשונות. גם אמרו בתיקונים תיקון כ"ב דף ס"ב כתר עליון דא איהו שלימו דנ' שערי בינה ודא איהו דלא אתייהב למשה, דעליה נאמר "נתיב לא ידעו עיט" ועליה אמרז"ל במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור אין לך עסק בנסתרות במה שהורשית התבונן . ובריש האי תיקון כ"ב קאמר הנסתרות דא אינון אבא ואמא וכו' . הרי כי בג' ראשונות אסור לדרוש ולחקור בהם כאשר תמצא בפסק הגאון ר' יצחק דלטאש בתחלת ספר הזהר, עי"ש בישוב זה המאמר וכאלה רבים.

והרי בכל ספר הזהר, ובפרט בב' האדרות ובתיקונים, הפליא לדבר בג' ראשונות, ואיך בהקדמת הזוהר אמר בהיפך, שאפי' החקירה במלכות אחרונה עליה אתמר מה שאמרו רז"ל "מה פשפשת ומה ידעת וכו'"?

אבל הענין הוא כך, ומובן במ"ש בענף ד' ענין אדם קדמון ואיך כל העולמות הם ענפים ומסתעפים ממנו עד שנמצא כי עולם האצילות אינו רק לבוש אל נה"י דאדם קדמון שהם בחי' רגליו לבד. וכבר ידעת כי עולם העשיה הוא נגד המלכות דאדם קדמון אשר מקומה היה אחור באחור עם ז"א בתנה"י שלו לבד. נמצא כי עולם האצילות אינו [אלא] (אפי') בערך עולם עשיה שהוא מלכות דאדם קדמון. נמצא כי כל עסקינו בספר הזהר בעולם האצילות -- אפי' בג' ראשונות -- אינו [רק] (אפי') בחי' עולם עשיה דאדם קדמון שהוא מלכות דאדם קדמון, אבל בג' ראשונות דאדם קדמון אסור לעשות כן, ואפי' במלכות דאדם קדמון שהוא בחינת עשיה.


עוד צריך שנקדים לך הקדמה א' והוא כי כל הי' ספירות הכוללות כל עולם ועולם הנה בכללות יחד כולם כאחד בחי' הוי"ה אחת בכל מקום שהוא, בין בכללות בין בפרטות כנ"ל יוצא מכל אות ואות מהם הוי"ה א'. והנה קוצו של יו"ד שבאותו הוי"ה הוא ספירת כתר, ויו"ד עצמה הוא בחינת חכמה, וה' ראשונה בינה, והו' הוא הת"ת כולל ו' ספירן אשר כללותם נקרא בשם ז"א (כמ"ש במקומו בע"ה), והה' אחרונה מלכות הנקרא אצלינו נוקבא דז"א. וכל זה הוא בדרך הוי"ה הכוללת הה' פרצופים יחד כנ"ל.

וכן אם נחלק הי' ספירות בכל פרצוף ופרצוף תהיה גם הוי"ה שבפרצוף ההוא בפרטות על דרך הכללות. כי קוצו של יו"ד הוא הכתר, שהוא גלגלתא שבפרצוף ההוא. וי' חכמה וה' בינה שבפרצוף, והם ב' מוחין ימין ושמאל. וו' הוא עיקר הגוף, ו"ק שבפרצוף ההוא. וה' אחרונה הוא מלכות שבאותו פרצוף.

עוד צריך להקדים בחי' אחרת קרובה אל הנ"ל, והוא כי מכל אות ואות משם הוי"ה יוצא הוי"ה אחד. ואין חילוק ביניהם רק באופן מלוייהן וזהו עניינם.

  • כי י' שהוא רומז באבא שהוא ספירה הנקרא חכמה יש בו הוי"ה אחד במילוי יודין והוא גימטריה ע"ב.
  • והה' נרמזת באימא שהיא הספירא הנקרא בינה יש בה הוי"ה במילוי יודי"ן ואלף כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"י, והוא גימטריה ס"ג.
  • והו' שהוא רומזת בז"א שהם ו' ספירות אשר מחסד עד יסוד יש בה הוי"ה א' במלוי אלפי"ן, והוא גי' מ"ה.
  • וה' אחרונה שהיא רומזת במלכות נוקבא דז"א יש בה הוי"ה א' במילוי ההי"ן והוא גי' ב"ן.

ועל דרך זה גם כן בפרטות כל פרצוף ופרצוף שבה' פרצופים הנ"ל, אשר בכל א' מהם יש הוי"ה בפרטות כנ"ל, יש בה שם הויה דע"ב בחכמת פרצוף ההוא, והוי"ה דס"ג בבינת פרצוף ההוא, והוי"ה אחד דמ"ה (בז"א) בו' קצוות שבפרצוף ההוא, והוי"ה דב"ן בנוקבא דז"א שבפרצוף ההוא. וכמו שכל ספירה וספירה נפרטת לי' ספירות, ומי' ספירות לי' ספירות עד אין קץ ותכלית כנ"ל -- כך הוא חילוק מילוי (פרטי) ההויות שהם מתרבים ומתחלקים עד אין קץ כפי חילוק פרטיות הספירות עד אין קץ.

והנה אחר שהקדמנו לך כל ההקדמות האלו צריכים אנו לעורר אל המעיין הבא לעיין בספר הזהר שימצא מאמרים רבים שונים ורחוקים זה מזה בתכלית הריחוק, ואם לא יהיה לו הקדמות אלה יסתר מעיונו, כי לא ידע להבחין באיזה מציאות (בחי') הוא מדבר המאמר אשר הוא בו, ולא ידע להבחין באיזה בחינה הוא מדבר המאמר ההוא. אם הוא באדם קדמון עצמו. ואם בכל אותן האורות שיצאו והאירו ממנו. אם בבחינת אורות האוזן. אם בבחינת אורות החוטם. אם בבחינת אורות הפה הנקרא עקודים. ואם בבחינת אורות העין הנקרא עולם הנקודים שהוא עולם האצילות טרם תקונם. ואם בבחינת אורות המצח שהוא בחי' עולם האצילות אחר שנתקן. ואם בעולם הבריאה. ואם בעולם היצירה. ואם בעולם העשיה. וכל זה דרך כללות.

והנה יש עוד להבחין בדרך פרטות אם מדבר בפרצוף עתיק שבכל עולם מהם, או בפרצוף אריך אנפין, או באבא או באימא או בז"א או בנוקבא או בישראל סבא או בתבונה או ביעקב או בלאה:

עוד צריך להבחין פרטי פרטים; אם מדבר בי' ספירות דעגולים או בי' ספירות דיושר, ואם במקיף ואם באור פנימי, ואם בעצמות או בכלים.

וגדולה מכולם צריך להבחין כי אופני הי' ספירות ומצבן ומעמדן חסרונם ומילואם עָצְמו מספר; אם בעת שנאצלו, אם בעת קיטרוג הלבנה, אם בעת בריאת אדה"ר, ואם בעת שחטא שנשתנו כל העולמות, אם בדור המדבר, אם בבית ראשון ואם בעת חורבנו ואם בבית שני, ואם בעת חורבנו.

גדולה מכולם -- אם בחול, אם בשבת או ביו"ט, אם ביום ואם בלילה.

ולא עוד אלא שבכל שעה ושעה משתנים העולמות ואין שעה זו דומה לשעה זו. ומי שמסתכל בענין הילוך המזלות וכוכבים, ושינוי מצבן ומעמדן, ואיך ברגע אחד הם באופן אחר והנולד בו יקרה לו מאורעות שונות מהנולד ברגע שקדם לזה. ומזה יסתכל ויבין בעולמות העליונים שאין להם קץ ומספר. ואם תפקח עיני שכלך תדע ותשכיל זו ממוצא דבר כי אין שכל בלב אדם לעמוד על כל פרטים ועל זה אמר דוד המלך ע"ה "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך". ושלמה המלך ע"ה שכתוב בו "ויחכם מכל אדם" אמר "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני".

ולך וראה מ"ש בספר התיקונים תיקון כ"ב דף ס"ה במ"ש קם ר"ש ואמר סבא סבא כו' ולבושין דאיהו לביש בצפרא לא לביש ברמשא ולבושא דלביש ביומא דא לא לביש ביומא תניינא . ובזה תבין איך משתנה מעמד ומצב העולמות שהם הלבושין של אין סוף לכמה שינויין בכל עת ורגע. וכפי השינויין ההם כך נשתנו בחי' המאמרים של ספר הזהר. וכולם דברי אלהים חיים.

גם תמצא מוזכרים בחי' הויות במילויים שונים; או במלוי ע"ב או במלוי ס"ג או מ"ה או ב"ן. כנזכר בהקדמת התיקונים שלא נדפסו, וכן בסוף תיקון י"ג, וכן בתיקון ע"ט וכיוצא בתיקו' אלו, כי שם נזכר מילוי של אלו ההויו"ת. וצריך שתדע באיזה בחי' מתעסק מאמר ההוא כדי שתדע אותה הוי"ה באיזה מקום היא רומזת.

והנה בהיותך מעמיק ומעיין ועומד על בירורים של דברים אלו אז אפשר שתוכל להבין מאמרים אלו אם יהיה אלהים עמך בהיותך תמים לו, כי לא ימנע טוב להולכים בתמים.

עוד ראיתי לעוררך על ענין אחד, הלא צריך לדעת כי רוב מאמרי הזוהר וכמעט כולם אינם מדברים מענין הי' ספירות של העיגולים רק בבחינת יושר כמראה אדם. וענין זה כולל בכל העולמות, הן בהיותו מתעסק באדם קדמון או בעתיק או באריך אנפין או באבא ואמא או בזו"ן דאצילות או בשאר עולמות בי"ע. ואם יהיו דברים אלו נוכח פניך ואל יליזו מעיניך -- אם תרוץ לא תכשל ואז תלך לבטח דרכך:


עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל